20 הערות על מילים עבריות בשפות העולם

רוביק רוזנטל | 03 ביולי 2020

העברית ספגה מילים וביטויים מכל שפות העולם, אבל מה היא תרמה לשפות אלה בתמורה? בעיקר מילים מן התנ"ך שתורגם לשפות רבות, וכן מילים בשפות גנבים כשהחשוד המיידי היא יידיש. וגם מהיכן הגיע הביטוי הצבאי 'אני חודל את זה', וגילוי מפתיע על מקור שמה הקדום של זכרון יעקב

השפה העברית ספגה במשך חייה הארוכים השפעות משפות רבות. מילים מפרסית, ארמית, אכדית, ערבית, גרמנית, אנגלית ועוד ועוד. העברית גם תרמה לשפות העולם לא מעט מילים. מילים עבריות מופיעות בעשרות שפות, ביניהן אנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, ערבית, רומנית, הונגרית, רוסית, אמהרית, טיגרינית, ואפילו שפות אמריקניות-קריאוליות ושפות פולינזיות. זאת לצד שפות היהודים המכילות אוצר של מילים עבריות.

שרפים וכרובים, בהמות ולווייתן

1. העברית תרמה לשפות העולם בשלושה ערוצים. הערוץ הראשון הוא כתבי הקודש, ובעיקר התנ"ך שתורגם לשפות רבות וגם קודש. הערוץ השני הוא הסלנג של חברות ותרבויות ברחבי העולם, שאוהב לאמץ מילים משפות שונות, וגם מעברית. הערוץ השלישי הן מילים שנולדו בישראל החדשה.

2. מילים עבריות נפוצות מאוד בתפילות נוצריות, בעיקר מתהילים: 'הללויה' ו'אמן'. שמו של אלוהים, יהוה, נהגה על פי הניקוד העברי המסורתי: Jehovah.  המילון הדתי-פולחני תרם לשפות שונות את משיח, שטן, יובל, גיהינום, שרפים ותרפים, כרובים וקורבן, וגם את הראל, כדכוד ובורית. צמד המילים 'תוהו ובוהו' מצא את מקומו בתרגומים ובמילונים. בגרמנית כותבים ואומרים Tohuwabohu. באנגלית: tohubohu.

3. המילה הנפוצה ביותר שמקורה בעברית בשפות העולם היא 'שבת'. samedi בצרפתית, sabado בספרדית, סַבְּת בערבית וכן באיטלקית, ארמנית, רומנית, טיגרינית ועוד. בכמה שפות פירוש המילה הוא יום החופשה השבועי, או יום חופש בכלל. באנגלית sabbatical היא שנת שבתון. העבדים שברחו מסורינאם קראו ליום רביעי pikí sabá – שבת קטנה, וליום חמישי - gaán sabá, שבת גדולה.  

4. אחרי 'שבת' מככבות בשפות העולם גרסאות של המילה 'יהודי', חלקן זכו לנופך אנטישמי. Jude בגרמנית, Jew באנגלית, יַהוד בערבית וכינוי הזלזול הסלבי ז'יד. Judas הוא שם נרדף לבוגד, בעקבות יהודה איש קריות. 'עברי' ו'עברית' נקלטו בשפות רבות. יהודי באיטלקית הוא ebreo, ברוסית יֶבְרֵיי. השפה העברית נקראת באנגלית: Hebrew, באיטלקית ebraico ובגרמנית hebräisch. בני ישראל נקראים באנגלית Isrealites ובספרדית Israelita.

5. שמות פרטיים רבים בתרבויות שונות הם שמות עבריים. מייקל, דניאל, שרה ורבקה באנגלית, מוסא ואיברהים בערבית, עמנואל בצרפתית והרשימה ארוכה.

6. 'הושענה', הנכתבת hosanna, משמשת להאדרת שם האל. היא מגיעה ממסורת חיבוט הערבות בתלמוד, בעקבות הפסוק מתהילים "אנא ה' הושיעה נא". 'קבלה' הפכה למילה בינלאומית וגם שם התואר, באנגלית: kabbalistic.

7.  התנ"ך תרם למיתולוגיה העולמית את היצורים הקדמונים 'בהמות' ו'לווייתן'. 'לווייתן' הוא שמה של היצירה המרכזית של הפילוסוף האנגלי תומס הובס, דימוי למערכת היחסים בין השלטון והאזרחים.

בית כיסא וכתובה, מתושלח וחבקוק

8. מילים עבריות רבות הגיעו לאנגלית הבריטית והאמריקנית בתיווך היידיש. כך נקלטו באנגלית חוצפה, דווקא, גנב, גוי, גולם, מבין, משוגע, כושר ועוד, כולן בהגייה האשכנזית. 'רבי' היה כינוי לראש המאפיה, בעיקר כאשר הנ"ל היה בן דת משה. המילה 'תחת' במשמעות עכוז, שנשמעת ביידיש 'טוכעס', הולידה מילת סלנג אנגלית - tush.

9. שפת הגנבים הגרמנית, Rotwelsch מלאה מילים עבריות. אפשר למצוא בה מילות הצלחה ואיחול כמו 'אוֹשֶׁר זַיין' ו'אַשְרֵה' (אשרי), ולצידן מילים המייצגות פחד וצער כמו בֶּגִידֶה. בִּיסֶה הוא מעצר בקלון, בעקבות המילה העברית בושה. בֶּסְקִיסֵא פירושו להיפטר ממשהו או ממישהו, בעברית: בית כיסא. יֶלֶד הוא מטבע כסף שערכו נמוך. גרמניה קרויה בשפת הגנבים אִשְׁכֵּנָז. לסלנג הגרמני נכנסו מילים כמו טינֶף (טינופת), דַלוס (דלות, עוני), פְּלַייטֶה (פשיטת רגל בעקבות 'פליט') ורבות אחרות. על הדיאלקט הכפרי לכודיש נכתב בהרחבה באתר.

10. בשפת הגנבים הרוסית מילים עבריות רבות, בתיווך יידיש. 'חֶבְרָה' פירושה חבורה, 'כתובָּה' היא מסמך מזויף, 'פרשה' היא שמועה, 'מָלינה' היא מקום מסתור לנשק ושלל, בעקבות מלונה.

11. באיטלקית מופיעה המילה התלמודית 'רבי' במטבע הלשון far l’ave rabbi, לחלות את פני הרב. הפועל averabbo פירושו חנופה. caino באיטלקית הוא רשע ומקולל, בעקבות קין המקראי. matusalemm הוא אדם זקן מאוד, על פי מתושלח, שם שהפך למושג בשפות נוספות. bacucco הוא באיטלקית שוטה זקן, בעקבות הנביא חבקוק.

12. הונגרית, שפה שאינה הודו אירופית, קלטה מילים עבריות לאחר ההגירה הגדולה של יהודים אליה במאה ה-19. המילון ההונגרי מכיל מילים כמו כשר, טריפה, גלות, גוי, ציצית, פאות וסוכות. הגנבים ההונגרים אימצו מילים כמו balhé (בַלָהָה) שפירושה במשמעות שערורייה, jatt (יד) שהיא לחיצת ידיים או הסכמה, szajré הנהגית סַחְרֶה - סחורה גנובה.

13. בספרדית המילה 'ירמיה' פירושה מקונן, jeremiada פירושה בכיינות ונטייה להתלונן תמיד. 'בנימין' בשפה הזו הוא הבן הצעיר. 'עדן' הוא משום מה מקום ששורר בו אי סדר. בתקופה שבה אנסו יהודים להמיר את דתם נכנסו לספרדית מילים כמו משומד, שטן, טומאה, ו'מאוּס בר-הנידה'. לא מעט מילים בספרדית הגיעו בתיווך הלדינו. mancer הוא בן הזונה, גלגול של 'ממזר' בלדינו. malsín הוא מלשין, malsinar - להלשין או להוציא דיבה. desmazalado הוא בספרדית חסר מזל, שילוב של 'מזל' וצורות ספרדיות.

ממזר ומלשין, גלות ומנורה

41. הקוראן מכיל מילים עבריות רבות, חלקן בתיווך הארמית. מופיעות בו מילים כמו תורה, תיבה, גיהינום (בהגייה ג'הנם), חברים, שכינה ומלכות. הפועל דרש (בערבית דַרַס) במשמעות למד מקורו ככל הנראה בעברית, ומכאן מַדְרָסָה: מקום לימוד. גם המילה דרום – אל-דָארוּם – מקורה עברי, וכן מַמְזִיר, המתייחסת לצאצאי נישואין לא לגיטימיים. 

15. השפות האתיופיות הן ברובן שפות שמיות, ויש לכן דמיון בין מילים עבריות לשפות אלה. אך יש גם שזלגו ישירות מעברית, בתיווך האתיופית העתיקה, הגעז: מלאך, משיח, מזמור, טעות, שְאוֹל ועוד.

16. בשפה הארמנית אפשר למצוא מילים עבריות ובמשמעות המקורית. ביניהן גדיש, חרגול, צרור ופתרון. 'גלות' פירושה בארמנית מסע.

17. בשפת פאפיאמנטו של האיים האנטיליים מתועדות המילים בסימן טוב, בקי, זונה, גנב וכבוד, בהגייה ובמשמעות דומה לעברית. 'גדול' פירושו בשפה זו בוֹס, בעלים.

18. בשפת אנשי סמואה נקראה מערכת הכוכבים אוריון קיסילה, בעקבות כסיל המקראית, והם מכירים גם מילים כמו שטן, תורה ועוד. מיסיונרים שהגיעו לסמואה נתנו בה שמות עבריים לצמחים וחיות: ארז, נמר, קוף, תחש, שום ועוד.

19. במילוני האנגלית והצרפתית התאזרחו מילים מהעברית המודרנית. החשובה בהן היא Shoah, הסברים מיותרים. אפשר למצוא לצידה מילים כמו קיבוץ, מושב, כנסת, כיפה ומנורה, וכן מוסד ושין-בית. עוזי הוא תת-מקלע בינלאומי. בספרדית נמצא את המילים ישראלי ועלייה, ובהונגרית אפשר לשמוע את המילה סוכנות.

20. אחת המילים שמקורן לא ברור במילון האמריקני היא copacetic, שפירושה משביע רצון. השערה מקובלת ביחס למקור המילה מציעה שהמקור הוא בביטוי הכל ישראלי: הכל בסדר.

לחדול אירוע ולשכב מתחת לאלונקה

נוגה אשד כותבת: "'מפקד כיתה שחלף במקום חדל את האירוע תוך כמה דקות, והעביר את המידע למפקדת הגדוד'. צהלית מדוברת? משהו תקני שפספסתי?" נגה גם מביאה תימוכין ממאמר בגלריה בהארץ, טקסט בלתי צבאי בעליל, המעיד על זליגת הנוהג לשפה האזרחית: "שימו לב לא להפוך את הבצל למרק, ולחדול את עבודת מעבד המזון בזמן".

בשפת הצבא אכן יש לא מעט פעלים הזוכים לשימוש ייחודי, וזה גם המקרה עם 'חדל'. 'חדל' במשמעות הפסיק הוא בדרך כלל פועל עזר: 'חָדַל לעשן'. בשפה הצבאית 'חדל' מקבל מושא ישיר, כמו במשפט הבא מתוך הסדרה "כן המפקדת": "בוא נסכם שזה לא רק אני חודֶלֶת את זה, כולנו חודלים את זה", כאשר כאן יש גם צורה צבאית מיוחדת: חודלים במקום חדֵלים.  יתכן שהשימוש זה מושפע ממבע הפקודה ‘חֲדַל אש!’, שגם בו הפועל מצריך מושא, ומוכר המשפט הצבאי "חדל פטפטת ברשת". יש לכך שורשים גם בתנ"ך, במשל יותם: "וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים?", וכך שואלים גם התאנה והגפן.

ועוד בענייני צבא ושפה.  משה אקשטיין כותב: "שמעתי בגלי צהל בריאיון עם אבי קמינסקי את הביטוי 'נשכב מתחת לאלונקה'. הנ"ל חיבר בין 'נשכב על הגדר' לבין 'ניכנס מתחת לאלונקה'". מה נאמר ומה נדבר, אם בארזים נפלה שלכת!

זמארין, לא מה שחשבנו?

דניאל כהן מתייחס לשאלה בדבר מקורו של השם זמארין שקדם לזיכרון יעקב: "מקור השם זמארין הוא יהודי-שומרוני, על שם ישוב שומרוני שהוקם כאן במאה הרביעית לספירה". דניאל מביא דברים שנכתבו במרכז התיעוד כרמים לתולדות זכרון יעקב: "נהוג היה במשך שנים רבות לחשוב כי מקור שמה הקודם של זיכרון-יעקב, 'זמארין', מקורו בשם של שבט ערבי ששכן במקום בו הוקמה לימים המושבה וכי פירוש השם הוא 'חלילנים', ונמצאו אף מי שגרסו כי מדובר בכלל בשם 'סמארין' שפירושו בערבית 'שומרון'. והנה נכונה הפתעה: השבוע התארח בארכיון לתולדות המושבה המרצה רועי מרום, דוקטורנט בחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה, והרצה בפני מאזיניו על מקור השם.

על-פי המחקר מקורו של השם הזה דווקא יהודי או שומרוני, מתקופת בית-שני או המשנה, במאה הרביעית לספירה. מרום טען שהשמות 'סוברין' ו'זומרין' הם היחידים במשקל זה בארץ-ישראל, כאשר השם 'סוברין' לקוח מהכרוניקה השומרונית, כשמו של כפר שומרוני באזור הכרמל, בו בנה המנהיג השומרוני בבא רבא בית כנסת במאה הרביעית, ואילו השם 'זומרין', הוא שם עברי עתיק, ומשמעותו בארמית-שומרונית 'כורמים'. שני השמות הללו השתמרו בפי הערבים עד חידוש היישוב העברי בארץ ישראל בשנת 1882. מי שמעוניין למצוא סימוכין נוספים לדברים הללו, מוזמן לעיין ב'ספר השומרונים' שכתב יצחק בן-צבי, לימים נשיא המדינה".

תודה דניאל, לא נקבע עמדה מה מבין שני ההסברים הוא הנכון, אבל זה שהביא נשמע משכנע, ובאמת מפתיע.

חדש בבמת אורח: עליתי לתורה, הבאתי נשיקות ושמתי נעליים, בני לוין מאייר ומדגים את הפעלים הגנריים

חדש בפינה של פול אוגדן: אלפי שפות נלחמות על מקומן באינטרנט

פוסט חדש בבלוג אתר רב מילים: עלה לגדולה ועלה על העצבים, על מעללי הפועל 'לעלות' בעברית

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהם ראשי התיבות של המילה פנסיה, מהיכן הגיעו מילות הסלנג זבאבור וחאווה, איך נולד הביטוי 'שמחת זקנתי בראש חוצות', מה זה 'ברזל מרוג' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
wikimedia common תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

tt
ויש גם את ארמגדון (הר מגידו) ובעידן החדש - Dafuq
02 ביולי 2020 הגב
חגית
מלה שיצאה מן העברית והתגלגלה דרך היוונית והלטינית ללשונות אירופה היא קנה (כשם הצמח שגבעולו נבוב הצומח ליד מקורות מים). ממנה נגזרו באנגלית בת זמננו cane (קנה) ו-cannon (תותח). כל מילון אנגלי בעל אטימולוגיה מצביע על כך
02 ביולי 2020 הגב
יורי מור
רוביק שלום. נהניתי מהטור שלך מהיום. גם ממאמרו של לווין, ובמיוחד מהטור האישי שלך על חדירת המילים העבריות לשפות זרות. הידעת שברוסית יום שבת נקרא 'סוּבוֹטַה'?(subóta) . יתרה מזאת – יש שיר רוסי עממי עם המילה הזאת בהגייה עממית 'סוּבוֹטֵיַה'. השיר מתחיל במילים: "יש לנו היום סוּבוֹטֵיַה" למור – יום חופש חגיגי. הנה הקישור לשיר בביצועה של הזמרת המפורסמת אוֹלְגַה ווֹרוֹנֵץ https://www.youtube.com/watch?v=K0kHST6ATxg בברכה יורי
02 ביולי 2020 הגב
נרי שנידור
שלום, זוהי תגובה על טור קודם. נשאלת על הגיית כאוס: כ' דגושה, מבוטאת בסגול או בקמץ? הבחנת לפי מוצא המילה -- אנגלית או גרמנית. מאחר שמוצא המילה ביוונית, סביר לדעתי לבטא כמו בשפה זו: כאוס ב-כ' רפה. וכך גם ברוסית. בברכה.
02 ביולי 2020 הגב
ברוך רוזן
שמי לא משנה ואבקש שלא יפורסם לפני שנים רבות שמעתי את הסיפור הזה מטבח צהלי זקן שעבר מסירקין בפתח תקוה לנגב עם בה"ד 1 יום אחד אני נוסע עם הקומנדקאר הזקן לבה"ד אחד. נוסע ונוסע פתאום בין כלום לשום מקום אחרי הגמל השלישי אני רואה דמות עולה מהמדבר ומרימה יד. אני עוצר. הגוש אבק נכנס ומתיישב לידי. אני שואל את האבק מי אתה ? והוא פולט בגאווה מה אתה, לא יודע ?!! לא כבודו עונה הנשאל. מי אתה? עונה הנ"ל: "אני ראש מדור ידיעת הארץ". עונה הנהג לא לא מכיר אבל אני מכיר היטב את הבוס שלו שעובד בשבילי, מה?! שואג הראש מדור ! מי זה. ובאה התשובה ראש ענף ידיעת העולם צחקתי ושאלתי את המספר, אתה יודע מי הטרמפיסט?אמר המספר לא? ואתה יודע? אמרתי אומר לך רק את שמו הפרטי יהודה. שנים רבות עברו, שכחתי את הסיפור. עכשיו משהלך יהודה לטייל בעולם אחר נזכרתי. אין רבים בארץ (יש, אבל ספורים) ששמעתי צ'יזבט על שמם. אז הנה אחד.
02 ביולי 2020 הגב
אבי הימן
באשר לביטוי כפי שנרשם פה "בכי עליהם", הרי שכפי שידוע לי מקור הביטוי (למעשה סוג של קללה או "איחולים") הוא אבכי עליהום, או עלה ביחיד, ויש המוסיפים בכה (בכי בעברית). הכוונה היא שיבכו עליו או עליהם רוצה לומר שימותו. שכן, מתי בוכים על אדם? לפחות כך אני זוכר מילדותי - ממשפחתי שהייתה דוברת הערבית המצרית (אולי המצרית - יהודית).
02 ביולי 2020 הגב
אהרן בלום
בכפר ג'עונה שהיה גובל במושבתי ראש פינה היה נהוג להתבטא בערבית כמובן "יבכי עליק "(יבכו עליך ) כאשר מישהו שאל שאלה והנשאל היה מופתע או מלא בוז על חוסר ידיעות השואל ,לדוגמה , השואל : " פן(או וון ) בית עבדו ?" ,היכן ביתו של עבדו ?, המשיב "יבכי עליק , היהו קודמק (או גודמק ) " ,יבכו עליך הריהו לפניך .
02 ביולי 2020
אבנר
הניקוד Jehovah הוא לא הניקוד העברי המסורתי כפי שנכתב במאמר אלא הניקוד של הקרי ברוב המקומות במקרא - אדני (האלף חטופה, לכן השווא מתחת ליוד). ישנם כמה וכמה מקומות במקרא שבהם הקרי הוא אלהים ואז הניקוד הוא Jehovi (שווא חולם חיריק). ההגיה המקורית של יהוה אינה ידועה בימינו וכנ"ל לגבי הניקוד שהיה צריך להיות לה.
02 ביולי 2020 הגב
מלי סלעי
רוביק שלום, יש לי תוספת למאמר המרתק אודות המילים בשפה העברית. לפני הרבה מאוד שנים הייתי באיטליה ושם אמר לי איטלקי רומאי "הייתי בביקור ניחומים ואכלתי וואבוס ד'בלות= אכל ביצים קשות כנהוג בבתי אבלים. ביצי אבלות.
02 ביולי 2020 הגב
אדם רענן
א ק ד מ י ה = משורש;קדם, מפועל;אפעליה... משקל;אהלליה/אמלליה/אאפליה, וכולהו . . .
02 ביולי 2020 הגב
אדם רענן
א ק ד מ י ה = משורש;קדם, מפועל;אפעליה... משקל;אהלליה/אמלליה/אאפליה, וכולהו . . .
02 ביולי 2020 הגב
אורי שגיב
הצורה 'חדו•ל' גם היא נפוצה מאוד בצה"ל, ביחוד באימונים באש חיה: "ברגע שעוברים את הקו שלכם אתם חדולים".
02 ביולי 2020 הגב
א א
ויש גם את ה-BROUHAHA באנגלית, שאומרים שמקורו ב"ברוך הבא" לפי מרים וובסטר: There is a bit of a brouhaha over the etymology of brouhaha. Some etymologists think the word is onomatopoeic in origin, but others believe it comes from the Hebrew phrase bārŪkh habbā’, meaning "blessed be he who enters" (Psalms 118:26). Although we borrowed our spelling and meaning of brouhaha directly from French in the late 19th century, etymologists have connected the French derivation to that frequently recited Hebrew phrase, distorted to something like brouhaha by worshippers whose knowledge of Hebrew was limited. Thus, once out of the synagogue, the word first meant "a noisy confusion of sound" - a sense that was later extended to refer to any tumultuous and confused situation.
02 ביולי 2020 הגב
ניצן ורדי
ובשפה הדנית אנו מוצאים birkes - זרעי פרג, כנראה מחלת השבת עליה אומרים ברכות, ביידיש בירכעס; וגם sjofel, מבוטא שׁוׁפֵל, במובן גס-רוח או לא הגון, מהמלה העברית שפל בבטויה היידישאי.
04 ביולי 2020 הגב
ד"ר אורנה מונדשיין
בשפה ההונגרית המילה HAVER במשמעות חבר וכן MAZLI במובן מזל. ההונגרים אינם יודעים כי מקור המילים הוא עברית ושתי מילים אלו נפוצות מאוד בשפת היומיום. כמו כן משתמשים במילה SLAMASZTIKA כדי לתאר מצב של חוסר ביש או חוסר מזל וכנראה המילה נגזרה מן המילה שלימזל כלומר שלומיאל.
04 ביולי 2020 הגב
אברהם דבדבני
לרוביק שלום מילה עברית נוספת שהגיעה לשפות אירופיות ואחרות, היא "סיידר" - משקה אלכוהולי מתפוחים. מקור המילה הוא "שֵיכָר" שמשמעותו התנכית היא משקה אלכוהולי משכר שאינו יין ענבים. היא התגלגלה ליוונית בצורה SIKERA משם ללטינית והשתבשה לצרפתית בצורה CIDRE. בברכה דבון ראש הנקרה
04 ביולי 2020 הגב
שמעון ביטון
לרוביק שלום, יש גם את המושג " Krav Maga " שחדר לאנגלית.
07 ביולי 2020 הגב
הונגארי מדיארי
szajré אכן מקורו בסְחֹורָה העברית, ליתר דיוק בבתה היידית סחורה (סכוירע) אך היא לא נהגית סַחְרֶה אלא משהו בין סוֹיְרֶה לסָיְרֶה (באלפבית פונטי בינלאומי: [ˈsɒjreː]).
08 ביולי 2020 הגב
הונגארי מדיארי
szajré אכן מקורו בסְחֹורָה העברית, ליתר דיוק בבתה היידית סחורה (סכוירע) אך היא לא נהגית סַחְרֶה אלא משהו בין סוֹיְרֶה לסָיְרֶה (באלפבית פונטי בינלאומי: [ˈsɒjreː]).
08 ביולי 2020 הגב
יוסי נינוה
מילה שלא מצאתי ברשימה היא "כף" במשמעות ראש הר המופיעה בתנך בלשון רבים "כֵּפים" איוב ל 6 ירמיהו ד 29. ממנה צמחו "KAPE" - "קאפו""קיפטאון" ועוד... המלה "בהמות" הנזכרת למעלה - מקורה במצרית קדומה: "פֶּ- אֶמוּ" - פרת מים.
10 ביולי 2020 הגב

הוספת תגובה