ימי גועליציה, איך מתרגמים גנץ לעברית, ומיהו הילד אליפלט

רוביק רוזנטל | 06 במרץ 2020

הבחירות המכוערות שהסתיימו השבוע מזכירות רגעי כיעור ושפל שהתגלמו בביטויים פוליטיים מאז קום המדינה, מה באמת מקור שם משפחתו של בני גנץ, שיר ילדים נשכח זוכה לגאולה, ולמה שלצד המלחייה לא תעמוד לה פלפלייה

הרבה רפש וירידה למקומות נמוכים אפיינו את מערכת הבחירות הזו, שלה יאה חידוד הלשון של אברהם שלונסקי, שממש היום מלאו לו 120, 'גועליציה'. ומצד שני, ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל רצופה משפטי מפתח המגלים שמה שהיה הוא שיהיה, אולי בעוצמות אחרות, אולי בהקשרים אחרים, ולהלן דוגמאות למשמרת.

תרגיל מסריח וקלטת לוהטת

אין יוצא ואין בא. נאמר על ממשלת מעבר שכוננה ב-1976 על ידי רבין לאחר שפיטר את שרי המפד"ל. מאז ממשלות מעבר תקועות בגרונה של הפוליטיקה.

אין לכם רוב יהודי. זה לא ביבי נגד גנץ. זה הליכוד נגד רבין לאחר חתימת הסכמי אוסלו.

אני כופר בשיקול דעתו של העם. יצחק בן אהרן לאחר מהפך 77. הדביקו לו מה שלא אמר: צריך להחליף את העם. הרבה אנשי שמאל חושבים את זה, אבל לא מעזים לומר.

באיזו תורה כתוב שצריך לכבד הסכמים? מי שתוהה מה יקרה להבטחות נתניהו, יכול לשוב לדברי יצחק שמיר מתייחס ב-1996 לאפשרות שממשלת נתניהו תחזור בה מהסכמים עם הפלסטינים.

בלי חירות ומק"י. קווי הגבול שהתווה בן גוריון להקמת קואליציה. גירסה מוקדמת של "בלי מרץ והמשותפת", "בלי החרדים והמשיחיסטים", "בלי ביבי".

הברית ההיסטורית. יחסי המפד"ל ומפא"י עד שנות השבעים. הוחלף ב"שותפים טבעיים", ביבי והדתיים.

הגוש. בשנות החמישים והשישים זה היה כינוי לקבוצה פנימית של שומרי החומות של מפא"י הקלסית. בשנות האלפיים אלה המפלגות שמינו עצמן כשומרי החומות של נתניהו והליכוד.

הפלונטר. היום הניסיון להקים קואליציה. ביוני 1982 הוא נאמר על היציאה למלחמה בלבנון. דן שילון שילם על הביטוי במשרתו.

הקלטת הלוהטת. ביבי הצעיר חושף קלטת שנועדה לכאורה להוריד אותו מהשלטון. בבחירות האלה הקלטות הלוהטות הם שם המשחק.

התרגיל המסריח. רבין על פרס ב-1990. ומאז תרגילים מסריחים הם שגרת חיינו.

חוק עוקף בג"ץ. זה לא רק חלומם הרטוב של קברניטי הליכוד. הרעיון רשום על שמו של רבין, 1992, שהבטיח לחרדים חקיקה עוקפת בג"ץ בעניין יבוא בשר לא כשר.

מדינה של חוק או מדינה של שוד. משה שרת, 1955, בדיון על פעולות צבאיות של ישראל. תוספת ח' למילה שוד הופכת את הביטוי לאקטואלי.

מעשה מרכבה. ביטוי ממסכת חגיגה, כינוי להקמת קואליציה במדינת ישראל שנטבע על ידי ראש הממשלה דוד בן גוריון בכנסת, ב-2.11.55. כאשר איחר לטקס קבלת פרס ביאליק שבו זכה, התנצל: "איחרתי לבוא בגלל מעשה מרכבה, שנגרם לא בגלל חוכמת ישראל אלא להיפך".

פועליציה, גועליציה, מועליציה. החידוד המלא של אברהם שלונסקי בשיחת רעים בימי שלטון מפא"י ומה שנקרא אז "תנועת הפועלים": קודם עושים פועליציה, אחר כך מתחילה הגועליציה, וזה נגמר במועליציה. מזכיר גם את הביטוי המשוכל של שייקה אופיר על הברנש העובד ב"פועצת המועלים".

ראש ממשלת המדגם. מנצח לכאורה שאינו מחכה לתוצאות האמת. פרס ב-1981, גנץ בעקבות עצה רעה שקיבל באפריל 2019, והביטוי מרחף גם על התוצאות האחרונות.

אווז, מכשף או מכירה פומבית?

ישי רוזנבאום מתייחס למקור שם משפחתו של בני גנץ: "בהנחה שמקור השם גרמני, האם ganz (שלם) או Gans (אווז)? אווז נשמע לי סביר יותר, בהתחשב בעובדה ששמות פרטיים ושמות משפחה שנגזרים משמות בעלי חיים נפוצים מאוד. בנוסף, קיימים שמות גרמניים שנגזרים מ"אווז", כמו גנצבאואר (מגדל אווזים) ועוד. עם זאת, במילוני השמות הגרמניים מופיע השם בכל הווריאציות השונות - Ganz, Gantz, Gans, Ganß וכו' - ועל כן נראה שיש לו כמה מקורות אפשריים. 

השערה מעניינת (אם כי חסרת בסיס עובדתי) שמצאתי, קושרת בין השם גנץ (בתעתיק Gantz) לשם גאנד/גאנט (Gand), שפירושו בנורדית עתיקה "מַטֶּה" (Wand).   אגב, בגרמנית שווייצרית, גאנט (Gant) פירושו "מכירה פומבית" (אולי בגלל המקל/המטה שמחזיק מנחה המכירה?).  בכל אופן, מהמילה Gand נגזרים שמותיהן של דמויות שונות מן המיתולוגיות הנורדיות, כמו גם שמו של גנדלף המכשף, מן המיתולוגיה הפחות-עתיקה של ג'.ר.ר. טולקין "שר הטבעות". כרגע אכן נראה שבני גנץ זקוק לעזרה של מכשף כדי להיות ראש ממשלה". 

ילד אליפלט ומשורר הילדים

ניצה דורי כותבת: "מה ידוע לך על שיר שהושמע לילדים בעבר "ילד ילד אליפלט".

מילות השיר פיזרו רמזים שהוליכו אל לוין קיפניס, ואל ציונה קיפניס, כלתו של המשורר האחראית על מורשתו ועמדה יחד עם אליהו הכהן בראש מפעל הביבליוגרפיה המכיל אלפי פריטים על המשורר הפורה. שם גם נמצא השיר המבוקש, שהופיע לראשונה ב"גן גני", מקראה לילדי גן משנת 1948.

וזה נוסח השיר, ששמו "מה סיפר לי הדוד":

יֶלֶד יֶלֶד, אֱלִיפֶלֶט/ בָּא אֶל חַיָּט וְעָמַד בַּדֶּלֶת./ רָאָה את הַחַיָּט תּוֹפֵר בְּגָדִים:/ בְּמִסְפָּרַיִם – גְּזִיר-גְּזֹר!/ בְּחוּט וּמַחַט – תְּפִיר תְּפוֹר!/ בַּמְכוֹנָה – גִּיל-גִּיל!/ כָּךְ חַיָּט תּוֹפֵר מְעִיל.

אָמַר הַחַיָּט אֶל הַיֶּלֶד:/ "לָמָּה יֶלֶד, תַּעֲמֹד מִנֶּגֶד?/ שֵׁב וּתְפֹר גַּם אַתָּה בֶּגֶד!"/ עָנָה הַיֶּלֶד אֱלִיפֶלֶט:/ "אוֹי הַמַּחַט, אוֹי דּוֹקֶרֶת!/ אֵלֵךְ לִלְמֹד מְלָאכָה אַחֶרֶת!"

יֶלֶד יֶלֶד, אֱלִיפֶלֶט/ בָּא אֶל סַנְדְּלָר וְעָמַד בַּדֶּלֶת./ רָאָה אוֹתוֹ תּוֹפֵר נְעָלִים:/ בַּמַּרְצֵעַ – דְּקִיר-דְּקוֹר!/ בְּחוּט-זֶפֶת – תְּפִיר-תְּפוֹר!/ יָמִין, שְׂמֹאל, שְׂמֹאל, יָמִין – כָּכָה נַעַל הוּא מֵכִין.

אָמַר הַסַּנְדְּלָר אֶל הַיֶּלֶד: / "לָמָּה, יֶלֶד, תַּחְבֹק יָדָיִם?/ בֹּא וּלְמַד לִתְפֹּר נַעֲלַיִם!"/ עָנָה הַיֶּלֶד אֱלִיפֶלֶט:/ "אֵינִי רוֹצֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ, /פּוֹחֵד אֲנִי מִפְּנֵי מַרְצֵעַ...".

יֶלֶד יֶלֶד, אֱלִיפֶלֶט/ בָּא אֶל נַגָּר וְעָמַד בְּדֶלֶת./ רָאָה אוֹתוֹ עוֹשֶׂה רָהִיטִים:/ בַּמַּשּׂוֹר – נְסִיר-נְסוֹר!/ בַּפְּצִירָה – פְּצִיר-פְּצוֹר!/ בַּמַּפְסֶלֶת – פָּסִיל-פְּסָל - / כָּךְ נַגָּר עוֹשֶׂה סַפְסָל".

אָמַר הַנַּגָּר אֶל הַיֶּלֶד:/ "יֶלֶד, יֶלֶד, לְמַד מִקְצוֹעַ./ קוּם עֲשֵׂה כָּסָא-נוֹעַ!"/ עָנָה הַיֶּלֶד אֱלִיפֶלֶט:/ "הַפְּצִירָה – אַךְ זוֹ מִרְשַׁעַת/ אֶת הָאֶצְבַּע הִיא פּוֹצַעַת..."

יֶלֶד זֶה – כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל/ מָה יִשְׁתֶּה וּמָה יֹאכַל?/ יֶלֶד זֶה כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל -/ מָה יִלְבַּשׁ וּמָה יִנְעַל?/ יֶלֶד זֶה לֹא יֵדַע מְלָאכָה./ יֶלֶד זֶה לֹא יִרְאֶה בְּרָכָה.

אבני נגף: לא רק הנרצחים

פרופ' חיים כהן כותב על תופעת "אבני נגף". לעניין אבני נגף אני רואה לציין שאבני הזיכרון האלה מנציחות לא רק את הנרצחים כי אם גם את מי שגורשו מבתיהם למחנות הריכוז והתמזל מזלם להישאר בחיים, או אף נמלטו מגרמניה לארצות אחרות - ארץ ישראל (פלשתינה), בריטניה, ארה"ב ועוד. חלקן אף מספרות סיפור מיוחד, לא ייאמן. אני שולח כאן שתי תמונות שצילמתי בשנה שעברה בפרייבורג ותרגומן בצידן.

חיים כהן 3

מימין: כאן גר פרד מאייר. נולד ב-1921, נמלט ב-1938 לארה"ב. ב-1944 [פעל] במשימה חשאית כחייל אמריקאי. נעצר על ידי הגסטפו באינסברוק ב-20.4.1945. שוחרר ב- 3.5.1945 ["שוחרר" - לא ע"י הגסטפו, כמובן, אלא עם כיבוש אינסברוק ע"י הצבא האמריקאי באותו יום, חמישה ימים לפני כניעת גרמניה הנאצית]

משמאל: כאן גרה קתרינה וייט לבית וייל. נולדה ב-1868, גורשה ב-1940 [כלומר, בהיותה בת 72 (!)] לגירס [מחנה הריכוז בדרום צרפת שאליו שולחו יהודי באדן]. שוחררה / נשארה בחיים.

מלחייה ופלפלייה, אלקלעי ועוז

פרופ' חסיב שחאדה מאוניברסיטת הלסינקי מתייחס לביוגרפיה "אוצר המילים" על חייו של ראובן אלקלעי שעליה נכתב באתר, ולמילה שחידש 'פלפלייה', כלי המחזיק בו פלפל טחון, כנראה בהיקש לממלחה, מלחייה הידועות לכול.

"בשלהי שנת 2017 סיימתי את קריאת ספרו של עמוס עוז, 'הבשׂוֹרה על פי יהודה'. נהניתי מאוד לקרוא אותו, העלילה מהודקת, התיאור מפורט ומושך, העבר וההווה משמשים יחדיו והלשון כרגיל מדויקת, עסיסית ועשירה. הספר מכיל גם כן מידע רב וחשוב על החיים הפוליטיים בארץ בשנות החמישים של המאה שחלפה.

ב-6 בפברואר 2018 שלחתי לסופר עמוס עוז מכתב בדוא"ל ובו הבעתי את הנאתי והתרשמותי החיובית לאחר הקריאה. בסוף המכתב נגעתי בין השאר בנקודה לשונית זעירה. בספרו עמ’ 69 כותב עוז: "אסף בכפו השמאלית את המִמלחה ובימנית את כלי הפלפל". שאלתי אותו מדוע לא להשתמש במילה 'פלפלייה' במקום 'כלי הפלפל', על משקל 'מלחייה'?

כעבור שבוע ימים קיבלתי תשובה בדוא"ל מאת עוז וכתב: "תודה על ההצעה, אנסה להשתמש במילה המוצעת בעתיד". ראוי לציין כי לא הסופר המנוח עמוס עוז ולא אנוכי היינו מודעים לכך שאלקלעי חידש את המונח 'פלפלייה' והציע אותה לשימוש לפני עשרות בשנים. לו היה סופר כה מפורסם כעמוס עוז היה משתמש במילה זו בכתביו, יתכן מאוד שהייתה מתאזרחת בקלות ובמהירות".

יהודי אתיופיה והצבא הרוסי

יעוד גונן כותב : אִמרתם של יהודי אתיופיה בשאלה בדבר "מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן" ("תסביר לו, תסביר לו, אם יתנגד – הצרה תלמד אותו") מזכירה לי את הספר "אנשי פנפילוב", בו מספר מפקד הגדוד לכתב שמראיינו כיצד אימן את אנשיו, וגם לִמדם כיצד לארגן חגור, אך במסדר-היציאה למסע ראה שאצל רבים מהם החגור אינו מסודר כראוי, וחשב לשוב ולהדריכם, אך נמלך בדעתו, וכדבריו: "למה שאתאמץ ואדבר אליהם? נצא לדרך, והחגור ידבר אִתָּם".

צבי הכהן מתייחס לשאלה שעסקה בביטוי ״בלי חוקים ובלי מצוות״. "בילדותי בשנות החמישים ברחובות נהגו לתת מכות קטנות על עורפו של המסתפר הטרי ולומר 'ספיחֶס מליחֶס בראש אבטיחֶס, שאול בן קיש יאכל בקשיש״. על כל מילה - מכה. כדי למנוע זאת, היה המסתפר אומר ״בלי חוקים״, ומקדים את המכה.

חדש בבמת אורח: אזוב, לא מה שחשבתם, יונתן פרנקל על טעות נפוצה בזיהוי צמחיית בר.

בקרוב: ערב לכבוד תרגומיה החדשים של חגית בנזימן למשלי קרילוב ושטרנברג, בית ביאליק, 12.3.20, 2000. 

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה מקור המילה נודניק, מה פירוש הביטוי האנגלי money time, למי ומדוע תוקעים אצבע בעין, כמה זה חמישה מטרים רבועים, מהו הפוץ שב"יקה פוץ" ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגובות

יעקב בורנשטין
ומה באמת פירוש ומקור המילה "ספיחס"? בילדותי רווחה מאוד, ותספורת בלעדיה כלל לא נחשבה. תודה!
05 במרץ 2020 הגב
Dana Peleg
ואם הוזכרו כאן גנץ ועמוס עוז, מן הראוי לציין ששם אביו של מיכאל גונן ב"מיכאל שלי" של עמוס עוז הוא יחזקאל גאנץ (עם א').
06 במרץ 2020 הגב
אלישע פרוינד
הקלטת הלוהטת של ביבי: למי שלא זוכר (או למי שלא רוצה לזכור "כי לא היה כלום") מדובר בקלטת מראשית שנות ה 90 שבה (כביכול) תועד ביבי מקיים יחסי אישות עם רות בר, אשת שיווק שהעסיק (אשתו של ד"ר שמואל בר, רופא עיניים, שלמרות מקצועו, לא הבחין בנעשה...). הקלטת לא פורסמה מעולם ואין וודאות על קיומה. בכל מקרה היא שימשה (ללא הצלחה) לנגח את ביבי. אתם קולטים את זה? כל השאר - היסטוריה.
06 במרץ 2020 הגב
אהרן בלום
אני לא היסטוריון לעניין קלטות מעלליו של מישהו ,לכן אכתוב את מה שאני זוכר בהכשר זה ,ראשים דבר אדם מבוהל מאוד, שמא מתכוונים לפרסם קלטת ( קלטת לוהטת ) אודותיו (ביבי) שמתארת איך הלך "לרעות בשדות זרים", סמוך לנישואיו עם בחירת ליבו שרה שכנראה אהב , אוהב ויאהב בעתיד ,לצורך העניין , הפיל הנשוי הצעיר על פועל בניין מבית-שאן, שכביכול הוא שהפיץ את הקלטת , לאחר רעש וצלצולים ומשנוכח המאשים שההאשמה אשמת שווא , הוא פנה אל עם ישראל בעזרת הטלויזיה , התוודה לפני המראיין,(אם איני טועה המראיין היה נסים משאל), שאכן הייתה לו "מעידה " ואי-לכן הוא פתר את פועל הבניין המסכן מכל אשמה ,אשמח עם חכם ממני יוכיח לי שטעיתי .
07 במרץ 2020 הגב
יעוד גונן
בנוגע לחלק על שלונסקי, מבקשני להוסיף עוד קצת: בתרגומו לספר 'קוֹלא בְּרוּנְיוֹן' זכורים לי ביטוייו: - "הרי לכם רשימת הנכסים אשר נָכַסתי" - "הִשָּמֵר לך קולא פן תתמקל במקלי" בעניין המושג הלועזי 'פלירט' הציע גם 'דרך עֲגָב' וגם 'מיטה חטופה'. ואוסיף שאני הקטן הנהגתי חידוש (?) בנוסח שלונסקי: כאשר אני מבקש הסבר תוך כדי דיבּוּר אני נוהג לפעמים לבקש "אם תואיל להאיר את אוזנַי".
12 במרץ 2020 הגב

הוספת תגובה