למה הישראלים אומרים 'לא' כשהם מתכוונים ל'כן'?

רוביק רוזנטל | 20 במרץ 2020

המילון העברי מתעדכן בחסות הקורונה, מ'חסינות עדר' ועד מטושים ואיכונים, מודעות פרסומת על הקורונה של ימי ראשית המנדט, מחקר בלשני עומד על התופעה הישראלית שבה מתחילים כל משפט ב"לא", ומילון השבחים ההפוכים, מ'אחולמניוקי' ועד 'סוף הדרך'

מילון הקורונה לא עוצר. השבוע האחרון החדיר לשיח שורת ביטויים חדשה, רובם המכריע בהשפעת האנגלית, שהרי אנו בעידן הפנדמיה הגלובאלית.

סוררי קורונה מטפסים על הקירות

איכּון סלולרי. הנושא המסעיר את דעת הקהל: מעקב אחרי מי שאמורים להיות בבידוד, ואחרי האנשים שאתם באו המגע, על פי מיקום הטלפון הסלולרי, שכידוע אינו מש מגופנו. 'איכון' והפועל 'לאכן' נוצרו בשפה הצבאית בתהליך יצירת המילון הצבאי הישראלי. 'איכון' פירושו קביעת מקומו של דבר. הוא נגזר ממילת השאלה הארמית-תלמודית 'אֵיכָן', שממנה נוצרה המילה העברית 'היכן'. מכאן נגזר מאוכּן כשם תואר, אך הוא אינו בשימוש, ובמקומו נוצרה בצבא המילה 'ממוכן'.

הדבקה טיפתית. רותי דגן כותבת: "את שם התואר טיפתי אפשר לשמוע רבות בהקשר לווירוס הקורונה בביטוי 'הדבקה טיפתית'. אני סקרנית מתי הוא נוצר, האם בחודש האחרון, או שהיה בשפה כבר מיָמים ימימה? ואם היה כאן לפני הקורונה, אז מתי בערך?" 'הדבקה טיפתית' הוא תרגום של המונח האנגלי droplet infection. המילה droplet פירושה הרסיסים היוצאים מן הפה או האף באמצעות שיעול או עיטוש. שם התואר 'טיפתי' אינו מופיע במילונים, אלא נקבע במערכת הרפואית ואין סיבה לא לקבל אותו. נראה שהוא חדש ביותר, והופיע רק בשנים האחרונות בהנחיות להימנעות משפעת.

חסינות העדר. מונח עברי למונח האנגלי herd immunity. חסינות העדר היא דרך הגנה עקיפה ממחלות זיהומיות מתפשטות. היא מתרחשת כאשר אחוז גדול מהאוכלוסייה מחוסן, ובכך מספק אמצעי הגנה לאנשים שאינם מחוסנים. המחשבה שמאחוריו בהקשר למגפת הקורונה היא שהדבקה המונית ללא התערבות תיצור עם הזמן חסינות עדר, ובכך תדביר את המגפה.

טיפוס קירות. ספורט הפנאי האחרון שנותר לאדם הסביר בימי הקורונה והעוצר ההמוני בעקבותיה. המקור ביידיש: קריכן אויף די ווענט, גם אנגלית: climb the walls, וכן בגרמנית. טיפוס קירות הוא גם תחום ספורט מקובל, אבל הפעם מדובר בארבעת הקירות הביתיים.

מָטוֹשׁ. מקלון הפלאים שיאפשר לדעת מי חולה בקורונה ומי סתם לא מרגיש טוב. 'מטוש' מופיעה במילון הרפואה של ועד הלשון משנת 1939, כתרגום ל-applicator, המתייחס למקלונים לצרכים מגוונים, ובמילון האקדמיה משנת 1991 כתרגום ל-swab, הממוקד במקלוני הרפואה. לצורך החידוש חולץ מלשון חכמים שורש עתיק, טו"שׁ, והפועל טָשׁ שמשמעו 'שפשף', ככתוב במסכת ביצה: "תנור וכיריים חדשים - הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר, אבל אין סָכין אותן שֶמֶן, ואין טָשִׁין אותן במטלית". לפועל הזה גירסה כפולה בתלמוד, והיא דווקא נקלטה בעברית: לטשטש.

סֶגֶר או הֶסְגֵר. עם החלת הכללים הראשונים דובר על 'סֶגֶר' במשמעות הגבלת שהייה מחוץ לבתים, וגם מניעת יציאה מהארץ. המונח לקוח מהתחום הצבאי-בטחוני. 'סגר' משמשת כבר עשרות שנים במשמעות closure, ולפתחה אורבת המילה הקשה יותר 'עוצר' – curfew, שגם לה משמעות צבאית. עם הזמן נשמע מעבר חלקי למילה המדויקת יותר, הֶסְגֵר, המתייחסת לתחומי הבריאות, חלופה עברית ל-quarantine. שימוש אחר במילה מתייחס לכליאה של עבריינים, וכן להסגר של בעלי חיים. ועל כך סיפר נתן אלתרמן בפזמון "קונצרטינה וגיטרה" על מרת נינה, היא יונה עטרי: "היא עבדה בקרנטינה בתפקיד של סניטר".

סורר קורונה. מי שמסרב להתנהג על פי הכללים החדשים. מונח חלופי: מְפֵרֵי בידוד.

סיירת קורונה. קבוצות פקחים העוקבות אחרי סוררי קורונה (ע"ע). עוד תזכורת לכך שאנחנו במלחמה.

קורונה, זה לא רק בירה (ונגיף)

ידיד המדור יהודה בלכר מצא בשיטוטיו ברשת שהקורונה אינה רק מותג בירה ותיק, אלא שימשה בראשית המאה הקודמת הן למיתוג מכונות כתיבה, הידועות גם כ-Smith Corona typewriter, והן כמותג אופניים – Corono. כך זה נראה במודעות הפרסומת בעיתונות העברית לפני מאה שנה. אגב, קורונה הוא גם שם פלטפורמה לתכנות משחקי מחשב.

קורונה 1

לא, אתה צודק מאה אחוז!

היפנים, כידוע, אינם משתמשים במילה 'לא', יש להם דרכים מעודנות יותר להביע סירוב. אצלנו הישראלים המצב הפוך: אנחנו אומרים 'לא' גם כשאנחנו מתכוונים ל'כן'. 'לא' הפכה מעין פתיחה קבועה למשפטים שאין בהם שלילה, ולעיתים הם מבטאים חיוב ברור, כמו במשפט הבא המצוטט משיחה מוקלטת באתר מעמ"ד מדיון בהנהלת אחת החברות: "לא, אתה צודק מאה אחוז". תופעת 'לא' כמילת חיוב מופיעה גם בשפות אחרות, כמו שוודית ורוסית, אבל על פי חוקר התרבות איתמר אבן זוהר השימוש ב'לא' בדרך זו הוא התפתחות ישראלית עצמאית.

לאחרונה פורסם בכתב העת "בלשנות עברית" מאמר מאת לאון שור החוקר את התופעה. שור בדק שיחות מוקלטות באתר מעמ"ד לעברית מדוברת, ומצא 54 משפטים שבהם 'לא' אינה מילת שלילה אלא מה שקרוי 'סמן שיח', מעין מילת מעבר ברצף המשפט שאינה קשורה למשמעות המשפט, אלא ממלאת תפקידי שיח שונים. סמני שיח כאלה הם כאילו, פשוט, ממש, למען האמת, כפי שמוצג באתר תחת הכותרת "מילון המילים המיותרות".

מתי אם כן אנחנו משתמשים ב'לא' כסמן שיח? בחלק מקרים השלילה קיימת, אך לא ביחס למה שאומר הזולת אלא למטרות השיחה. הדוגמאות מאתר מעמ"ד.

כשאנחנו מתנגדים לאספקט מסוים בדברי הזולת.

-        אתה מוכר רישיון?

-        לא לא. ככה. אם זה בקורס אני מוכר פֶּר יחידה.

כשאנחנו דוחים אפשרות שבדברי הזולת יש טרחה או הטרדה. מי שאומר 'לא' אינו דוחה את דברי האחר אלא דווקא מציג אותם כאפשרות סבירה.

-        אז יש תוצרת החוץ? או עם הל?

-        לא לא. לא משנה. תוצרת חוץ זה בסדר.

כשאנחנו קובעים שתשובה מסוימת איננה רלוונטית. יש כאן שלילה, אבל לא של משפט שנאמר כמו שהוא, אלא של הקשר שלו לדיון.

-        הקורס הכי משעמם בעולם!.

-        אוי, שלושה ימים קורס.

-        לא. עזבי. המדריך, אללה יוסתור, מרדים.

כלומר, הבעיה אינה אורך הקורס אלא המדריך.

כשאנחנו קובעים שהזולת לא הבין את כוונת הדברים.

-        הייתי באל גאוצ'ו.

-        לאל גאוצ'ו אסור ללכת.

-        לא. זה חבר שעובד אתי, אחד העובדים שלי.

ואולם, במקרים רבים אנחנו אומרים 'לא' ומתכוונים ל'כן', ואפילו ל'כן' מהדהד. כך בדוגמה שהוצגה : "לא, אתה צודק במאה אחוז". כך גם בשיחה הבאה:

-        אני מקפיד מאוד (על היגיינה באוכל).

-        לא לא. אתה צודק.

במקרה זה הדובר השני רוצה לחזק את הראשון שמגלה היסוס וחושש מהתנגדות.

-        איזשהו שכן יצא עם מישהי. איך שראיתי אותה, אני מסתכל, משהו לא בסדר.

-        כן.

-        לא. אתה קולט את זה כבר. ... יש לה מחלת עור, מאוד מאוד קשה.

כאן ה'לא' משמשת להדגשה או העצמה. שור קרא לכך "הפונקציה אקספרסיבית".

ויש גם ביטויים נפוצים המתחילים ב'לא'.

לא, באמת. 'לא' מדגישה שהכוונה אמיתית וברורה.

לא, סתם. 'לא' מחזקת את הטענה שהדברים לא נאמרו ברצינות.

לא, תקשיב.

לא, בחייך.

לא, אין דברים כאלה.

אז מה נאמר לסיכום בימים טרופים אלה?

לא. הקורונה זה עסק רציני. לא, באמת. אני מתכוון. לא. ממש ממש רציני.

בן זונה סוף הדרך שחבל"ז

'לא' במובן 'כן' מאפיין גם שורה של ערכים בסלנג הישראלי, שבהם מילה או ביטוי שליליים בעליל זוכים למשמעות של שבח מופלג. מילון חלקי.

אחולמניוקי. הטוב מכולם: "מילון אחולמניוקי לעברית מדוברת" (דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה). אחולמניוקי בערבית: אחי המזדיין.

אטומי. ביטוי שבח שהתיישן, בהשפעת מהלכים לנרמול היחס לפצצת האטום בשיח האמריקני. כך, מיד אחרי ההפצצה נמכר בארה"ב משקה שכונה 'קוקטייל אטומי' או 'נשיקה אטומית', ואחת הדמויות המזוהות עם מהלך ההפצצה זכתה לכינוי המכבד 'מר אטום'. אביו החוקי של 'טילים' (ע"ע).

אין. שבח עליון באמצעות מילת הריק המוחלט, קיצור של 'אין מילים', 'אין דברים כאלה', 'אין עליך' ועוד. לפעמים בהכפלה: "אחותייייי היפיופהההה אין אין חולההה עליך בדם נשמה טהורהה!" (האתר של אגם רודברג, 2004).

בן זונה. דבר שבח מופלג. גם: 'בן זונה של': "בת זונה של כתבה, בן זונה של כותב, יופי של כתיבה" (תגובה ב-ynet). 

גֶוָואלְדִיק. מילת שבח חרדית, על בסיס מילת ההיסטריה 'געוואלד!'

הורג. מילת שבח קטלנית.

הורס. מילת שבח אובדנית.

חבל על הזמן. שבח הנשמע כמו אוקסימורון. במקור קיצור של "חבל על הזמן שנקדיש להלל ולשבח את ה... הוא מדבר בעד עצמו".

טילים. מילת העצמה, במלעיל, לא תמיד לשבח: "היה משעמם טילים".

מָאדֶר פָאקֶר. אחולמניוקי, הגירסה הגלובלית: "סקסי מאדר-פאקר" (כותרת למאמר שבח על אלבום חדש).

מַבְהיל על הרעיון. במלעיל אשכנזי. עוד שבח חרדי לא ברור.

מְטַמְטֵם. שבח על גבול השבץ המוחי.

משגע. שבח לא נורמלי: "איי, זה היה משגע" (שיר השכונה).

נורא. מילת העצמה עתיקה: היה נורא יפה! נורא כיף לנו!  תרומת הגרמנית: furchtbar net.

סוף הדרך. שבח טרמינלי לימי קורונה.

סוף סופי סופני. סוף הדרך למתקדמים.

פגז. שבח עם סכנה ברורה ומיידית.

פיצוץ. שבח בסגנון עדות ההנדסה הקרבית.

פצצה. הכוסית המנדטורית: "ואללה, זאת ממול פצצה" (חיים חפר, השטח הגדול).

פצצות לגבות. שמישהו יסביר פעם אחת ולתמיד מה זה אומר.

התנ"ך והעברית החדשה, עכשיו הפודקאסט

הפודקאסט – בעברית 'הֶסְכֵּת' - עושים תנ"ך, מבית היוצר של הסכתי "עושים היסטוריה", העלה השבוע שיחה אתי על שפת התנ"ך, ועל הקשר בין שפת המקרא לעברית המודרנית. בעל הפודקאסט ומנחה השיחה הוא יותם שטיינמן. מי שעתותיו בידיו בימי קורונה אלה מוזמן להאזין.

קישור לשיחה ב"עושים תנ"ך".

חדש בפינה של פול אוגדן: איך אומרים קורונה בשמונים שפות

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': למה בוק הוא טיפש וחנון הוא צייתן מרובע, איזו מסיבה חוגגים אלה שהולכים למסיבת עיתונאים, מה הקשר בין הסיק תנור והסיק מסקנה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Creative Commons Zero - CC0 תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אורי שמש
עלינו מעיראק לארץ בשנת 1950. אימי והבוגרות במשפחה השתמשו בביטוי "נהג'ם ביתו" בכל פעם שספרו או עשו משהו יוצא מן הכלל. כילד ומני אז לא הבנתי מדוע צריך להרוס את ביתו של הדבר המיוחד שעליו דובר. היום בדיעבד , אני חושב כי צריך להרוס את ביתו כדי שיישאר מיוחד, אחרת הוא יהיה שכיח.
19 במרץ 2020 הגב
שמעון רומח
בקר טוב. תרגמת מערבית את "אחולמיינוקי" כאח מזדיין. ןלא היא. התרגום הנכון הוא - אח של המזדיינת
19 במרץ 2020 הגב
ניצן חנין
לנושא הסגר. בשירו של אלתרמן טנגו כפר סבא, הבית השני "ולהיפגש אתך אסור יפה עיניים אבי אסר לי לטייל אתך בשניים כי החצר סגורה על שער ובריחים אבוי בגלל מחלת הפה והטלפיים". מחלת הפה והטלפיים היא מחלה נגיפית מסוכנת לבקר, ואחת הדרכים להתמודדות עמה הוא סגר על המשקים הנגועים. אז בשנות הארבעים כשאלתרמן כתב את השיר, וגם היום.
19 במרץ 2020 הגב
רינה ברוך
יאללה תפסיקו כבר עם ה "בהקשר ל-"!!! "הקשר" זה, כידוע, "קונטקסט". אז תגידו בבקשה "בקשר ל-". תודה. רינה ברוך
19 במרץ 2020 הגב
קלמן הרץ
למה סגר? עדיף כתר. ואז נסגור מעגל. תרתי משמע.
19 במרץ 2020 הגב
אהרן בלום
עוד ביטוי מוזר הולך וכובש "מקום כבוד " בשפתנו : "...זה מרגיש לי ..." ,אפילו חלק מקרייננו הרהוטים משתמשים בו , מה זה ? מה ביטוי זה צריך להיות " מרגיש לי " ?.
19 במרץ 2020 הגב
עדימולד
אם למדת הנדסת תוכנה, לכל מקום שלא תגיע, יציעו לך משרה מכניסה. (אני מאמין שהתכוונתם "לכל מקום ש (כן) אגיע...". אם לא אגיע, איך יציעו לי משרה? איזה כוח שכנוע יש לאחותך... כל מי שהיא לא פונה אליו, ישר קונה מגהץ על בטריות. לדעתי, מי שקונים את המגהץ הם דווקא אלה שאליהם היא כן פנתה.
19 במרץ 2020 הגב
חיים אייל
הכוונה: אפילו מי שלא פונים אליו… כלומר, יש כאן העצמה.
26 במרץ 2020
חיים אייל
הכוונה: אפילו מי שלא פונים אליו… כלומר, יש כאן העצמה.
26 במרץ 2020
קלמן הרץ
אלמלא ( או אלמלי) הוא אם לא ואם כן. בכור שטן אינו קללה אלא כינוי חיבה לחריף. אח קטן יש לי בכור שטן הוא, הזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות. (יבמות ט"ז).
19 במרץ 2020 הגב
עתליה רוזנברג
גם אני אמרתי פעם לבתי "מה שלא תחליטי, אני איתם, זה מאוד נפוץ ךהתבטא כך, אבל חשבו בהיגיון הכוונה מה שכן תחליטי! יכול להיות שזה תרגום? אולי מרוסית? יש לי ידיד מברית המועצות לשעבר שאומר: כמעט שלא הרבצתי אותו או כמעט שלא נפלתי....
20 במרץ 2020 הגב
יעוד גונן
שתי הערות: 1. המילה droplet אינה דווקא 'הרסיסים היוצאים מן הפה או האף באמצעות שיעול או עיטוש', אלא טיפות קטנות, טיפּונות, מכל מקור שהוא. 2. השימוש ב'נורא' כמילת-העצמה גם חיובית קיים גם באנגלית: awful - נורא; awfully - מאד.
29 במרץ 2020 הגב
יעקב ברזילי
הלא כמילת פתיחה לכן אינו"תופעה ישראלית עצמאית"אלא העתקה מערבית.במדוברת המקומית היא מאוד מקובלת.לא מליח או לא מניח -(לא)טוב .ראית את הבחורה שלו?לא חלווה הל בנת.(לא)הבחורה הזו יפה.המילה האנגלית AWE שפרושה הרגיל הוא פחד משמשת לפעמים להביע משהו נשגב או עוצמה מעוררת כבוד.משהוא כמו נורא בעברית שפרושה פעמים נורא ואיום ופעמים נורא הוד.
01 באפריל 2020 הגב
dobsonz
MQpKmp http://pills2sale.com/ levitra nizagara
18 באוקטובר 2020 הגב

הוספת תגובה