מַעבָּדוֹת ורמזורים, ומילון המאה ה-21

רוביק רוזנטל | 04 בספטמבר 2020

מי חידש את המילים מעבדה ורמזור, מה ההבדל בין מילניאלים לזומרים, מיהי בובת גרב ומהי עייפות זום, ועל עוד מילים שהולידה המאה ה-21, שהביאה לחיינו שלל תופעות שאינן מבשרות על עולם טוב יותר

השבוע נע בין חגיגות הנורמליזציה המתרקמת עם איחוד האמירויות לבין עלילות הקורונה, שהביאו מצד אחד לשביתת עובדי המעבדות, ובעיקר, לאישור תוכנית הרמזור של רוני גמזו. בעניין האמירויות, אורי הייטנר מציין שהנוסחה "שלום תמורת שלום" הייתה תרומתו של יצחק שמיר, שכדבריו "נועדה להוות משקל נגד לסיסמה 'שטחים תמורת שלום', ולקעקע את האקסיומה לפיה מי שאינו תומך בוויתור על שטחים אינו חפץ בשלום. מנהיג נוסף שאימץ את הסיסמה והפך אותה לאחד מעיקרי מצעו היא מנהיג צומת רפאל איתן – רפול".

מיוחד לעבודת ניסיונות של חוכמת הכימיה

את המילה 'מעבדה' במשמעותה המקובלת חידש בן יהודה. הוא מציין במילונו את המילה בשלשלת, המעידה שהוא המחדש, וכותב: "מקום של עבודה, בפרט מיוחד לעבודת ניסיונות של חוכמת הכימיה – לבורטוריום, נהוג בדיבור העברי בארץ ישראל החדשה והשתמשו בו הרבה בספרות החדשה". בן יהודה מרמז על הסיבה לשימוש בשורש עב"ד: לבורטוריום, מעבדה בלטינית ומכאן בשפות המודרניות, שנגזרה מהפועל הלטיני laborare – לעבוד. האמריקנים כהרגלם קיצרו את המילה ל-lab.

מעבדה היא צורת הנקבה של המילה מַעְבָּד המופיעה בספר איוב: "לָכֵן יַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם וְהָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּאוּ", ופירושה: מעשה. במשמעות זו משתמש גם אברהם אבן עזרא בצירוף 'מַעַבְּדוֹת מוסר', שגם אותו מזכיר בן יהודה. האקדמיה אימצה את המילה במילון לכימיה משנת 1985.

המעבדה משמשת גם כדימוי למחקר, תרגיל או ניסוי שבו יוצרים תנאים באופן מלאכותי כדי לבחון מצבים או תרופות וכדומה בעולם האמיתי. מכאן גם 'תנאי מעבדה', 'עכבר מעבדה', והמונח ''ניסוי מעבדה' במילון לסוציולוגיה משנת 2015. עובד מעבדה קרוי מַעַבְּדָן.

מופע רמזור לאיש שלא עוצר באדום

'רמזור' היא אחת הדוגמאות המוכרות ביותר להֶלְחֵם, כלומר, יצירת מילה אחת משתי מילים, תוך שינוי מסוים של כל אחת מהמילים. זאת בניגוד ל'הֶרכב' שבו המילים אינן משתנות, כמו 'חיידק'. רמזור מורכב מהמילים רמז+אור, והוא אינו נשען על השם שניתן למתקן החשמלי הזה באנגלית (אור תנועה) או בגרמנית (אור מוַוסת).

המילה נוצרה בשנת 1950, וההופעה הראשונה שלה בעיתונות באותה שנה מספרת על "התקנת רמזור חדש בפינת הרחובות שמריהו לוין והחלוץ בחיפה". ב-1954 נכתב כי "רמזורים חשמליים מותקנים בירושלים", וכי הם קיימים כבר בתל אביב, חיפה וראשון לציון. מילון התחבורה של האקדמיה משנת 2012 קבע את הצירופים 'אות רמזור', 'פני רמזור', 'ראש רמזור' ו'פנס רמזור'. אנשי קול ישראל התחבטו בדיווחי התנועה בדרך שבה יש לקרוא לזמן שבו מופיע אור מסוים ברמזור, ונעו בין 'מופע רמזור' (בעיקר 'מופע רמזור קצר') לבין 'פעימת רמזור'. מ'רמזור' נגזר שורש חדש, רמז"ר, ובשנות השישים החלו לכתוב בעיתונים על 'צומת מרומזר'.

מרדכי שניר שאסף את כתבי דוד רמז בספר "טורים", מייחס בספר את המילה לדוד רמז, שחידש מילים רבות בשנותיו כשר התחבורה. פרט לרשימת החידושים של שניר אין לכך אסמכתא נוספת, ויש מטילים ספק בכך שהוא המחדש, על אף שהחידוש מתאים לאיש מכל בחינה.

הרמזור שימש השראה לאנשי המשמרת הצעירה של מפא"י, שיצאו בשנות השישים בביטאון בשם זה, וכמובן ליוצרי סדרת הקאלט "רמזור" עם אדיר מילר וחבריו. אפרים קישון חידש להנאתו את 'גמזור', רמזור גומז, זה שנדלק בו האור האדום ברגע שבו אתה מאוד ממהר, וכבר עלתה הצעה לקרוא למודל של גמזו בשם הקישוני, גמזור. ואולם הדימוי המרכזי מתייחס להתנהגות על פי נורמות מוסכמות או אישורים. מי שמקבל אישור לבצע משימה "מקבל אור ירוק", וכאן המקור אנגלי: give someone the green light. ואילו על אריק שרון כתב עוזי בנזימן את הספר "לא עוצר באדום", על האיש שלא חיכה לאישור מאף אחד, אף פעם.

הדהור מסרים בדיפ שטעטל

המאה ה-21 הביאה לחיינו שלל תופעות. במרכזן הדורות החדשים שיחסם לחיים, לעבודה ולמשפחה שונה מקודמיהם. קיבלנו גם את הפוליטיקה החדשה שהעלתה מנהיגים שאינם עושים לחשבון לכללי משחק, ובעיקר את הרשתות החברתיות, שלצד מעלות רבות הפכו את העולם ליקום רעיל של שקרים, מופעי שנאה ודמויות מומצאות. מילון המאה ה-21, שלא במקרה, מוטה אל האנגלית הגלובלית. יש גם קצת עברית. סייע בכתיבת המילון יוצר המילון המקוון מילוג, יותם רוזנטל.

אינסֶלים.  קהילות רשת של צעירים שונאי אדם וחברה ובעיקר נשים, מתנזרים ממין, בודדים המכורים  למשחקי מחשב. אנגלית: incel, חיבור של involuntary (פועל ללא רצון או ביקורת) עם celibate, מתנזר ממין. הביטוי מוכר משנות התשעים.

בָאדישֵיימינג. ביוש אדם ברשת על פי הופעתו, מופנה בעיקר כלפי נשים. אנגלית: bodyshaming.

בובת גרב. פוליטיקאי או פעיל רשת המופעל על ידי גורם פוליטי או יחצני, גם פוליטיקאי המצטט בעקביות דף מסרים. לעיתים בובת הגרב היא דמות רשת מומצאת. 

בוֹטים. קיצור של רובוטים. במקור אלה יצירות דיגיטליות המספקות ברשת תגובות אוטומטיות מטעם גוף פוליטי או מסחרי. עם הזמן הכינוי הוצמד גם לבני אדם בשר ודם, הנוהגים להגיב אוטומטית על פי מסר קבוע.

דוֹקסינג. שיימינג או ביוש רשת ממוקד. במסגרת זו חושפים את מעלליו של אדם בפני המעסיקים או המעגל החברתי שלו כדי לגרום לו נזק. בעקבות docs, צורת הקיצור המקובלת למסמך אינטרנט.

דיפּ סטֵייט. 'מדינת העומק', deep state, מונח האהוב על הפוליטיקאים החדשים, המצמידים למוסדות המדינה תג קונספירטיבי של מי שמנהל מדיניות במחשכים, בדרך כלל ללא שמץ ראָיה.

דיפ פֵייס. פנים בעומק, deep face. טכנולוגיה שבה שותלים פנים של אדם כלשהו כאילו הוא אדם אחר. השיטה משרתת את מגמת הפייק ניוז, השיימינג ועוד פירות רעילים.

דיפ שטעטל. מדינת העומק הישראלית, חידוד של אראל סג"ל.

הדהוד מסרים. העברה בשרשרת של מסרים מבית היוצר של פוליטיקאי או יועץ תקשורת.

כוכבי רשת במסיבת הדבקה

זוּמֶר. אנגלית: zoomer. מי ששייך לדור ה-Z, שהם ילדים שנולדו במעבר לאלף השלישי. על בסיס boomer, ילדי הדור שנולד לאחר מלחמת העולם השנייה. הכינוי התחבר במקרה גם לעידן הזום הנוכחי.

חדשות כזב. ראו פֵייק ניוז.

חוק פּוֹ. אנגלית: Poe's law, על שם המנסח נתן פו, בשנת 2005. זהו חוק בתחום תקשורת הרשת, המבהיר שפרודיה ואירוניה אסורות בעולם הרשת, כי תמיד יהיו כאלה שיחשבו שמדובר באמירה ישירה. מכאן גם ההמלצה ללוות טקסט ברשת בסמיילים.

חשבון פייק. חשבון פייסבוק או טוויטר מזויף, משמש להפצת שקרים והדהוד מסרים.

ידפרצוף. ביטוי של חלחלה, אוי ואבוי, בעקבות תנועה המבטאת זאת. מיוצג גם באמוג'י פופולרי. אנגלית: facepalm.

כוכב רשת. מי שמצליח להביא כמויות מרשימות של עוקבים לפעילות רשת כגון טיקטוק, פורמט סרטוני הרשת הקצרים.

מילניאלים. אנשים שנולדו בשנות השמונים והגיעו לנעורים ועיצוב האישיות בראשית המאה ה-21. הדור שקדם לזומרים. אנגלית: millennials.

מסיבת הדבקה. תופעה של ימי המגפה: מסיבה שנועדה באופן מכוון להדביק כמה שיותר משתתפים, לצורך שחרורם העתידי לכאורה ממגבלות כלשהם. לתופעה שהחלה בארצות הברית שורשים במגפות קודמות. גם 'מסיבת קורונה'.

סלָאטשֵיימינג. ביוש רשת המציג נשים כנואפות, מופקרות או עוסקות בזנות.

עייפות זוּם. תופעה שכבר נחקרה, הקובעת שזמן הקליטה האקטיבית בהרצאה או שיעור זום הוא כרבע שעה, ולאחריו נופלת על הצופה עייפות.

פֵייק ניוז. צעקת העשור השני של המאה ה-21. חדשות שאין ביניהן לבין המציאות דבר, המייצרות מציאות חלופית וקובעות גורלות פוליטיים. עברית: חדשות כזב.

קוֹבידיוֹט. מי שחושב עדיין שהקורונה היא סוג של שפעת.

קיו-אנון. אנגלית: Qanon. גרון עמוק אנונימי המפיץ תיאוריות קונספירציה. בעקבות חשבון הרשת Q שהחל בשנת 2017 בהפצת תאוריות קונספירציה סביב הנשיא טראמפ.

קפסולה. הקופסה הלטינית הקטנה שהשתלטה על חיינו.

שִיטסטוֹרם. אמירה בוטה באינטרנט על אדם כלשהו הגורמת לכך שעולם הרשת כולו יוצא נגדו. אנגלית: shitstorm, סערת חרא.

 יום קולה, לא מה שחשבתם

הכתב הצבאי של הערוץ הראשון רועי שרון תורם את חלקו למילון לצבאית מדוברת.

קולה. אות המקובלת בקשר לקריאה לקיפול, כלומר התארגנות סיום תרגיל או אירוע, במסגרת מילון האלף בית, שעל פיו האירוע מתחיל באנגליה, נמשך למוקי (מוכן), ונגמר בתאילנד (סיום). קולה (קיפול) היא נציגת האות ק'.

יום קולה. כינוי בפלוגה המסייעת ליום שבו צעיר, כלומר חייל חדש, מקבל יום שלם ללא מטלות מטבח, שמירות וכדומה. עם הזמן קיבל משמעות של יום סתלבט כללי. וראו 'קולה'.

יום קולה

חדש בפינה של פול אוגדן: המונגולים בסין נאבקים נגד דחיקת השפה המונגולית

חדש בבמת אורח: "על המעשה הנכון", שיר נשכח ומפעים של עוזר רבין לקראת חגי תשרי

בקרוב, במסגרת טעימות תרבות בבית אריאלה: עברית שפה מצחיקה, שיחה בין רוביק רוזנטל לאפרים סידון, יום שני, 7.9, 1030. קישור לפרטים ולהרשמה:

https://bit.ly/3bjFRz6

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': האם כפכפים לובשים או מכפכפים, מהיכן הגיע אלינו הקופון, מה מקור הביטויים 'עיי חורבות' ו'בין המשפתיים', מיהו הזמיר שאתו מגיע האביב, מה הקשר בין תייר לטוריסט ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
lost places: citrus traffic lights; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אבי הימן
דרך אגב, "לגמוז" הוא מעין חידוש של קישון שמשמעותו לחסל, לגמור, לקטול, להרוג וכו'. מקור החידוש הוא במבקר התאטרון חיים גמזו שקישון סבל מנחת זרועו (לשונו). קישון הפך את שמו של גמזו לפועל.
08 בספטמבר 2020 הגב
יעוד גונן
לגבי הביטוי "אור ירוק" כאישור לעבור, להתחיל לפעול וכו' - איני בטוח שהוא נובע מרמזורי הכבישים; נהוג מזה עשורים רבים במטוסים המצניחים אנשים ו/או ציוד שהדלקת אור אדום בחלל המטוס מציינת 'הִכּוֹן', והדלקת אור ירוק - 'קְפוֹץ' (לאנשים) או 'הַצְנח' (למטען).
13 בספטמבר 2020 הגב

הוספת תגובה