נטע לוקחת את הבאסה בסבאבה

רוביק רוזנטל | 08 בפברואר 2019

נטע ברזילי סימנה את הישראליות בתפר בין שתי מילים בערבית, מהיכן הגיעה המילה 'באסה' ומה פירושה, לקסיקון ענק מציג מהן המילים השימושיות ביותר בעברית, וישראל ויסלר מסביר מהיכן קיבל את השם פוצ'ו

הקליפ החדש (חלופה עברית, שלא ממש נקלטה: קְליט) של נטע ברזילי, "באסה סבאבה", יצא למרחב בקול תרועה רמה. השיר שעשה אותה, טוֹי, היה זכאי לכל שבח, ויסלחו לי שוחרי השפה העברית הטהורה. המוזיקה הייתה סוחפת, והטקסט האנגלי, שכוון לאוזני הצופים בעולם, הביא מסר חשוב, וגם היה בו עניין לשוני.

למה קוראים הפלסטינים באסה

הקליפ החדש, שהושקעו בו מיליונים בפעלולים ומסעות סביב העולם הוא  מחווה לג'יבריש, רצף ממולמל של מילים קיימות ולא קיימות, ולטעמי גם חסר עניין מוזיקלי. מה שמעניין הוא המרכיב הישראלי היחיד ברצף, שהוא גם שם המוצר החדש: באסה סבאבה. שתי מילים בערבית הן המייצגות של הישראליות, ואולי גם מייצגות את המצב הישראלי: חיינו ברכבת ההרים שבין הבאסה לסבאבה.

על 'סבאבה' נכתב  לא מעט באתר, בין היתר בקישור הבא. הסיפור של 'באסה' מורכב יותר. 'באסה' היא מילה בערבית הפלסטינית, אבל משמעותה המקורית אינה תחושת דכדוך או אכזבה אלא מילה פוגענית, היא נהגית בַּעְצָה. פירוש המילה תחיבת אצבע בעכוז, שהיא בתרבות הערבית העלבון החמור ביותר לגבר ואולי לא רק בה. על פי היועץ של "מילון הסלנג המקיף" ד"ר רפיק אבו-בכר, זו משמעות המילה בין הערבים הישראלים, ובמפגשים שונים הם אישרו לי ש"אסור להזכיר את המילה הזו בציבור". גם המילה מבאוס, ובמקור מַבְּעוּצ, קשורה לאותה משמעות.

לצד זה יש לומר שהפועל בָאס ערבית פירושו התייאש, וכן שיש פועל מקראי קרוב, לָבוס, במשמעות קרובה, בספר משלי: "נפש שבעה תבוס נופת, ונפש רעבה כל-מר מתוק".  'לבוס' פירושו כאן לבוז. שאר הופעות בו"ס בתנ"ך וגם היום קשורות בכישלון ורמיסה: תבוסה, התבוססות (בבוץ) ועוד. כמו כן נולד בעברית בעקבותיה פועל חדש: להתבאס, ושם התואר מבואס.

דיקי דיקי אוח יא באבא

אילון גלעד טען ברשימה במדורו בהארץ ש'באסה' העברית אינה קשורה ל'בעצה'. המילה מתייחסת לטענתו למילה 'ביש', רע בארמית, לשורש בא"ש שממנו המילים בְאָשָה ובואֵש, לניב 'נבאש ריחו' ועוד. לשימושים אלה יש מקבילות במרוקאית ובעירקית, שבהן באס פירושו רע או אסון. גלעד מצא כי המילה באסה במשמעות זו מופיעה בסלנג הערבי של מצרים, סוריה, עירק ועוד. מכאן ש'באסה' הגיעה מיוצאי ארצות ערב במשמעות אסון, ביש וכדומה, ולא מהערבית הפלסטינית. הפלסטינים, הוא סבור, אימצו את 'באסה' במשמעות המתונה מן הישראלים. יש היגיון בממצאיו של גלעד, ויש גם אפשרות שאינה זרה למפגשים לשוניים ששתי המילים משני המקורות התלכדו למילה אחת.

ובאשר למפגש המילים באסה וסבאבה (נכתבת גם סבבה), הנושאות אותם עיצורים, המפגש אינו זר לשיח הישראלי, כולל הניב "לקחת את הבאסה בסבאבה". האתר 'ברסלב מאיר' מבקש מגולשיו "קחו את הבאסה בסבבה". יובל בנאי הקדים את נטע ברזילי, ובשירו "כרים עבדול זמר" מופיעות השורות הבאות: "דיקי דיקי אח יא באבא קח ת'באסה בסבבה/ דיקי דיקי אח יא באבא קח ת'קריזה באנליזה". הסופר בוריס זיידמן  כותב בספרו "שפה שסועה" המתרחש במרחב הצבאי: "בסדיר היה לב"ב ראשי תיבות של לחימה-בשטח-בנוי, אבל במילואים שדרגו את משמעותם ל-להעביר-את-הבאסה-בסבבה".

המאגר של חן גפני

העולם הדיגיטלי שבו אנו חיים הוא גן עדן לחוקרים, עיתונאים, בעלי שלל מקצועות, תלמידים ומורים וסתם סקרנים. המידע לא רק נגיש, הוא גם פרוש על פני מרחבים עצומים. למצוא מחט בערימת שחת? היום זה קלי קלות. דוקטור גוגל יעזור. ואם לא הוא, עשרות, מאות ואלפים של מאגרי מידע ימצאו מה שאנחנו מחפשים בלחיצת כפתור.

אחד התחומים המתפתחים במהירות הוא מאגרי טקסטים, המאפשרים ללמוד על מגוון נושאים, וגם על השפה עצמה. מהן המילים הנפוצות ביותר בשפה כלשהי? מתי החלו להשתמש בשפה או בצירוף מילים מסוים? הטכניון פיתח את המאגר 'מילה' ובו מקובצים מאות רבות של טקסטים המופיעים באינטרנט. אוניברסיטת תל אביב פיתחה את האתר החשוב 'עיתונות עברית היסטורית' ובו נסרקים עמודי חלק מן העיתונים העבריים מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו אלה. כן נוצר בין כותליה אתר מעמ"ד, המתעד שיחות מתומללות ומאפשר לבחון איך מדברים הישראלים באמת. האתרים, רובם ככולם, פתוחים לציבור לשימוש חופשי.

בימים אלה חשף חן גפני, דוקטורנט מהחוג לדעי המוח באוניברסיטת בר אילן מאגר ענק שבנה, "לקסיקון שכיחות המילים". גפני פיתח, באמצעות ידע מוקדם בתִכנות, עמודי אקסל של מופעי מילים בעברית. הוא ניתח לשם כך כמה מאגרים, ביניהם אתר מילה של הטכניון ומאגרים נוספים, והכין לקסיקון של מופעי המילים בעברית. הקורפוס שעמד לרשותו הכיל כ-100 מיליון מילים, ומתוכן נוצר מילון של למעלה ממיליון ערכים מילוניים. נכון לעכשיו: 1,008,174.

איך יתכן שהשפה העברית, שיש בה לכל היותר 80,000 מילה, מפיקה מספר מילים גדול פי 12 ויותר? הדבר מעיד על אופייה המיוחד של העברית. מילה עברית בודדת היא למעשה בסיס שאליו אפשר להדביק מלפנים ומאחור אותיות רבות, הלא הן אותיות השימוש, בעיקר אית"ן מש"ה וכל"ב, שיאפשרו להטות את המילים, לשייך אותן, ליידע אותן, לחבר אותן ועוד ועוד. מילה כמו 'תותח', שהיא ערך בודד במילון, מופיעה בקורפוס בצורות רבות: תותחי, תותחיי, תותחים, תותחינו, התותח, ותותח, שתותח ועוד ועוד. כל פועל יכול הופיע בנטיות, בזמנים ובבניינים רבים.

כן נגד לא, ישראל מול ירושלים

חן פיתח את המאגר לצורך מחקר שהוא עורך על מה שקרוי "מילות תֶפֶל", מילים חסרות משמעות. איך מגיב אדם על מילה שאינו מכיר ושאינה במילון? למשל, האם יגיב באותה דרך על מילה מומצאת כמו 'מַפְתֵרָה' שיש לה שורש עברי, ועל המילה המומצאת מַפְרֵגָה, שאין לה שורש? לצורך המחקר בנה את הלקסיקון, בידיעה שיהיו בו שימושים רבים בעתיד. בעיה שלא נפתרה עדיין: מילים הומונימיות, מילים זהות שיש להן כמה משמעויות, הנספרות כמילה אחת, למשל גיל (בחיי אדם), גיל (שמחה) וגיל (שם פרטי). למילים הומוגרפיות – נכתבות זהות אבל נשמעות שונות, נבנה פתרון חלקי, על ידי דגימת טקסטים מנוקדים.

אז מה אפשר ללמוד מ'לקסיקון שכיחות המילים'? כמה ממצאים.

המילה הנפוצה ביותר בעברית על פי הלקסיקון היא 'של':  2,207,218 מופעים. כלומר, כל מילה חמישים בעברית היא 'של'. 'של', אגב, אינה מופיעה בתנ"ך, אלא בלשון חז"ל.

המילה השנייה בתפוצתה היא 'את', 1,916,923 מופעים, אך כאן כבר מסתופפות תחתיה מילת היחס אֶת, כינוי הגוף אַתְּ, אֵת (כלי עבודה). 'את', אגב, היא המילה הנפוצה ביותר בתנ"ך, ועל פי מאגרים ובדיקות קודמות היא גם הנפוצה ביותר בעברית.

למילה האהובה על הישראלים 'לא' למעלה ממיליון מופעים. לעומתה ל'כן' קצת למעלה מ-120,000. ככתב הגנה על הממצא יש לזכור ש'לא' היא מילה מסומנת. כדי לומר שדבר מה נכון או מקובל אין צורך ב'כן', כדי לשלול נדרשת מילת שלילה.

לשם המדינה (וגם שם פרטי), ישראל, למעלה מ-180,000 מופעים. לירושלים – כ-45,000. הממשלה זוכה ל-39,517 אזכורים, הכנסת ל-34,000. המדינה הנזכרת ביותר אחרי ישראל במילון גפני היא גרמניה – 30,000 מופעים, ואחריה צרפת.

באופן מפתיע ל'גילגמש' כמעט 60,000 מופעים, לצד עוד 563 ל'גלגמש'. יש למישהו הסבר?

הקורפוס שיצר הטכניון מכיל סריקה רחבה של ערכים בויקיפדיה, ולכן יש למילים הקשורות במיזם הדיגטלי הזה נוכחות גבוהה מאוד: ויקיפדיה, ויקיפדים, ערך, ומעל כולן 'שיחה', למעלה מ-700,000. הנוכחות של מילה זו גבוהה גם בגלל השימוש הרב שנעשה בה ברשתות החברתיות ובפורומים.

אוהבים את אותיות השטף

השם הפרטי הנפוץ ביותר בקורפוס, אם להוציא מהדיון את 'ישראל' המתייחס בעיקר למדינה, הוא אותו אדם: יעקב. השם הנפוץ ביותר בקורפוס לאשה הוא, לא ייאמן, דורית: 25,532 מופעים.

שם המשפחה כהן מופיע כ-16,000 פעם, אם כי הוא מכיל התייחסות גם ל'כהן' כשם עצם. אחריו במרחק לא רב לוי. השם האשכנזי הנפוץ פרידמן מופיע 3445 פעמים, אבל שם משפחה אחר עוקף אותו בסיבוב: נתניהו. 3916 פעמים. ביבי? רק 854. נותנים כבוד.

האות הנפוצה ביותר בעברית, שלא במפתיע, היא ו'. 13.79% מאותיות הקורפוס הן ו'. אחריה י', 11.91%. כלומר, כל אות רביעית בשימושים העבריים היא י' או ו'. כיוון שמדובר באימות קריאה יש לאותיות אלה יתרון ברור.

בין האותיות שאינן אימות קריאה צועדת בראש ר', 5.57%, אחריה ל', 5.51%, ואחריהן מ', נ', שאליהן יש להוסיף את האותיות הסופיות. אלה אותיות השטף, למנ"ר, האהובות מאוד לא רק על העברית.

האות שלה מספר ההופעות הנמוך ביותר היא ז', 1.16%. אפילו ן' סופית עוקפת אותה. על מעמדן המידרדר של האותיות הגרוניות ח' וע' יעיד מצבן בלקסיקון, רק מעט יותר מחברתן המבוישת, ז'.

ולקינוח כמה זוגות. איך כותבים: עגבניה או עגבנייה (השני הוא  עלפי הכללים של הכתיב חסר הניקוד)?  כמעט תיקו. 206 מול 180 בהתאמה. הישראלים אוהבים את העגבנייה ברבים, עגבניות: 1977 הופעות. יחד 2373. למלפפון לעומתה ביחיד וברבים 547 הופעות בלבד. הנתונים כאן הם בלי תוספות כמו ה' הידיעה או ו' החיבור. 

ומי ניצח? מזרון או מזרן? בקורפוס הנדגם ובהרחבה לטקסטים כתובים יש ניצחון מרשים ל'מזרן'. 40 הופעות למזרון, 113 למזרן. האם היחס הזה משקף את שפת הדיבור? לשם כך נדרש קורפוס נוסף, יהיה מעניין להשוות.

הסיפור של פוצ'ו

יהודה וציפי בלכר מרימים כבר למעלה מעשר שנים מפעל מבורך של זמר עברי, שיר-סיפור, בערבים מושקעים, עם חבורת זמר קבועה. יהודה הוא אוצר בלום של ידע על תולדות הזמר וסיפורי זמר. מדי חודש מתקיים אירוע כזה בהיכל המוזיקה ברעננה, ויש מקומות נוספים. כל אירוע מתקיים סביב נושא ומשלב גם אורחים. גילוי נאות: בשבת התקיים אירוע כזה סביב ספרי "מדברים בשפת התנ"ך", וספרה של לאה צבעוני "עורי שפת עבר".

בין הקטעים הזמין יהודה את הסופר ישראל ויסלר, הלא הוא פוצ'ו, שיום לפני כן חגג את יום הולדתו ה-89 והוא חד ומצחיק מתמיד, לספר פעם אחת ולתמיד מדוע קוראים לו פוצ'ו. מסתבר שיש לסיפור שתי גירסאות. גירסה אמיתית, מכיתה ב', בעקבות סיפור ילדים, וגירסה מומצאת, מכיתה ו', בעקבות התנ"ך. הסיפור המלא מהשבוע ב"במת אורח"

חדש בפינה של פול אוגדן: המילים המצחיקות ביותר באנגלית

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה זה מַכפֵש, מה ההבדל בין דבשת וחטוטרת, מי אמר למי 'באתי לחזק ויצאתי מחוזק', מה הקשר בין האפרסמון בתלמוד לאפרסמון בימינו ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
צילום מסך תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עמית
יש למאיר אריאל ז"ל שיר בשם "בס בבלון". שזה ביצת בבל. אז, כנראה, המקור ל"באסה" הוא הבוץ.
07 בפברואר 2019 הגב
איציק
יש בויקיפדיה עורך ששמו 'גילגמש' . אולי זה מקור המילה
07 בפברואר 2019 הגב
איבראהים אבו ח'ליל
למילה באסה בערבית שתי קונוטאציות שונות זו מזו כמרחק מזרח ממערב: האחת היא המילה بَأْس שאחד מפירושיה הוא "חסר תוחלת, מיאש,". כך שהמע'רבים (ילידי צפון אפריקה) כשנשאלים "מה נשמע" הם עונים בביטוי הנפוץ " لابَأْس، لابَأْس" כלומר לא רע, לא רע. ומכאן נגזרת המילה והמילה השניה بَأسَة שמשמעותה "מקור ליאוש". וככל הנראה במובן זה מילה זו השתחלה לשיח העברי העממי. לעומת זאת, וככל הנראה בשל העלמת ה-"ע" בהיגוי האשכנזי, מילה אחרת פיוראטיבית البعصة הסתננה אף היא לסלנג העברי, אך כפי שהודגש בכתבה מילה זו לא נהגית בחברת אנשים בעלי רמה תרבותית. עיקרה של מילה זו בתפקיד הממלאת האצבע האמצעית, או "האמה" בעברית צחה, במגעים מיניים לא כשרים (التحرش الجنسى שעשה שמות בנשים והנערות שהעזו להשתתף ב-"מידאן אל תחריר" בקאהיר בימי ההתקוממות של "האביב הערבי"או אפילו ביום יום כנוסעות התמימות המזדמנות במטרו הקהירי. "באעסה" זה לא רק נסיון להחדיר את האצבע האמצעית לפי הטבעת, אפילו דרך השמלה או הג'ינס אלא גם בתנועה המגונה שעושים באצבע זו והמכונה "תנועה מזרחית".מזרחית? לאו דווקא. יש המייחסים את מקור התנועה המגונה הזאת דווקא לקרב AZINCOURT או AGINCOURT (תלוי מאיזה צד של קוו האש אתם נמצאים) שהתנהל ב-1415 בין האנגלים לצרפתים בקרבת כפר זה על אדמת צרפת ושבו נחלו הצרפתים מפלה. בידוע כי הצרפתים היו קוטעים את האצבע האמצעית של הקשתים (חיילם שצוידו בקשת וחיצים) שאיפשרה דיוק בירי החצים. ואז בזמן המפלה האנגלים הניפו בפרצופם של החיילים הצרפתיים את האצבע האמצעית זכר למעשה הברברי שהצרפתים היו מעוללים בשבוייהם, הבריטים. כך או כך, קיום המילה והתנועה הוא ממאפייני בתי הבושת והח'מארות (מסבאות זולות) וה-"מחששות" שבשולי השוליים של החברה הערבית, ומן הסתם גם הפלסטינית, וכדאי, אנו דוברי העברית שנדע את זאת.
07 בפברואר 2019 הגב
מיכל מירושלים
באסה היא "ביצה" (בי"ת בחיריק) ומתייחסת לתיאור של אדמה - אדמת ביצה בעברית. לאן לקחו אותה הפלשתינאים - ממש מוכיח עליהם
07 בפברואר 2019 הגב
א א
המשפט האחרון מיותר. מוכיח עליך.
08 בפברואר 2019
רוביק רוזנטל
אין קשר בין באסה במובנים הנזכרים בטור לבין בִיצה (בערבית בַסָּה, בס' דגושה). רצוי להימנע מהערות בעלות אופי גזעני בכלל, ובאתר זה בפרט.
08 בפברואר 2019 הגב
ברזילי יעקב
במחילה בי מעורר השיר החדש על גיבוב המילים בערבית(לערבית אני רוחש כבוד גדול)שאט נפש.
09 בפברואר 2019 הגב
ברוך ה.
כל האפשרויות והפרשנויות סבירות. אלא שכפי שקבעו בצדק (כל אחד מהם בנפרד, בהזדמנויות שונות ובהנמקות לא זהות) יאסר עראפת ועזמי בשארה - אין, פשוט אין דבר כזה "פלסטינאים". לא צריך להיות ד"ר ענת ברקו בשביל זה. יש ערבים הגרים בתחומי מדינת ישראל ויו"ש. כולם בני הלאום הערבי אך אין להם דבר במשותף מלבד זאת, ומלבד הרצון להשמיד את מדינת היהודים (יש לא מעט ערבים ישראלים שאינם חפצים בהשמדתנו, ואינם מתקבצים תחת דגל אש"ף, ארגון שהומצא במצרים הנאצריסטית ב-1964 לשם מימוש המטרה הנ"ל וברא "עם" יש מאין לצורך זה). בהחלט יש לערביי ארץ-ישראל ניבים ומונחים שונים שאינם קיימים בארצות ערב, אשר נוצרו והתגבשו במהלך המאות 21-20 בהשפעת המגע עם העברית והתרבות היהודית. הגדרת אוסף מושגים זה "ערבית-פלסטינאית" זו גוזמה, או פשוט הטעיה (שטעמה פוליטי, לא בלשני-לשונאי). מדובר בניב הלבנטיני של השפה הערבית (הסורי ביסודו), אליו משתרבבים אט-אט מושגים עבריים וישראליים. ראוי לציין כי ביו"ש ובעיקר בעזה השפעת העברית דועכת עם צמצום החיכוך בין יהודים לערבים, בעוד בתחומי מדינת ישראל ובקוי-התפר למיניהם השפעה זו גוברת בשנים האחרונות.
09 בפברואר 2019 הגב
יהודה כסיף
שני השירים מעוררים חלחלה. עצוב לראות שכדי להתפרסם אדם מוכן להגחיך את עצמו עד כדי כך. מעציב עוד יותר לראות שהקצנת ה"פגמים" והדגשתם הן המחיר שעל אדם לשלם כדי להצליח. עגום לראות שוב קשר ללהט"ב כאילו אדם נורמטיבי - פסול
10 בפברואר 2019 הגב

הוספת תגובה