על סטייקים, ארגוני פשע, ושירי ג'יבריש מיתולוגיים

רוביק רוזנטל | 16 באוקטובר 2020

מירי רגב לא המציאה את דימוי הסטייק המתהפך וברקו לא המציא את ארגוני הפשע בפוליטיקה, באנגלית מטגנים דגים גדולים וקטנים, וכולם טוחנים ומבשלים; שלושה שירי ג'יבריש מזכירים מסורת עתיקה בהומור הישראלי; ועוד על נעמי שמר והתנ"ך ועל כתיבה על קרן השור

השערורייה התורנית היא נאום הסטייק של מירי רגב, בתוכנית "אופירה וברקו". למי שנרדם לעמה ימים עדכון: ברקו אמר בתוכנית שהליכוד מתנהל כמו ארגון פשע. מירי דרשה ממנו להתנצל בפני "מיליון וחצי בוחרי הליכוד", ואם לא יתנצל לא ישמש כמאמן הנבחרת. כמו כן הוסיפה שהוא "מתהפך כמו סטייק" (או בהגייה שלה, 'סְטֶק'), כיוון שהוא תומך כל פעם במשיח אחר, כחלון, גנץ, בנט, רק לא ביבי.

כבד אווז על הגריל

"מתהפך כמו סטייק" אינו ניב נפוץ בסלנג הישראלי, אם כי לא רגב המציאה אותו. כך מצוטט דני לוי מהנהלת הפועל פתח תקוה על מאיר שמיר ביוני 2003: "הדעות שלו מתהפכות כל רגע כמו סטייק בפונדק דרכים". גלעד צוקרמן הפנה את תשומת לבי לדימוי דומה שהשמיע ישראל אוגלבו, בתוכנית המציאות "הישרדות", שבה כינה את בני ברוכים "כבד אווז" כשכוונתו שבני הוא בעיניו הפכפך, לא אמין, ולא נאמן לאף אחד מהשבטים. ביטוי נפוץ יותר הוא "שם אותו על הגריל", וכאן הכוונה להתעללות קבועה באמצעות ביקורת וגידופים. הביטוי הזה נולד בתוכנית "האח הגדול" בהשראת יוסי בובליל מן התוכנית הראשונה, והוא יוחס לתהליך ההדחה מבית האח הגדול.

דימויי אוכל בניבים ובפתגמים נפוצים מאוד. בתוכם חטיבה קטנה אך איכותית של דימויי הכנת אוכל, כמו צליית הסטייק על המנגל. על אדם ממולח ומנוסה אומרים שהוא כבר "טיגן דגים גדולים יותר", בעקבות הניב האנגלי fried bigger fish. על אדם הנכנס למשימה או תחום כשהוא בעל ידע וניסיון אומרים שהוא "מבושל", בעוד שמי שאינו כזה הוא "לא אפוי", עוד דימוי החביב על מירי רגב, הפעם כלפי בני גנץ. הבישול מוכר מתחום הכדורגל, ומהניב "בישל דייסה", כלומר, יצר מצב כאוטי.

הדימוי הנפוץ והפורה ביותר בתחום דימויי האוכל הוא הפועל 'לטחון', שמקורו בטחינת חיטה, בשר, שומשום ועוד. טוחנים נושא, טוחנים אוכל, וארגוני פשע טוחנים מישהו בחולות ומשאירים אותו שם. טוחנים בפעילות מינית, דימוי המצוי במקורות, בצבא טוחנים צעירוּת, אדם עשיר מאוד הוא משום מה 'טחון', ודי טחַנּו מים.

תמונה הלקוחה מהסרט "הסנדק"

רגב זעמה על דבריו של ברקוביץ, שניסה להסביר שהתכוון ב'ארגון פשע' רק לנתניהו והמקורבים אליו. אלא שההשוואה של מנהיגי המדינה לארגון פשע איננה חדשה כלל. סיפור אישי: בשיחה פרטית עם ישעיהו לייבוביץ דיברנו על דוד בן גוריון. לייבוביץ אמר: "מכיר את הסרט הסנדק? מרלון ברנדו? – זה בן גוריון". זה מזכיר את המילים הקשות בנאום הפרידה של משה שרת בוועידת מפא"י, שכוּונו ישירות לבן גוריון: "פחד – וחשבון". ובחזרה לימינו.

נובמבר 2017. אסף חפץ ויעקב טרנר, שעמדו בראש המשטרה, יוצאים נגד מסכת הלחצים המופעלת על רוני אלשיך, על רקע חקירות נתניהו: "מה שקורה עכשיו הוא חסר תקדים. יש פה התנהלות של מאפיה"

ינואר 2020. יו"ר הכנסת אדלשטיין על כחול לבן: "איימו עלי כמו בסרטי מאפיה".

מרץ 2020. גנץ על נתניהו: "כך מתנהלת מאפיה. ראש הממשלה צריך להתנהג כמנהיג מדינה ולא כראש חבורת נוכלים".

מאי 2020. אהוד אולמרט על פתיחת משפטו של נתניהו: "כשראיתי את הנאום, היה לי רושם שברור שזו תמונה שלקוחה מהסרט 'הסנדק', ראש ארגון פשע שמסביבו האנשים שמבצעים את משנתו והוא זה שמתווה את הדרך".

מאי 2020. רוני אלשיך: "המתקפות נגד היועמ"ש - התנהגות של מאפיה".

ונקנח בסיסמה המובילה של מחאת 2020: "הון – שלטון - עולם תחתון".

כְּבָר מָרַשׁ הַקַרְנַשׁ עֲלֵי סֶשֶׁל הַקְלַשׁ

אפרים אפשטיין ביקש לברר את מקורו ומשמעותו של השיר שבו מופיעה השורה "כבר מָרַש הקַרְנָש". הוא כותב: "שמעתי את זה בפעם הראשונה במסיבת חנוכה בקורס קשר בבה״ד 7 ב-1950. למדתי את זה בעל פה ועכשיו מצאתי את זה בגוגל. אני אוהב את הקצב של השיר, ונאמר לי בזמנו שיש לקרוא את זה בעוז ועוצמה וברגש רב".

בקשתו של אפרים מספקת הזדמנות לרענן כמה שירים בג'יבריש עברי, שלמרבה הצער לא הפכו למסורת ורובם כבר עתיקי יומין. אין מדובר בשירי זמר עממיים בג'יבריש שעליהם נכתב בטור קודם, אלא בשירים בכוונה ספרותית סטירית, שנכתבו על ידי כותבים מזוהים.

שירי ג'יבריש הם לכאורה חסרי משמעות, ומורכבים ממילים חסרות פשר. זה לא לגמרי מדויק. המילים, ברובן הגדול, בנויות על משקלים עבריים, והכותבים שוזרים בהם שורשים מומצאים. קצב השיר יוצר מעין סיפור, וככל שנכנסים אליו ניתן לדמיין אותו כסיפור ממש.

השיר שבשאלה הוא שירו של יחיאל חגיז "מול דִילֵי הדַעֲזוּעִים". השיר נכתב במסגרת מערכון על שיר המגיע למערכת עיתון ספרותי. חגיז היה פזמונאי ומתרגם, תושב תל אביב עד שנפטר בגיל צעיר ב-1960, ובעברו חבר קיבוץ ופועל. הפזמון הידוע ביותר שלו הוא "צאנה צאנה" משנת 1941. שיר הדעזועים יוחס עם הזמן לביאליק, עמוס קינן, אהרן אמיר וכן לשלונסקי, ואכן הוא נכתב ככל הנראה כפרודיה על שיריו של שלונסקי, שהיו קשים להבנה וכללו מילים נדירות. השיר שובש עם הזמן וזכה לנוסחים שונים, הנוסח המקורי המובא כאן הוצג על ידי אליהו הכהן בבלוג "מכתב עתי" של אהוד בן עזר.

כְּבָר מָרַשׁ הַקַרְנַשׁ עֲלֵי סֶשֶׁל הַקְלַשׁ,/ עוֹד מְעַט יְקַרְנֵף כְּחוֹרֵם,/ וּבְשַׁלְמֵי הָרִימוּק מִשְׁתַּצֵל הַטִלְבּוּק/ מִתְרַקֵּל, מִתְבַּקֵל וְשׁוֹרֵם.

כִּי שָׁף וְנִמְשָׁף שִׁיר הַמַּשָׁף/ וְזָלַף הַקְלָף זָף וְזוֹפֵע/ גַּם בַּמוּלָף יַעַף בַּלַף/ כִּי רֶלֶף שׁוֹנֵף בַּמַפְלֵעַ.

אָז נִרְמְשׂוּ רְקִיטִים וְצוֹרְקוּ קַרְלִיטִים/ כַּעֲרוֹל צִיטוּמִים בַּקַרְמָךְ/ לֹא חָלְזוּ לֶאֱרוֹם, לֹא עָלְזוּ לְאֶפְרוֹם/ וַיִרְטוּ שִׁנְעָרָם הַנִרְדָּךְ.

וּלְפֶתַע הוֹמִיגוּ מַהֲגַיִים וַיִרְטוּ אֶת הַגָּמִיז/ לַעֲמוֹד בַּגַּמְזוּזִים וְלִגְלוֹז בְּגַלֵּי תַּגְלִיז.

עוּגוּ-זוּגוּ, אַל תָּלוּגוּ/ אַל תּוֹגִידוּ גִּינְדּוּלִים/ כִּי בַזֶמֶל קָם הַמֶּמֶל,/ גַּם בַּקֶמֶל בִּילְבָּלִים.

דַּעְנוּ – זַעֲזוּעַיי,/ זַעְנוּ – כָּל הַדּוּזַיי/ וַאֲנִי זוֹקֵל בִּלְגוּזַיי/ וַאֲזִיזַיי בְּזִיזַיי...זַיי...!!!

הַשִׁילָק שֶנָדַם בְּשוּלֵי הַזָלִיץ

"שיר דילי הדעזועים" הוא על פי כל הסימנים ההשראה לשיר ג'יבריש מאוחר יותר, שנכתב עבור התוכנית "יוסי חזקי יונה" מראשית שנות השישים. גם כאן  דנה מערכת העיתון בשירים שהגיע למוסף הספרותי. השיר הראשון, שנכתב על ידי "לילי אָנָנָסובה", מתחיל במילים "הפינה מִשְתַלְחֶנֶת מולי וזועקת/ היא מבקשת שקט", ולאחר דיון מעניק מגיעים העורכים למסקנה שהפינה מקבלת את צורת השולחן.

אז שולף יוסי שיר נוסף שהגיע, בלדה בשם "הַשִילָק שנדם" מאת "י. צור פ. הנגבי", שלמרות שמו הוא גר דווקא בירושלים. לבלדה כמה חלקים. חלק ראשון מתאר את חייו של השילק, החלק השני, המתחיל במילים "וַיִמְלוּ הַמִילוּקִים, וַיִשְלוּ הַשִילוּקִים", הוא החלק המצחיק. אחריו בא החלק העצוב, הגורם לשניים להשתפך בדמעות על רצפת המערכת.  בשיר צצה המילה דִילֵי המופיעה בשמו של שיר הדעזועים, וגם מבנה השיר מזכיר את שירו של חגיז.

הַשִׁילָק שֶנָדַם בְּשוּלֵי הַזָלִיץ/ אֶת מִרְמוּר הַמָלָף הַקורֵן/ הִתְנָעֵר, הִתְפַּטֵר, הִשתַפֵּר מֵעוּלִיץ/ בְּרָאשֵי שִילָקִים כְּמוֹרֵט.

כִּימוֹת וְנִמְשָץ הַזָפָּץ/ וּמָלָל הַקְרָץ צָף וְנוֹפֵעַ.

וַיִמְלוּ הַמִילוּקִים/ וַיִשְלוּ הַשִילוּקִים/ בְּטַרְפֵּי הַתַעֲפִּים נִרְמְסוּ מְעוּלָקִים/ קְלוּ קְלוּ קְלוּ כּוֹפֶלֶת/ קַלְפִּינֵי הַכֹּל מוֹקֶלֶת/ וְנִשְׁפֶּלֶת וְנִטְפֶּלֶת.

נִמְבְּלוּ דִילֵי מָגוֹל/ וַיִבְּלוּ אֶת הַמִילָת/ לַעֲמוֹל אֶת הַסָגוֹל./ הוֹ שִילָק, שִילָקוֹן, שִילָקֵנוּ!

וַיִבְדוּ עַל פְּנֵי עָדִיז/ בְּטַרְפֵּי הַתַעֲפִּיז/ הִתְפַּתֵל הַמַעֲלִיז, הִשְתַפֵּל, הִתְפַּתֵל/ וּמוֹלֵל עַל הַמִילָת:/ "שְלָק! שְלָק! שְלָק!"

חלזי צפעון פרגו עזיז

הייחוס השגוי של שיר הדעזועים לאהרן אמיר אינו מקרי. אמיר מרבה לשלב בשיריו מילים נדירות, לעיתים מומצאות. במקרה אחד חיבר שיר ג'יבריש שלם לתוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת", שעבורה כתב שירים סטיריים רבים. השיר קרוי "שיר אביבים", ועל פי אמיר הוא "כתוב בשפת רוּרְדוּ המשמשת לכמה ממשוררינו הצעירים". אמיר מצליח ליצור בשיר אווירה אביבית.

שַלְבּוּק סַרְפֵּי מָגוֹד עַלִּיז/ חִלְזֵי צִפְעוֹן פָּרְגוּ עָזִיז/ וּשְׁלֵי מַרְקִיז/ פָּלְזוּ בִמְחִיז/ צִיף-צִיף/ וִיז-וִיז.

הֶאָח, עִצְלֵי גַּרְדָּס חָלִיז/ יָרִישׁוּ רִישׁ בִּמְצוֹל חָזִיז/ יָלִיבוּ לִיב/ הֵידָד אָבִיב.

הֵידָד,/ בִּיב-בִּיב/ צִיף-צִיף/ וִיז-וִיז.

אחותי רוחמה כאור בצהריים

כמה הערות מחכימות הגיעו בעקבות הטור שהציג את אזכורי שפת התנ"ך בשיריה של נעמי שמר.

חננאל מאק כותב: "לדעתי בא 'כאור בצהרים' של נעמי שמר מהפסוק בישעיהו (נח 19): 'וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם'. ראשית, מקומה של האות ב': 'בחושך', 'בצהרים'. האות נמצאת בישעיהו ובשיר של נעמי שמר, אך לא בפסוק מתהילים; שנית, פרק נ"ח בישעיהו הוא פרק ידוע, או לפחות כך צריך להיות, הן בשל תוכנו החברתי, הן בשל תפקידו כהפטרה ליום הכיפורים. אני משוכנע שנעמי שמר הכירה את ישעיהו נ"ח, אבל לא בטוח בכך באשר לתהילים ל"ז".

גילה וכמן כותבת: "חלום השיבה לארץ ישראל של נעמי שמר מתבסס למעשה על פסוק מאיכה (ה 21): 'הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם', כפי שהיא עצמה הסבירה בראיון לנילי פרידלנדר ב-1981: "זהו שיר של אדם לעצמו, לבד לבד. במקורות מופיע 'השיבנו ונשובה'. כשכתבתי 'השיבני ואשובה' בלשון יחיד, התכוונתי למצב נפשי. לרצון להיות שוב במצב טוב".

דינה לזר פוזניאק כותבת: "לעניין 'אחותי רוחמה', מן הסתם שמר התייחסה בשיר גם לספר הושע, שם הנביא מצוּוה על ידי האל לקרוא לצאצאיו בשמות המציינים את מה שצפוי לעם, והוא קורא לבתו 'לא רוחמה'. אפשר בהחלט להניח שבהשכלתה הרבה הכירה גם את הפואמה 'אחותי רוחמה' של יל"ג, שמרפרר גם הוא להושע".

מדוע כותבים על קרן השור

חננאל מאק מרחיב בדבר הניב 'כתב על קרן השור'. "הביטוי העברי 'לכתוב על קרן השור' הוא עתיק יומין ואין לו הקשר כלכלי, להבדיל מהביטוי 'להניח מעות על קרן הצבי', אם כי הזיקה ביניהם מעניינת. לפי המסופר בכמה מקומות בספרות המדרש דרשו קלגסי אנטיוכוס מהיהודים: "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוהי ישראל!", כלומר, הצהירו בגלוי ובפני כל על כפירתכם באלוהיכם ואלוהי אבותיכם. הביטוי מופיע פעמיים במדרש הקדום, ומשם זלג לכמה מקומות בספרות המדרש המאוחרת. לא ברור מדוע נבחרה קרן השור לצורך זה, אולי מפני שקרן השור מהלכת לפניו והיא  גלויה לכל רואה.

הביטוי מוכר בז'רגון הרבני בייחוד בהקשר של חג החנוכה. בין החרדים הקיצוניים הוא משמש לא אחת כביטוי לסלידתם מהמשטר הציוני הכופר והמדכא. ייתכן מאוד שהוא עולה גם בימים אלה ממש בעקבות ההפקרות המתגלה בכמה ריכוזים חרדיים, וניסיונות המשטרה לרסן את ההפקרות הזו על חשבונם של כמה מנהגים מקובלים. בעיניהם אתה ואני גוזרים על אותו מיעוט קיצוני גזרות שמד!"

דני כהן מוסיף: "הספר 'קרבן העדה', פרשן לתלמוד הירושלמי מהמאה ה-18, פירש את הניב כך: 'הכוונה שיהא הדבר גלוי ומפורסם לכל'. פירוש דומה כתוב ב'יפה תואר', פרשן תנ"ך מהמאה ה-16".

חדש בבמת אורח: פני הדור כפני המחברת, ד"ר חיים גרוסמן על כריכות מחברות הילדים ככלי להקניית ערכים לאומיים

הרצאת זום בקרוב: המסע המופלא של העברית, מוזיאוני חיפה, חמישי 22.10, 1030. קישור להרשמה:

https://bit.ly/33WrVcu

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו הזמבורה והזימבור, מיהו בדיוק "חולה לא מאומת", איך דבקו הפלאפלים בקצונה הגבוהה, מה שותים כששותים יי"ש, למה הפכה 'נחמד' ממחמאה לעלבון ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Steak Meat Schnitzel - Free photo on Pixabay תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

נורית טל דורות
בעניין שירי הג'יבריש בעברית - לדעתי הם נכתבו בהשראת שיר הג'יבריש של לואיס קרול - ג'ברווקי. יש גם דימיון במקצב שלהם למקצב של השיר המתורגם לעברית - פטעוני - בעת בשק ושלי פחזר, באפסי חק סבסו מקדו... כדאי לך לבדוק גם את המקור באנגלית וגם את התרגום לעברית, בעיקר צלילי המקצבים.
15 באוקטובר 2020 הגב
אביטל
אהרון אמיר תירגם (ראשון) את "ג'ברווקי" בשנת 1966 כחלק מהספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" (או כפי שהוא תירגם : "עליזה בארץ המראה ואשר מצאה שם" ) שפתו של אמיר כאילו "גבוהה" מדי לילדים של ימינו צרכני הטלוויזיה והסמארטפון, אבל למי שגדל על התרגום הזה הוא נשמע כמנגינה...אמיר קלט היטב את הקצב המיוחד של השיר הג'יברישי עד כדי כך שממש אפשר "להבין" אותו... יש עוד כמה תרגומים, של אוריאל אופק, רינה ליטווין , עטרה אופק ועוד. לדעתי אף אחד מהם לא מגיע לזה של אמיר.
17 באוקטובר 2020 הגב

הוספת תגובה