מדינת פרטאצ'יה, והעברית הרוסית של בוריס זיידמן

רוביק רוזנטל | 11 בספטמבר 2020

מדינת הפרטאץ' שיסד קישון מגיעה לשיאים חדשים במשבר הקורונה, ספר חדש חושף את שפתם של יוצאי חבר העמים בארצנו ובארצות המוצא, ומביא אמרות ופתגמים לרוב, והסבר מפתיע לביטוי 'בין המשפתיים'

שלושה גולשים כיבדו את "שאל את רוביק" השבוע באותה שאלה: "מה מקור המילה פרטאץ'". יאיר פוליטי אף הוסיף: "אולי יש קשר למילה ברדק?" תודה גם לאבי קינן ועופר שבח. דומה שהמילה הזו מרחפת לאורך החודשים האחרונים מעל משבר הקורונה, ומבליטה את ההבדל הכואב בין המדינה היהודית שרצתה להיות "חברת מופת", לבין סתם מדינות נחשלות כמו גרמניה, איטליה או דרום קוריאה.

הממשלה נקראה פרטאץ', והעם עוילם גוילם

פרטאץ' היא מילה יידישאית: פּאַרטאַטש, ומקורה סלבי, פולני ורוסי. בפולנית המילה נכתבת partacz והיא מתייחסת למי שעושה עבודה גרועה. מרק בוים כתב כי לפי מילון אטימולוגיה פולנית מקור המילה לטיני - a parte paternitatis, שפרושו "מחוץ לגילדה". כלומר, מי שאינו שייך לגילדה אינו עושה עבודה איכותית. כדי לרמוז שלא המצאנו את הגלגל במשבר הקורונה, מספר עמוס עוז על סבו ב"סיפור על אהבה וחושך": "לסבא אלכסנדר הייתה עברית משובשת, שזורה בביטויים ברוסית שחלק מהם נקלטו בסלנג העברי. הרגל נקרא בפיו ריגול, הממשלה נקראה פרטאץ', והעם – עוילם גוילם". מן המילה נולד גם פועל, לפַרְטֵץ'. ולשאלת יאיר, אין קשר לברדק, שעליה נכתב לא מזמן באתר בנסיבות דומות.

על חשיבות המילה בתיאור התרבות והפוליטיקה המקומית יעיד גם ריבוי המילים והביטויים הנרדפים בשדה המשמעות הזה. רשימה חלקית: חָאפּלָאפּ. חָפִיף. חלטורה. סְמוֹך! על רגל אחת. הכל בסדר. יהיה בסדר. המפתחות בפנים. הישראלי הפרטאצ'ניק הוא גם חפיפניק וחלטוריסט. יש גם פעלים: לחלטר, לחפף, למרוח, לחתוך פינות, לעגל פינות, לשלוף מהמותן, לטאטא מתחת לשטיח, לירות לכל הכיוונים ולכבות שריפות. ויש גם נציג מיתולוגי לפרטאץ' הישראלי, תוצרת אפרים קישון: "הג’ינג’י עם המפתחות".

אפרים קישון חד העין גילה את חשיבות הקונספט ואפילו הקדיש לו ספר בשם "פרטאצ'יה, אהובתי": "בקצה המזרחי של אגן הים התיכון, באזור קולנוע מוגרבי, משתרעת רפובליקה קטנה אבל גדולה: פרטאצ'יה־עילית. האקלים של ארץ זו הוא סובטרופי מאוד, הלחות והמיסים גבוהים בה במיוחד, על כן נוצר במקום סוג חדש של אוכלוסייה בעלת אורח מחשבה גאליצו־אוריינטאלי מובהק, הרי הוא שבט הפרטאצ'ים המפורסם".

הכול חוץ ממפתח להחלפת גלגלים

והרי כמה קווים לדמותו של איש שבט הפרטאצ'ים על פי קישון, מתוך הרשימה שממנה שאוב שם הספר.

  • אם הפרטאצ'י הקטן נכנס לאיזה מקום, הוא מיד נוגע בכל דבר, כדי לבדוק אם זה אמיתי. רואה סנדוויץ', נוגס ביס. רואה סוויץ', מסובב אותו. הוא אוהב לחטט, בכיסים, במגירות, באף.
  • בכיסו של הפרטאצ'י נמצאים 21 מפתחות בממוצע, מהם 12 בלתי מזוהים. כשהפרטאצ'י מגיע הביתה, הוא מנסה בדלת ערב ערב שמונה מפתחות, עד שהוא מוצא את הנכון, אבל לא איכפת לו, מפני שהוא פרטאצ'י. הפתרון: לאבד את כל הצרור.
  • מאוד אופייני הוא יחסו העוין של הפרטאצ'י המצוי להוראות השימוש. אם כתוב על צידו של הארגז "צד זה למעלה!" הוא שם אותו למטה. אם כתוב באדום "זהירות, שביר!" הוא זורק את הארגז למעלה, אוטם אוזניו באצבע וקופץ הצידה.
  • הפרטאצ'י אוכל ברעש, הולך ברעש, מדבר ברעש. מתלונן על הרעש. במכונות גדולות הוא בועט. ההסקה המרכזית שלו מתחילה לפעול זה תריסר שנים רק אם מקבלת בעיטה בתרמוסטט.
  • פרטאצ'י אמיתי מאמין בגלגול נשמות של חפצים. במנקה ציפורניים הוא מחזק ברגים, בעיפרון הוא מנקה ציפורניים, בגפרורים שרופים הוא כותב. בדרך כלל הוא כותב מספרי טלפונים על צד קופסת סיגריות קרועה, בשביל לאבד.
  • לשפה הפרטאצ'ית מילון עתיר ביטויים. "זה יהיה בסדר", פירושו אסון. "סמוך!", רומז שהדבר בלתי אפשרי. "תיכף", זה שעתיים. "יום יומיים", שנה. "אחרי החגים", לעולם לא. אם פרטאצ'י מסרב, הרי הוא יאמר "תן צלצול".
  • במלחמה הוא בדרך כלל מנצח. הפרטאצ'י נוסע בטנק בכיוון הפוך בגלל תנומה קלה, מכה את האויב שוק על ירך, חוזר, מנצח. יוצא לקרב בטור משאיות, הכול יש לו, תותח, תחמושת, פותחן, הכול חוץ ממפתח להחלפת גלגלים.
  • הוא בעצם בחור טוב, הפרטאצ'י המצוי. היה משתזף כל היום על שפת הים בכיסא נוח, אלמלא היה הכיסא שבור. הדביק את הרגל בפלסטלינה, אבל לא תפס. צריך לצבוע אותו. בינתיים הכול בסדר, שומרים על הקשר. אפשר בהחלט לחיות בצורה פרטאצ'ית, שאלה של הרגל.

וככה אני לראות שתיים פעם

בוריס זיידמן הוא סופר ישראלי שעלה ארצה ממולדובה הסובייטית בגיל 13. על ספרו "שפה שסועה" נכתב באתר בעבר. ספרו "המינגווי וגשם הציפורים המתות" היה בין חמשת המועמדים פרס ספיר. עתה יצא לאור בהוצאת פרדס ספרו החמישי "תחנות ביניים", המתרחש בין ישראל למולדובה. כתיבתו של זיידמן שופעת ועשירה, מלהטטת בין שפה עמוסה באוצר מילים עברי מרשים לבין סלנג ישראלי, קללות ברוסית ותיאורי אדם ונוף בפירוט ובכישרון בלתי מצוי. אגב, לצברים קוראים גיבורי הספר 'אנשי הקקטוס'. העלייה החדשה של שנות התשעים נקראת בפי העולים הוותיקים יותר 'עליית הנקניק'.

תחנות ביניים

"תחנות ביניים" משקף וגם עוסק בדרכים שונות בשפה. לשפה שבה מדברים העולים מארצות חבר המדינות הוא קורא "עברוסית", והוא מאפיין אותה בציטוטים כמו הנהג בוריס, המסביר את ההרגל לשתות לפני נסיעה, "וככה אני לראות שתיים פעם – כפול בליאד – כל מה קורה על כביש". את המבטא הרוסי שבו הוא נתקל גם במסעו לאירופה הוא מאפיין ב"ררררי"ש מתגלגלת, בללללמ"ד עגולה, ב-O שהופכת ל-A". והשפה שזורה במגוון קללות ברוסית כמו "הוט סוקה בליאד", "יבי איח ורוט סוכי", וכמובן "קאיבינימאט".

כמו סנאי בתוך גלגל

"תחנות ביניים" הוא מקור לאוצר עשיר של פתגמים וניבים ברוסית שאותם משמיעים בשתי השפות הדמויות בספר, מאביו של הגיבור טוליק ועד רוסים ומולדבים גסי לשון שבהם הוא נתקל בדרכו. והרי מבחר אמרות, והסבר בצידן.

  • אל תכניס את האף הכלבי שלך. אל תתערב.
  • אל תעלה קיטור לפני הזמן. תירגע, שמור את העצבים לשעת כושר.
  • אל תתפרץ לגיהינום לפני אביך. אל תסתכן.
  • אפשר לגלגל בכיס שלהם כדורים. הם עניים מרודים.
  • גבר אמיתי מוריד בפני האשה את כובעו לפני שהוא מוריד את מכנסיו. עצה מאבא.
  • האלוהים לא ילשין עליך והחזיר לא יאכל אותך. המצב לא נעים, אבל לא נורא.
  • הוא יותר מטרה מארנב שחור בשלג. הוא חשוף לגמרי.
  • העבודה לא זאב – לא תברח ליער. כנראה מקור הפתגם העברי "העבודה לא ארנבת, היא לא תברח – אפשר לשבת".
  • זקוקים לו כמו שארנב זקוק לרגל חמישית. הוא מיותר לחלוטין.
  • חפש את הרוח בשדה. מקביל ל"למצוא מחט בערמת שחת".
  • יש לו הבנה של ז'ירף. הוא מבין לאט.
  • כבר אכלנו על זה כלב. אנחנו מבינים בזה.
  • לא ממש חמש אצבעות של אגרוף אחד. תיאור צוות לא מגובש.
  • לא שמועה ולא נשמה. חרוז רוסי: נִי סְלוּחָה נִי דוּחָה. נאמר על אדם שנעלם מהשטח, כנראה מת.
  • לראות איפה הסרטנים מעבירים את החורף. מקבילה ל"להראות מאיפה הדג משתין".
  • לשון הרע גרועה יותר מלועו של קנה האקדח.
  • כמו סנאי בתוך גלגל. מחשבות טורדניות.
  • שופך מהריק אל החלול. מקבילה ל'זורה מילים לרוח'.
  • שיעמוד לך כמו כידון, ושלא יחסר הממון. ברכה רוסית מעודנת.
  • שמש זאבית. כינוי לירח מלא.
  • תוחב בתוך טלף. נותן שוחד.

זכרים מהוגנים ושתי חתיכות ירק

זיידמן חושף באמצעות השפה את הווי החיים במולדובה הסובייטית, וכן במחנות האסירים, הגולגים. 'אָטָאפּ' הוא טרנספורט של אסירים בגולג, הקרויים אטאפּניקים. קגבשניק הוא מלשין לק.ג.ב. בתקופה הסובייטית. זיידמן מתאר את מדרג הגילים, שהוא גם מדרג היררכי. ילדי אוקטובר הם תלמידי בית הספר המתעללים ב"ילדון יהודון" בגן חובה. מעליהם הפיונרים הצעירים, ומעליהם נערי הקומסומול, ומעל כולם "הקומוניסטים הקדושים".

שפת העבריינים הרוסים עשירה מאוד כידוע, וגם לה יש גילויים בספר. להרוג מישהו הוא בשפתם 'להרטיב' או 'להזמין'. הדולרים קרויים 'ירוקת', ואלפיים דולר הם "שתי חתיכות ירק". יש גם תפריט של שוחד לשוטר תנועה, כדי להימנע מדוח וקנס. 'חייט' הוא שוטר ההופך קו תנועה רציף לקו תפר תמורת השוחד, 'חמישייה' היא שוחד לאי עצירה ברמזור על פי סימן העצור, 'אבטיח': שוחד שמן על חציית צומת באור אדום. מול אלה מצויים 'פְּרִילִיצ'נִיֵיה מוּז'יקי',  זכרים מהוגנים, או ראבּוטיאגי - אנשים העובדים לפרנסתם.

רוסיה ובת חסותה מולדובה היו ונשארו חממה לאנטישמיות גסה. יֶוורֶייצ'יק הוא יהודון, שתכונותיו הקבועות הן מסתדרן ושׂרדן. ז'יד פּוֹרחאטי פירושו 'יהודון מקושׂקשׂ'. הרוסים כינו גם את המולדובים הנחותים בעיניהם בכינויים גזעניים, ובראש צַארָאנוֹלוֹי ציגאנוֹלוֹי: פלחים צוענים, צוענים חוטפי ילדים, וכן קוּקוּרוּזניקי, אנשי התירס, בהתייחסות לגידולי התירס של מולדובה, המכונה גם 'רפובליקת תירס'. טוליק נזכר בילד האנטישמי וולודקה שהסביר לו שקמיצת הידיים לאגרוף פירושה יהודון מת. מדוע מת? כי אם היה חי היה ממשש את אצבעותיו כסמל לתאוותו לשטרות כסף.

שוקולד פרה ושיניים סוסיות

ולסיום, מילון רוסי-ישראלי קצר, המרצף את פרקי הספר.

אוצֶ'ניק. תלמיד.

אושֶנקה. כובע פרווה עם אוזניים, חובה בימי הקור הגדול.

אליונקה. שוקולד, הפרה הרוסית.

דיגיטלקה. מצלמה.

ואלנקי. מגפי לבד.

וְ-פּריקוּסקוּ. מציצת קוביית הסוכר, לעומת הטבלתה בתה כדי שתתמוסס.

ז'לוב. בריון. מילה ששימשה בסלנג הישראלי בעבר.

חול סוכר. סוכר שלא גובש לקוביות.

טובאריש. חבר. מילה המוכרת לישראלים של פעם.

טמבור. מעבר הקרונות ברכבות הסובייטיות המיושנות.

לושאדינייה. שיניים סוסיות, תיאור אשה שלה תפקיד מרכזי בעלילה.

מַרְשְרוּטקה. מונית שרות.

סאקוויאז'. תיק נסיעות, צ'ימידן. גירסה רוסית ל-sac voyage הצרפתי.

סוחאריקי. צנימים.

סטופוצ'קה. צ'ייסר, לגימת וודקה.

סליודקה. דג מלוח.

סמרקאץ'. פרחח. מילה ששימשה בסלנג הישראלי בעבר.

סנֶז'ינקי. פתותי שלג.

פּוֹלוּשוּבוֹק. מעיל. ויש עוד: שוּבָּא, בוּשלאט, טֶלוגרֵייקה, טוּלּוּפ, פּאלטוֹ, קוּרְטְקָה.

פוראז'קה. כובע מצחייה.

פרוֹנטוביק. וטרן, ותיק מלחמה.

צ'אי. תה.

צ'בורשקה. טיפש.

צ'וּבאק. כינוי לברנש כלשהו, לאו דווקא כמחמאה.

קאפֶּשקה. קפטריה.

קולבַּסקה. פיסת נקניק.

שצֶ'פוטקה. קורט מלח, "אחת לכל כף שמן", כדברי אבא של טוליק.

בין המשפתיים, הגירסה הגאוגרפית

יוסי נינוה מתייחס לשאלה בדבר הביטוי 'בין המשפתיים': "על הפירוש, כי 'משפתיים' קשור לפועל 'שפת' - הניח כלי על האש לצורך בישול, ראוי להביא את פירושו המקורי של ד"ר יהודה זיו לפסוק הנ"ל. הרי לצורך העמדת קומקום על האש זקוקים לשלוש אבנים לפחות, אלו קרויות 'משפתיים'. שלוש האבנים הללו הן דימוי לנחלתו של יששכר היושב בין שלושה הרים: הגלבוע, התבור והכרמל".

חדש בבלוג רב מילים: אתה באובר? אני על זה! מילון הביטויים המקוצרים

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה מקור המילים הדברה ופרוָוה, מהיכן הגיע הביטוי 'טיפש שזרק אבן לבאר אלף חכמים לא יוציאו אותה', מה משמעות השמות שאול ואהרון, למה אומרים ארצות הברית ולא המדינות המאוחדות ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
University of the Fraser Valley, Babushkas -- Nesting dolls; Flikr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אסתי מאיר
אפרים קישון היה אומן האבסורד. ספרו האהוב עלי ביותר הוא ״השועל בלול התרנגולות״, בו הוא מתאר את ממשלות ישראל לדורותיהן. המילון המקוצר שהוזכר כאן מדיף ניחוחות של רגשי עליונות אשכנזית מול הלבנטינים הנחותים. קישון היה הונגרי שדם כחול זרם בעורקיו, לפחות על פי תחושת העליונות שלו במפגש עם האוריינטלים במזרח התיכון. יש לקישון הרבה מעלות. ההנחתות על הנחותים (בעיניו) צורמות ואינן מתאימות יותר לפרסום. בעיני.
12 בספטמבר 2020 הגב
רוביק רוזנטל
הערה לאסתי: האובייקטים עליהם כתב קישון היו באופן כמעט בלעדי אשכנזים, והביקורת הייתה על האווירה וההתנהגות של הישראלים באשר הם. גיבוריו היו שטוכס ושולטהייס וארבינקא. הוא זיהה מעין מטאמורפוזה שעוברים יוצאי מזרח אירופה, שהיו הרוב המכריע בישראל הישנה, בחום ובאווירה של מהזרח התיכון. כדאי גם לזכור שפרטאץ' היא מילה יידישאית-סלאבית ונטועה בתרבויות אלה. דווקא הסרט סלאח שבתי, שיש רואים בו ביזוי של המזרחי, מכיל נאום מרשים של שבתי נגד ההגמוניה האשכנזית.
12 בספטמבר 2020
אסתי מאיר
אפרים קישון היה אומן האבסורד. ספרו האהוב עלי ביותר הוא ״השועל בלול התרנגולות״, בו הוא מתאר את ממשלות ישראל לדורותיהן. המילון המקוצר שהוזכר כאן מדיף ניחוחות של רגשי עליונות אשכנזית מול הלבנטינים הנחותים. קישון היה הונגרי שדם כחול זרם בעורקיו, לפחות על פי תחושת העליונות שלו במפגש עם האוריינטלים במזרח התיכון. יש לקישון הרבה מעלות. ההנחתות על הנחותים (בעיניו) צורמות ואינן מתאימות יותר לפרסום. בעיני.
12 בספטמבר 2020 הגב
דליה גנור
רוביק יקר - זה הזמן לדברי נועם ותודה. הטור שלך הוא ממש אויר לנשימה ומאד מקווה שיש גם בני נוער שמתענינים ולא רק אלה שלמדו אצל אבן שושן בירושלים..... חשבתי על ברכה נאותה לראש השנה הבא עלינו לטובה.....לא כל כך מתאים לי הבנליות הבלתי נסבלת של נתק מהחיים ואמירה של איחולים מנותקים - על כן אני מברכת אותך ואת שלך ב שנת שרידות ובריאות , דליה גנור נ.ב האם אי פעם עשיתם סקר גילאי של קוראיך ?
15 בספטמבר 2020 הגב
יעקב יצחק
לגבי השאלה: ""בתולות הבד" הוא כינוי לאבנים הקשורות לענף הגדול ששימש לסחיטת הזיתים בבית הבד" - ראשית, הביטוי מופיע במשנה בבבא בתרא, פרק ד משנה ה. הגמרא וכל המפרשים בעקבותיה טוענים שלא מדובר באבנים, אלא ב-"כלונסאות של עץ". ממילא, מובן למה הם קרויים בתולות - תפארת ישראל מפרש שהעצים עליהם מדובר הן "בתולות שקמה", ביטוי מוכר מהמשנה והגמרא, שפירושו עץ שנחתך בפעם הראשונה מהגזע, ולכן הוא בתול.
15 בספטמבר 2020 הגב

הוספת תגובה