המילון של דני סנדרסון, ועל מחלימים ונוגדנים

רוביק רוזנטל | 04 בדצמבר 2020

אחד מסימני התחושה שאנו בשלהי הקורונה היא העיסוק המתגבר באוכלוסיית המחלימים, ובנוגדנים שהם נושאים או אינם נושאים; דני סנדרסון חוגג השבוע שבעים, הזירה הלשונית חזרה אל משפטי המפתח במאות השירים שכתב; עוד דוגמאות לשלילה שהופכת לחיוב, ומה זה בדיוק 'ניקוי מאורות'

לכל המתעניינים בשלומי, תודה. השבוע שחלף הכניס למילון הקורונה שלי ושל כולנו שתי מילים נוספות. יצאתי מבידוד וקיבלתי הודעה כי "על פי נתוני משרד הבריאות החלמת מקורונה". בעיתונות נכתב גם כי קופות החולים ינפיקו "תעודת מחלים" ל"בעלי נוגדנים לנגיף".

תחלימני וחייני, ותן בי נוגדנים

השימוש בביטוי 'מחלים' מטעה במידה מסוימת. 'מחלים' מתייחס לתהליך של מעבר מ'חולה' ל'בריא'. אבל במקרה הזה אין מדובר בתהליך אלא בסטטוס חדש: מי שהבריא מקורונה. מתברר גם שאין קשר בין 'מחלים' לבין הצמד המיתולוגי 'שלילי/חיובי'. מחלימים רבים, גם כאלה שאין להם "תופעות לוואי" ולרבים יש, יכולים להיות חיוביים זמן רב, אבל פוטנציאל ההדבקה שלהם נחשב אפסי.

הפועל הזה, 'להחלים', הגיע אלינו מהופעה יחידה במקרא, בספר ישעיהו: "אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וּלְכָל־בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי, וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי". המשמעות של התחזקות והבראה מופיעה גם באיוב, שבו יש תיאור מופלא של ולדות יעלי הסלע: "הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי־סָלַע, חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר. תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה, וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה. תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן, תְּפַלַּחְנָה חֶבְלֵיהֶם תְּשַׁלַּחְנָה. יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם, יִרְבּוּ בַבָּר, יָצְאוּ וְלֹא־שָׁבוּ לָמוֹ", כלומר, הוולדות יגדלו ויתחזקו.

השורש חל"ם אינו קשור בדרך כלשהי למשמעות הנוספת בעברית הקשורה בחלומות. במשמעות ההתחזקות יש לו מקבילות בסורית עתיקה: חַלִים במשמעות חזק, ובערבית: חַלִים במשמעות בעל חיים שמן. מילון אבן שושן קושר בין המילים האלה לבין 'אלים'. במסכת ראש השנה מופיעה המילה חלים במשמעות שפוי, כלומר בריא בנפשו: "עתים חלים עתים שוטה; כשהוא חלים - הרי הוא כפיקח לכל דבריו, כשהוא שוטה - הרי הוא כשוטה לכל דבריו!"

ויש גם הפתעה. התנועה 'חוֹלָם', אומר לנו אבן עזרא שידו רב לו בדקדוק, נגזרת מחל"ם במשמעות חזק. חולם וכן חֹלֶם (חולם חסר) היא 'התנועה החזקה', שכן התנועה מבוטאת בפה רחב, הנקרא גם בארמית 'מלוא פום'.

'נוגדן' עבור אנטיבודי נקבע במילון הביולוגיה של ועד הלשון בשנת 1949. על פי מילון ההווה נוגדן הוא "חומֶר חלבוני הנוצר בגוף החי, ופועל נגד גורם זר שחדר לגוף, כגון חיידק או נגיף – נקשר אליו ובכך מביא לחיסולו". המונח מופיע במילונים נוספים של האקדמיה, ולצידו סוגי נוגדנים רבים: נוגדן זוהר, נוגדן עצמי, נוגדן רב שבטי, נוגדן חד שבטי ועוד.

האם לאחר "תעודת המחלים" יש לי אכן נוגדנים נגד הווירוס הארור? וכמה זמן הם ישרדו? כך הפכתי, כמו מיליונים ברחבי העולם, לשפן ניסוי, שבו המידע מתעדכן ומשתנה כמעט בקצב שבו מוקמות ממשלות בישראל.

אלף כבאים בשערי בת ים

ביום שני השבוע חגג דני סנדרסון את יום הולדתו השבעים. קשה להמעיט בחשיבותו של האיש קטן הקומה הזה בעלי פני וודי אלן מיתממות למוזיקה הישראלית. בלעדיו להקת כוורת לא הייתה מה שהיא. הוא הביא לנו על פי רוח התקופה מוזיקה קליטה ואיכותית שאינה לוקחת את עצמה ברצינות יתרה, ומילים כנ"ל. סנדרסון כתב קרוב למאתיים טקסטים לשירים, רובם ביצע בעצמו, חלקם כתב בשיתוף עם אחרים, בעיקר חבריו ללהקת כוורת.

לכבוד יום ההולדת, מילון משפטי המוזיקה של סנדרסון, רשימה חלקית.

אֶה אוֹ אֶה אוֹ אֶה אוֹ אָה. שיר קריאה בנוסח תנועות הנוער, שהוא "משהו לא מסובך, אולי אפילו קל".

אולי תשים לי קצת סוכר בתוך התה? שיחת חולין בשיר קצרצר, ובהמשך: "וכשנצא להפסקה לך אודה".

אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי. מחווה לשיר השירים. גם: "אלף דוקטורים לא יצליחו לאשפז אותי".

אם ייפתחו שערי ירושלים, אז ייפתחו גם שערי בת ים. אירוניה? כבוד לעיר החוף שלא זכתה ליחסי ציבור? ובשיר אחר: "הלילה כבר ירד על היקום ועל בת ים".

אם תרצה להיות מלכנו, תתקשר מחר בשש. גוליית, אחת הפסגות של הסנדרסונית. עברית עילגת לכאורה, ולמעשה סיכה בבלון של העברית המושלמת. גם: "אם תשים תחבושת, לא יעזור לך שנתיים".

את האוטו שוב החלפתי וקניתי פאקס. מתוך "בחורות מכוניות וערבי שישי", עקיצה למתעשרים חדשים: "בבוקר את הבייגל מרפד עם לקס".

בוא אלי, גוליית נחמד, שב אצלי על כף היד. מחווה לשיר ילדים ידוע.

בחמישים וארבע היה מיתון מוחלט. היסטוריה מקומית בסגנון כוורת: "לכל אזרח הייתה רק ביצה אחת".

בין הרים ובין סלעים, בשדות ובכרמים. עוד מחווה לשיר ילדים.

גוביינא, גוביינא יקירתי. שיר אהבה לטלפנית נטולת פנים. "אני לא אתן שאת תנתקי".

גלים על פני המים ושקט של שמים. שיר שכולו אהבה לחיים. חלום אביב עולה, ואותי הוא ממלא.

היום תמצא שהנושא לכל ויכוח, הוא מה בא קודם - הביצה או התפוח? "נתתי לה חיי", שיר פטריוטי-אירוני שנדד עד לאירוויזיון.

היי יוֹ יה, אני שואל.  מחווה לקריאות תנועת הנוער. היי יו יה, אתם עונים.

כל אנשי השיק, כל המי ומיק

הכיסא נמוך מדי, מוך מדי. במחרוזת שירי השטות. גם: הז'קט בול עלי, השוטר התיז עלי.

המגפיים של ברוך. שיר שטות מוחלט גם לפי עדות היוצר, שהפך לחצי המנון. "הוא קנה אותן בזול, הן היו מלאות בחול, הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים. האכיל אותן מרק, כשהקיאו הוא שתק, הוא לקח אותן לסרט כל יומיים".

זה מה שיש. שיר למנמיכי הציפיות, שהם הקטגוריה שבה סנדרסון הציב את עצמו בשיריו. "זה מה שיש, אל תתרגש ואל תתייאש".

יש לה גוף שמתאר את הרי שומרון. שיר תשוקה בלתי מושגת על "זאת שמעל לכל המצופה".

כל אנשי השיק, כל המי ומיק, נפגשו אצל הדודה והדוד. השיר הוליד קליפ מסחרר של מסיבה פרועה. סנדרסון סיפר שבעקבות השיר גורש על ידי בעלת וילה שרצה לשכור.

כלב ירוק, בחציו אישה, וקוף שרוקד לו צ'ה צ'ה צ'ה. השיר על אמא ודני.

כמעט שכבר הצלחתי, ופקששתי. שיר מכונן של האנטי-מאצ'ו הישראלי, הגבר שלא יודע להשיג בחורות ולא רץ לספר לחבר'ה. גם: "יש את כל ההתחלות, אך אין לי ת'סיומת".

לא צעירה מדי, לא גבוהה מדי, לא נמוכה מדי, ככה היא באמצע. ובקיצור: זה מה שיש.

לכל דבר מחיר, לדל ולעשיר. כמעט שיר מחאה נגד תרבות הצריכה, אבל בהנמכה סנדרסונית: "לפתוח ת'גרון, זה שיר המחירון".

מה הדאווין שלך? סנדרסון מנציח מטבע לשון ישראלית מאוד: "מדברת על פיקאסו, הגברים אצלך בלאסו, לא זוכרת מה זה יאסו, מה הדאווין שלך?"

מחוף בת ים עד הרצליה זה רק אני והגלשן שלי. הים זה החיים.

מספרים על ציפי פרימו מחולון, לון, לון. סנדרסון גואל דמות ישראלית סתמית, ומעניק לה את זכות המחאה והמרד: "נמאס לה מלקום ולשבת".

נחמד, נחמד, היה ממש נחמד. 'נחמד' הוא החצי-עלבון הישראלי, סנדרסון לוקח אותו בסבאבה. "היינו אז, חזרנו שוב, היה ממש נחמד".

פה קבור הכלב. סנדרסון משתעשע עם מטבע לשון רב תרבותית: "פה קבור הכלב, זהו עצם העניין, לא, זה העצם של הכלב, אבל הכלב מת מזמן". בהמשך נמשך המשחק עם מטבעות לשון נוספות.

רק עם אופנוע. אין לו אופנוע, הוא לא מאצ'ו, וגם הבחורות בורחות ממנו.

תה עושה סחרחורת ולֶבֶּן עושה לי רע. שיר ההיפוכונדר, קדימון לימי הקורונה: "ורגל תרנגולת מעוררת בי בחילה".

השולחן מלחיץ משהו בן זונה

תגובות ודוגמאות הגיעו בעקבות הטור שעסק במילים שליליות שהופכות חיוביות-מעצימות.

אלון ריבק כותב: "לא הזכרת את הביטוי הפשוט ‘אוי’, שנשמע שלילי, אך הופך דברים לחיוביים מאוד: 'אוי, כמה שזה יפה', 'אוי, כמה שזה טוב'. ככה זה אצל יהודים, כל טוב מתחיל עם רע. המקור כנראה יידישאי, אבל הסגנון – פולני".  

אורי הייטנר כותב: "לרשימת המילים השליליות כביטויים חיוביים אפשר להוסיף את 'היה משהו בנזונה'. צודק, וגם 'אחושרמוטה', 'אחולמניוקי', גידופים בוטים שהפכו למילות שבח.

א-א כותב: "בעניין המילים השליליות שהופכות את עורן, הכי מעצבן זה החלפת המשמעות של 'חבל על הזמן', כך שצריך להסתכל על גיל הדובר כדי להבין אם הוא מתכוון לשלילי או חיובי. וגם - 'שתהיה לנו בריא'". כאן יש היפוך: מילת שבח שהסבטקסט שלה הוא עלבון.

גיל חירורג כותב: "בקרב צעירים היום (ואני ביניהם) התפתח סלנג שהולך ומותח את גבולות הפיכת המשמעות. כך לדוגמה, שולחן 'מפחיד' או 'מלחיץ' יכול לתאר שולחן מאוד יפה".

מנקים את המאורות ומלקים את האורוות

רזיה יפה מתעדת: "נתקלתי בימים האחרונים במילת סלנג חדשה, פועל היישר מהתנור: לְגַנֵץ, במשמעות להסס, להתלבט, להירדם בשמירה. האם כבר הגיעה אליך?" עכשיו הגיעה.

דוד הד מצא בתגובה של תנועת קריים מיניסטר בעניין ניסו גואטה כי "הגיע הזמן לניקוי מאורות במחוז ירושלים". 'ניקוי מאורות' משלב, כנראה לא במודע במקרה זה, שני ביטויים שכל אחד מהם יכול לשמש את המסר: ליקוי מאורות וניקוי אורוות.

'ליקוי מאורות' הוא מצב שבו נזנחים ערכי החברה ומשתבשים כללי ההתנהגות החברתית. מקורו של הביטוי בספרות התחייה, בעקבות 'ליקוי חמה' ו'ליקוי ירח'. 'ניקוי אורוות' הוא פעולה נמרצת ושיטתית לביעור שחיתות ציבורית. הניב מופיע בשפות רבות  בעקבות ניב בלטינית: cloacas augeae purgare - לנקות את ביבי אוגיאס. במיתולוגיה היוונית מסופר על הרקולס, שאחד מהעונשים שהוטלו עליו היה לנקות את אורוות המלך אוגיאס שלא נוקו זמן רב. הרקולס היטה שני נהרות אל האורוות, וכך ניקה אותן ביום אחד. ציטוט מעניין בן 13 שנה של ח"כ יורם מרציאנו: "יש לקיים ניקוי אורוות בכל צמרת המשטרה, על מנת להחזיר את כוח ההרתעה והאמון למשטרת ישראל".

חדש בבמת אורח: אמיר אלישע אהרוני מציע איך לציין את מקום הטעם בטקסט עברי.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך קוראים למשפצי בתים הגולשים בחבלים, מה הקשר בין תורה לתורני, מהיכן הגיעו הביטויים 'כמו יווני בסוכה' ו'טוב שברופאים לגיהינום', מה הקשר בין דרקון לדרכון עוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Boots on shelves, free photos and images, google images תמונה ראשית

תגובות

ירון לונדון
האם השלמנו עם משגה ההחלפה בין "ארנב" ל"שפן"? האם לנצח נערוך ניסויים רפואיים ב"שפנים", נשלוף "שפנים" מכובעינו ונפחד כ"שפנים"? האם תפקידם היחיד של הארנבים הוא לשמש בשירי ילדים בזכות אוזניהם הארוכות, אפם הרוטט ואהבתם לגזר?
03 בדצמבר 2020 הגב
אורנה
שלום לך, יפה המחווה שעשית לדני סנדרסון. מה שהפריע לי בשיר "המגפיים של ברוך", שדני סנדרסון יודע עברית ואף על פי כן הפך את המגפיים שלו לנקבות.
03 בדצמבר 2020 הגב
דפי לב
היא הנותנת...
18 בדצמבר 2020

הוספת תגובה