בין הברדק והאנרכיסטים, ועוד הערות על אוכל ושפה

רוביק רוזנטל | 31 ביולי 2020

איך נדדה המילה ברדק שכיכבה השבוע בחדשות בחמש שפות עד שהגיעה לארץ הקודש, האם אנרכיסטים הם בלגניסטים או שוחרי סדר, מה זו בדיוק אנדרלמוסיה, למה הבולונזים לא שמעו על ספגטי בולונז, מה אומרת האות א' ב'להטבאקים', ורומן על יהדות גרמניה בתרגום לאנגלית

"הברדק הזה לא יכול להימשך" אמר אוחנה לקציני המשטרה בירושלים, וזכה למפל ביקורת מקיר לקיר ולהפגנות ליד ביתו.

באירופה הברדקים מאוד מסודרים

למילה הזו, 'ברדק', היסטוריה מעניינת. במקורה זו מילה טורקית, ופירושה פשוט: כוֹס, בחולם(!). ברדק אלטליג'י היא מצעית להנחת הכוס, ברדקלָאר - כוסות. המילה התגלגלה לדוברי הרוסית במחוזות הגובלים עם טורקיה, והזכירה בצלילה את המילה צרפתית בורדל, בית זונות, שאומצה במשמעות זו גם ברוסית. כך הפכה ברדק למילה רוסית שפירושה בית זונות, ואומצה גם ביידיש. היא מופיעה בכתיב בארדאק במילון היידיש של אלכסנדר הרכבי משנת 1925. ברוסית היא הורחבה למשמעות אי סדר, בלגן. אגב, בשפה הצבאית 'בית זונות' הוא כינוי לבסיס צבאי או יחידה ששורר בה בלגן, ואם תרצו: ברדק.

'ברדק' הגיעה לארצנו באמצעות הרוסית ו/או היידיש בשלבים מוקדמים. כך למשל היא מופיעה בשירי חיילים מזרחיים דווקא בשנות המדינה הראשונות, כפי שהביאו לנו עמוס ותמר רודנר: "ממכ"פים וסמלים/ רוצים להיות קַצינים/ דופקים את החיילים/ כל היום באימונים/ איזה מין ברדק איזה מין ברדק// בן גוריון הביא אותם/ בנמל הוריד אותם/ שמאל ימין אמר להם/ אף אחד לא מִדבֵּר/ איזה מן ברדק איזה מין ברדק". במחקר על האקלים החברתי בגולני מזהה אחד החיילים את הברדק כמושג מזרחי: "גם אם יהיה יותר אשכנזים בפלוגה תמיד, ההווי יישאר כזה כאילו של ברדק, של בלגן, של שירים" (קחטן, אבי, גולני).

הסופר יורי מור מאשר שהשימוש במילה בשתי המשמעויות קיים עד היום ברוסית, ומספר על אפיזודה שחווה כאשר הדריך תיירים רוסיים בישראל. התיירים התלוננו על השירות ואי הסדר בעיר, ואחד אמר, ברוסית כמובן: "איזה ברדק בעיר שלכם". קם תייר אחר ששירת כמלח ואמר: "הייתי בהרבה ברדקים באירופה, שם יש סדר, אז אל תשווה אותם למה שיש פה". יורי מספר שלתא הכפפות במכונית קוראים ברוסית משום ברדצ'וק: ברדק קטן.

ברדק זכתה לפיתוחים כיאות למילת מפתח. הפועל בִּרְדֵק, כלומר, גרם אי סדר, שם התואר מבורדק, הברדקיסט, וכמובן 'הבַּרְדָק חוגג'.

בכל מקום שאת מוצא זנות את מוצא אנדרלמוסיה

על אחותה של ברדק, המצליחה ממנה, בלגן', נכתב בהרחבה בעבר. כמו הברדק גם היא הגיעה מרוסית בתיווך יידיש, אך מקורה הקדמון אינו טורקי אלא פרסי. מילה המשמשת פחות באותה משמעות וראויה לתשומת לב היא 'אנדרלמוסיה'. המילה מופיע בתלמוד הירושלמי גם בגירסה הארמית אנדרולומוסיא. על מקורה יש כמה השערות. האטימולוג ארנסט קליין טוען שהמקור הוא הלחם של 'אנדרוס' ו 'לפסיה', כלומר תפיסה או מעצר של אדם שרצח אזרח. במילון אבן שושן מובאת השערה שהמקור הוא במילה היוונית androloimos, הלחם של 'אנדרו' אדם ו'לוימוס' מגפה, דֶבֶר, השערה המתאימה דווקא לימי קורונה אלה.

מכל מקום, המילה אינה מוכרת ביוונית, וכבר בתלמוד ובמדרשים בעקבותיו הכוונה היא למהומה ואי סדר, וכמו הברדק גם היא נקשרת לבתי הזונות: "אמר ר' שמלאי: בכל מקום שאת מוצא זנות את מוצא אנדרלמוסיה באה בעולם". במדרש ויקרא רבא היא נקשרת למלחמה: "מלך בשר ודם שמרדה עליו מדינה הוא עושה בה אנדרולומוסיא והורג טובים עם הרעים". אפשר לומר זאת גם על הווירוס הידוע בכינויו קוביד 19.

אנרכיסטים? לא מה שחשבתם

הכינוי 'אנרכיסטים' משמש את דף המסרים של נתניהו בתגובה להפגנות, ומן הסתם הוא רואה בו כינוי גנאי מרתיע. המילה התגלגלה מהצירוף היווני אנארכוס: ללא מנהיג או שליט. ביוון העתיקה הוא התייחס למצבים שבהם לא הצליחו למצוא שליט מוסכם. על פי הפירוש הזה האנרכיה היא בדיוק מה שמתרחש בימינו בארץ הקודש בצמרת השלטון דווקא. עם השנים התרחבה המשמעות ל'אי סדר', הנגזר מכך שאין שליט ואין ממשלה.

האנרכיסטים והאנרכיזם הם שמות מטרייה למגוון רב של תנועות ותורות פוליטיות-חברתיות, בעיקר מן המאה ה-19, שדגלו בחברה שאין בה שלטון מרכזי ואין בה כפייה ממוסדת. כוונתם לא הייתה לחברה שמתחולל בה אי סדר, בלגן וברדק, אלא לחברה שהרצון החופשי של היחידים יוצר בה סדר חדש, מוסרי ויעיל יותר מהסדר שכופה המדינה. יש אפילו טענה שהקיבוצים השיתופיים הם מימוש רעיונות האנרכיזם במשמעות החיובית. מאחר שהתורה לא הצליחה לייצר מודל המוכיח את עצמו, האנרכיסטים של העשורים האחרונים התקבצו בקבוצות קטנות הדוגלות בשיבוש הסדר הקיים כדי להביא לשינוי מהפכני. כך הפכה תנועה שוחרת טוב למונח מרתיע שיש בו גם יסודות של אלימות, וטרף קל לדפי מסרים למיניהם.

הפיסטוקים של רש"י

הטור שעסק באוכל ושפה הביא תגובות ותוספות רבות. תודה לחננאל מאק, אלישע פרוינד, ערן דולב, ליבי רן, אלי בן דוד, אלי וילנר ושושנה שרמן.

טשולענט. מקור המילה שנוי במחלוקת. בכל מקרה המקור המילולי הוא calentem, מלטינית, לחמם. גרסה אחת מוסרת שהמקור הוא בתבשיל לא יהודי מדרום צרפת, מעין קדירה, והמילה chalante בצרפתית עתיקה משמעה לחמם. יש הסוברים שהביטוי "נונשלנטיות" נובע מאותו מקור. אפשרות אחרת היא שהמילה נובעת מקיצור של chaudes lentilles, כלומר עדשים חמות, שהן בבסיס התבשיל. ביידיש נוצרו סביבה מדרשי מילים: 'שוּל-אנט' כלומר, מה שנאכל אחרי בית הכנסת בשבת, וגם 'ש-לן' כלומר שישן כל הלילה בסיר.

כוסברה. התרגום לתנ"ך אינו אומר שהמן הוא כוסברה. הוא אומר שהוא נראה כזרע גד לבן, כלומר, צורתו הינה כשל זרע גד אבל בצבע לבן. כך גם מסביר רש"י.

סירופ. המילה הערבית 'שרב' שפרושה משקה או שתייה היא גם 'שיקוי', וממנה נגזרה המילה 'סירופ' המשמשת בשפות רבות. המקור ככל הנראה ברפואת ימי הביניים שבה כיכבו רופאים ערבים רבים כמו אבן-סינא. נראה שהצלבנים שגילו את הנוזל 'שירוב' ששימש ברפואה המוסלמית נשאו אותו בחדווה לארצות מוצאם, ההגייה השתנתה בהתאם.

סלטימבוקה. שמו של המאכל האיטלקי מורכב משלוש מלים, שעל דרך הקיצור אוחדו למילה אחת - salti in bocca - קופצים לפה. 'טראמצינו' פירושו 'בין החצאים' והוא מתאר את תוכנן של הפרוסות המרובעות לחצאים משולשים, כך שבאיטליה אתה מבקש טרמצינו-טונו (טונה).

ספגטי בולונייז. המקום היחיד שבו לא תקבל "ספגטי בולונייז" היא העיר בולוניה. הרוטב הזה העשוי מבשר טחון ומחית עגבניות נקרא בבולוניה ובאיטליה כולה ragu, ובעברית תרביך. רק סוגים מסוימים של פסטה זוכים לתואר בולונייז – טליאטלי ולזניה. מקור המילה ragu הוא צרפתי, ragoûter פירושו 'לעורר את התיאבון'.

פיסטוקים. רש"י מביא דברים מתוך חיבור אשכנזי שקדם לו מעט ולפיו בטנים מן המקרא הם פיסטוקים - פיסטיציאס. הוא סבר שבטנים הם אפרסקים. 

פסטה. באיטלקית פסטה היא שם כולל לבצק (מיוונית peste). ברבות הזמן התווספה למילה גם משמעות של מנת אוכל שמוגשת באיטליה לאחר המנה הראשונה. מנת הספגטי לצורותיה נקראת pasta asciutta - פסטה יבשה, בניגוד לזו המוגשת במרק ונקראת pasta in brodo.

קלמארי. הן פרוסות מבטן של דיונון, רכיכה ימית ללא צדפה.

שאלוט. לפי מילוני האקדמיה השם העברי הוא בצלצול, וכמו כן "רווח בציבור - בצלצל או בצל אשקלון". אלו המילים במילון חקר הצמחים בוטניקה בלעז משנת 1930. 

שֶפֶּרד פָּאי. לצד התבשיל האנגלי שפירושו פשטידת רועים, התלמוד מכיר "עיסת כלבים", שלפעמים גם הרועים אוכלים ממנה.

תירס. בתרגום יונתן לספר בראשית תירס הוא 'תרקי', והכוונה ליושבי תרקיה שבצפון יוון. השמות טורקיה, טורקים לא היו ידועים אז באזורנו. במדרש מפרשים את תירס כשינוי השם הקדום פרס. 

רחוב הפרחים 22: עכשיו באנגלית

שמח לבשר שספרי "רחוב הפרחים 22" יצא במהדורה חדשה ובמבנה חדש בעברית ובאנגלית. הספר הוא רומן-סאגה המבוסס על אירועים במשפחה יהודית גרמנית מראשית המאה ה-20 ועד סופה. הוא עוסק בגורלם של יהודי גרמניה וצאצאיהם, בשרשרת נמשכת של אובדן והישרדות, ובסוגיות של אמונה חילונית בעולם ללא אלוהים.

המהדורה העברית היא דיגיטלית, בהוצאת "עברית", ניתן לרכוש את הספר באתר ההוצאה בקישור הבא: https://bit.ly/30TImDu.

המהדורה האנגלית יצאה לאור באמזון במתכונת מודפסת ודיגיטלית, בשם חדש: The Last Visit to Berlin.

עטיפה קדמית

בשבועות הראשונים להופעת הספר הוא זכה לחשיפה ולרכישה מסיבית, ומככב כבר שבוע שני בצמרת רשימת רבי המכר בקטגוריות 'רומנים יהודיים היסטוריים', 'היסטוריה של ארץ ישראל', 'ביוגרפיות שואה' ובקטגוריות רבות נוספות. דף הספר ובו פרטים ואפשרות רכישה:

https://www.amazon.com/dp/B0874K1RGG

קווים לדמותם של האינטרסקסים

כמה התייחסויות מרתקות הגיעו ל'מילון הלהט"בים' שפורסם באתר לפני שבוע.  ניבי כותבת: "יש להבחין בין זהות מינית לזהות מגדר. טרנסים, פאנסקסואלים ופמיות אינן קטגוריות מגדריות, אולי מגזריות. 'אינטרסקס' אינם בהכרח מי שנולדו עם איברי גוף שאינם זכריים או נקביים טיפוסיים. האיברים יכולים להיות טיפוסיים, והאינטרסקסואליות יכולה להתגלות רק בגיל מאוחר, מכיוון שהיא מקבלת ביטוי רק בהרכב הכרומוזומלי. קוקסינל נחשב בעבר נחשב ככינוי גנאי לטרנסג'נדריות או לגברים נשיים, כיום נעשה למונח מיתוג מחדש על ידי חלק מהטרנסג'נדריות. קרוֹסְדְרֶסֶר הוא גבר הלובש בגדי נשים".

נופר כותבת: "במילה להטבאק כתבת שהא' מייצגת אינטרסקסים. זה לא בהכרח לא נכון, אבל יש לה משמעות נוספת. א' מייצגת א-מיניים וא-רומנטיים. יש ויכוחים בקהילה לגבי הא' הזו כבר זמן רב מאוד. באנגלית יש כאלה שטוענים שה-a מייצגת בכלל ally. יש הרבה חוסר הכללה של הקהילה, בארץ ובחו"ל כאחד, כלפי האייסים והארוס שהם א-מיניים וא-רומנטיים בהתאמה. קטגוריות אלה ראויות להיכלל במילון".

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך אומרים בעברית סולארי, מה ההבדל בין פיקח לפיכח, מהיכן הגיעו המילים גמלוני, דנדש וכופתה, ממתי מוציאים שורש ריבועי, האם נשים ממליטות ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
svg > demonstration alphabet people march תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

בני לשם
לעניין הווירוס והמחלה: השם הרשמי - מדעי - של הווירוס הוא SARS-COV-2 ובשם הנפוץ - קורונה כי הוא שייך למשפחת הווירוסים קורונה וקרוב לווירוס ה SARS. המחלה עצמה שנגרמת על ידי הווירוס נקראת COVID-19 כלומר COrona VIrus Disease 2019. ראה (https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019). לכן אמור"חולה בקוביד 19" (בדומה ל "חולה ב AIDS") ולא "חולה בקורונה" (ולא "חולה ב HIV"). שנהיה בריאים
30 ביולי 2020 הגב
בני לשם
כשעושים ניסויים בהם משתתפים בני אדם, אלה שמבצעים את הניסוי נקראים "נסיינים". איך נקראים האנשים שעליהם עושים את הניסוי?
30 ביולי 2020 הגב
יעקב
בדומה לרוסית גם באיטלקית קיימת מילה שמשמעותה הורחבה מבית זונות לאי-סדר ובלגן: CASINO (מילולית: בית קטן). לעומת זאת: Casinò (במלרע) הוא בית ההימורים המוכר לנו משפות אחרות.
30 ביולי 2020 הגב
שושנה שרמן
חרוף משמעו כבש בערבית. כלומר שוטה...
30 ביולי 2020 הגב
אבי הימן
אין קשר בין חרוף - כבש בערבית, למילה שנשתלה בשפה המדוברת "התחרפן". מקור המילה התחרפן הוא גם כן בערבית, כשאומרים בערבית על אדם "חארף" הכוונה שהשתבשה עליו דעתו, או כמי שמדבר שטויות.
03 באוגוסט 2020
א א
אין בעיה עם פאנלים סולריים - כל דוד שמש מגיע עם "קולטים" כלומר הביטוי קולטי שמש דווקא נפוץ ומקובל.
30 ביולי 2020 הגב
אברהם זקס
הכתיב הנכון הוא: טשאלנט. (קמץ א' שמבוטא o).
05 באוגוסט 2020 הגב

הוספת תגובה