אבן יסוד, נישוב, ועשרים הערות על השפה הצבאית

רוביק רוזנטל | 03 בינואר 2020

אבני הבניין הן מקור לא נדלה לדימויים מכוננים, מאבן דרך ועד אבן השתייה, המילה נישוב מסעירה ומבלבלת את הציבור, ספר חדש על הצהלית חושף שפה צבאית עשירה שממנה אפשר ללמוד רבות על הצבא עצמו ועל הווי החיילים

נתניהו הגדיר את החסינות "אבן יסוד של הדמוקרטיה". תומכיו הריעו, מתנגדיו הרימו גבה. אבן יסוד היא דימוי לעיקרון מכונן, ערך עליון. האמנם?

בלי לקבוע עמדה, מעניין לראות איך האבן, אותו גוש חומר מוצק וקשה המשמש לבניין מככב בדימויים העוסקים בעקרונות היסוד של חיינו.

אבן נגף, אבן פינה ואבן שואבת

אבן בוחן. מדד, אירוע או מהלך שעל פיהם ניתן לבחון הצלחה או כישלון. המקור בישעיהו: "הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן, אֶבֶן בֹּחַן, פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד", וכאן בהוראת אבן חזקה לבניין מבצר. ההוראה המקובלת בעברית החדשה נוצרה עקב זהות העיצורים בשורש בח"ן, והיא נרמזת בספר הזוהר.

אבן דרך. נקודת ציון חשובה במהלך משימה או תנועה היסטורית. אנגלית: milestone. גרמנית: Meilenstein (אבן מיל). במקור הלועזי הצירוף מתייחס לאבני המיל שהציבו הרומאים בצדי הדרכים שסללו בממלכתם.

אבן הרֹאשָה. האבן המונחת במרכז קשת הבניין. בהרחבה, הרעיון המרכזי, המושג המכונן בהשקפה כלשהי. המקור בזכריה: "מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר, וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה". ההוראה המורחבת מופיעה בספרות ימי הביניים.

אבן יסוד. עיקרון בסיסי. המקור בגרמנית: Grundstein.

אבן נֶגֶף. מכשול בהשגת משימה. ישעיהו: "וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל", וכאן בהוראת מכשול פיזי.

אבן פינה. יציקת בטון או בניית נדבכי אבן המסמלים את תחילת הבנייה של מבנה בעל חשיבות ציבורית. בהרחבה, עיקרון מכונן. המקור באיוב: "עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ, אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ", וכאן בהוראת אבן שנועדה לייצב את הבניין ההולך ומוקם. ביטויים קרובים ביידיש: לייגן דעם ווינקלשטיין, באנגלית: cornerstone, בגרמנית: Eckstein, בצרפתית: pierre angulaire. הצירוף משמש בשפות אירופה גם במשמעות המורחבת, ומכאן ככל הנראה זו התגלגלה לעברית החדשה.

אבן שואבת. אדם או תופעה המושכים אליהם התעניינות וביקוש. מסכת סוטה: "אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ", וכאן בהוראת אבן בעלת תכונות מגנטיות.

אבן שתייה. עיקרון יסודי, רעיון מכונן. מסכת יומא במשנה: "משניטל הארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתייה היתה נקראת", וכאן כפשוטו.

החפשניק שובר דיסטנס

בימים אלה יצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק ספרי "מדברים צהלית", כותרת משנה: "דיוקן שפת הצבא הישראלי". הספר מקיף את מכלול ההיבטים של שפת הצבא, והוא המחקר המקיף הראשון שנעשה בנושא הזה, שראשיתו במחקר לתואר שלישי באוניברסיטת בר אילן. ולהלן כמה הערות על השפה הצבאית, על קצה המזלג.

מדברים צהלית

צילום העטיפה: עדי נס (הסעודה האחרונה), עיצוב: עלמה שניאור

  1. דיסטנס. ההיררכיה הצבאית מתגלמת במילה אחת השאולה מאנגלית: דיסטנס, במלעיל. הצירוף הקשור בו הוא "שבירת דיסטנס". בצה"ל הדיסטנס נמצא תמיד בשלבים של שבירה עד היעלמות.
  2. הומור ומוות. חיילים מפתחים הומור מקברי שנועד להתמודד עם פחדים מובנים. חיילי השריון מכנים עצמם 'צ'יפסים', שהועתק מן הכינוי לטנק הנוטה להידלק אל החיילים עצמם. במלחמת לבנון הראשונה נולד הביטוי "הפצמ"ר של הסמ"ר", שהתייחס לחיילים ותיקים שנהרגו סמוך לסיום השירות, ושיר לכבוד החנוכה המכיל גירסאות מקבריות: "דודי חטף פגז אַר-פי-ג'י, אר-פי-ג'י מעופרת יצוקה, יודעים אתם לכבוד מה? לכבוד המלחמה".
  3. זליגה. השפה הצבאית זולגת לשפה האזרחית בשורה של תחומים. שולחים טיל לחיבורים, מקפיצים את הילד לגן ושותים קולות בבחירות.
  4. חודשים. בצהלית סופרים זמן שירות בדרך ייחודית: שלוש חודש, שמונה חודש. שלושה חודשים? לא בבסיסנו.
  5. חיילים חדשים. בצהלית כ-20 מילים וצירופים המתארים חייל חדש שזה עתה התגייס, חלקם התיישנו, חלקם משמשים בחילות ספציפיים. רשימת אלף-ביתית לא מלאה: ביזון (התגלגל מחיל הים), במבה (חיילת חדשה), בשר טרי, גִיזֶר (בעיקר תותחנים), ויליסים (משנות החמישים), חפ”שׁ (חייל פשוט), חפשניק, ירוק, סיומת בזזזז' (משנת השבעים), פּיסטון (בהשפעת 'מושתן' באנגלית), פקצה (פקידה צעירה), צ’ונג' (מוביל בעשור האחרון), צעיר (מונח היסוד), וגם 'צעיר טוב' ו'צעיר מת'; ריח של אקליפטוסים; ריח של בקו”ם; ריח של טכני (חיל האוויר); רעננים' (תותחנים).
  6. חיל האוויר. טייסים נוהגים להעניק משמעות חדשה להוראות טיסה. 'לֵך סביב' היא הוראה של מגדל הפיקוח לחזור לבסיס הטיסה או לצאת להקפה נוספת, וגם עצה לטייס לאמץ טקטיקת חיזור כשהעניינים לא זזים.
  7. כוּסיות. חיילים ביחידות הלוחמות נוהגים להגדיר כל מי שאינו שייך אליהם כנשים. ג'ובניקים, לוחמים ביחידות לא יוקרתיות או חיילים לא מצטיינים הם "כוסיות", "נקבות" "הומואים" ו"ילדות".
  8. מחלות צבאיות. סַגֶּמֶת היא מחלת הקצינים החדשים המממשים סמכות מוגזמת עם סיום קורס קצינים. המחלה עוברת מהר. פַּזֶּמֶת היא מחלת הוותיקים המייחלים לסיום השירות. המחלה עוברת לאט.
  9. נוטריקונים. מילון הקיצורים של צה"ל מכיל כ-10,000 ראשי תיבות, נוטריקונים. רובם הפכו למילים צבאיות, מחזל"ש ועד בלמ"ס.
  10. נוטריקונים בדיעבד. בצהלית אוהבים להעניק לראשי תיבות פירוש חדש. קמב"ץ: קם בצהריים. קריה: קמתי, ראיתי, יאללה הביתה. קדר: קליטה דרך הרגליים.
  11. סמיכות. בצהלית אומרים "הסמל מחלקה", "הקורס קצינים", "החדר אוכל". הצירופים התקניים "סמל המחלקה", "קורס הקצינים", "חדר האוכל" וכל סמיכות מיודעת אחרת תקנית אינם בנמצא.
  12. פילים. הביטוי 'פילים בקנה' נולד מתוך המילה הסלאבית pil שפירושה אבק. 'חגור פילים' הוא חגור כבד ועמוס, בניגוד ל'חגור פרפרים'.
  13. פעלים חדשים. הצהלית מצטיינת ביצירת שורשים עבריים חדשים, משמות עצם, ראשי תיבות ועוד. לתַצְפֵת, לאַפְסֵן, למַתְקֵן, לתַרְחֵש ולפַצְמֵר.
  14. פקודות בעבר. הצבא הישראלי הוא היחיד (ככל הנראה) בעולם שבו נותנים פקודות בעבר: "עשרים שניות הייתם כאן".
  15. צהובים וערבים. הגולנצ'יקים קוראים לצנחנים ולנחלאווים "צהובים", כאלה שעובדים לפי הספר, בהתייחסות גלויה ל"אשכנזים". לעצמם הם קוראים "ערבים".
  16. קצינים. דרגות הקצינים לקוחות מן התנ"ך. סגן שייך לסגל המקדש, האלופים הם מצביאים אלופי עשו, הסרנים הם סרני פלישתים.
  17. רבים. בצהלית נוטים להעניק צורת רבים לכל דבר ועניין, גם נגד כללי התקן. דוגמאות: נשקים, ציודים, אפטרים, בלת"מים והקשבים. בצבא האמריקני תופעה דומה.
  18. רעל. בצהלית 'רעל' פירושה התשוקה והמוטיבציה להתאמן ולהילחם, והחייל בעל המוטיבציה הוא 'מורעל'. המילה התגלגלה מאחד מערכי צה"ל, "רוח הלחימה", ובראשי תיבות: רה"ל, ובהגייה ישראלית: רעל.
  19. שוטרים צבאיים. המשטרה הצבאית היא מטבע הדברים החיל השנוא ביותר בצה"ל, וגם זכה לסדרת שמות וכינויים. לצד 'מם צדיקים' נקראו השוטרים הצבאיים 'בראסו' על שם משחת הצחצוח, 'קלימרו' על שם אפרוח מצויר, 'מנאייקים', ובימי מלחמת השחרור 'ג'בע', לזכר קרב כושל שניהלו.
  20. שפת הקשר. הנדב"ר הצהלי היא השפה החשאית הגלויה ביותר בעולם. היום היא משמשת יותר כקודים פשוטים וקיצור התקשורת ברשת מאשר חשאיות. מי שלא יודע מהם "קטנה ועגולה" או "קודקוד", שיקום.

הרוח מנשבת רעילה

המילה 'נישוב' היא מילת השבוע ללא מתחרות. 'נישוב' הוא השלב שבו נפתחים בארות הגז והגז זורם מהמאגר דרך כל אחד משני הצינורות המובילים לאסדה. הנושא המסעיר את הציבור אינו הנישוב עצמו, אלא העובדה שבמסגרת התהליך הזה ייפלטו לאוויר מזהמים רבים. הקרבה של אסדת לווייתן לחוף עוררה את מחאת התושבים, החוששים מהחומרים המזהמים, בית המשפט גילה אמפתיה אבל לא קיבל את עמדתם.

מהיכן הגיע אלינו המונח הזה, 'נישוב'? הפועל 'נישֵב' מופיע בלשון חז"ל במשמעות נשיבה חזקה, או גרימה לאוויר לצאת. המקור לשימוש העכשווי הוא במילון האקדמיה ללשון בתחום ההנדסה הכימית משנת 1989. נישוב היא חלופה העברית של blowing, מילולית: נשיפה או משב רוח, שפירושה כאן דחיפה קדימה של הגז הנוזלי. במילון המדובר מופיעים גם ביטויים כמו נישוב-קְדָם, מזרק נישוב, וחומר  נישוב או חומר מנשב.

ועוד בענייני נשיבה ושאיבה, עמית נאור מתייחס לשאלה בדבר המילה 'משבה', כחלופה ל'משאבה'. "נתקלתי בשימוש בה ואני מצרף את ההוכחה. מדובר במודעה על גב חוברת חוקת הכדורגל שתרגם צבי נשרי בשנת תרע"ד, 1913". עם זאת נראה לפי הניקוד שיש כאן נשילה של א', ולא מילה עצמאית מן השורש נש"ב.

מודעה על משבים

 

בקרוב: עברית בשלל שפות, עברית על הבאר, באר בוגרט גבעתיים, 15.1.20, לכבוד יום העברית

חדש בבלוג של אתר רב מילים: על שופטים ודיינים, פרקליטים ותובעים, פשעים ועוונות

חדש בפינה של פול אוגדן: האם האנגלית תפסיק להיות שפה רשמית באירופה?

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': אולי מספיק עם המילה 'גירושין', למה 'מוכשר כמו שד' היא מחמאה, מה הקשר בין קונסרבטוריון לקונסרבים, מהיכן הגיעה אלינו הקקמייקה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Flickr - Israel Defense Forces - Taking a Break.jpg תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

שמחה אפק אדריכל
שלום רוביק בבנייה באבן בוחרים באבנים גדולות ושלמות ללא סדקים ואלה מהוות את הנדבך הראשון בארבעת פינות הבנין. ניתן לראות זאת באתרים שונים כמו בציפורי. מכאן המשל:"אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" והנמשל ברור.
02 בינואר 2020 הגב
חננאל מאק
בצד סקירת האבנים נכון להזכיר לטובה את החוקר והסופר דב סדן המנוח, ששמונה מספריו הרבים הוכתרו בצרופים אבן- או אבני-. ואלו הם: אבני מפתן, גדר, שעשוע, שפה, גבול, בדק, זיכרון, בוחן.
02 בינואר 2020 הגב
גבי שחר
רוביק שלום, לגבי השפה הצבאית, סעיף 11, אולי תוכל להסביר מדוע העברית התקנית מעבירה בסמיכות את ה' הידיעה קדימה? הביטוי "הסמל מחלקה" הוא הנכון מבחינה לוגית שכן הסמל הוא המיודע ולא המחלקה.
02 בינואר 2020 הגב
תמר רדר
1.לגבי ב"ויליסים" - השם נבע מהמספר האיש של המתגייסים מהדור שתאם למספר הרישוי של הטנדרים מסוג ויליס. 2. לגבי פיסטון - באנגלית בוכנה - הכינוי התייחס לתפקידים הפשוטים שהוטלו על המתגייסים החדשים במוסכי הרכב.
02 בינואר 2020 הגב
תמר רדר
הקלימרו נובע מהקסדה הלבנה - הביצה על הראש, ובמקביל כובע המצחיה שהזכיר את המקור.
02 בינואר 2020 הגב
דניאל פריש
באשר לאבן-מיל (Mileston) אכן מקורו באימפריה ברומית. הרומאים סללו דרכים ברחבי האימפריה והמרחקים סומנו על פי אלף צעדים כפולים של החיילים=בממוצע 1600-1500 מטרים. [אלף=mille] . ברחבי ארץ ישראל, בעיקר באיזור ירושלים והשפֵלה נמצאו אבני-מיל רבות. איני יודע אם עדיין נהוג בצה"ל של ה-GPS עדיין נהוג, אך בשנות ה-50/60 עדיין השתמשנו בניווטים בשיטת הצעדים הכפולים.
03 בינואר 2020 הגב
קלמן הרץ
לרוביק, בכתבה במעריב היום נמצאת אומר "אשבוק חיים" במשמעות של אמות. והרי ביטוי זה הוא קיצורו של הביטוי התלמודי לא שביק מר חיי לכל בריה, דהיינו לא עזבת חיים לשום אדם אלא הרגת את כולם. אתמהה.
06 בינואר 2020 הגב

הוספת תגובה