בין מחאת האתיופים למחאת השחורים, ומי לא גומר ת'חודש

רוביק רוזנטל | 26 ביוני 2020

מה קורה כשראש הממשלה מתקשה לגמור את החודש, איך אימצה המחאה האתיופית את סמלי המחאה השחורה בארצות הברית, מה פירוש שמה הערבי של זכרון יעקב, ומי קרא לעצמו ז. אנוכי

מיקי זהר הסביר בנימוקיו למתן הפטור הרטרואקטיבי ממס לנתניהו כי לא יתכן שראש ממשלה שעובד כדבריו 24 שעות ביממה למען המדינה "צריך לחפש איך לגמור את החודש". 'לא גומר את החודש' הוא גירסה ישראלית של ביטויים קרובים בשפות שונות, שגם זכתה לשירו של חיים חפר 'לא גומר ת'חודש', בביצוע אריק לביא.

לקשור את שני הקצוות

הגירסה המוכרת ביותר של הרעיון הגלום בביטוי היא הביטוי האנגלי can hardly make ends meet, מצליח בקושי להפגיש בין הקצוות. ביטוי צרפתי קרוב עוד יותר הוא (בגרסה החיובית) arrondir ses fins de mois, לעגל את סופי החודש. ביידיש אומרים פֿאַרבינדן אַן עק מיט אַן עק (לקשור קצה לקצה). בגרמנית: nicht über die Runden kommen, לא יכול לעבור מסבב לסבב, וכך ברוסית.

הביטוי האנגלי מופיע לראשונה בספרו של טוביאס סמולר "הרפתקאותיו של רודריק רנדום" משנת 1748, והוא מייצג מן הסתם ביטוי מקובל באותה תקופה בפולקלור האנגלי. על משמעות הביטוי ומקורו יש דעות שונות, אך המקובלת ביותר היא שמדובר דווקא בשנה, ומתייחס למי שאינו מצליח להשלים את השנה בהכנסותיו לפני שהסתיימה, אינו יכול לחבר דף הוצאות והכנסות במעבר משנה לשנה. בכך תומכת גם גירסה צרפתית שיש רואים בה את מקור האנגלית: 'joindre les deux bouts de l'an' - לחבר את שני קצוות השנה. המתרגמת נרי סבנייה מוסיפה כי כיום מקצרים ואומרים joindre les deux bouts בלי "השנה". בדרך כלל משתמשים כמובן בצורת השלילה: Il a du mal à joindre les deux bouts, הוא מתקשה לחבר את שני הקצוות. מקור הניב הוא באיכרים, שתנובת השנה היתה צריכה להספיק להם עד הקציר של השנה הבאה.

כולנו מייקל בראון, כולנו יוסף סלמסה

הרוחות בעולם סוערות בעקבות המחאה על הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר לבן. בלב המחאה עומד ההאשטאג #black_lives_matter. ההאשטאג אינו חדש. הוא נולד באירועי מחאה משנת 2014 בעקבות הריגתו של מייקל בראון בידי שוטר לבן. ואגב, מתבקש נוסח עברי לביטוי. מואב ורדי מן הערוץ הראשון מציע בשיחה אתי: "חיי שחורים אינם הפקר".

בגיליון האחרון של כתב העת עיונים בשפת וחברה מובא מחקר של ד"ר עומר קינן, חוקר רשתות חברתיות. עומר מצא כי כבר מ-2014 ועד היום משתמשים גם יוצאי אתיופיה בישראל במונחים, במחוות ובסמלים ויזואליים הלקוחים מן המחאה השחורה. השימוש הזה החל בשנת 2014 בעקבות מותו של יוסף סלמסה, שנמצא מת כמה ימים אחרי שסבל מאלימות משטרתית. סיפורו מוצג באיור שבראש הטור, המופיע ב"המקום הכי חם בגיהינום": הוא הותקף באקדח טייזר, נפל ומכאן הידרדר אל מותו. במסגרת המחאה נעשה שימוש בהאשטגים שונים: #כולנו_יוסף_סלמסה,  או #גם אני יוסף סלמסה. לפעילות זו, שהושפעה כאמור מתנועות אמריקניות, קורא קינן "אקטיביזם דיגיטלי".

יוסף סלמסה 2

קינן סוקר את האמצעים השונים של מחאת יוצאי אתיופיה, בין היתר על ידי קישור מותו של סלמסה לסיפור יוסף ואחיו במקרא, והדרכים בהן מאמצת המחאה יסודות מהמחאה השחורה בארצות הברית. קישור כזה הוא במחוות צילוב הידיים לאות אבל ומחאה של צעירים אתיופים, המוכר כמחווה שחורה בהיקף גלובאלי. תמונה עדכנית מהפגנת מחאה לזכר סולומון טקה מלווה בכרזה המכילה את ההאשטאג האמריקני, באימוץ ישראלי גלוי.

יוסף סלמסה 4

הקשר בין שתי תנועות המחאה מופיע בקריאה של התנועה הישראלית להפגנה ב-2016. בכרזה נעשה קישור ישיר למחאה האמריקנית על ידי אזכור חזותי ל"הצדעת הכוח השחור" באולימפיאדת מקסיקו סיטי בשנת 1968, שבה שני מדליסטים שחורים שעמדו על הפודיום הניפו את ידיהם בצורת אגרוף כשהם עוטים כפפה שחורה. מחוות האגרוף היא סמל למאבק של הפנתרים השחורים ושל התנועה לזכויות האזרח למען האוכלוסייה האפרו אמריקאית בארצות הברית.

יוסף סלמסה 3

את הקשר הישיר בין שתי המחאות אפשר למצוא כאמור גם במאבקי המחאה בעקבות הריגתו של סולומון טקה. בדף הפייסבוק של שרית בלאו מופיע קולאז' המחבר את הקצוות: ציור של ילד שחור שאקדח מכוון אליו, תמונתו של האקטיביסט הרדיקלי השחור מלקולם אקס עם ציטוט מדבריו, ותמונתו של סולומון טקה. לאלה מצורף ציטוט מזמר הראפ נצ'י נץ', הוא רביד פלוטניק, מן השיר "מדינת משטרה". פלוטניק עצמו אינו אתיופי אך הוא גדל בסביבה של יוצאי אתיופיה, ועל כן זכה לכינוי נצ'י נץ' – הלבן הלבנבן, באמהרית.

יוסף סלמסה 5

קינן אינו מתעלם מן השוני בין שתי המחאות. שלא כיהודי אתיופיה, אפריקאים הובלו בכפייה ליבשת אמריקה במאה ה-17 כדי להיות בה לעבדים משוללי זכויות אדם בסיסיות, בעוד יהודי אתיופיה עלו לישראל מרצונם כדי להיות אזרחי מדינת ישראל. ובכל זאת, השימוש בסמלי המחאה האפרו אמריקאית מגלה כי הם מרגישים מופלים לרעה על רקע היותם שחורי עור. הם חוו קשיי זהות והפרדה כאשר הרבנות הראשית הטילה ספק ביהדותם. גם ביניהם, כמו בקרב האפרו-אמריקנים, קיימת תחושה שהמשטרה מתעמרת בהם, והם חווים גזענות ממסדית וציבורית.

הכורמים והחלילנים, נוה צוף וחלמיש

מספר תגובות הגיעו בעקבות הטור שעסק בשמות מקומות על פי ספרו של יהודה זיו ז"ל. רזיה יפה שואלת: "התעורר בין חבריי דיון על מקור השם 'זמארין', השם הקדום של זכרון יעקב, ושם הכפר הערבי שישב על האדמות הסמוכות לזכרון יעקב. יש דעה שמקור השם הוא מהשורש זמ"ר, שמתקשר לערבים רועי הצאן שהיו מחללים לעדרים שלהם, כלומר, המשמעות היא 'המחללים'. אני חושבת שהמקור הוא אולי מהארמית, והמשמעות היא 'כורמים', וזה מתקשר למילה 'זמורה' - ענף של גפן, או לחליפין, מתקשר למילה סמארייה, שומרון בערבית.

השערה מעניינת, אבל זמאר הוא בערבית חלילן, זמארין – המחללים. כורם הוא כראם, ומכאן שם היישוב כראמה. הקישור לזמורה (שמקורה אינו ארמי) או לסמארייה אינו סביר. 

איתן מרקוביץ מוסיף: "אפשר להוסיף לרשימת הדוגמאות לשמות כפולים גם את נווה צוף שבבנימין. מייסדיו ביקשו לקרוא לו כך בגלל הזיהוי עם ארץ צוף (שמואל א' ט' 5). ועדת השמות התנגדה כי חשבה שהזיהוי אינו מספיק ודאי, וקראו למקום 'חלמיש', אך חזרה בה והסכימה עם המתיישבים. היישוב מצפה הילה נמצא על גדות נחל כזיב, ומייסדיו רצו שבשמם תיכלל המילה זיו: גם אור וגם רומז לנחל. אלא שיהודה זיו ישב בוועדת השמות, ואי אפשר לתת שם שקשור לאחד מחברי הוועדה בדרך כלשהי. התפשרו על 'מצפה הילה'".

אסף מרון כותב: "בביוגרפיה של פוצ'ו מסופר על תהליך בחירת השם להתיישבות על הכפר הערבי הנטוש נטיף. השם נתיב הל"ה מתקשר פונטית לשם המקורי, כולל ההגייה הערבית לעתים של ב' רפויה".

גורלו של הנער זרג

כמה תגובות הגיעו למאמרו של אריה אולמן על האות השביעית

תמר רדר מספרת: "נזכרתי בשמו של חבר גרעין משנות השישים. אחד הבנים קיבל את הכינוי זרג. הכינוי דבק בו גם משום ששם משפחתו מתחיל באות ז', וגם מאחר שבאחד ממחנות העבודה בזמן רחצה בברכה קיבל הנער זיקפה שלא הצליח להסתיר בבגד הים של אותם הימים. הכינוי הפך כל כך לשמו, ששכחנו מה מקורו ומה משמעותו. לימים, והוא כבר הורה לילדים, נפגשו חברים בבית הספר ליום הורים לילדיהם, ואחד מהם קרא לו בכינויו. המבוכה והבושה היו גדולים". 

ברוך תירוש מוסיף: "דן בן-אמוץ מביא עדות על כך שבשנת 1920, שֵם האיש 'ז. צבעוני' היה נושא ללעג הילדים הקטנים של תל-אביב. זכרוני שלא נס ליחו מזכיר לי כי בשנות ה-30 נהג כותב ב'דבר לילדים' לחתום בשמו 'ז. אנוכי', למשובת כל קוראיו הדרדקים".

חדש בפינה של פול אוגדן: 10 דרכים שבהן האבוריג'ינים אימצו את השפה אנגלית

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך מבטאים את המילים כאוס, שובר ולהיות, איך אמורים עורכי דין לפנות להרכב שופטים, מה הקשר בין אמריקה לשאלות אמריקניות, מהיכן הגיעו הביטויים 'להתלבש על מישהו' ו'לחטוף מכות' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
מותו של יוסף סלמסה, המקום הכי חם בגהינום, 23.10.14, איור: עמרי כהן תמונה ראשית

תגובות

מיכאל נצר
לענין ראשי חיבות צבאיים: בראשית צה"ל היו בצריפין שני בסיסים, בש"ת - בסיס שרות תרבות (ראשית חיל החינוך) וקרח"ן - קצינה ראשית חיל נשים. בשרותי בגדנ"ע במסגרת ארגון ההגנה טרום מדינה הייתי במעמד סמל. אז היה זה ראשי תיבות של סגן מפקד לרזרבה, או למילואים, מעמד מקביל לטר"ש בצה"ל.
25 ביוני 2020 הגב
מאיר צמח
בהמשך ל-"ז. צבעוני". זכור איש התקשורת אדיר זיק שהפך ימני קיצוני. הוא העדיף שיזכירו את שמו לא כ"אדיר זיק", אלא כ-"ז. אדיר", וטעמו ונימוקו עימו.
27 ביוני 2020 הגב
מאיר צמח
בהמשך ל-"ז. צבעוני". זכור איש התקשורת אדיר זיק שהפך ימני קיצוני. הוא העדיף שיזכירו את שמו לא כ"אדיר זיק", אלא כ-"ז. אדיר", וטעמו ונימוקו עימו.
27 ביוני 2020 הגב
יעוד גונן
באשר לשם הישוב נְוֵה צוף בחבל בנימין - למיטב זכרוני ההשראה היתה משם הכפר הערבי הסמוך נֶבּי צאלח (מבוטא נבי סאלח): "היישוב חלמיש... הוקם... על ידי גרעין דתי בשם 'נוה צוף' וגרעין חילוני בשם 'נוה צָלֵח' במבנה המשטרה המנדטורי של נבי סאלח" (http://www.nevetzuf.co.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/(
29 ביוני 2020 הגב
יעוד גונן
הכתבה מפרי עטו של יהודה זיו המנוח בדבר קיצורי-מושגים בצה"ל ובעיות שעוררו הזכירתני מספר אנקדוטות: 1. בימי בראשית נקרא תקנון הדיבור באלחוט בשם 'נֹהַל אלחוט-דיבּור', אלא שהק"ש התואם, נא"ד, נשמע בעייתי מסיבה מובנת, ולכן הוחלף שֵם התקנון ל'נֹהל דיבור ברשת', ובק"ש - נַדְבָּ"ר, וזה שמו בצה"ל. 2. מקלעי הבראונינג 0.3 ו- 0.5 נקראו תחילה מק"בּ ומק"כּ - ק"ש של 'מקלע בינוני' ו'מקלע כבד', בהתאמה, אלא שהק"ש השני הזכיר את שמו של החרק המבוזה, ולכן הוחלפו הק"ש למקל"פּ ולמק"ח, כביכול 'מקלע פלוגתי' ו'מקלע חטיבתי'.
29 ביוני 2020 הגב

הוספת תגובה