אמא פולנייה, על חטא ומילון הסטלנים: 5 שנים לאתר הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל | 08 בנובמבר 2019

כמה גולשים באתר הזירה הלשונית הן נשים, וכמה גברים? ובני כמה הם? מהו הטור הפופולרי ביותר מבין 660 הטורים השבועיים? מהי המילה הנקראת ביותר ב"סיפורי מילים"? מה מביא דווקא את 'מילון הסטלנים' לראש רשימת הצפייה והגלישה באתר? איזה גיבור שפה מתחרה ראש בראש עם אליעזר בן יהודה? ומתי ברלה יצא החוצה? האתר מפרגן לעצמו חגיגת יום הולדת חמש

השבוע לפני חמש שנים עלה לאוויר אתר הזירה הלשונית. הוא נולד בעקבות סגירת העיתון "מעריב" שבו נכתב הטור "הזירה הלשונית" מאז אוגוסט 1997, וגם מתוך הכרה שהמדיה המקוונת מתאימה לו יותר ויותר.

נשים וגברים, צעירים וותיקים

אז השבוע מפרגן האתר לעצמו יומולדת. ואם הרמתם גבה, הרי לפני זמן פנו אלי משרד עורכי דין מכובד בשאלה האם מותר להשתמש בצורה המהודקת "יומולדת" במסמך משפטי רשמי. יעצתי להם לא להשתמש, אבל כדי להרבות שמחה ומחלוקת אני משתמש בו כאן. את האתר הקימה ועיצבה חברה מופלאה וחכמה לעיצוב אתרים: רֶד אינטראקטיב.

אתר פעיל הוא יצור שקוף, פתוח לכל. ולמען השקיפות אני משתף אתכם, הגולשים המסורים והמזדמנים, בהיכרות עם האתר. זאת בזכות מכשיר הפלא 'גוגל אנליטיקס', המספר לכל בעל אתר בשעת חצות של כל יום בשנה מה מצב האתר, כמה גלשו בו באותו יום ובכלל, מה קראו, כמה זמן שהו באתר ואפילו מה גילם ומינם. המידע הוא גם הזדמנות להיזכר ולחזור לפינות שונות באתר. המספרים מעוגלים, כלפי מעלה או מטה, והרי הם משתנים בעת שאנחנו מדברים.

אז ככה. מאז פתיחת האתר ב-7 לנובמבר 2014 הוא זכה  ל-­1,705,000 כניסות לעמודי האתר השונים. כלומר, ממוצע של 6,560 כניסות בשבוע, שהן 937 כניסות מדי יום. המספר הזה משקף כ-1,400,000 משתמשים בודדים. רובם כמובן חוזרים, האתר לא מספק נתונים על המספר המדויק של משתמשים בניכוי החזרות.

זמן הצפייה הממוצע בקריאת עמוד באתר הוא  2.35 דקות.

53% ממשתמשי האתר, על פי גוגל, הן נשים. 47% גברים. הגילאים מחולקים באופן מאוזן, אך העשור שממנו מגיעים רוב הגולשים – שוב על פי גוגל – הם גילאי 34-25.

באתר 1760 קבצים או עמודים, כלומר: טורים, מאמרים, וכל עמוד כניסה אחר. לצד זה, במסגרת "שאל את רוביק" נשאלו ונענו 5,750 שאלות.

מדי שבוע, מאז הולדת האתר, נשלח ניוזלטר (בעברית: איגרת מידע) לרשימת דיוור. את הדיוור מבצעת חברה ישראלית מצוינת: רב מסר, אליה עברתי לאחר ששבעתי מרורים מחברה בינלאומית עמוסה ברובוטים. ברשימה, הגדלה מידי שבוע, 7,300 מנויים. בנובמבר 2015, לשם השווואה, היו לאיגרת 3,300 מנויים. המספר הוא נטו, כלומר, בקיזוז אלה המסירים עצמם מרשימת התפוצה.

כתוב לי על המצח 'תדרכו עלי?!

עד כאן מספרים יבשים, ומכאן, מספרים וזכרונות.

באתר עלו  400 טורים מתוך 800 הטורים שנכתבו במעריב לפני עלייתו, ונוספו להם עד כה 260 טורים חדשים. הטור הנקרא ביותר מאז הועלה האתר הוא "מאה המשפטים המובילים של האמא הפולנייה", מיום 9.6.2017. הוא זכה לקרוב ל-8,500 כניסות. ולהלן דוגמית,  

עשרה משפטי קיפוח:

  • איך זה שבסוף תמיד אני יוצאת הרעה?!
  • אף אחד לא מקשיב לי בבית הזה!
  • בסוף תמיד אני אשמה!
  • הבעיה שלי היא שאכפת לי יותר מדי!
  • הלואי ובהלוויה שלי תבכי ככה!
  • יום אחד עוד תודו לי, אבל אז כבר יהיה מאוחר.
  • כתוב לי על המצח 'תדרכו עלי?!'
  • לך קשה? הלוואי עלי צרות כאלה!
  • נו, ואם אני אבכה זה יעזור?!
  • זה בסדר, אני אשב פה לבד בחושך.

המאמר המוביל במדור "פינת עיון" הוא "כללי הכתיבה הנאה" – 5,000 כניסות נכון להיום. בכללים אלה הלכתי בעקבות הלשונאי האמריקני ביל סאפייר, ששיחה אתו מופיעה גם היא באתר, שבו ניסח כללי כתיבה ועריכה באמצעות משפט המדגים איך לא לכתוב. דוגמאות מהכללים שלי:

  1. אין זה ראוי להביע רעיונות ועמדות באמצעות משפטי שלילה.
  2. אם ייאמר משפט זה  בלשון סביל, הרעיון שהובע בו לא יובן.
  3. בהיזהרות משימוש יתר בשמות פעולה תושג הקלה בקליטת הטקסט, במניעת ייבושו  ובסיוע לזרימתו.
  4. השתדלו ככל האפשר שלא להימנע מאי שימוש בשלילה כפולה, אלא אם כן היעדר אפשרות אחרת מונע  זאת.

המדור "במת אורח" אירח עד היום 120 מאמרים של כותבים שונים: בלשנים, סופרים וחוקרים. המאמר הנקרא ביותר במדור זה הוא מאמרו של הבלשן הישראלי הפועל בחו"ל גיא דויטשר, "כרטיס כניסה למועדון האנשים המשכילים'' - 5,100 כניסות. המאמר עוסק בשאלה האם תקינות השפה היא ערך לשוני או חברתי. וכך טוען דויטשר:

"לשאלה האם חברה צריכה להתעקש על הנחלת שפה תקנית, ששונה משפת הדיבור הטבעית, אין שום קשר למדע הבלשנות. זו שאלה של נורמות חברתיות וערכים תרבותיים, שדומה לשאלה האם צריך ללבוש חליפה ועניבה. אילו היתה השפה רק מכשיר תקשורת יעיל באמת לא הייתה שום סיבה להתעקש על נורמות תקן בכתיבה ובדיבור. הרי 'שלוש שקל' מובן בדיוק באותה מידה כמו 'שלושה שקלים', ו'לא באתי למה לא רציתי' מובן בדיוק באותה מידה כמו 'כי לא רציתי'. הצורך ללמוד וללמד את השפה התקנית לא נובע מכך שהיא יותר הגיונית או יותר סדירה או יותר מובנת, אלא מכך שהשפה היא אחד הנשאים החשובים ביותר של זהות תרבותית, אם לא החשוב מכולם".

כפרה עליכם, סטלני ישראל

המדור "הלקסיקון הישראלי" מכיל 27 מילונים של קבוצות שונות באוכלוסייה. במדור הזה מופיע הקובץ שזכה למספר הכניסות הגבוה באתר כולו, והכניסה אליו אינה פוסקת מידי שבוע, וכמו שנאמר באחד מטורי השיבושים באתר: "שפשפתי את אוזניי". זהו מילון הסטלנים, מעשני הסמים הקלים. נכון להיום נכנסו למילון הסטלנים 20,600 גולשים (חלקם מן הסתם חוזרים). נראה שהאתר עשה לקהילה הנרחבת הזו שירות מסוים. במה עוסקים הסטלנים? להלן דוגמית.

מצבים נפשיים בעקבות נטילת סמים שונים: הַיי * בהַיי * סוּטוּל * סוּטוּל פראי * סַטלָה * מַסטוּל * התמסטֵל * בְּסוּטוּל * מֵם פא (ראשי תיבות: מסטול פצצות) * אכל כָּאפות * אכל פצצות * חטף כָּאפות * מילא את הראש * ראש טוב * ראש מלא * מפוצץ * המריא * בַּלבָּלה * בְּסרטים * שפֵכה * שפוך על הקנטים.

המדור "סיפורי מילים" נולד מפרויקט שכתבתי עבור משרד החינוך לילדי כיתות ד'-ו', והוא נועד למערכת החינוך, אך לפי כל הנתונים הוא נקרא גם על ידי הוריהם וסביהם של התלמידים. המילה המובילה בסיפורי המילים היא 'כפרה' – 12,100 כניסות, ואחריה 'אחדות' ו'גבורה'. גילוי נאות: כניסות רבות מאוד ל'כפרה' הגיעו אחרי זכייתה של נטע ברזילי באירוויזיון. ולהלן פיסקה מן הסיפור:

"אצל היהודים של צפון אפריקה אמהות נהגו לומר לילדים הקטנים שלהם 'נִמְשִׁי כפרה עָלִיק'. פירוש המשפט הוא 'אלך כפרה עליך', כלומר, אני אוהבת אותך כל כך, עד שאני מוכנה לכפר על העוונות שלך. היום נוהגים לקרוא בישראל למי שמאוד אוהבים 'כפרה', או 'כפרה עליך', בעקבות המשפט הזה של היהודים בצפון אפריקה. בשיר 'מריומה שלי' שרים חנה לסלו וג'קי מקייטן: 'מריומה יומה יומה - אני כבר לא יכול/ מריומה יומה יומה - אתן לך את הכול/ אוי כפרה בטעם ג'חנון/ את עושה אותי מג'נון'. מג'נון פירושו בערבית משוגע".

את המדור 'גיבורי שפה' יצרתי מתוך כוונה להרחיב אותו במהלך השנים. עדיין לא הסתייע. גיבור השפה המוביל הוא, איך לא, אליעזר בן יהודה – 9,600 כניסות. אחריו, במרחק קצר – מאיר אריאל, 9,400 כניסות.

הפיוט המוביל ב"רגע של פיוט" הוא "על חטא שחטאנו" – 4,800 כניסות. הפיוט מופיע גם ביוטיוב ושם זכה עד כה ל-78,400 צפיות. דוגמית למי שעוד לא מכיר: 

"עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּנְטִיַּת גָּרוֹן/ וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַצְלוּת הַהֶגֶה./ עַל כִּי הָיְתָה הַחֵית לְכָף וְהַסַּחַר לְמֶכֶר/ וְהָיְתָה הַעַיִן לְאָלֶף וְהֶעָפָר לְאֶפֶר/ נֶאֶלְמָה גַּם הָהֵא, לָאַשְׁפָּה תִּתְנָאֵל/ וְעִמָּהּ גַּם הַיּוֹד: אֶל אֶל אִיסְרָאֵל./ וְעַל כֻּלָּם, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת,/ סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֵּר לָנוּ."

הלימון של ברלה יוצא החוצה

הפינה של פול אוגדן מביאה קישורים למאמרים הנכתבים על נושא השפה בעולם הרחב. פול אוגדן נפטר לפני כשנתיים, והמדור הזה הוא גם מצבה לזכרו. הפינה שאליה היו הכניסות הרבות ביותר  היא "איך מבטאים את המילה הזו?" – 9,150 כניסות. מסופר בה כי באתר "פורבו" ניתן לשמוע כיצד מבטאים רבבות על רבבות של מילים משפות רבות, כולל יותר מ-32 אלף מילים עבריות. בסך הכל מצויים באתר הגיות של יותר משלושה מיליון מילים בכ-375 שפות.

למדור הזיכרון לאחי, גידי, נכנסו כ-3,000 גולשים.

מילת החיפוש המובילה באתר היא 'מילים' 6,900 כניסות; אחריה: 'סלנג', 4,450 כניסות.

המדור "שירת הפזמניק" מלווה את המילון הצבאי הלא רשמי בשם זה, ומאפשר להרחיב את הערכים הקיימים בו ולהוסיף ערכים. הערך הנקרא ביותר במדור הוא 'סיקס', 2,100 כניסות.

המדור הנקרא ביותר באתר הוא מדור השאלות, "שאל את רוביק", המחולק ל-14 קטגוריות. הקטגוריה שעליה נשאלו יותר שאלות מכל תחום אחר היא 'מוצא המילים': 915 שאלות. ולתזכורת, כמה שאלות בקטגוריה זו, ותשובות בצידן.

יואל שואל: האם ישנה מילה עברית מהתנ"ך או מספרות חז"ל ללימון שהיה קיים תמיד בא"י? אם לא, האם יש שימוש בשם הפרסי לימון או מילה לועזית אחרת בספרים האלו?

תשובה: הלימון מופיע בשם זה בספרות ימי הביניים, כמו בנוסח העברי של ספר הרפואה 'הקאנון' של אבן סינא, וכן בספר 'אלפא ביתא דבן סירא' בצורה לימוניא, שם הוא מופיע בין פירות ארץ ישראל המוכרים מהמקרא ומהמשנה: אתרוגים, ענבים ועוד. מקור השם בפרסית, ומשם נפוץ למגוון שפות.

שי שואל: מהו מקור המילה 'כמות' (מידה)? האם יש קשר למילה המצרית 'קמוט' (כנראה אותה הגייה) שמשמעותה 'חיטה'? יש הגיון ההקשר של חיטה, משום שהיא שימשה גם כמטבע למסחר או צבירת הון.

תשובה: מקור המילה 'כמות' אינו מצרי אלא מעוגן בשפות השמיות, ובמילה הנפוצה 'כמה', שהיא חיבור של שתי מילות: כ' הדימוי+מה. בימי תור הזהב בספרד נוצרה המילה 'כמות' על ידי חיבור כמה+סיומת המושג –וּת, בדרך דומה נוצרו המילים איכות, מהות ומיהות. יצירת המילה נעשתה בהשראת מילה מקבילות בערבית, ובמקרה זה כַמִיֶּה = כמות.

בני לשם שואל: כילדים שרנו, כשאנחנו מחזיקים חילזון ביד: "בעראלע בעראלע צא החוצה, אמא ואבא יתנו לך עוגה". מה המקור של המילה "בעראלע"?

תשובה: בֶּרָלֶה הוא שם חיבה גלותי לילדים ששמם היה בֶּר, בֶּרְל או בעברית דוב. השיר הוא גירסה עברית של שיר ילדים פולני דומה, שגיבורו היה דב. פנינה קז כתבה סדרה פופולרית לילדים על חילזון בשם ברלה שמבקשים ממנו לצאת מן הקונכיה, אך על פי לוח הזמנים נראה שהשיר העממי קדם לסדרה.

וסיומת בגוון אישי: האתר הזה, וגם הכתיבה בעיתונות לאורך 22 שנה לא היו מתקיימים בלעדיכם, הקוראים, הגולשים, שואלי השאלות, שולחי הסיפורים, דוברי השפה העברית. אתם אדוני השפה, ומפיכם אני חי. תודה!!!!

חדש ב"פינת עיון": היום בו נפלה חומת ברלין, עדות אישית מהימים הראשונים שלאחר נפילת החומה, לפני שלושים שנה בדיוק

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק':  איך הוגים את השם רבין, מדוע ברגעי אושר אנחנו מגיעים לרקיע השביעי, מי שכנע את חברי קיבוץ יגור לעברת את שמם, מה ההבדל בין גרוגרת לגרגרת ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Eirien, cermaic snail; Flickr; https://bit.ly/2pA01lf תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אלישע פרוינד
הי. יומולדת (יום הולדת) שמח. (תרגום שאילה מאנגלית?) טוב שיש אתר כזה. נפלא שישנם רבים כל כך שהשפה העברית יקרה להם. כה-לחי. אלישע.
07 בנובמבר 2019 הגב
אלי בן דוד
שלום לך רוביק יומולדת שמח. מדוע אין 'תרגום' למילים שלא נקלטו מאת אליעזר בן יהודה. מעניין אם אפשר עוד להשתמש בהן בכתובים. האם הן מלים מוכרות בעברית או שמא לא נקלטו ולא אושרו על ידי האקדמיה? מדוע לאקדמיה לא קוראים "המכון הלאומי ללשון עברית". מדוע עדיין משתמשים במילה 'אקדמיה' שאיננה מילה עברית
07 בנובמבר 2019 הגב
ניר
יישכויח רוביק
07 בנובמבר 2019 הגב
משה
קודם כל לרוביק- כה לחי שנית לניר - בביטוי יישכויח שכחת את ה "ריש" כי היא לא נשמטת בהגיה.
09 בנובמבר 2019
יוליה
אתר נהדר! לומדים ממך הרבה וגם מחייכים לא מעט :-)
07 בנובמבר 2019 הגב
יורי מור
מזל טוב! נהנה מכול טור! תודה.
07 בנובמבר 2019 הגב
אבישי לבנה
מצטרף לכל הברכות ומוסיף גם תודה על האתר ועל התכנים המעניינים. מקוה שתמשיך לאורך שנים!
07 בנובמבר 2019 הגב
אמנון ורנר
איך מברכים אתר? "יום הולדת שמח" ו"עד 120" [כולל "כל הכבוד"] לא נראה לי ועד שתמצא הברכה הנכונה והכשרה - חזק ואמץ.
11 בנובמבר 2019 הגב
קלמן הרץ
הברכה הנאותה היא - הייה טור-בינה ויפוצו מעינותיך חוצה.
11 בנובמבר 2019
נועם גבריאל
הידד, יישר כח. בן חמש שנים ובעל דעות של בן 50....מדהים. נותן השראה לכתיבת פרוזאית. תודה מקרב לב רוביק.
13 בנובמבר 2019 הגב

הוספת תגובה