קווים לדמותו של הזמזום, ואיך אומרים קורונה בגרמנית

רוביק רוזנטל | 23 באוקטובר 2020

הזום החזיר את עטרת הזמזום ליושנה; האם אבי הרמזור, הפרויקטור, הוא בעצם זרקור; זיכרון אישי עם מותו של הבלשן חתן פרס ישראל יהושע בלאו; ומבחר ביטויי קורונה בגרמנית, חלק ממש כמו אצלנו, חלק ממש לא

לאט ובביטחון תופס הזום את מקומו כאחת ממילות השנה, אם לא ה-. באנגלית משמעות המילה zoom היא מתחום הצילום: שינוי מוקד התמונה מתמוה רחבה לקלוז-אפ וחזרה. היא משמשת גם כפועל בהוראות דומות, וכן כמילת קריאה: ביטוי לתנועה או לאירוע המגיעים בפתאומיות. דוגמה ממילון אוקספורד: then suddenly, zoom!, he's off. המילה נולדה במאה ה-19 ונחשבת מילת חיקוי, מעין אונומטופאה. בשיח הישראלי כבר נוצרו בעקבותיה פיתוחים כמו 'זומ-בה': ריקוד מול מצלמת הזום, 'עייפות זום' המוכרת לכל מי שנזקק לשירות, 'ארוחת זום' ועוד.

קול שאון שמשמיעים קצת בעלי החיים בכנפיהם

אחד החידושים האחרונים בתחום הוא 'זמזום'. הכוונה איננה לשימוש כללי בזום, אלא להלחם של 'זימון זום', כלומר, קביעת מפגש זום. כאן נוצר מפגש מעניין בין מילה עברית למהדרין: זמזום, והפועל לזמזם, לבין ה'זום' הגלובלי, באמצעות הכפלה.

'זמזום' היא מילה חדשה-ישנה. זו מילת תצליל, אונומטופיאה, בדומה למילים רבות המייצגות צלילים על ידי חיקוי הצליל: קשקוש, צפצוף, פטפוט, ברבור, רשרוש, גמגום ועוד. לאופנה הזו בסיס במקורות. בתנ"ך מצאנו את המקור הפעלי לצפצוף, כמו בישעיהו: "וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף", ואת קשקוש, כמו במסכת סוטה בתלמוד: "הייתה שכינה מקשקשת לפניו כזוֹג", היינו כגביע הפעמון.

אז מי חידש את 'זמזום'? אליעזר בן יהודה הציב במילונו שלשלת לצד המילה, ומעיד בכך שהוא המחדש. ההגדרה שנתן: "קול שאון שמשמיעים קצת בעלי החיים בכנפיהם, כמו זבובים, יתושים וכדומה. נהוג בדיבור העברי בארץ ישראל, והשתמשו בו בספרות החדשה". בן יהודה אולי לא הכיר, ואולי התעלם ביודעין, אבל במקרה זה הוא אינו המחדש. מנדלי מוכר ספרים משתמש במילה לעיתים קרובות, כולל בספרים שלו שנכתבו במקור בעברית. ב"מסעות בנימין השלישי", שיצא לאור בעברית בשנת 1878 כתב: "קול רינתו נתערב עם צפצוף הצפרים, עם זמזום הזבובים, עם שריקת הצרצור".

הזמזום קיים בתלמוד ובמדרש. כך נכתב בתלמוד הירושלמי: "אמר ר' אליעזר בן יעקב: שמעתי שעונשין שלא כהלכה ועונשין שלא כתורה עד איכן? רבי לעזר בי רבי יוסי אמר: עד כדי זימזום". עם זאת, לדעת הפרשנים מדובר במזימות: 'מזמזמים מזימה'. המדרש מתייחס לפסוק במשלי ל: "אִם־נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא, וְאִם־זַמּוֹתָ יָד לְפֶה", וכותב: "אם נזדמזמו אחריך דברים - יד לפה". על פי ההקשר נראה שגם כאן מדובר במזימה.

שלב נוסף לאחור מביא אותנו אל התנ"ך, שבו נזכר בספר דברים עם עתיק, עם הזַמזומים: "אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִיא. רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים". הדמיון כנראה מקרי, אבל בן יהודה כותב: "ויש סוברים כי העם זמזומים במקרא נקרא כך על שם קול דיבורם הזר", כלומר, מאחר שדיבורם נשמע כמו זמזום. ביאליק קבע באחד משיריו ש'זַמזומים' הם רמשים מזמזמים, אך המילה לא נקלטה.

הזמזום הוליד מילה נוספת מאותו שורש. 'זַמְזַם', הבאזר העברי, מופיע במילוני ועד הלשון כבר בשנת 1929 במסגרת מונחי הטלפון. המקור האנגלי -  buzzer - מזכיר לנו שגם באנגלית מדובר באונומטופיאה: bzzzzzz, ומכאן המונח בָּאזְוֶורד, מילת זמזום: מילה שלפתע כולם מתחילים להשתמש בה בכל מקום. 'זַמְזַם' מופיעה בספרות יהודית מוקדמת, אבל שם היא מין חליל: "שים על לשונך הרע זמָמֶיךָ, ולא תתעה אחרי קולות זַמְזַמֶּיךָ", מתוך "ספר תוכחת מוסר" לעזרא הבבלי, מן המאה ה-18. ויש גם 'זַמזומית', צמח בר ממשפחת השושניים.

'בחיאת זומזום', למתעניינים, הוא שיפוץ ישראלי של השבועה הערבית 'בחיאת זַמְזַם'. זמזם, במלעיל, היא באר המים הקדושה שליד הכעבה במֶכה.

הפרויקטור, הזרקור והפקטור

חררדו מירוצ'ניק כותב: "לפני ימים מספר נכתבה בעיתון ידיעות אחרונות כותרת: 'הפרויקטור איננו פקטור'. אציין כי עוד קודם הלין ד"ר אבשלום קור כי פרויקטור פירושו זרקור ואין היא מגדירה כלל את תפקידו של פרופ' גמזו. בנוגע לפקטור, נתקלתי במילה זו בלימודי האוניברסיטאיים כמעין בונוס להגדלת הציון במקרים מיוחדים, אך נראה כי לא זו המשמעות שמנסח הכותרת הנ"ל ניסה לרמוז על חדלונו של הפרופסור. התוכל להאיר את עינינו על השימוש הנכון שיש ליתן לשני המונחים הללו, וכיצד היה העורך צריך לבטא את מחשבתו בעברית תקנית?"

הערה מקדימה: אין מדובר בעברית תקנית אלא בשימוש במילים המכונות 'לועזיות'. אין כל סיבה שלא להשתמש בהן אם הן קולעות למטרה, ואם אין להן חלופה עברית ראויה. באשר לפרויקטור, בכמה וכמה שפות פרוז'קטור הוא אכן זרקור. זהו פיתוח של הפועל האנגלי (ובמקביל בשפות אחרת) to project, להתמקד בדבר מה, ושל שם העצם פרויקט, שזכה לשם עברי נאה: מיזם. המקור לשימוש במילה הוא אם כן דווקא המשימה ולא המכשיר המטיל אור. באנגלית projector הוא גם מי שמונה להוביל משימה מסוימת ולא רק זרקור, אם כי מילון אוקספורד מדגיש שזהו שימוש מיושן.

באשר לפקטור, פירושו תנאים, עובדה או גורם אחד המשפיע על מהלך העניינים, בעקבות הפועל facere, לעשות בלטינית, ומילים כמו עובדה – fact, ואחרות. כותרת העיתון בחרה במשחק מילים חביב. חלופה עברית: "מנהל מיזם הקורונה אינו גורם משמעותי במאבק בנגיף". נא להסתיר את הפיהוקים.

האיש שהחזיר לי את האהבה לשפה

שנים רבות היה צמד המילים 'לשון עברית' נתקע בגרוני בתחושת בחילה ותיעוב. גלי ההדף של לימודי הדקדוק והתחביר בבית הספר התיכון הלכו והתפשטו, ועם הזמן נמוגו לאיטם. יותר מעשר שנים נדרשו כדי שאדע: זמן לשוב אל האהבה שנכלאה ונדחקה. אוניברסיטת תל אביב קיבלה אותי. השפה העברית חיכתה לי בריקוד שבעת הצעיפים. צעיף אחר צעיף הוסר, והייתי כחולם וכשיכור. התעלסתי עם השפה, התייחדתי אתה והיא הייתה יפה בעיניי.

אולם גילמן היה מרחב החיזור, והמורים היו סוכני אהבה, ומלאי תשוקה בעצמם. יהושע בלאו, איש נערץ אבל לא מתנשא פרש בפנינו את הדקדוק ההיסטורי. דקדוק על פני הזמן. הדקדוק הכלוא בכללים יבשים יצא ממנזרו והחל לנדוד לאורך הדורות, ללבוש צורה ולפשוט צורה, להתכתב עם בני משפחה עתיקים: האכדית. הארמית. האוגריתית. אפילו הניקוד, שומר החומות של הדקדוק, זכה לחיים חדשים. כל זה לוּוה במבטא הונגרי קל  ובחיוך אירוני דק. כארבעים שנה אחר כך פגשתי אותו באחוזת בית הכרם. הוא הכיר אותי ושמח אלי. אמרתי: "פרופסור בלאו, לא ידעתי שאתה נמצא כאן", והוא ענה בעברית-הונגרית קדם-מלעילית: "הם מקבלים גם זֶקֶנִים".

השבוע הלך יהושע בלאו לעולמו. בן מאה ואחת. סיפור האהבה שלו לשפה העברית נמשך עד יומו האחרון.

שומן קורונה, סמסטר היברידי וברכת כף רגל

ישי רוזנבאום העביר אלינו את מילון הקורונה הגרמני. המילון מגלה עד כמה העולם כולו עובר במקביל חוויה דומה, אבל מציג גם כמה מאפיינים שלא הכרנו. חלק מהביטויים זהים במילים ובתוכן למונחים עבריים, כמו איסור על התקהלות: Ansammlungsverbot, בדיקות דרייב-אין, בדיקות נוגדנים, בידוד: Quarantäne, ריחוק חברתי ועוד. יש גם הפתעה: Ampel-Prinzip, מילולית: עקרון הרמזור. גמזו, מאחוריך, או מלפניך. חלק מהמונחים ייחודיים לגרמנים.

אזור סיכון. Risikoregion. בעברית: אזור אדום.

איסור אכסון. Beherbergungs verbot. נכנס בגרמניה בגל השני. איסור שהייה במלונות ואכסניות, ששיבש להרבה גרמנים את חופשת הסתיו.

ברכת כף רגל. Fußgruß.  פחות פופולרית מברכת המרפק, אבל לא פחות כיפית. גם: לחיצת כף רגל: Fußshake.

ברכת מרפק. Ellbogengruß. עברית: כיף מרפק.

גדר הנתינה. Gabenzaun. אחת התופעות היפות של ימי הקורונה. התארגנויות מקומיות ספונטניות של תושבים, שאימצו גדר כלשהי בשכונה, ועליה ולידה תלו והניחו שקיות עם מצרכי מזון, בגדים, ספרים ושאר חפצים עבור מחוסרי בית או אנשים שידם אינה משגת.

דחיפת הדיגיטליזציה. Digitalisierungsschub. מה שהקורונה עשתה להרבה מאוד ארגונים ורשויות. פתאום הגרמנים גילו שיש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות אונליין.

הפסקת אוורור. Lüftpause. בקונצרטים ואירועים דומים עושים הפסקה שבמהלכה פותחים את כל החלונות ומאווררים, שייצא הווירוס.

חובת מחסום לוע. Maulkorbpflicht. חובת עטיית המסכה, רמז לחסימת פיות הכלבים.

חסימת יציאה. Ausgangssperre. בעברית קוראים לזה סֶגֶר.

כיסוי פה אף. Mund-Nasen-Bedeckung. בעברית קוראים לזה מסכה. גם: מגן פה אף, Mund-Nasen-Schutz.

מכחיש קורונה. Coronaleugner. אלה שמקטרים כל הזמן בפייסבוק שזו רק שפעת. בעברית: לאאאאאס. גם: מבקר קורונה, Coronakritiker.

סמסטר היברידי. Hybridsemester. מהווי האוניברסיטאות: סמסטר שחלקו פרונטלי, חלקו בזום.

עבודה מקוצרת. Kurzarbeit. הגירסה הגרמנית לחל"ת. במקום לשלוח עובדים הביתה, מקצרים להם את שעות העבודה.

קניית אגירה. Hamsterkauf. ממחלות ימי הסגר. גם: התארגנות טואלט, Klopapierprepper. התארגנות פסטה, Nudelprepper.

רלוונטי למערכת. Systemrelevant. בעברית: עובד חיוני.

שומן קורונה. Corona-Speck. מה שהצטבר לנו בישבן, בכרס, בירכיים וכו' בזמן שהיינו סגורים בבית.

שירת מרפסות. Balkongesang. אופיינית לראשית ימי הקורונה: שירה משותפת ממרפסות. הגירסה הישראלית: תפילת מרפסות, הפגנת מרפסות.

תינוקות קורונה. Coronababies. התינוקות שנוצרו בימי הסגר הארוכים והמשעממים.

תספורת קורונה. Corona-Frisur. מה שגדל לכם על הראש בזמן שהמספרות היו סגורות. גם: שיער קורונה: Corona-Haare.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה ההבדל בין סגר לכתר, מה הקשר בין ג'יפה לפסולת הזיתים גפת, איך לקרוא לצמחוני חובב דגים, מהיכן הגיעה אלינו התופסת, למה אומרים על דבר חסר ערך שהוא 'לא סחורה' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Fruit Fly Insect - Free vector graphic on Pixabay תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

חגית
לעניין השימוש במלה "את" כמסמנת המושא הישיר: יש לשימוש במלה זו חשיבות מיוחדת כאשר סדר המשפט אינו "קלאסי" נושא-נשוא-מושא אלא סדר הנושא והמושא מתהפך. כגון בפסוק "אבנים שחקו מים". העדר המלה "את" מקנה לו, בהיכרות ראשונה, משמעות אבסורדית: ממתי אפשר לשחוק מים? שכן לא נהיר מי הנושא ומי המושא הישיר. לעומת כן, הפסוק: "את האלהים התהלך נח" ברור לחלוטין כבר בהיכרות ראשונה, ואילו היה נכתב "אלהים התהלך נח" היתה מתקבלת משמעות אבסורדית עד כדי חילול הקודש.
22 באוקטובר 2020 הגב
נרי שנידור
לעניין השימוש במלה 'את'. בפסוק 'ואת האלהים התהלך נח' אין מדובר במושא ישיר, אלא שם 'את' = 'עם'. בדקתי בשני פירושים.
22 באוקטובר 2020 הגב
רמי ניצני
מה דעתך על הקדמת הא הידיעה כמו 'הבית ספר'? אותי זה מזעזע. מאין זה נובע?
22 באוקטובר 2020 הגב
מנחם קוזלובסקי
לעניין "צמחוני אוכל דגים", שמעתי ואימצתי את "דגחוני" ומה דעתך על נונחוני?
22 באוקטובר 2020 הגב
יעוד גונן
במדור המוקדש למחוות-ידיים מבקשני לציין שהתנועה מס. 5 (כפות-ידיים צמודות ומונפות כלפי מעלה) נקראת 'גֵאשוּ' ביפנית, במקרים רבים מקדימה את הקידה העמוקה, ומביעה תודה, הערכה, וגם מֵעֵין "הלוואי! כן יהי רצון!"
01 בנובמבר 2020 הגב
יעוד גונן
תיקון טעות קלה: התנועה נקראת 'גַאשוּ'
01 בנובמבר 2020 הגב

הוספת תגובה