הוויכוח על שמות היישובים שיש להם זיקה לערבית מלהיט את הרוחות, בין אלה הטוענים שלכל יישוב ערבי קדם יישוב יהודי באותו שם, לבין אלה הטוענים שכל השמות אומצו מהערבית. הזירה הלשונית עושה סדר. וגם: מהו השם הנכון של איחוד האמירויות, מי היו המסתערבים הקדמונים, וזיכרונות מהטלפונים של פעם
תגובות רבות הגיעו לעיסוק בהשפעת הערבית על העברית ושפת המדינה מן הטור הקודם, רובן בעניין שמות היישובים. הנושא מורכב וגם טעון פוליטית, ולכן מציעה הזירה הלשונית סדר בבלגן. לצורך זה נדגמו 130 שמות של יישובים בישראל שיש להם זיקה לשמות ערביים של יישובים ששכנו על אדמת היישוב היהודי, או בקרבתו. הרוב המכריע ביניהם ננטש ונהרס במלחמת העצמאות.
כפר סבא הערבית, בני ברק העברית
אז מה יצא לנו?
קבוצה ראשונה היא שמות שבהם השם הערבי שימר שם עברי קדום, וזה חודש על ידי מדינת ישראל ליישוב עברי. כ-40 אחוזים, 60 יישובים, שייכים לקבוצה הזו.
אושה. מקור השם הוא העיר הקדומה אושא, שבה ישבה הסנהדרין לאחר מרד בר כוכבא. השם השתמר בכפר הערבי הושה.
אשתמוע. היישוב שבדרום הר חברון נזכר בספר יהושע, באזור שבו שוכן היום הכפר הפלסטיני א-סמוע.
ביריה. על שמה של העיירה התלמודית ביריא, ובסמוך כפר ערבי בשם זה.
בית דגן. קרויה על שם עיר מקראית ותלמודית בשם זה. יושבת על אדמות הכפר הערבי הנטוש בית דג'אן.
בית נקופה. מקור השם ביישוב נוּקְבְתָא שבבנימין הנזכר בתלמוד. השתמר בשם הכפר הערבי ששכן במקום, בית נַקּוּבָּא.
בני ברק. בני ברק הקדומה החלה כיישוב פלשתי ובתקופת המשנה והתלמוד התקיימה כיישוב יהודי. אדמותיה נקנו מהכפר הסמוך, שנקרא אז אבן אבריק.
גבת. שם היישוב נגזר מהעיירה גבתא מתקופת בית שני. השם השתמר בכפר הערבי הנטוש ג'בתא, שעל אדמותיו הוקם הקיבוץ.
גדרה. השם ניתן על פי תל קטרה בצפון גדרה שעליו שכן הכפר קאטרה שנכבש ונהרס במלחמת העצמאות. בכניסה ליישוב יש ציטוט של השם גדרה ממפת מדבא ומספר דברי הימים, אך הם אינם קשורים למושבה החדשה.
גליל ים. השם נזכר בספרות השומרונית, והשתמר בשם הכפר הערבי אג'ליל ששכן באזור עד שנחרב.
גניגר. הקיבוץ נקרא על שם נגינר או נגניגר מתקופת התלמוד, והשתמר בשמו הערבי של המקום, ג'ינג'אר.
דלתון. יישוב יהודי מימי תקופת המשנה והתלמוד ולאורך דורות רבים. במקום התקיים עד 1948 כפר ערבי בשם א-דלאתה.
חספין. על שם היישוב היהודי חספיא מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. שמו השתמר בשם הכפר הערבי ח'ספין, ששכן בסמוך עד מלחמת ששת הימים.
כפר חרוב. על שמו של כפר חרב ששכן במקום, ובזיקה ליישוב היהודי הקדום כפר יחריב או כפר חריב.
כפר סבא. מוזכרת לראשונה בכתבי יוסף בן מתתיהו. השם מזוהה עם יישוב ערבי באותו שם, שהתקיים באזור שיכון קפלן של היום.
משפחת הכוהנים שהייתה לקיבוץ גלילי
מגדל. יישוב בימי הבית השני קרוב לחוף הכנרת, מקום הולדתה של מרים המגדלית, סמוך לכפר הערבי אל-מג'דל.
מלכיה. זהו שמה משפחת כוהנים המופיעה בתנ"ך פעמים רבות, שנדדה לגליל אחרי חורבן בית שני. היישוב היהודי מלכיה התקיים במקום כ-400 שנה, והפך לכפר הערבי בשם אל-מאלכיה.
פרוד. על פי היישוב היהודי הקדום פרוד, שהיה קיים במקום זה מתקופת התלמוד, סמוך לכפר הערבי אל-פראדיה, ששימר את השם הקדום.
צריפין. מקור השם צריפין הוא ביישוב עברי שהתקיים באזור החל מהמאה הראשונה לפנה"ס. בתקופה הערבית שכן במקום הכפר הערבי צרפנד אל-עמאר.
קצרין. מקור השם כנראה ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. השם השתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין.
קריית אונו. קרויה על שם אוֹנוֹ הקדומה, הנזכרת במקרא ובמקורות חז"ל. לבנייתה נרכשו אדמות מן הערבים שישבו בכפר עאנה.
שמרת. הקיבוץ קרוי כך משום שבאזור הייתה נחלתו של שמרת, בנו של אשר. הקיבוץ נבנה על חלק מאדמות הכפרים הערביים אל-סומיריה ואלמנשיה.
עוד מקומות על שם יישובים קדומים, השם הערבי בסוגריים:
אדורה (דורא), אזור (יאזור), בורגתא (בורג' אל-עתות), בית אלפא (בית אילפא), בית גוברין (בית ג'יברין), בית השיטה (שאטה), בית חורון (בית עור א-תחתא), בית עריף (דיר טריף), ברור חיל (בֻּרֵיר), ברעם (בירעם), גבעון (ג'בעון), גיזו (בית ג'יז), גמזו (ג'ימזו), געתון (ח'רבת גיעת'ון), דברת (דבורייה), זנוח (ח'רבת זאנוע), חוקוק (יאקוק), טבעון (ח'רבת טַבְּעוּן), יהוד (יהודייה), כסלון (כסלא), כפר חיטים (חיטין), לביא (לובּיא), מכמש (מוח'מאס), נהלל (מעלול), עטרת (כפר עטארה), עין דור (אינדור), עלמה (עלמא), ענתות (ענאתא), צובה (סובא), צופים (חורבת צופין), ציפורי (ספוריה), צרעה (סרעה), שזור (סאג'ור), שפיר (אלסואפיר אלשרקיה), תקוע (תוקוע).
חורבת כפיר האריות וטירת השקדים
בקבוצה השנייה: יישובים עבריים על שם יישוב ערבי ששכן באזור, ללא התייחסות ליישוב עברי קדום.
אבני חפץ. בעקבות חירבת אל-חפס'ה. השם בנוי על ציטוט מן המקרא שאינו מקום יישוב.
אלקוש. היישוב הוקם על אתר הכפר הערבי הנטוש דיר אל-קאסי. היישוב אלקוש מופיע במקרא ובתלמוד, אך מקומו אינו ידוע.
באר טוביה. השם העברי הסתמך על צליל השם הערבי של המקום: ביר א-תַעַבֶּיֶה.
בארותיים. השם על פי ביר בורין, חורבה סמוכה ובה בארות עתיקות.
בית חנן. השם ניתן על שום הסמיכות לוואדי חנין, "עמק הכיסופים והגעגועים".
חורשים. מקור השם בכפר בשם חירבת חרש, שיבוש של השם חירבת קורייש.
חמדיה. על שם הכפר הערבי אל-חמידיה ששכן מצפון לו עד מלחמת העצמאות.
חצבה. המקור במילה היוונית איסיבון, מוזכר בכתובת יוונית מהמאה השישית. שם היישוב ניתן בעקבות עין חוּסוּב.
טירת הכרמל. בשטח בו נמצאת היום טירת כרמל הייתה קיימת העיירה הערבית א-טירה או טירת אל-לוז (טירת השקדים).
כפר אוריה. השם נקבע בעקבות דמיון הצלילים לשמה של ח'רבת כַּפְרוּרְיֶה הממוקמת מדרום-מערב למושב, ומשמעותה "חורבת כפיר האריות"
כפר אתא. הוקמה בשם "כפר עטא" על שמו של כפר האריסים הערבי כופרתא, שאדמותיו נקנו מבעל הקרקעות הערבי.
נתיב הל"ה. הקיבוץ קרוי על שם מחלקת הל"ה, והוקם על אדמות הכפר הערבי בית נטיף שנכבש וננטש.
עין ורד. על שמו של מעיין סמוך בשפה הערבית - עין אל-וורדת (מעיין היורדות לשאוב מים).
קדרים. היישוב הוקם ליד הר קדרים, ונקרא על שם השבט הבדואי קודיריה, ששכן בעבר באזור היישוב.
ראש הנקרה. השם שאוב משמו המקורי של האתר הסמוך, "ראס א-נאקורה", המתייחס לעיירה א-נאקורה שבלבנון.
רביד. נקרא על שם הנחל הנשקף ממנו, ואדי אל-רַבַּדֿיַה (נחל צלמון).
תל חי. נבנתה על אדמות טלחה.
יישובים נוספים על פי שמות ערביים מקוריים:
אדמית (אִידְמִית'), אורה (אל-ג'ורה), גשר הזיו (אלזיב), דולב (ואדי דילב), דליה (דאלית א-רוחא), חולדה (ח'ולדה), חמרה (תל חמרה), יגור (יאג'ור), כוכב מיכאל (כאוכבה), מזור (אל-מוזירע או עומזרה), נווה דניאל (נבי דניאל), נורית (נוריס), נחושה (דיר נעחש), עגור (עג'ור), עין גב (א־נוקייב), עין הוד (עין חוד), עין זיתים (עין זיתון), עינב (ענבתא), צמח (סמח'), צפריה (ספריא), קדומים (כפר קדום), רינתיה (רַנַתִיה), שא נור (סנור), שורש (סאריס), שקף (אום א-שקף), תימורים (תל אלתורמוס), תל עדשים (תל עדס), תל קציר (תל־אל־קצר).
אני לא מנען, אני ממטולה
יישובים ששמם תורגם משמו של יישוב ערבי סמוך:
אודם. בעקבות הר אודם, הנקרא בערבית תל אל-אחמר.
איילת השחר. הביטוי מופיע בתהילים, והוא נקבע על פי השם הערבי של חלקת הקרקע, נַגְ'מַת אֶ-צֻבְּח - כוכב הבוקר.
אילניה. גם סג'רה, על שם הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה, בערבית: אילן.
חומש. היישוב שפונה נקרא על שם חמישה כפרים שהיו קיימים באזור בתקופת המשנה והתלמוד, ושמו היווני נשתמר בשם הכפר הערבי הסמוך פנדקומיה. פנטה פירושה ביוונית חמש.
יצהר. משמעות השם היא שמן זית, רמז לעצירת שמן, בדומה לשם הכפר הסמוך עסירה אל-קבלייה.
עין החורש. תרגום מוטעה של השם הערבי "ואדי חווארית". המקור אינו מן הפועל לחרוש בערבית, אלא שמו של שבט נוודים שהגיע בסוף המאה ה-19 מסודאן.
יישובים ששמרו על השם הערבי במדויק או בשינוי צליל קל:
חדרה. השם הערבי הוא אל-חְ'דֵירַה, הירקרקה, על שם צבען של האצות בביצות.
כברי. כשם הכפר הערבי אל-כאברי שחרב במלחמת העצמאות. יש השערה שהשם שימר את שם היישוב כבריתא מימי שיבת ציון.
כרכור. על שם כפר ערבי בשם זה ששכן בסמוך.
מטולה. בעקבות אומתאללה, השם הדרוזי המקורי של המקום.
מנחמיה. נבנתה על אדמות מלחמיה.
מנרה. השם הערבי שנשמר, מנארה. השם רמים נדחה על ידי המתיישבים.
נטור. על פי שמה הערבי של הגבעה הסמוכה ליישוב ברמת הגולן.
נען. השם ניתן בשל קרבתו של הקיבוץ לכפר הערבי אלנעאני.
עמוקה. במקום שכן עד קום המדינה הכפר הערבי עמוקה.
עפולה. על שם תחנת הרכבת עפולה, והכפר אל-פולה ששכן לידה.
רמלה. השם הערבי המלא: מדינת אל רמל, עיר החולות.
איחוד האמירויות המאוחדות
רון צורן שואל: "למה תרגמו לעברית 'איחוד האמירויות' ולא האמירויות (הערביות) המאוחדות? כמו ארצות הברית, למשל או אצלנו עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד. הרי הנושא הוא האמירויות, לא האיחוד".
התרגום המדויק צריך היה אכן להיות 'האמירויות המאוחדות', ולמעשה 'האמירויות הערביות המאוחדות'. זהו גם התרגום המדויק למקור הערבי, וזה גם השם הרשמי שנקבע בזמנו בעברית. ההתרוצצות בין שני השמות החלה עם הקמת האיחוד, ובשנות השבעים אפשר למצוא בעיתונות את שתי החלופות. עם הזמן 'איחוד האמירויות' (בהשמטת 'הערביות') גבר על 'האמירויות המאוחדות', אולי מתוך נטייה להעניק לשם צורת סמיכות על פני צירוף שם+שם תואר, כפי שנעשה גם בגירסה העברית לארצות הברית. 'עין חרוד איחוד' הוא קיצור של 'עין חרוד החבֵרה באיחוד הקבוצות והקיבוצים', בהנגדה ל'עין חרוד החבֵרה בתנועת הקיבוץ המאוחד'.
מסתערבים, לא מה שחשבתם
חננאל מאק מתייחס למונח 'מסתערבים' שיוחס ליוסף קלויזנר: "המונח 'מסתערבים' קדם בהרבה לדורותינו, ולמשמעותו הביטחונית הרווחת כיום. בספרות יהודית מארצות האסלאם שמימי הביניים המאוחרים, אם לא קודם לכן, נזכרים לא אחת 'מסתערבים' כיהודים הנראים או נוהגים כערבים, אם כי הם שומרים בהחלט על זהותם ודתם היהודית". מודי שניר מציע: "כוונתו המקורית של המונח היא ליהודים, בעיקר תושבי הגליל (אך לא רק) שנמנים עם המשפחות שנותרו בארץ במהלך הדורות מבלי לצאת לגלות (דוגמת משפחת זינאתי מפקיעין). המונח מופיע בכתבי נוסעים בארץ ישראל בימי הביניים".
זיכרונות מהטלפון הישן
גיורא שנר מתייחס לשאלה בעניין שם הכפתור במלחמת העצמאות עליו לחצו כדי לדבר. "פירוש ה-PTT הוא push to talk, ולא press. מע"ד היא קיצור של המילים 'מערכת יד' – בדומה לשפופרת הטלפון הישן, שבצידה האחד אוזנייה להאזנה, ובצידה השני מיקרופון לדיבור. היא הייתה בשימוש בעיקר במכשירי קשר נישאים, ואכן כללה כפתור לחיצה לדיבור. במהלך שנות שירותי בחיל הקשר נקרא אותו כפתור 'לחצן שידור'. אני מבקש להביע סברה, כי הואיל וצה"ל בתחילת דרכו הושפע מאוד מהטרמינולוגיה הצבאית הבריטית, הן יוצאי הבריגדה והן הפלמ"ח שבתחילתו שיתף פעולה עם הקומנדו הבריטי, כך שסביר שעשו שימוש במונח הבריטיPTT".
חדש בפינה של פול אוגדן: חמש עובדות חשובות על שפת התאילנדים
בקרוב: מופע סיפור בזום בעקבות "חנות המילים של נעם", ראשון 30.8, 1700. כניסה חופשית לזום בקישור הבא:
http://us02web.zoom.us/j/82228128525
שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך אומרים בעברית ווטסאפ וקורקינט, למה התכוון אלי ישראלי ב"שיעבור הכל ממול", מה קורה כשמעלים למישהו את הסעיף, מה הקשר בין פג ותפוגה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.