ים הסיסמאות שמסביב, וארבעים שנה להמנון הלאומי החלופי

רוביק רוזנטל | 09 באוקטובר 2020

מחאת 2020 שונה בכל היבט ממחאת האוהלים 2011, גם באופי הסיסמאות המככבות בה. במרכזן עומד אדם: נתניהו, והן מתאפיינות בגיוון של נושאים וטכניקות לשוניות; במלאת ארבעים ל'על כל אלה' על הדרך שבה טיפלה שמר בפסוקי תנ"ך, ועוד גרמנית שבעברית

המחאה בגירסת 2020 מולידה תרבות חדשה של סיסמאות מחאה, שונה מאוד מסיסמאות המחאה של 2011. ההבדלים הם בתכנים. מחאת 2011 התרכזה בתחום החברתי-כלכלי, מחאת 2020 היא מחאה מפוזרת בתכניה, וממוקדת באדם יותר מאשר ברעיון מרכזי. מחאת 2011 התרכזה ברובה במקום אחד, שדרות רוטשילד בתל אביב, מוקד מחאת 2020 הוא בירושלים, והיא מפוזרת ברחבי הארץ. למחאה 2011 הייתה מנהיגות ודמות מסמלת – דפני ליף. מחאת 2020 פועלת ללא מנהיגות מזוהה.

אם אין דמוקרטיה יקבלו 750 ש"ח

באשר לסיסמאות, גם כאן ההבדל בולט. למחאת 2011 הייתה סיסמה מרכזית: "העם דורש צדק חברתי". היו נוספות אך מרחב היצירתיות שלהן היה מוגבל. למחאת 2020 ים של סיסמאות. רובן נכתבות או נהגות על ידי אנשים בבית, ונכתבות על בריסטול בכתב מאולתר בעיצוב חובבני. את הסיסמאות המעוצבות, ויש כאלה, כמעט ואין רואים בהפגנות עצמן.

באיסוף ראשוני נאגרו 100 סיסמאות, וכל צילום של הפגנה, גדולה או קטנה, מוסיף עליהן. בחלוקה נושאית, כחמישית מהן אינן מביעות מחאה ממוקדת אלא קוראות לפעולה כללית ונועדו לדרבן את תנועת המחאה. דוגמאות:

  • אין לנו ארץ אחרת
  • אנו המהפכה
  • אנחנו האנשים להם חיכינו
  • אנחנו התקווה
  • זה הזמן להתעורר
  • עומדים ביחד
  • עורי עורי מולדת אהובה
  • קומו מהספה
  • רוצים  עתיד טוב יותר

מקבץ דומה של סיסמאות מתמקד בקריאה להשבת הדמוקרטיה. ההגבלות על ההפגנות העצימו מאוד את הקריאה הזו.

  • שומרים על הדמוקרטיה
  • אם אין דמוקרטיה יקבלו 750 ש"ח
  • אפשר לסגור אותנו בבית אבל לא לסגור לנו את הפה
  • דברים רעים קורים כשאנשים טובים שותקים
  • דיקטטורה בחסות קורונה
  • הזכות להפגין קדושה ולא פרה שחוטה
  • להחזיר את המדינה לאזרחים
  • משנים את השיטה – אזרחים כותבים חוקה

המחנה המשותף - ביבי הביתה

מקבץ דומה בהיקפו הם הסיסמאות בתחום הכלכלי, המתייחסות לקריסת העסקים ומצב השכירים והעצמאיים. יש לומר שההיבט הזה של המאה היה חזק מאוד בסגר הראשון ובשלבי הכניסה לסגר השני, אבל דעך יחסית בהפגנות בסגר ההדוק הנוכחי.

  • מנותקים נמאסתם. הסיסמה הנפוצה ביותר, על בסיס סיסמה ישנה: מושחתים נמאסתם, המופיעה גם היא.
  • אין סגר בלי פיצוי מראש
  • אל תקברו אותנו בחובות
  • אני שולמן, ואני כבר לא לבד
  • חוזרים לכיכר להילחם על הכיכר
  • מתאחדים נגד המנותקים
  • ראשונים להיסגר אחרונים לקום

ליבת ההפגנות היא השחיתות השלטונית, כשהיא מתייחסת בעקיפין את באופן ישיר לנתניהו.

  • הון - שלטון - עולם - תחתון, הסיסמה אינה חדשה אבל היא אחת הקבועות בשטח. מקצב הקריאה הוא מותג מחאה בפני עצמו.
  • השחיתות הורגת
  • יש שחיתות אין אמונים
  • לשחיתות אין כפרה
  • עצמאות ללא שחיתות

סיסמאות מעוצבות

סיסמאות מחאה מעוצבות. רוב הסיסמאות נכתבו ללא עיצוב. מתוך אתר הארץ

ואולם, סיסמאות המחאה, כמעט מחציתן, ממוקדות ישירות וללא הרדמה בראש הממשלה. אלה הן במפורש הפגנות "רק לא ביבי', וכבר נולד מול הביביסטים זן חדש: רל"בניקים, ראשי תיבות: רק לא ביבי.

  • לך!
  • אין מצב שנאשם בפלילים יהיה ראש ממשלה
  • ביבי קונה סיגרים בדם שלנו
  • ביבי צ'או
  • ביביזיון
  • בן גוריון בנה ביבי הורס אנחנו נתקן
  • המחנה המשותף – ביבי הביתה
  • העם דורש את ביבי נגרש
  • crime-minister. אחת הסיסמאות הקבועות.
  • לא נוותר עד שתתפטר
  • נבצרות ולא התבצרות
  • צא דיבוק
  • שרהלה בואי הולכים

נמות מעוני ולא מקורוני

הסיסמאות מייצגות מגוון של בחירות לשוניות. כאמור, ניכר שרובן לא נכתבו על ידי קופירייטר מקצועי, אבל יש לא מעט הברקות. בולט חלקן של סיסמאות בנות מילה אחת.

  • לך!
  • שקרן
  • בושה
  • תקווה

כמה סיסמאות משתמשות בפנייה סתמית, בצורת בינוני-רבים

  • להחזיר את המדינה לאזרחים
  • מחזקים את מחאת בלפור מהבית
  • מתאחדים נגד המנותקים
  • עומדים ביחד
  • רוצים  עתיד טוב יותר
  • שומרים על הדמוקרטיה

החרוז, שקצת יצא מהאופנה בעולם הפרסום, מככב בסיסמאות רבות.

  • ביבי ביבי תתפטר המדינה חשובה יותר
  • ביבי מתחמק העם נמק
  • העם דורש את ביבי נגרש
  • מחאת הריבון מאפסים את השלטון
  • מנהיג נכלולי לא בשבילי
  • מר חרטא לך הביתה

משחקי מילים אהובים על פרסומאים גם היום, וחלקם לא נגרע במחאת 2020.

  • מפגינים אחריות
  • ביביזיון
  • ביי ביי בי בי
  • בעזרת אשם נעשה ונצליח
  • כָּזָבְּלָן
  • לקחיהו מושחתיהו כשלוניהו צא לנו מהחיים
  • מלחמה תזרימו את הכסף! – האותיות לחמ מודגשות.

כמה סיסמאות משתמשות בפסוקים מן המקורות, בעיקר מן התנ"ך.

  • ציון במשפט תיפדה (ישעיהו א 27)
  • מן הפח אל הפחד (בעקבות ישעיהו כד 18)
  • שחרר את עמי (בעקבות שלח את עמי)
  • כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ (מתוך התפילה)

אחרות, ממאגר הזמר העברי-ישראלי.

  • באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש (סיסמת מפיקי התרבות)
  • אין לנו ארץ אחרת (בעקבות אהוד מנור)
  • הליצן נהיה למלך (על פי "יהיה טוב" של יונתן גפן ודייוויד ברוזה)
  • לכובע שלי שלוש פינות: שוחד מרמה והפרת אמונים

ולסיום, המחאה והקורונה מתערבבות יחד בכמה סיסמאות יצירתיות:

  • נמות מעוני לא מקורוני
  • מושחת מאומת
  • דיקטטורת הקורונה
  • הקורונה – וירוס בשירות הדיקטטורה
  • מכונת הנשמה עכשיו
  • השחיתות הורגת

והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהריים

החודש מלאו ארבעים שנה להולדת אחד השירים המכוננים במוזיקה הישראלית: "על כל אלה" של נעמי שמר. מול "התקוה", המנון לאומי שהוא בעצם שיר געגועים מן הגולה ותקווה להגשמה של חלום, "על כל אלה" הוא מועמד רציני להמנון מעודכן יותר. "על כל אלה" הוא גם שער לאחד המרכיבים החשובים בעולם השפה של נעמי שמר והוא ההד המקראי. השינויים שערכה או "הפסוקים שהוצאו מהקשרם" חושפים יותר ממשהו על מה שרצתה לומר באמצעותם.

העיר אשר בדד יושבת. מתוך "ירושלים של זהב". מלחמת ששת הימים השכיחה את העובדה ש"ירושלים של זהב" נכתב כשיר חורבן. הוא ביטא געגועים לירושלים שאיננה ולא שמחה עם זו שישנה. החורבן נחשף בפסוקים או דימויים מקראיים שהוטמעו בשיר. השורה לעיל מתקשרת לפתיחת מגילת איכה, מגילת החורבן:  "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם". "יבשו בורות המים" מובילה אל סיפור יוסף: "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם". אחרי המלחמה כתבה נעמי בית נוסף. 

זה נכון כאור בצהריים. "מחר". הביטוי הוא מן העברית החדשה, אבל הוא נולד מכמה פסוקים בתהילים, כמו "וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם".

לו יהי. "לו יהי" הוא שיר תפילה במתכונת לשון התפילה ארוכת המסורת, שהטקסטים היהודיים זורמים אתה מספר תהילים ועד יהודה עמיחי ונתן זך. הצירוף "לו יהי" במקרא הוא ענייני: "וַיֹּאמֶר לָבָן: הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" (בראשית ל).  נעמי שמר העלתה אותו לדרגת תפילה, והשיר כולו רווי אסוציאציות מן המקרא. המקרא מהדהד בשיר גם ב"מה קול ענות אני שומע", המצוטט מספר שמות, ובמשפט העמום משהו "תן להם לשוב הלום", בעקבות ספר תהילים: "כֵן יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלֹם".

מור וקינמון, כל מיני בשמים. אחותי רוחמה, שיר שהוא מחווה לשיר השירים, והשימוש בפסוקי המקרא כאן חופשי אבל קרוב למקור: "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל־עֲצֵי לְבוֹנָה, וַאהָלוֹת עִם כָּל־רָאשֵׁי בְשָׂמִים" , וגם: "קומתך תמר, אוחזה בסנסינייך", בעקבות "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו", ולצידם קול התור, עת הזמיר ועוד.

אעברה נא ואראה את הארץ הטובה

מי יתנני במדבר מלון אורחים. בהיאחזות הנח"ל בסיני. השיר היפהפה הזה מטריד. לכאורה הוא רומנטי, למעשה הוא נואש. המיתוס הישראלי נולד בעולם ירוק וחי, אבל החיוניות שלו אבדה, ונעמי שמר מוצאת אותו במקום רחוק, מדברי, הזוי וחסר עתיד. המפתח לנואשות הוא במשפט היחיד בשיר המובא מן המקרא, כפי שהוא, מספר ירמיהו ט'.  נעמי שמר מביאה את חלקו הראשון של הפסוק, אבל דווקא החלק שהיא מסתירה חושף את הייאוש: "מִי־יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן  אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת־עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם, כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בֹּגְדִים".

על כל אלה. השיר  מנסח את הזיקה של נעמי שמר לארץ ישראל על פי תפיסת הארץ הרחבה והטובה, ובגלגולה הפוליטי: ארץ ישראל השלמה. "על כל אלה" נכתב כהמנון, אבל מכיל את גרעין המחלוקת הישראלית. כך בשם השיר. "על כל אלה" מופיע פעמיים במקרא, אחת מהן בקהלת, ודווקא בהקשר מסתייג: "וְדָע כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּֽט". חלום השיבה לכל ארץ ישראל מפורש בשורה "השיבני ואשובה, אל הארץ הטובה", בעקבות "אֶעְבְּרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן" (דברים ג). משפט המחלוקת הוא "אל נא תעקור נטוע", ואף הוא  מתייחס לקהלת: "עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ". שורת השיר של נעמי שמר הפכה אותו המנון למפוני ימית, ובעקבות זאת הפסיק יוסי בנאי לבצע אותו. מאוחר יותר הוא הותאם בדרך ההיפוך לחלומות הפלסטינים. עם זאת דומה שכאשר נרגעו המחלוקות השיר שב אל הפוטנציאל ההמנוני שלו.

עצוב למות באמצע התמוז. זהו בעיני היפה שבשירי נעמי שמר. הוא נכתב במקום שבו אין מחוללים מיתוסים ואין קובעים סדר יום ואין כותבים המנון, המקום של עצם החיים. נעמי שמר הולכת בשיר הזה אל העונה הישראלית ביותר, החוזרת אצלה שוב ושוב: הקיץ. בתוך קונכיית השיר שוכנת פנינה מקראית מספר ישעיהו: "כִּי עַל־קֵיצֵךְ וְעַל־קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל". ישעיהו מבכה את האויב המסתער ומכלה את השדות. נעמי שמר כותבת על הקוצר בעל החרמש, החוצה תרבויות ודתות: המוות.

רוח בחושך נושקת לפני המים. לילה בחוף אכזיב. הרגע הקסום על החוף באכזיב חובר לאגדת הבריאה המקראית, ברגע שלפני המפץ הגדול: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם".

לכבוד יום השנה הארבעים הוציא הזמר והשחקן יוני אילת גרסת נוספת ל"על כל אלה". גילוי נאות: יוני הוא ידידי ושותפי למופע "בוא שיר עברי", המושבת בימים אלה תחת עול הקורונה. המופע מסתיים תמיד בשירה משותפת של "על כל אלה".

אוצר שלי, פשושי, שאצי שפאצי

רעות מירום המתגוררת בגרמניה מוסיפה למילון הגרמנית שבעברית תוספות מעשירות: "אני גרה בברלין וחווה את זה יומיום".

אוצר. ילדים קטנים מכונים בישראל על ידי הוריהם 'אוצר' או 'אוצר שלי'. המקור הוא בגרמנית, שם קוראים Schatz – אוצר - לילד אהוב. גם בצורה המורחבת:  schatzi.

אנקור. Spatz – הוא גם ציפור וגם כינוי לילד אהוב. מזכיר ואולי משפיע על כינוי החיבה 'פשוש'. גם spatzi.

נהג. בגרמנית Führer פירושו גם נהג במכונית וגם מנהיג, מילה המוכרת מזמנים אחרים. פיהרר-שיין הוא רישיון נהיגה. יתכן שמכאן ההשראה לקרוא לנהג המכונית בשורש של המילה מנהיג. מחשבה מעניינת, אם כי השורש נה"ג במשמעות הוביל מקורו בתנ"ך, והקישור הישיר לנהג אינו מוביל בהכרח דרך הגרמנית.

עלון. אותה חוברת קטנה היוצאת בתדירות קבועה נקראת בגרמנית בלאט פאפיר. המשמעות בגרמנית: נייר-עלה. בהרחבה, 'עלה' משמש במשמעות דף נייר בספרות התחייה, כמו ב'עלי הגהה', וגם כאן ניכרת השפעה גרמנית, שבה Blatt הוא גם עלה וגם גיליון או דף נייר.

פיסת אדמה. זה תרגום מדויק מגרמנית: גרונד-שטוק – Grund Stück.

פרסונאל. במשמעות צוות עובדים מקורו בגרמנית. עד היום מופיע המילה Personal בגרמניה על שירותים המיועדים לצוות העובדים בלבד.

חדש בפינה של פול אוגדן: סיפורן של שתי קללות עתיקות

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו הביטויים 'העיף את הפוני' ומוישה גרויס, מי המציא את הביטוי על מנעמי השלטון של שרי ישראל "כורסאות מעור צבי", מה בין קרני הדילמה לקרני השור, האם יש קשר בין תורה לתיאוריה ובין גהות להיגיינה ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
hafteh7 (pixabay.com) תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

גילה וכמן
חלום השיבה לארץ ישראל של נעמי שמר מתבסס למעשה על פסוק מאיכה ה, כא: הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, וכפי שהיא עצמה הסבירה (בראיון לנילי פרידלנדר ב-1981): "זהו שיר של אדם לעצמו, לבד לבד. במקורות מופיע 'השיבנו ונשובה'. כשכתבתי 'השיבני ואשובה' בלשון יחיד, התכוונתי למצב נפשי. לרצון להיות שוב במצב טוב".
08 באוקטובר 2020 הגב
חגית
בין הסיסמאות שכיחה מאד: לך נוכל עוף גוזֵל
08 באוקטובר 2020 הגב
מנדי
לא חסרות שפות בהן "עלה" ו"דף" משתמשים באותו שורש ואפילו אותה מילה: לדוגמא וורק בערבית, Leaf/Leaflet באנגלית...
08 באוקטובר 2020 הגב
דינה לזר פוזניאק
ולעניין אחותי רוחמה, מן הסתם התייחסה אף לספר הושע, שם הוא מצווה על ידי האל לקרוא לצאצאיו בשמות המציינים את מה שצפוי לעם והוא קורא לבתו 'לא רוחמה' ואפשר בהחלט להניח שבהשכלתה הרבה הכירה גם את הפואמה 'אחותי רוחמה' של יל"ג ש'מרפרר' גם הוא להושע
10 באוקטובר 2020 הגב
יעוד גונן
בעניין 'פיהרר' ומשמעויותיו: דרויאנוב, כמדומני, הביא בשעתו חידוד גרמני המתבסס על כך ש'פיהרר' הוא גם מטבע, או פריט, שערכו ארבעה (מַרק, למשל), ובאותו משקל 'דְרַייֶר' הוא גם מטבע/פריט שערכו שלושה - ואומרים על פלוני בעל יומרות ש'הוא בקושי דרייר, ורוצה להיות פיהרר'.
13 באוקטובר 2020 הגב
אילן אלדר
רוביק כל הכבוד על הבקיאות והידענות שאתה מגלה בכל זירה לשונית ושאפו על ההתמדה בברכה ובהערכה אילן אלדר
20 באוקטובר 2020 הגב
johnanx
NXCvTE http://pills2sale.com/ viagra cialis buy
01 בנובמבר 2020 הגב

הוספת תגובה