שובם של הג'ובים והקפסולה, ואחרון הביטויים הגזעניים

רוביק רוזנטל | 05 ביוני 2020

הקפסולה עשתה דרך ארוכה מהקופסה הלטינית אל מתחמי בתי הספר בימי קורונה, הג'ובים הפכו את עורם ממשימה צבאית מסוכנת לחיים נוחים עם רכב צמוד, מהם המשפטים הגזעניים האחרונים שמותר לומר בישראל של 2020, האם זה בסדר ששדריות הטלוויזיה מדברות בלשון נקבה, ועוד סיפורי עגלונים

דליה גנור שואלת: מהי המילה העברית ל"קפסולה", שנכנסה לחיינו בשימוש מעבר לעולם התרופות בתכיפות רבה?

השאלה של דליה מתייחסת לאחת המילים המככבות בעידן הקורונה: לימוד בקפסולות, כלומר, במתחמי לימוד אישיים ומופרדים בכיתות בית הספר. ל'קפסולה', מסתבר, סיפור חיים רב עניין.

סוד כמוס, קיפול מאחור

קפסולה היא מילה לטינית, שאומצה גם באיטלקית המודרנית. פירושה: קופסה קטנה. הדמיון אינו מקרי. קופסה בלטינית היא capsa, ומכאן המילה העברית-תלמודית קופסה. מן הקפסה הלטינית התגלגלה גם המילה האנגלית case – תיבה או מזוודה.

קפסולה משמשת בעולם הרפואה, מכל קטן המתעכל בגוף, שבתוכו נוזל. בעברית היא זכתה לשם היפה 'כמוסה'. לשורש כמ"ס הופעה יחידה במקרא, בספר דברים: "הֲלֹא־הוּא כָּמֻס עִמָּדִי, חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי". בלשון ימי הביניים השימוש בפועל נפוץ, וילדי ישראל הוותיקים זוכרים את הביטוי המופיע ביומני התלמיד: "סוד כמוס לפרה ולסוס".  

'כמוסה' כחלופה עברית לקפסולה נהגתה בתחום הרפואה, ומופיעה כבר בשנות השישים של המאה הקודמת. בעיתון על המשמר מיום 2.7.1966 מסופר על כך שרופאים אמריקניים מצאו גלולה חדשה למניעת היריון שתספיק למי שתיקח אותה לעשרים שנה. וזה תיאורה, כאשר המילה הלועזית מובאת בסוגריים, סימן לכך ש'כמוסה' לא הייתה מוכרת עדיין: "כמוסה (קאפסולה) קטנה, שתושם מתחת לעורה של האשה בכל חלק מחלקי גופה". 'כמוסה' אומצה במילוני הרפואה של האקדמיה ללשון בשנת 1999, והוגדרה "תרופה עשויה אבקה או נוזל, ונתונה בתוך בתי גְּלָדִין (ג'לטין)". קפסולה כמעטפת שבתוכה חומר כלשהו מופיעה גם בתחום האנטומיה והביולוגיה. הכִליה, למשל קרויה קפסולה. בתחום הבוטניקה הקפסולה היא פרי יבש המכיל זרעים, וקרויה בעברית הֶלְקֵט.

הקפסולה ובעקבותיה הכמוסה אומצו גם למכלי הקפה הפופולריים המשמשים במכונות למיניהן. בעשורים האחרונים הקפסולה פרצה לתחום חדש ומאתגר, תחום הנדל"ן. ב-1979 קם ביפן מלון הקפסולות הראשון, שבו הציעו למבקשי דיור מעוטי תקציב להתגורר בתיבה קטנה שהספיקה לשינה ופעילויות יסוד.

קפסולה יפניתמלונות הקפסולות התגלגלו בגרסאות שונות לשאר העולם, ומשם נדדה הקפסולה לתפיסת העבודה במרחב הפתוח, המספקת לעובד מתחם עבודה פרטי קטן. מכאן הדרך לכיתות הלימוד בימי קורונה קצרה.

אין לי ג'וב בכיר, אני אוכל על חשבוני

הביקורת הציבורית על ממשלת 52 השרים וסגניהם החזירה לשיח את הג'וב, בעיקר ברבים – הג'ובים. ג'וב היא מילה טעונה. פירושה המילולי תפקיד או משימה, אבל בשימוש הישראלי פירושה 'תפקיד ממשלתי או ציבורי חסר משמעות שמשכורת נאה בצידו'. הג'ובים הישראליים הם משאב של איש ציבור, המאפשר לו לספק צ'ופרים נדיבים למקורבים תמורת נאמנות ושירות בשעת הדחק.

'ג'וב' היא מילה אנגלית, מורשת מימי המנדט. מילון אוקספורד מביא שורה ארוכה של שימושי ג'וב, רובם במשמעות הניטרלית של תפקיד או משימה, אך בכמה מקרים נרמז יחס אירוני או ביקורתי. ג'וב הוא גם פעולה עבריינית או מעשה הונאה. השימוש הקרוב ביותר לשימוש הישראלי, ואולי הוא המקור, הוא בביטוי jobs for the boys, ג'ובים לחבר'ה, שפירושו הענקת תפקידים למקורבים.

השימוש האירוני מוכר מכבר מראשית המדינה, וזכור לטוב גם מנאום הג'ובים של לימור לבנת במרכז הליכוד בסוף שנות התשעים. הפרברים שרים למילותיו יעקב שרת בשיר "אהבה פשוטה": "אין לי ג'וב בכיר, אני אוכל על חשבוני". לעומת זאת, ג'וב בז'רגון הפלמ"ח ושאר כוחות המגן הוא דווקא משימה מסוכנת ביותר, ככתוב בשיר "דחילק, מוטקה" למילותיו של חיים חפר: "כבר יום שלישי ישב הוא, ולג'וב חדש חיכה". הג'ובניק הוא מי שנשלח למשימה המסוכנת, כלומר, אחד הטובים ביותר. ג'ובניק במשמעות השלילית אומץ כידוע בשפה הצהלית והפך למונח מפתח: כל מי שאיננו לוחם, כלומר, כמעט כל הצבא. הג'ובניק הצבאי הוא מושא לבוז ועם זאת לקנאה בחיילי השוקולד המבלים עם נערות העיר הגדולה, כפי שמרמז הפתגם החיילי הבא: הזין של הלוחם ג'ובניק, הזין של הג'ובניק לוחם. סליחה על הצרפתית שלי.

יו, איזה גזענית יצאת

תוכנית הריאליטי "בואו לאכול אתי" מפגישה ישראלים מיישובים, מצבים סוציו-אקונומיים ועדות שונים ומגוונים. בגיחות הקצרות שלי לתוכנית חוזר דפוס קבוע: הערה של משפחה המוגדרת 'מזרחית' המתייחסת למארח המוגדר 'אשכנזי'.

למשל, דבר האשה, מלווה בעווית: "תסתכלו עליכם, אין לכם צבע, אין להם צבע. האשכנזים האלה. אנשים לא שמחים". לזכותו של הגבר ייאמר שהוא סנט בה: "יו, איזה גזענית יצאת".

בשיטת הסימולציה אני הופך את היוצרות העדתיות: "תסתכלו עליהם, איזה שחורים, שווארצע. והצעקות שלהם, קולולו, מה זה הדבר הזה?"

וזה הכלל בישראל 2020. משפט א' מותר וכשר, ולאשכנזי אסור להתלונן. הוא הרי "האליטה", הוא ריסס די.די.טי על העולים מצפון אפריקה ועירק, ושפך אותם ממשאיות. הוא גנב להם את הילדים. משפט ב' אסור בתכלית האיסור. מאותן סיבות.

גילוי נאות: אני אשכנזי, אני גאה במורשת האירופית שלי, ואני בעד רב תרבותיות ומכבד כבוד עמוק לתרבויות של עדות יהודיות ולא יהודיות במגוון הישראלי, ויש לי על כך קבלות רבות. אבל כשבפעם הבאה מישהו יבוא ויסביר לי שלעדה שלי (איזו, בעצם?) "אין רגשות", שאנחנו "לא שמחים" ושאר סטראוטיפים מגוחכים אני ממש לא איעלב. אני אצעק. לא מספיק עם זה, חברים? השד העדתי ממחזר. תוציאו אותו לפנסיה.

מזרון או מזרן? יש פתרון (או פתרן)

הדיון הלוהט בנוסח "נכון לא נכון" בין המזרון והמזרן נמשך. האקדמיה קבעה 'מזרן', שהיא הגירסה התלמודית. היא נועדה להמיר את המילה המקובלת על הכל – מזרון. מהיכן הגיעה  מזרון? ככל הנראה מטעמי נגינה וקלות הגייה, אבל היא השתרשה.

בעיני זו דוגמה מובהקת של "גם וגם". יחיו המזרן והמזרון זה לצד זה, בלי פיקוח ותקנות מיותרות. אבל מה עושה גורם מסחרי שרוצה למכור לציבור 'מזרונים', וחושש שהם יימנעו מלקנות 'מזרנים'? הפרסומאים של פולירון, כידוע, פתרו את הבעיה בסיסמה מוצלחת: "מזרן או מזרון, תגידו פולירון". לאחרונה נקלעתי למקום שאליו נוהרת חצי מדינה לקנות מזרונים, או מזרנים, והם פתרו את הבעיה בדרך יצירתית: אלוף המזר1נים. וכך אפשר לקרוא את המותג בשתי הדרכים: מזרונים ומזרנים, ועל הדרך להעביר מסר נוסף: אנחנו מספר אחת.

אלוף המזרונים

אבל אנחנו הרוב באולפן

אבי היימן כותב: "לאחרונה שמתי לב שכתבות טלוויזיה ורדיו הפונות אל השדרנית באולפן, מדברות בלשון רבים נקבה, כאילו רק שתיהן בעולם: מדברות, חושבות, אומרות, סבורות וכו'. והרי יכול מאוד להיות שבין ה'חושבות' ו'האומרות' מצוי גם זכר, שהרי אז יש לומר 'חושבים' 'אומרים' וכו'. עם כל הכבוד לפמיניזם, מה עם כללי השפה?! הדבר הגיע לכדי אבסורד שבאחד השידורים ישבו באולפן הרדיו שתי נשים וגבר, ואחת מהנשים פנתה למי שהייתה מעבר לקו הטלפון ואמרה 'אנחנו סבורות ש...' הגבר ניסה לתקן ואמר 'רגע גם אני פה'. הוא הושתק לאלתר באמירה 'אבל אנחנו הרוב באולפן'. אשמח לשמוע דעתו של רוביק".

אכן אבי, לשפה יש כללים. זכר היא הפנייה הכללית, יש קוראים לה 'הסתמית', כלומר, מיועדת לגברים ולשים כאחד. בהיבט הבלשני זו טענה נכונה, אבל מאבקי המגדר דוחים אותה כי אינה מתאימה לרוח התקופה. יש דרכים רבות לעקוף את הפנייה המגזרית הזכרית-סתמית, אבל הכלל שלפיו פנייה לציבור שיש בו אפילו זכר אחד מחייבת פנייה בזכר נותר על כנו.

נחשפתי לתחושת המבוכה הגברית כאשר בעבודתי באוניברסיטה הפתוחה קיבלתי זימון לישיבה שכולו בלשון נקבה בנוסח "מוזמנות..." כמעט ופניתי למכתבת בשאלה אם גם אני מוזמן. במחשבה שנייה, אבי, אפשר בהחלט להתרגל, בוודאי פנייה בלשון נקבה של כתבת למגישה במהדורת חדשות שבה יש יותר ויותר נשים לגיטימית לגמרי. כך מחוללים שינוי תודעתי באמצעות השפה, בלי לפגוע ביסודותיה, ובלי ליצור מוטציות בנוסח חברים/ות, חברים.ות ושאר זוועות.

אומלה מרים את העגלה

סיפורי העגלונים של גבעת ברנר הביאו כמה תגובות באתר.

דני מזכיר קטע ממקאמה שנכתבה לחג ה-90 של גבעת ברנר: "כאשר הפרד של מוטקה/ שקע בבוץ עמוק בפרדס/ מוטקה שינס את מותניו/ לא - הוא לא התייאש/ אחז ברתמת ראש הפרד/ ובעקשנות שתי ידיו/ שלף אותו מן הבוץ/ ואת מיכל הפרי אחריו".

ומיכאל בן דרור משדה נחמיה מוחה נמרצות: "הפעם אני נזעק להציל מיתוס אלמותי. עם כל הכבוד לעגלוני גבעת-ברנר, בקיבוץ משגב-עם היה הר אדם ושמו אברהם אשורי, וכינויו - אומל'ה. הוא היה בזמנו אלוף הארץ בהאבקות, והוא גם נראה ככה. צווארו, למשל, היה המשך ישיר של מתניו. לימים מונה לרכז הגד"ש בעמק החולה. מספרים שכשהיה רואה מרחוק את החבר'ה מתגודדים סביב איזה טרקטור או עגלה השקועים בבוץ, היה מרגיע את הנוער בדברי כיבושין: "חברה! לא בכוח, רק במוח". והופ! - מתכופף ומרים את העגלה.

באתר העין השביעית: ראיון עם רוביק רוזנטל על תקשורת ועיתונות, מעריב ועל המשמר, מילוני תקשורת ועתיד התקשורת בעידן הדיגיטלי

חדש בפינה של פול אוגדן: שפת הסוואהילי הופכת להיות הלינגוא-פרנקה של אפריקה

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו המילים דוור ופלָשֶנצוק, למה האיברים רחם ופות זוכים למילים במין זכר, מה אנחנו מוציאים כשאנחנו "מוציאים רישיון", מה מקור השמות וילנסקי וספרנצ'יק ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה. 

תגיות :
Pills Amoxicillin Capsules Free Photo תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

נאוה בלוך
תודה. כיף לקרוא. אודיע לך כשאצטט אותך.
04 ביוני 2020 הגב
אריאלה פישלר
החכמתי! רק שנה את התאריך בראש הטור. 5 ביוני 2020 הוא המחר
04 ביוני 2020 הגב
עפר גביש
סליחה??? קופסא הגיעה לתלמוד מהלטינית? אולי ההיפך???
04 ביוני 2020 הגב
רוביק רוזנטל
בהחלט לא להפך. זו אחת מעשרות ואולי מאות מילים שהגיעו ללשון חז"ל מהלטינית, לצד מילים רבות עוד יותר מיוונית. אין למילה קופסה בסיס בלשונות השמיות, והיא מובילה למקורות מוקדמים יותר של השפות ההודו-אירופיות.
04 ביוני 2020
גבי שחר
ב"שאל את רוביק" נשאלה השאלה מדוע times נכתב בעיתונות "טיימס" בעוד שהתעתיק הנכון צ"ל טיימז. רוביק סיפק הסבר קצת מפותל המצדיק את "טיימס" לעומת "טיימז" הנהר. לטענתו, "טיימס" היא ההגייה הישראלית ה"טבעית". ובכן, גם אני ישראלי ולטעמי ההגייה הישראלית של שמות צריכה להיות דומה ככל שניתן להגייה במקור. זו, אגב, גם דעתה של האקדמיה. מעבר לויכוח הדקדוקי קיים גם אלמנט פרקטי: כשאנחנו, הישראלים, נוסעים לחו"ל, נשתמש ככל הנראה ב"הגייה הישראלית הטבעית", שכן כנראה לא נכיר את ההגייה המקומית. תנסו לשאול אמריקאי על צוקרברג. רוב הסיכויים שהוא לא יבין על מי אתם מדברים. לאחר שתסבירו - פייסבוק- יגיד האמריקאי: אוה, יו מין זקרברג.
05 ביוני 2020 הגב
רוביק רוזנטל
תודה גבי, מחלוקות מאדירות חוכמה. ושאלה - האם אתה מניח אם כן שבהגייה הישראלית ובעיתונות עלינו לעבור מצוקרברג לזאקרברג? והאם עלינו להגות ולכתוב כי בירת צרפת היא פארי? ואת השם הנפוץ סמית להגות ולכתוב סמיס? ואת נוח שלנו להגות ולכתוב נואה כאשר הוא שמו של אמריקני? הגייה מקומית של שמות לועזיים נהוגה בעולם כולו, ובמקרים רבים אינה זהה להגייה המקורית. הכתב, על פי השקפתי, צריך לייצג את ההגייה המקובלת בקרב דוברי השפה. זה גם המקרה של טיימס, שבו אני אכן חלוק על דעת האקדמיה.
05 ביוני 2020
גבי שחר
תודה לך רוביק על תגובתך. לשאלתך האם אני חושב שבהגייה הישראלית עלינו לעבור מצוקרברג לזקרברג, תשובתי היא בהחלט כן. נכון שבמקרים רבים ההגייה המקומית שונה מהמקורית, אבל לרוב הדבר נובע מבורות מקומית. אנשים פשוט אינם מבינים שהגיית הכתיב הלטיני שונה בין השפות. במו אוזני שמעתי ארגנטינאי מספר שהוא קנה פאוחאוט חדש (פז'ו למי שלא הבין). לגבי השמות (סמית דוגמה לא טובה בגלל בעיית ה th ): לטעמי, הקריטריון פשוט. אם תפגוש את האדם פנים אל פנים, איך תקרא לו? הוא יציג עצמו כנואה ואתה בתגובה תקרא לו נוח? והאם תעשה זאת לכל שם תנכי או רק לבני עמנו היהודים? ואת השחקן ג'ק למון ז"ל תכנה יעקב לימון? ולמה צוקרברג? אתה לא מקבל את ההגייה האמריקאית אבל מקדש את ההגייה הגרמנית. למה בעצם? מהם כללי ההגייה "הישראלית הטבעית"? לדעתי, מעט ישראלים יודעים ש z בנרמנית נהגה צ. אז אולי בישראלית טבעית נקרא לו זוקרברג? ואיך יש לאמר פז'ו בישראלית טבעית? בעיניי, הכרת ההגייה המקורית מוסיפה לידע הכללי שלנו ומזכירה לנו שאנחנו לא לבד בעולם הזה.
06 ביוני 2020 הגב
רוביק רוזנטל
גבי שלום הנושא רחב מני ים אבל לצערי העמדה שלך אינה מגובה בניסיון התרבותי הכלל עולמי. בכל שפה יש גירסאות שונות לשמות מקומות, ולשמות שונים יש גירסאות שונות. וזה בהחלט לא מעיד על בורות (ובכלל צריך להיזהר בהאשמה בבורות מי שאינו מסכים אתך). ירושלים העברית (שעקב שמה המקורי ירושלם) היא ג'רוזלם ואורסלים. רומא האיטלקית (והידראלית) היא רום, מוסקבה היא מוסקאו, אוסלו היא אוזלו, יפן היא ניפון במקור, ג'פן באנגלית. גרמניה היא דויטשלנד ואלמניה וג'רמני. שלא לדבר על כך שארצות רבות נקראות בשמות עבריים תנכיים (בעקבות ייחוס מאוחר), מיוון וצרפת ועד ספרד ומצרים. איש לא מציע לקרוא לג'ק למון יעקב לימון, וגם אין לכך סיבה. אבל האמריקנים יקראו ליעקוב שלנו ג'ייקוב, ולשני ראשי הממשלה הם קוראים בנג'מין בקדם מלעיל ולא בנימין במלרע. אתה מוזמן להופיע בטלוויזיה בדיון פתוח ולהתייחס להתנהגותו הלא אתית של אחד מארק זאקרברג. איש לא יבין מה אתה רוצה, במקרה הטוב תצא פלצן, ואני יודע שאתה ממש לא.
08 ביוני 2020
יעקב ברזילי
לגבי הגייה מקומית של שמות לעז.קודם לכל השם הנדון המקור הוא צוקרברג ולא משהו אחר.איך קוראים להוא ספק הסיגרים והשמפניות?מילצ'ן(מילכן "חלבי")?ושר האוצר האמריקאי?מינוצ'ין(מנוחין)?אין מנוס אלא לקבל את צורת ההגייה האמריקאית.הבעייה שלי בהגיית השפה האנגלית במבטא הישראלי היא הפיכת כך פתח וסגול.ברור שאני מודע שיש הבדל בין אנגלית אנגלית לבין אנגלית אמריקאית ובין אמריקאית לאמריקאית בוסטונית אבל בכל מבטא אמריקאי לא יגידו cesh tresh jet leg crech chet .beck
07 ביוני 2020 הגב
יעקב ברזילי
רק הערה יהודי עיראק רוססו בדי די טי אבל הם (טוב ברובם הגדול)לא משמיעים ברמה נהי בכי תמרורים ומבכים את ה"ארוע האיום והנורא הזה".זה היה ואיננו
07 ביוני 2020 הגב
גבי שחר
רוביק שלום, נכון, אם אתייחס בטלויזיה למארק זאקרברג, איש לא יבין אותי. באותה מידה, אם אתה תתייחס בטלויזיה האמריקאית למארק צוקרברג - איש שם לא יבין אותך. ישנה אולי דרך ביניים שתאפשר לנו להכיר את שתי ההגיות. בורות בעיניי איננה אי הסכמה איתי אלא אי ידיעה שישנן הגיות שונות במקומות שמחוץ לארצנו הקטנה. גם לא אהבתי שלראשת ממשלת בריטניה קראו תרזה בעוד ששמה הוא טריסה. לא הסברת למה צוקרברג כן ויעקב לימון לא. ולסיום, אנקדוטה: דיבר איתי (באנגלית) נוצרי אוהב ישראל וסיפר לי שהתאכזב כשדיבר עם ישראלים על מתוזלם והם לא שמעו עליו. אתם לא לומדים תנ"ך? שאל אותי. הסברתי לו שאצלנו הוא נקרא מתושלח והם פשוט לא הבינו על מי הוא דיבר.
09 ביוני 2020 הגב
dobson
xBtqLZ http://pills2sale.com/ cheap viagra
08 באוקטובר 2020 הגב
dobsonz
vmX6BE http://pills2sale.com/ levitra nizagara
18 באוקטובר 2020 הגב
Merziuz
IUXnrz http://pills2sale.com/ viagra online
14 בנובמבר 2020 הגב

הוספת תגובה