ספר חדש פורש את הנוכחות המרשימה של הערבית בעברית הישראלית, איך אומרים 'בלי טריקים ובלי שטיקים' באנגלית ובצרפתית, מיהי הכבשה מוריה, ומה הקשר בין השם הניה לילדות בשם איילה
לפני שבע שנים פרסם ד"ר עבד אלרחמן מרעי, חוקר של הספרות העברית בימי הביניים, את הספר "ואללה בסדר" בהוצאת כתר. הספר נערך על ידִי ונולד משיחות רבות שקיימתי עם מרעי. הוא עוסק בנוכחות השפה העברית בשפתם של ערביי ישראל, השפה ההיברידית ההולכת ומתפתחת, לפעמים למורת רוחם של מובילי דעת הקהל בין הערבים. מרעי שיתף אותי שבכוונתו לכתוב את "הספר ההפוך", נוכחות הערבית בשפתם של דוברי העברית בישראל, כלומר, החברה היהודית. ואכן, הספר יצא בשבועות אלה בהוצאת כרמל, ושמו "שפה אחלה". הספר מלא וגדוש תובנות ודוגמאות, ומהן יובאו כמה על קצה המזלג.
אקס פקטור נתנו אחלה שואו
1. התרבות הפלמחית, כפי שכינו אותה חיים גורי וחיים חפר, נתנה לגיטימציה לערבים ולערביות. זאת בשירים, בלבוש, וגם בשפה. באותה תקופה אומצו לשפה מאות מילים. רובן משמשות ומוכרות כמו אינשאללה, אהבל ומג'נון. אחרות התיישנו: זלמה (גבר), מדאפה (חדר אורחים), עקרוט (אדם רע) ועוד.
2. המילה מסתערב מקורה בפועל הערבי אסְתַעְרַב, מי שמתנהג כערבי למרות אינו ערבי. על פי מרעי הראשון שהחדיר את המונח לעברית היה יוסף קלויזנר בשנת 1939. ב-1942 הוקמה מחלקת המסתערבים הראשונה: השחר. חבריה למדו את התרבות הערבית, נתנו לעצמם שמות ערביים ודיברו בשפה.
3. לצד מילים רבות שנקלטו, נקלטו גם משפטים שלמים מערבית להווי והתרבות הישראלית. ביניהם 'מבסוט חלאס', ואללה סבבה', 'ראס בן ענו' (בעל כורחו), 'כלאם פאדי' שפירושו הלא מילולי: הכל דיבורים.
4. בשנת 1924 יצא לאור בבגדד כתב עת יהודי בערבית. העורך, אנוור שאול, שינה את שמו לאִ-סמוָאל בן עאדיה, משורר יהודי מהתקופה הטרום-אסלאמית.
5. לצד המילים הפלסטיניות נקלטו בלשון הדיבור מילים וביטויים שהביאו יוצאי מדינות ערב. מצפון אפריקה הגיעו וועליה (ביטוי אבל), כפרה עליכ, בז'ז'ים (שדיים). מן העדה העירקית נקלטו מילים כמו צ'פחה, אשלונַכּ (מה שלומך), מעיינה (טרחנית), ומאכלים כמו לאפה ואשתנור.
6. השפעת הערבית בולטת בתחומי מקצוע שונים. בתחום השיער: תספורת כַּסַח, חלאקה ואבו-שווארב. בתחום הבניין: בלטה, מעאלג' (כף טייחים), זיפזיף, עדס ופולייה (סוגי חצץ בעקבות שמות קטניות), וחירבֶּה.
7. מילון הסטלנים, מעשני הסמים הקלים, רווי במילים ערביות. ביניהן סטלה, סוטול ומסטול, בלבלה, כיף ככינוי לחשיש, מחלוטה – תערובת סמים, פייסל (סיגריה גדולה) ועוד.
8. ידיעות, מאמרים וכותרות בעיתונות המודפסת והמשודרת מכילות יותר ויותר מילים מן הערבית. דוגמאות: "אקס פקטור נתנו אחלה שואו" (מעריב), "פדיחה עיתונאית מול המצלמות" (ישראל היום), "מדובר במילים ריקות, כלאם פאדי" (מעריב), "אללה מעכּוּם" (איילה חסון, ערוץ 13).
האסיר השהיד והתנזים של דרעי
9. הערבית מופיעה בקטעי סיפורת של טובי הסופרים. דודו בוסי מרבה בכך: "אתה נראה לי עקרוט", "נראה לך שאני קחבה שפותחת הרגליים?", "היא הולכת לישון את שנת 'דיר בלקום להפריע'".
10. הערבית בולטת מאוד בשפת האסירים בישראל. לעיתים קרובות משמעות המילה משתנה. 'שהיד', חלל או עד בערבית, הוא מי שמתמוטט בחקירה. דרוויש, איש דת, הוא אדם צנוע. וויסח – מלוכלך – הוא מלשין. עספור – ציפור – הוא סוהר המשתף פעולה עם האסירים.
11. הערבית מצאה את מקומה במילים ומונחים רבים בשפה הצבאית. מנאייק – השוטר הצבאי, שלאחרונה התנחל במשטרה, רַבַּק – תשוקה להילחם, אכבר טול – הנפת הנשק לגובה מרבי, ג'בלאות ורוג'ום – תל אבנים מלאכותי קטן המשמש בנקודת ציון.
12. השפה הפוליטית-תקשורתית אימצה מילים רבות בערבית המייצגות את הנרטיב הפלסטיני. בראשן אינתיפאדה, וכן נכבה, הודנה, מורַבּיטון (יחידת המגינים על אלאקצה), ראיס (יושב הראש של הרשות הפלסטינית), תנזים (הגרעין הקשה של אוהדי אריה דרעי).
13. ישראלים המאמצים את הערבית מתאימים לעיתים קרובות את העיצורים הערביים לעיצורים הנהוגים בעברית. שני עיצורי ח' בערבית (גרונית וחוככת) מתלכדים לאחד. ב' דגושה נשמעת כפ': פוסטה (מכונית אסירים, בערבית בּוסטה). טפראן (עני) הופך לתפרן ועוד.
14. בעברית הישראלית עשרות פעלים שנגזרו ממילה ערבית. להתחרפן מח'רפאן (סנילי), לחפף מ'חפיף', לנחס מנַחְס, לפדח ולפשל מפדיחה ופשלה, לכייף ולצ'זבט.
15. מאות יישובים בישראל החדשה זכו לשמות בעקבות יישוב ערבי שישב לידם או במקומם קודם לכן. לעיתים השם הערבי עצמו הגיע בעקבות שם עברי קדום. קריית אונו על חורבות כפר עאנה, אשתמוע בעקבות סמוע, גליל ים בעקבות אג'ליל אלשמאליה, כפר סבא בעקבות כפר סאבא, סאסא בעקבות סעסע. הדבר בולט בשמות התנחלויות. אדורה בעקבות כפר דורא והיישוב המקראי אדוריים. ביתר עילית בעקבות היישוב היהודי הקודם, וח'רבת בתיר הסמוכה. בית חורון בעקבות המקרא, לצד בית ע'ור הערבית ועוד.
שטיקים וטריקים, ממש לא המצאנו
קולט אלוש, מילונאית שפרסמה כמה מילונים של העברית והצרפתית, שותפת לאתר התרגום רברסו כותבת: "התייחסת לביטוי 'בלי שטיקים ובלי טריקים', שמיד סיקרן אותי ושאלתי את עצמי "איך אומרים זאת בצרפתית?" מסתבר שיש חלופות, וגם הן בחריזה.
בצרפתית תקנית: Sans fourberie ni duperie (בלי רמאות ובלי הונאה)
בצרפתית עממית: Sans roublardise ni entourloupe (בלי עורמה ובלי תחבולה)
בסלנג צרפתי: Sans berlurer ni bidonner (בלי לבלף ובלי לתחבל).
בעקבות קולט פנינו גם לאנגלית, וראה זה פלא, גם הפעם לא המצאנו. מסתבר שהביטוי "בלי שטיקים ובלי טריקים" שאול מהאנגלית אמריקנית. לפעמים גם בתוספת 'בלי גימיקים': No gimmicks, no tricks, no shticks. כך נכתב בביקורת תיאטרון בלוס אנג'לס טיימס באוקטובר 1991, הרבה לפני ההתנתקות: Stick with the tried and true, the silly" shenanigans, or play the men straight up, no tricks, no shticks". כתבה על משחק בייסבול, 2007, מוכתרת בכותרת "No tricks, no shticks, no late dramatics". בכתבה אמריקנית על הפוליטיקה הישראלית משנת 2001 נאמר על אהוד ברק שהוא אינו כאותו "פולישוק", והפוליטיקה שלו היא בלי טריקים ובלי שטיקים.
העקבות מוליכים אל היידיש. המילה shtick מופיעה במילון אוקספורד, במשמעות הקושרת אותה למופעי בידור, בעיקר כגימיק. מקורה על פי המילון ביידיש, והיא החלה לשמש באנגלית האמריקנית ב-1960. יש לה גם עקבות באנגלית הבריטית. ב-2016 קמה בארצות הברית רשת המרכולים היהודית בינגו. הסיסמה שבחרה לה, איך לא: בלי טריקים, בלי שטיקים.
על כבשים ואיילות
יוסי מאירי שואל: "מה ההבדל בין משכוכית למוריה? אני יודע שאלו הן כבשים מאולפות ההולכות אחרי הרועה ומושכות את העדר אחריהן. אני יודע שהמשכוכית היא כבשה עם פעמון על צווארה והמוריה ללא פעמון. הייתי נוקד הרבה שנים והכרתי היטב את שתי המילים משכוכית ומוריה".
המילה 'מוריה' אינה מופיעה במילונים אבל מוכרת לנוקדים. בשיחה עם איש הערבית המדוברת יוסי דנה מסתבר שזו אכן מילה ערבית: מוּרִאְיָה, הכבשה המורה לאחרים את הדרך, מקבילה למשכוכית התלמודית. במילון גידול הצאן של ועד הלשון משנת 1942 מוצגים מונחי צאן לצד מקורם הערבי, שהרי את מלאכת גידול הצאן (ולא רק אותה) למד החלוץ הציוני מן הרועה והנוקד הערבי. האיל המוצא כבשה מיוחמת הוא 'סרסוֹר' (בערבית: מהיג'), עיזה או רחלה שעטיניה חסומים בפני עוּלים היא 'צרורה', כבשה שהולידה תאומים היא 'מתאימה', בערבית מתאם ועוד.
יוסי מאירי שואל באותו עניין: "פעמים רבות אנחנו משתמשים במילה להגמיע (את הטלה או העגלה), אבל למעשה מניקים אותם בבקבוק. אז איך נכון לומר במקרה זה? להניק, להגמיע?" 'להגמיע' הוא פועל יפהפה המתאים לפעולה. 'להיניק' מזוהה עם הזנה בחלב אם. אגב, כאשר אימהות (ואבות) מזינות את הבן בבקבוק הן ודאי לא תאמרנה 'הנקתי אותו', אלא 'נתתי לו לשתות' או 'האכלתי אותו'. אפשר להציע להן (ולהם) את 'להגמיע'.
אלי בן דוד מתייחסת למילת הסלנג ח'רוף שהוצגה בשאלה קודמת, מצוטטת מסיפורי יוסי בנאי: "ח'רוף הוא לא כבש? כפי שקוראים בערבית, ח'ארוף?" אכן, זה ככל הנראה המקור, כאשר הכבש, שבתרבויות שונות הוא דימוי לאדם תמים ופתי, משמש כאן דימוי לשוטה. ח'רפאן בערבית הוא סנילי, ומכאן הפועל הישראלי 'להתחרפן'. האם מקורו בכבש? יתכן.
איילה זמרוני מתייחסת לשם הניה. "כשנולדתי אמי קראה לי על-שם אחותה שנספתה בשואה, הניה (ביידיש) - הינדה (בפולנית). אמי וקרובים אחרים אמרו לי כי הניה היא איילה, ויש לי קרובות משפחה ששמן איילה, על שם הסבתא-רבתא הניה. האם כך?"
השם היהודי הינדה פירושו אכן איילה או צבייה, אם כי יש שרואים בה גירסה של חנה. האם הניה הוא גלגול של הינדה, או של חנה? ככל הנראה שניהם. 'הינדה' שאולה מגרמנית, והתגלגלה גם לאנגלית: hind. המקור הקדום מתגלגל לשורש הודו-אירופי שפירושו 'חסר קרניים'. מילה דומה ביידיש היא הינדעל, ופירושה: פרגית, תרנגולת (הון) קטנה.
קווים לדמותו של שניצל בורשט
תמר טלשיר-ליפשיץ מתייחסת למקורו של שם המשחק 'שניצל בורשט': "אני עוסקת במשחקים (בדגש לשוני) ולימדתי שנים רבות בסמינר הקיבוצים. כשכתבתי את ספרי הראשון 'ספר המשחגים' (יצא לאור ב1983) פיתחתי כמה משחקי שניצל בורשט, ניסיתי לקבל תשובה למקור השם. מזיכרוני מקור המשחק הוא אוסטריה (שניצל..) וכנראה שיחקו במשחק דומה בבארים או פאבים או באוסטריה. הקבוצה המנצחת זכתה במשהו שקשור לאוכל, בדרך כלל שתייה. מצאתי גם ש'שניצל בורשט' שוחק לראשונה בקבוצת יזרעאל".
חדש ב"פינת עיון": עושים אהבה בלשון, על מין ומיניות בשפה העברית
שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך קוראים לבן הזוג של סבתא, מה ההבדל בין צער וכאב, מתי שותים הפוכיניו ולמה עושים גליצ'ות, מהיכן הגיעו הביטויים 'פה קבור הכלב' ו'מושך בעט', מה זה 'הפוך על הפוך' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.