על טריקים ושטיקים, והפורום הסודי של הורי האוטיסטים

רוביק רוזנטל | 14 באוגוסט 2020

הציטוט השבועי "בלי שטיקים ובלי טריקים" נולד כבר בימי ההתנתקות, הורים לילדים אוטיסטים פיתחו הומור פנימי מיוחד, וחלון לתופעת ה'אוסים', משחק שירה בחטיבות הלוחמות שהפך לתרבות יצירתית וחתרנית

הביטוי המצוטט ביותר השבוע היה "בלי טריקים ובלי שטיקים" הוא לא נאמר השבוע. המצטטים חזרו להופעה של בנימין נתניהו אצל דנה וייס במרץ 2020, כאשר עסק בשידול בני גנץ להצטרף לממשלת אחדות. לשאלה אם יפנה את כיסאו על פי ההסכם ענה נחרצות: "חד משמעית, בלי טריקים ובלי שטיקים".

אחרי כל הספּינים, השטיקים והטריקים

נתניהו לא השתמש בביטוי הזה בפעם הראשונה. הביטוי חזר בימים שקדמו להתנתקות. ישראל כץ הציע בראשית 2005 להצביע בכנסת על משאל עם בעד ונגד ההתנתקות. ההצעה נשענה על ההנחה שמשאל העם, אם יתקיים, ידחה את ההתנתקות ובוודאי יוציא ממנה את העוקץ, וכפי שכתב אז יוסי ורטר בארץ, "נתניהו ואנשיו ממש יצאו אתמול מגדרם, כדי לשכנע כי מאחורי ההצעה, לא מסתתרת מזימה. 'בלי טריקים, בלי שטיקים', ציטטו מקורבי נתניהו את הבדרן ההוא מהטלוויזיה, שמנסה למכור חיוג זול לחו"ל". בפברואר 2005 התייחס לכך אמנון אברמוביץ בערוץ 2: "אחרי כל הספינים, השטיקים והטריקים".

"הבדרן ההוא מהטלוויזיה" היה חיים הכט, והוא טבע ב-2004 את הסיסמה הקליטה והמחורזת בפרסומת לערוץ 015, שהציעה חיוג מוזל לחו"ל. הסיסמה התפשטה כאש בשדה קוצים. היא משמשת סיסמה מנצחת לרשת הקניות החרדית "אושר עד", בפרסומות וידיאו של מותג האופנה H&O, ועוד רבים. החרדים התאהבו בסיסמה, אולי גם בזכותה המרכיב היידישי, וכך נמצא אותה בפתקי הצבעה של ג' לראשות אחת הערים, ובכותרת באתר שאלות לרב: "טלפון כשר – בלי טריקים ובלי שטיקים".

'טריק' היא מילה אנגלית שמקורה צרפתי, משורש שפירושו לרמות או להונות. רוב השימושים בה שליליים, אבל עם הזמן היא קיבלה גם משמעות חיובית של מהלך מתוחכם. 'שטיק' פירושה ביידיש חתיכה או נתח (א שטיקעלע הרינג), וכן מחזה או מופע, ומכאן ביטויים לא נחמדים כמו 'א שטיק דרעק' (חתיכת חרה), ו'פוילעשטיק': חתיכה רקובה, שפירושה בסלנג היידי והישראלי מהלך לא כשר. ועל כך שרים בשכונה של חיים חפר: "קמץ פתח ומַפּיק, לא עזרו הפוילעשטיק", ללמדך שילדי ישראל הכירו את המילה.  נראה ש'שטיק' במשמעות מעשה מניפולטיבי, תרגיל הונאה, נגזרה לאחור מ'פוילעשטיק'.

גם אבא שלו לא מבין סיטואציות חברתיות

בנוסף לשלל כישוריה האחרים, ד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת השפה הפרסית ואשה מגניבה בפני עצמה, היא אם לילד אוטיסט. היא חברה בפורום מיוחד, כמעט סודי, שבו לוקחים חלק הורים לילדים אוטיסטים והוא מתייחד בהומור עצמי יוצא דופן, כפי שמעיד גם שמו, אוטיזה(ם)צחיק. רשות הדיבור לתמר:

"בשעה טובה נולד לכם אוטיסט. אחרי שסיימתם לבכות, אחרי שדאגתם להשאיר את הקרניים בבית, אחרי ששמעתם שהוא בכלל לא נראה כזה... הגיע הזמן ללמוד לצחוק על זה, כי מה נשאר לנו כבר? אז תארזו את עצמכם, את האוטיזם ואת הקצבה, ובואו ללמוד איך לימון נשאר לימון, רק עם חיוך".

כך נפתח ה"על אודות" של קבוצת אוטיזה(ם)צחיק, קבוצת הורטיסטים (הורי אוטיסטים) שמנהלות ביד רמה רביק נביפור ואורטל גרסיה נתניה. ביחד אנחנו צוחקים על חיינו לצד הלקות, ומגלים שאנחנו לא לבד, והורים אחרים מתמודדים עם אתגרים דומים.

אבחון של ילד על הרצף האוטיסטי הוא בדרך כלל הלם שמעביר אותך דרך כל חמשת שלבי ההתמודדות: החל מהכחשה ("הוא לא אוטיסט, גם אבא שלו לא מבין סיטואציות חברתיות", "הוא לא אוטיסט, גם אבא שלו מדבר רק על נושא אחד כל הזמן", "הוא לא אוטיסט, גם אבא שלו… אָה."), דרך כעס (סססססססססססססעמק, ההורים שלי גם הפסידו קצבה), מיקוח (ואם נשקה אותו אקונומיקה, דם עטלפים ומי מרזבים של ניסן אולי הוא יירפא?), אֵבֶל, ועד קבלה. על הקבלה מקלות מאוד הטבות מהטבות שונות שמקבלים ההורים מהרשויות, אבל הזכאות לכניסה לקבוצה המופרעת הזאת שווה יותר מהקִצבה ומנקודות הזיכוי במס גם יחד.    

לא כל ההורטיסטים מתחברים להומור של אוטיזה(ם)צחיק. בקבוצות חיבוקי - קבוצות של הורי אוטיסטים שבהן משתפים בקשיים ובדמעות - מזדעזעים לפעמים מההומור שלנו (אנחנו לא צוחקים על הילדים! אנחנו צוחקים על החיים שלנו!). שלדון - כך קוראים לאדמיניות הקבוצה, תבורכנה אצבעותיהן, על שם דמות האוטיסט מ"המפץ הגדול" - נוזפות במי שמעז לכתוב משהו רציני, ש"פה זה לא קבוצת חיבוקי".

השארנו את הזנב והקרניים בבית

כמו כל קהילה סגורה שיש לה עניין משותף מאוד מסוים, גם בקבוצת אוטיזה(ם)צחיק התפתח ז'רגון, שחלקו מובא כאן.

קטגוריה ראשונה בז'רגון היא הכינויים שאנחנו ההורים מדביקים לילדינו האוטיסטים.

אספרגוס. בעקבות 'אספרגר'.

דאעש. על שם הארגון הממרר לעולם את החיים.

הבוס. כך אני קוראת לילד הפרטי שלי. הסברים מיותרים.

טוסט. אסוציאציה מילולית-קולינרית ל'אוטיסט'.

מפרנס. בזכות הקצבאות למיניהן.

הַמַּתָּנָה. על פי תגובות שאנחנו מקבלים מאנשים שרוצים לעודד אותנו.

נאזגול. עם שם הרשע מ"שר הטבעות".

נשמה גבוהה. עוד תגובת עידוד נוסח 'המתנה'.

סטלין. על שם נבל העל מברית המועצות של פעם.

פידידון. בעקבות PDD, אחת מתסמונות הקשת האוטיסטית.

קצבאי. מקור הקצבאות הנדיבות.

תבל"ט. ראשי תיבות: תפקוד בלטה.

תגבא"ש. ראשי תיבות: תפקוד גבוה בעיני אמא שלו.

תגב"ש. ראשי תיבות: תפקוד גבוה בתחת שלי.

לחברי הקבוצה שיחון שנועד לדבר על הילדים עם אנשים שאינם הורטיסטים.

השארנו את הזנב/הקרניים בבית. תשובה לתגובה נפוצה כשנודע שהילד אוטיסט: "לא רואים עליו", שכבר הפך לשם קוד לשיתוף סרטונים וחומרים של אנשים שלא בהכרח אובחנו.

קמפיין לקידום מעמד האוטיסטים הנחיל לכולם את האמרה "אוטיסט זה לא קללה", אבל עדיין, חלילה לקרוא לילדים שלנו אוטיסטים, "כאילו זו כל המהות שלהם". במקום זה אפשר לומר:

ילד מיוחד.

עם אוטיזם.

לא סטנדרטי.

מאותגר זוגיות.

מהנדס תוכנה לעתיד.

ויש גם כינויים לבני המשפחה.

אבו-טוסט. אבא של אוטיסט.

אוכלי חינם. אחיו ואחיותיו של האח האוטיסט (או האחות), שאינם מקבלים קצבה.

הורטיסט. הורה לילד אוטיסט.

הפגום. אבא של אוטיסט.

טוסט-דָאר. תכונה של טוסטים והורטיסטים לגילוי אוטיסטים אחרים. אנחנו מזהים אותם מקילומטרים. 'טוסט'+'ראדאר'.

נ"ט. ראשי תיבות: נוירו-טיפיקלים, מי שאין להם לקות נוירולוגית (זה לא ז'רגון של הקבוצה, אבל שימושי מאוד).

נכב"א. האח של האוטיסט. ראשי תיבות: נכשל באבחון.

סבב"ה. סבא/סבתא בהכחשה. כי על רוב האוטיסטים "לא רואים".

ענ"ט. ראשי תיבות: עאלק נ"טים, כשהאחים מתנהגים כמו טוסטים בעצמם.

פידידיצה. פרופ' דיצה צחור, האלוהים של ההורטיסטים.

כל החבר'ה שנפלו מהסיירת

מי שמחפש ערוצים להבנת ההווי החיילי ושפת החיילים, בעיקר בחטיבות הלוחמות, אמור להתוודע אל מונח מוזר במקצת: 'אוס', וברבים אוסים. הנושא עלה בין היתר במפגש יקהטיוי, טלוויזיית היקים, על ספרי "מדברים צהלית", בשיחה עם הכתב הצבאי של ערוץ כאן, רועי שרון.

מהם אוסים? אבישי סימון, שסיים זה עתה את שירותו הצבאי, מסביר: "ה'אוסים' הם צורת שירה הנהוגה בחדר אוכל אחרי ארוחות שישי. ה'אוס' מורכב משלוש שורות. בשורה הראשונה בעל האוס צועק 'שיר' שחיבר. למשל: 'המפקד איציק היקר'. הקהל עונה בצעקה: 'אוס!' אחריו מגיע המשפט השני שהוא קצת יותר ארוך, ובו משבח בעל האוס את אותו מפקד איציק. לאחריו בא משפט המחץ, ארוך יותר ומתחרז עם המשפט השני, ובו מגיעה תפנית שהופכת את השבח לגנאי. בסופו מושר בפי כולם הפזמון 'איזה בלגן איזה בלגן'.

אוס שעלה בזכרוני:

פלחה"ן צנחנים היקרים - אוס!

אתם בטח גאים להיות חלק ממורשת מפוארת - אוס!

של כל החבר'ה שנפלו מהסיירת - איזה בלאגן איזה בלאגן.

האוסים גם משמשים בטקסים הקרויים 'החלפת צעקות'. ביחידות השדה יש מערכת חוקים שלמה סביב ביטויי ותק צבאי. רק בני המחזור האחרון, שעתידים להשתחרר בתום ארבעת החודשים הקרובים, רשאים לומר 'עד מתי', ובני המחזור הלפני אחרון רשאים לומר 'כמה עוד'. כאשר מתחלף מחזור בגדוד מתקיים טקס שנקרא 'החלפת צעקות' ובו בני המחזור האחרון מעניקים למחזור הצעיר מהם את הזכות לצעוק 'עד מתי', והם מעניקים למחזור הצעיר מהם את הזכות לצעוק 'כמה עוד'. בטקסים האלה נהוג לעשות זאת במבנה הבא:

יש לנו רס"פ עייף בפלוגה - אוס!

שקוראים לו דודי – אוס! 

כל היום הולך, צועק 'עד מתי!', והקהל עונה: 'עד מחר!'".

'אוס' היא על פי כל הסימנים גלגול של קריאה שמקורה בתרבות המזרח: 'הזזזז', המוכרת מהשיר על משיח הזקן מהסרט "סלאח שבתי". האוסים זוכים להפוך לסרטונים ברשת. דף האינסטגרם של סיירת 1 ערך לאחרונה תחרות בין מאות סרטוני אוס שהגיעו אל הדף. מנהל הדף הסביר מהם אוסים, הציג כמה סרטונים והכריז בשידור על הסרטון הזוכה. הזוכה הוא מישל מחטיבת גבעתי, הנחשב אמן אוסים מוביל.

חדש בפינה של פול אוגדן: הביביסי מלמד אותנו שיעור וידיאו קצר ומרתק על מטפורות בשפה

חדש בבלוג רב מילים: האהבל המשיגענע הוא שוקיסט פעור, על תכונות בסלנג

בקרוב: שיחת זום על הספר "מדברים צהלית" ועל השפה הצבאית, בין פרופ' אהרן בן זאב וד"ר רוביק רוזנטל, פורום חדרים, שני 17.8, 1900. ניתן להירשם בקישור הבא: https://bit.ly/2DRB63f

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך אומרים ערכאות ביחיד, מי הנקבה של הנָבָל, מתי התחילו בהתערבויות (רמז: מזמן!!!), מה מקור הביטויים אמרת כנף, משקה חריף ו'לא עשו אותו באצבע', מתקלחים עם טוש או עם דוש ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
card trump magician public domain image - FreeIMG תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

איתי
בנוגע לשאלת הכ' הדגושה בסוף המילה מנאייכ, להלן דעתי. בעברית אין הרי אפשרות לאותיות דגושות בסוף מילה, ולכן אותיות סופיות לעולם לא יהיו דגושות. לכן, כשהיה צריך לתעתק מילים בערבית המסתיימות בצליל כ' דגוש, הוא תועתק כ-ק', לדוגמה מנאייק. הבעיה מתחילה כאשר התחילו לתעתק מילים מאנגלית שנגמרות בצליל פ' דגוש, ובראשן המילה הנפוצה טרמפ (בעיה כזאת כמובן לא קיימת בתעתוק מערבית). מכיוון שאין בעברית חלופת תעתוק לפ' דגושה, התקבע הפתרון להשתמש באות פ' בסוף המילה במקום ף'. מכיוון שנפרץ הסכר, וניתן להשתמש באות לא סופית בסוף מילה, אפשר לחזור לתעתוק מערבית, ובמקום להשתמש בק' התקינה דקדוקית אבל לא מדויקת תעתוקית (כי הרי בערבית כ' דגושה וק' הם אותיות שונות עם הגייה שונה), ניתן להשתמש בכ' בסוף מילה לתיאור צליל הק'. ולכן - מנאייכ.
13 באוגוסט 2020 הגב
יעקב
הסיפור מאחורי המילה פנטלון : פנטלון הוא כינוי עוקצני שניתן לתושבי ונציה על שום סגידתם לפטרון הכנסייה: סנט פנטלאונה/פנטלונה. ומכאן ניתן השם ע"י הצרפתים למכנסיים ארוכים בסגנון ונציאני.
13 באוגוסט 2020 הגב
שושנה שרמן
בפסוק המדבר על התערבות של מלך אשור הכוונה היא: אני אתן לך אלפיים סוסים ואני מתערב שלא יהיו לך מספיק אנשים לרכוב עליהם.
13 באוגוסט 2020 הגב
יעקב ברזילי
איתי אין בערבית כ דגושה וכ לא דגושה.כ היא כ.בסוף המילה וההתחלתה.הכלל מעתיקים כמו שכותבים בערבית.צ'מיר-מצפון.ט'הר-התגלה.הרעיון לכתוב פ' לא סופית בסוף מילה כאשר מדובר במילה לועזית הוא רעיון טוב ומשתמשים בו .
14 באוגוסט 2020 הגב
נריה אביישר
נראה לי כי שירי ה"אוס" כפי שהם מכונים כאן, מבוססים על "מה יפים הלילות בכנען---- הוז, צוננים המה ובהירים וכו'"
16 באוגוסט 2020 הגב

הוספת תגובה