עברנו את פרעה כהמנון הקורונה, וצרור פתגמי רפואה

רוביק רוזנטל | 08 באפריל 2020

השיר הפופולרי של מאיר אריאל עלה בימי הקורונה וליל הסגר למעלת המנון, העולם העשיר של פתגמי תפוצות היהודים מספר מה חשבו היהודים על רופאים, מחלות ובריאות, הביטוי המקראי "עד יעבור זעם" נולד על פי מדרשי חז"ל לימי הקורונה, ומה זה בדיוק חלאסקו

דומה שהשיר שלו יאה התואר "המנון הקורונה" הוא "עברנו את פרעה" של מאיר אריאל. הוא צץ בכותרות עיתונים, בתוכניות רדיו, ב"ארץ נהדרת", בטוקבקים, בטקסטים דתיים ואפילו קבליים. הקירבה של תקופת הקורונה לחג הפסח מעניק למעמד הזה תוקף מיוחד.

ככה גירדתי רק כמה מצוקות

אריאל, כפי שכותב נסים קלדרון בביוגרפיה "ארול אחד", כתב את "עברנו את פרעה" ב-1990, בתקופה שבה הפופולריות שלו הייתה בדעיכה או במעין קיפאון. דורי בן זאב, שהשמיע יחד עם שלום חנוך קולות רקע לשיר, מספר: "יום אחד החליט אריאל על הברקה: איך עושים אלבום? במקום לאסוף חומר וללכת לאולפן, הוא יקליט כל חודש שיר. שנים עשר חודשים - שנים עשר שירים, ויהיה אלבום. השיר הראשון נכתב לניסן, והוא 'עברנו את פרעה'". השיר יצא בסופו של דבר בדיסק בן ארבעה שירים בהפקת נענעדיסק של ניצן זעירא. הוא הפך תוך זמן קצר ללהיט, הושמע ברדיו רבות, ומאיר הוסיף לו עוד ועוד בתים. אפשר לראות בו את ראשית הפריצה של מאיר אריאל למעמד של גיבור תרבות.

השיר זכה לשלל פרשנויות. במלחמת המפרץ ייחסו את פרעה לסדאם חוסיין. מרץ השתמשה בשורה הזו בתעמולת בחירות ונתבעה על ידי אקו"ם. לאחר מותו של אריאל הציע שלום חנוך לחקוק על המצבה את השורה "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה", אבל שירז הבת שמעה שהשורה אינו מקורית אלא נשמעה בשוק הכרמל, ונבחרה שורה אחרת.

אריאל אכן לא יצר את הביטוי, וגם לא סוחרי שוק הכרמל. זו אמרה יהודית ותיקה, ונוסח חלקה הראשון ביידיש הוא 'מיר זײַנען בײַגעקומען דעם פּרעה'. האמרה מתועדת בין היתר בספר ההומור היהודי של לנדמן: "משה אומר לאשתו: 'מדברים על כך, שבקרוב יבוא המשיח. קשה לומר שזה משמח אותי. נצטרך לעזוב כאן הכל ולעלות לישראל, בדיוק לאחר שקנינו בית כזה יפה'. אומרת שרה: 'אל תדאג, משה. עברנו את פרעה, נעבור גם את המשיח'". גירסה נוספת: "עברנו את המן, נעבור גם את המשיח". יש גם טענה שאריאל קיבל כאן השראה משיר מוקדם של יחיאל מוהר שנכתב לפני מלחמת ששת הימים: "עברנו את תש"ח, גם את סיני עברנו, אנחנו נעבור במיצרי טיראן".

שירז אריאל סיפרה בראיון למעריב כי אביה כתב את השיר באופן מודולרי, ובכל הופעה היה נוהג לבקש מהקהל שיזרוק כל נושא שהוא, למשל צבא, מילואים, גירושים וכאלה, כמו בסטנד-אפ, ובו במקום הוא היה בונה בית נוסף. הוא אמר על כך בראיון טלוויזיה עם גבי גזית: 'ככה גירדתי רק כמה מצוקות, אבל בטוח שאנשים במקומות שונים יכולים להוסיף את הגרסה שלהם לעסק. מי שישלח לי בית נוסף לשיר, אכריז עליו כעבד משוחרר". "עברנו את פרעה" היה גם מועמד בתחרות "שיר המחאה של המדינה" לקראת חגיגות השבעים, אבל דומה, גם לפי דברי אריאל, שהוא משמש כשיר נחמה ועידוד יותר מאשר שיר מחאה.

לטוב שברופאים בית עלמין משלו

עולם הפתגם היהודי עוסק על כל תפוצותיו בענייני מחלה ובריאות. והרי לקט מרחבי הגלובוס היהודי, ומעט מן המקורות. בסוגריים מקור הפתגם.

על המחלות

  • כל חולי ולא חולי מעיים, כל כאב ולא כאב לב, כל מחוש ולא מחוש ראש (בבלי)
  • מחלת לילה אחד תיקח בריאות של שנה (תימן)
  • אין תרופה לאדם המסתיר את מחלתו (אתיופים)
  • ‏חולי מדומה גרוע ממחלה, אין לו מרפא (מרוקו)
  • פורים אינו מועד, וצמרמורת אינה מחלה (לדינו)

על הרופאים

  • עת להרוג ועת לרפוא (קהלת)
  • אסור לדוּר בעיר שאין בה רופא (ירושלמי)
  • הֲדֵר פני רופא וכבדהו, כי יקום לך בעת צרה (בן סירא)
  • הרופא יודע קדחת (יידיש, 'קדחת' כדו משמעות: מחלה ושום דבר)
  • חולים מתים כשיש רופאים רבים (אתיופים)
  • טוב שברופאים לגיהינום (משנה)
  • טעות הרופא – רצון האל (לדינו)
  • לטוב שברופאים בית עלמין משלו (לדינו)
  • עלובה היא המדינה שרופאה חולה ברגליו (מדרש)
  • רופא אומר צריך וחולה אומר אינו צריך, שומעין לרופא (בבלי)
  • רופא בחינם שווה חינם (בבלי, המקור ארמי)
  • רפואה מרחוק מעוורת (בבלי)
  • שאל את בעל הניסיון, ואל תשאל את הרופא (מרוקו)

‏גורמים למחלות

  • אכילה ללא מידה, בסופה מחלה (מרוקו)
  • כל מחלה אביה הקור (תימן)
  • כל מחלה בבטן יסודה (תימן)
  • פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם (בבלי)
  • שלושה מביאים את החולי: החסה, הכמהין והפול (מוצול)
  • שלשה דברים מכחישים [מחלישים] כוחו של אדם, ואלו הם: פחד, דרך ועוון (בבלי)

‏שמירה על הבריאות

  • אכול מעט, ותמצא הקלה יום וליל‎‏ (מרוקו)
  • אל תתרחץ עד שתזיע, אכול מהצנון את עליו, עזוב את הבשר ושתה את המרק (מוצול)
  • אם אכלת ארוחת ערב, צא להליכה עד לשעת השינה, לא תראה ביש-מזל  (מרוקו)
  • אסור לומר לבריא לשכב ולחולה לקום (יידיש)
  • לא תשתה סמים [תרופות] ולא תקפץ ברגליים ולא תעקור שיניים ולא תתגרה בנחש (בבלי)
  • מעט זהירות עדיפה על 300 ק"ג טיפול (מוצול)
  • תנוח אחרי ארוחת צהריים, ולך לטייל אחרי ארוחת ערב (מוצול)
  • שַן, כַל, תְעַמֵל וזַהֵר מטוֹמבּילים (ילקוט הכזבים)

פצעים יבריאו, ודברי עלבון לא יבריאו

על התרופה הנכונה

  • לכל מחלה – תרופה (מוצול)
  • אם תהילים היו תרופה בית המרקחת היה מוכר אותם (יידיש)
  • כשיש רפואה למחלה הרי זו חצי מחילה (יידיש)
  • רפא את הפצע כל עוד הוא טרי (מרוקו)
  • עלה היום – יצא החולי (בבלי)
  • המתעטש לא ימות! (מוצול)
  • המבקר חולה נוטל אחד משישים בצערו (בבלי)
  • שינוי אוויר טוב יותר מרופא ותרופה (מוצול)
  • חודש אלול מרפא את החולה (לדינו ומוצול)
  • השינה היא הטובה ברופאים (יידיש)
  • הזמן הוא הטוב ברופאים (יידיש)
  • אלוהים הוא הטוב שברופאים (גרמניה)

בין הבריא והחולה

  • בראשית ברא – ראשית כל הבריאוּת (מאמר חסידים)
  • חולה העומד [מחלים] מחוליו חוזר לימי עלומיו (בבלי)
  • הבריא אינו יודע מה חש החולה (מרוקו)
  • מה ידע הבריא משעה הזאת הקשה? (רחל)
  • הַבָּריא יבעט בעין הרופא (תימן)
  • אם אדם בריא, הוא חושב שזה מגיע לו (יידיש)
  • הכתר על ראש הבריאים, אין רואים אותו אלא החולים (מוצול)

על בריאות הנפש

  • נפש בריאה בגוף בריא (בשלל שפות ותרבויות)
  • הפצע מסַכין יירפא, ופצע המילה אין לו מרפא (מוצול)
  • ‏פצעים יבריאו, ודברי עלבון לא יבריאו‏‎‏ (מרוקו)
  • התרופה לאדם היא האדם (אתיופים)
  • משפחה ותרופה – מחפשים בעת צרה (אתיופים)
  • תוחלת ממושכה מַחֲלָה [גורמת לחולי] לב (משלי)
  • סמכוני באשישות, רפדוני בתפוחים, כי חולת אהבה אני (שיר השירים)

על עושר ובריאות

  • אין עושר כבריאות (מבחר הפנינים)
  • עני בריא באוהלו עדיף ממלך חולה בארמונו (מרוקו)
  • ‏בריאותי היא ממוני, אם היא נעלמת מה נשאר לי?‏‏‎‏ (מרוקו)
  • אם נעלמת הבריאות, לא נשאר לא יופי ולא שמחה (מרוקו)
  • הקמצן ימות חולה (מוצול)
  • הרופא יודע הכל חוץ, מלגרש את הדלות (יידיש)
  • העיקר הבריאות, ואם אפשר גם עשירות (צרפת)
  • עדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה (פתגם ישראלי)
  • מי שהמזל מבקר אותו, לעולם רופא לא ייכנס לביתו (מרוקו)
  • כשהעני אוכל תרנגולת, או שהוא חולה או התרנגולת (יידיש)

זמן הקורונה – שעה חצופה

יעל כהנא בחנה כמה מאמרות חז"ל לאור הקורונה. זאת בהשראת דברים שכתב כמה שנים קודם לכן עופר גיסין באתר ליב"א. כהנא עוסקת בחקר התרבות והשפה האתיופים, ומביאה לידיעתנו כי בימים האחרונים הופץ ברשתות החברתיות של העדה הפסוק מספר ישעיהו (כו 20): "לֵךְ עַמִּי, בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ; חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע, עַד יַעֲבָר זָעַם". הפסוק הוא חלק מפרק נבואה שבו ישעיהו מדבר על אירועים קשים ביותר, מלחמת גוג ומגוג, שתקרה בזמן הגאולה.

מדרש בספר ילקוט שמעוני מתייחס לנבואת ישעיהו בפסוק המדובר. שעה קשה כזו, שבה המציאות מעיזה את פניה נגדך והיא משתלטת ושולטת על כול, כונתה שם בשם המיוחד והמפתיע "שעה חצופה". וכך נאמר במדרש: "כשאתה רואה שהשעה חצופה, לא תעמוד כנגדה אלא תן לה מקום". זמן הקורונה הוא, אם כן, "שעה חצופה". 

מה פירוש "תן לה מקום"? בימים שאינם כתיקונם, כותבת יעל,  כמו בזמן הזה שבו מגפת הקורונה שולטת בנו ביד עריצה, אין לאדם אלא לדעת איך להחזיק מעמד. כלומר, אל תילחם במגפת הקורונה כיריב עם יריב בזמן מלחמה, אלא תכיל את הזמן הזה, קבל אותו עד שיעבור, ויבואו ימים כתקנם ותיקונם. במוקד ההתגברות על המגפה דרוש אם כן כוח ההכלה, כוח הקבלה, ובמונח זמננו: "מרחב מוגן". "תן לה מקום", הנח לקורונה לעבור כדי שתצא עם כמה שפחות נזקים.

רש"י מפרש את "בֹּא בַחֲדָרֶיךָ", ואומר שהכוונה היא: "בוא בחדרי לבך", ובמילים אחרות: התכנס פנימה. רש"י מדגיש גם את כוח ההכלה, כוח הקבלה, ומוסיף שלשם כך דרוש להתכנס פנימה – למקום שקט. ובהמשך: "וּסְגֹר דְּלָתְיךָ בַּעֲדֶךָ", רש"י אומר: "דלתי פיך", כלומר אל תתלונן בלי הפסק, אל תרבה בדברים, כי זוהי השעה להתכנסות שקטה כדי לקבל כוחות מבפנים, מתוך המרחב המוגן שיצרת.

בפסוק הזה אלוהים מנחה את העם: "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע", התחבא, ובלשון זמננו: צור לך מרחב מוגן. השעה החצופה היא אקראית והיא תעבור. גם הבידוד במרחב המוגן, ההתכנסות במחבוא הפנימי, הוא זמני. ואולם בשעה הקשה עצמה, רק  בשקט המחבוא יימצא הכוח להחזיק מעמד, כלומר, עד שאיום הקורונה יעבור מן העולם  – ולא עוד יסכן את חיינו.

ומשפט חז"ל מסכם עבורנו: ״כל מי שעומד כנגד השעה, נופל בידה. וכל מי שנותן מקום לשעה, השעה נופלת בידו״.

הגיעה שנת העטלף

לפני כמה שנים הקדישה הזירה הלשונית מקום לספרה של שרה מולכו "שנת העטלף". והיום, כותבת שרה כך: "תראה איך הכל מתקשר: שנת העטלף שלי דאז, עם הקורונה הארורה בימינו!  וכך נוצרה אצלי הצעה לחידושי הישראלית המדוברת בימים אלה,  ברוח צה"ל.  אם לא בדיוק ראשי-תיבות, אז לפחות קיצורי-קיצורים בימים שאין זמן להכביר מלל".

הקורונה: מילון תקופתי מקוצר

לוח זמנים

טְרוֹמְקוֹ (לפני המגפה)

תוֹכְקוֹ (בזמן המגפה)

אַחַרקוֹ (אחרי המגפה)

דיאגנוזה

יֵשְקוֹ (חיובי לנגיף)

מָפִישְקוֹ (בינתיים שלילי)

חָלָסְקוֹ (נדבק, חלה והחלים)

סוג הטיפול

שוּמְקוֹ (אין מה לעשות)

קְצָתְקוֹ (פתרונות זמניים)

פוּלְקוֹ (בפ' רפה. נמצא חיסון לקורונה!!!!)

 

חדש בפינה של פול אוגדן: מילון מונחי הקורונה של השבועון טיים

חדש באתר רב מילים: אצל החשמלטור התכמן הכל דבש, על ביטויי סלנג מומצאים

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': ממתי יש לנו נשאי נגיפים, למה אומרים מקוון ולא ממוחשב, מה ההבדל בין היסוס לפקפוק, מה זה לעזאזל 'בחיאת זומזום' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
The Crossing of the Red Sea -Domenico Ghirlandaio, 1481-1482; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

חגית
וראוי להזכיר שורה נוספת בשירו של מאיר אריאל שהיא אקטואלית בימים אלה: "ושלטון העם יורד אל הכביש"
08 באפריל 2020 הגב
עמליה חקל
קצת התבלבלת... פרעה עדיין אתנו, חוגג מעשן וסובא בבלפור. עשר המכות שהאכיל אותנו - לא גרמו לעם הזה להתעשת ולהבין איך אדם מושחת אחד, הקושר אליו אנשים אחרים המוכנים להתעלם מעובדה מצערת זו (כי גם להם יש אינטרסים אפלים עבור בוחריהם, חלקם מושחתים אף הם, וחלקם - יהיו כאשר ישיגו את מטרתם ויסתאבו, או במלים אחרות ישתינו בקשת על בוחריהם). מדובר בפרעה ששום משה לא יוכל לו. דווקא אלוהי עם ישראל העניק לו את הקורונה בבחינת מתנה ממלטת ממשפט צדק... אז גם אדוני אלוהנו צריך להתעשת.
08 באפריל 2020
אהרן בלום
אני לא מחסידיו של ביבי ,נהפוך הוא ,גם אני חושב שהאיש מיצה ומוטב שילך לקיסריה , אבל תמוה בעיני שהזירה הלשונית נותנת לעמליה חקל אפשרות להשתמש בזירה יפה זאת שימוש פוליטי , דבריה של עמליה מאוד צודקים ,היא לא צודקת בהחלטתה לפרסם את דבריה בזירה הלשונית ,
09 באפריל 2020
נחום
מאיר אריאל אף פעם לא היה מאוד פופלרי לא לפני "עברנו.." ולא אחרי. הוא בעיקר נהיה כזה אחרי מותו המוקדם בשנים שקדמו למותו אף נדחה ע"י "קובעי טעם" בעקבות התבטאויותיו
08 באפריל 2020 הגב
גילה
מקורו של המדרש על 'שעה חצופה' בתנחומא-בובר, פרשת ויצא פיסקה ה, ומשם לקח אותו ילקוט שמעוני (שכשמו, איננו אלא אנתולוגיה של מדרשים).
08 באפריל 2020 הגב
תמר רדר
לרוביק שלום כרגיל תענוג וחיוך, והערות של הזעצר: 1.כתבת - שַן, כַל, תְעַמֵל וזַהֵר מטוֹמבּילים (ילקוט הכזבים) צ"ל "ות'זהר מטרומבילים" . 2.פורים אינו מועד, וצמרמורת אינה מחלה (לדינו) - מכירה את זה מאידיש , אמי ז"ל הייתה אומרת פורים לא חג וחום זה לא מחלה, בעיקר כשניסינו להתחמק מביה"ס. לסיום עידן הקורונה בבריאות תמר רדר
10 באפריל 2020 הגב
אבי הימן
לא הייתי מגיב אלמלא דבריה של אותה עמליה חקל. האתר הזה הוא לשוני. השתלחות לשונית לא יאה לו. מר רוזנטל - לתשומת לבך.
10 באפריל 2020 הגב
גבריאל בירנבאום
שלום רב, הגרסה ביידיש: פורים איז נישט קיין יום-טוב, אין קדחת איז נישט קיין קרענק. בברכה, גבי
12 באפריל 2020 הגב
חגי קוזלוב
אבי הימן: היא בהחלט בזויה. לחילופין נתעבת ארורה. א קרענק זאל איהר חאפן.
20 באפריל 2020
חגי קוזלוב
בערבית אומרים ובצדק רב: *כל וג'ע ולא וג'ע סנאן. ועוד: *אח'לע אלסן ואח'לע וג'עו. ועוד: *אלס'חה תאג' עלא ראס אלס'חיח, לא יראה אלא אלעליל.
20 באפריל 2020 הגב
יעוד גונן
בקשר לפרק על התייחסות לתקופות חיים: 1. בשירם של חפר וארגוב "יוסף ג'וּן, רבקה ג'וּן" מופיע ציטוט: "החיים הממשים מתחילים בגיל שישים". 2. בסרט "אַרְיֵה בחורף" משנות הששים, כמו גם בשירו של אריק איינשטיין בשם זה, החורף מייצג את תקופת הדעיכה, לקראת סוף החיים.
20 באפריל 2020 הגב

הוספת תגובה