השמות הכי מוזרים בישראל, ועשר הערות על ה' הידיעה

רוביק רוזנטל | 12 בפברואר 2021

עשרות אלפי שמות פרטיים יש במרשם התושבים, ורבים מהם מוזרים, מצחיקים ומביכים. הכירו: הילדה איגואנה, הילד קקטוס, סבתא אלטלנה והדודים שורוק ושורוקה. ה' הידיעה היא המילית הנפוצה ביותר בעברית, אבל מסתבר שהיא אינה רק מיידעת, היא גם מעצימה, משדרגת ומכלילה

אחד הקבצים המוזרים והמאתגרים יצא לאור לאחרונה מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובו כל השמות הפרטיים המופיעים במרשם התושבים בישראל. על פי הרשימה 116,000 שמות שונים לישראלים. גם אם נפחית מהם לא מעט טעויות הקלדה עדיין המספר מטלטל. הקישור לרשימה: http://bit.ly/2OeW1lV.

מה שלא פחות מטלטל הם השמות עצמם. לצד השמות המוכרים לנו של יהודים וערבים וכן שמות בינלאומיים רבים, יש ברשימה אלפי שמות מוזרים, ואם הם אכן ניתנו לילדי ארצנו אין לנו אלא לרחם על הילדים המסכנים, ולהעמיד את הוריהם למשפט הציבור. והרי מקבץ טעימות. לא נגענו.

אמא דקדוקה ואבא פסיק

השמות העבריים הם גן חיות ותיק: זאב, אריה, יעל ואיילה הם שמות מוכרים. לצד זה מצאנו ברשימה המלאה אגפים חדשים, מפתיעים ואף מביכים. בגן החיות של השמות נמצא גם את שפן (לא הסופר מהתנ"ך) וארנב, קרנף ויגואר, חמור, סוס וסוסה, החיה האפריקנית זבו, הכלב רקסי והחתול מיצי, ונערה נאוה ששמה בישראל איגואנה.

עולם הטבע תורם לאוצר השמות גם את צנובר, לא הקיפוד מ"שעת נעילה", קלמנטינה, תפוח ותפוחה, אזוב, מיורן, נענע וקקטוס. יש גם צמחוני אחד – זה שמו. לצד סתיו ואביב הנפוצים יש גם ילדים ששמם קיץ וחורף.

הילד בטון בוודאי יהיה קבלן בניין או מאפיונר, והילדה חלבונה תזכה בפרס נובל. הילדים אבץ, ברזל וכספית ישלימו את טבלת מנדלייב. עם הילד אריח והילדה בלטה ייבנה בית בישראל.

מקבץ השמות אינו מוותר על הזירה הלשונית. הילד פסיק והילדה פסיקה חוברים לשורוק ושורוקה, משפחה מאושרת עם אמא דקדוקה. יש גם ילדה ששמה נקבה וגבר ששמו זכר. ולא תאמינו: מיליון.

- מיליון, צא מהכיתה!

- המורה, טריליון הרביץ לי.

אגב, יש גם ילד ששמו אגב, וילד שכל חייו יאמר "בחיי שהשם שלי בחיי".

מה עובר על הורים הנותנים לילד שם מגעיל? למשל, אבחיל. אולי התכוונו לאַבְחַיִל, אבל מי מנקד? הילדה זבודה תהיה מלכת מסיבות הזלילה, עוגלה ורחבה יעשו דיאטה כל ימיהן, חלאה ומחלה יסבירו שאלה שמות מהתנ"ך. על הילדים טפו, חרה וחראי אין מה להוסיף. לשנות שם ומהר.

יונתנה וטפטים פוגשים את סרנדה ואלטלנה

בעבר היה נהוג להעניק לבנות שמות בנים בתוספת ה' הנקבה. יתכן שזה המקור למגוון שמות במבנה הזה, חלקם בוודאי לוותיקות היישוב. והרי רשימה חלקית: אגוזה, אוהדה,  חרותה, יגאלה, יסודה, לבנונה, לינויה, מעוזה, נחומה, ניצחונה, ניסנה, נרקיסה, צדוקה, עשהאלה ויונתנה. איפה שייקה אופיר כשצריך אותו.

יש גם שמות בלשון רבים. אפשר למצוא ברשימה את נושאי השמות גנים, חגים, טובים, מיסים, קלים, רואים, רזים, נפלאות, אפיקים, צבאות ברמז לאלוהים, ולא עלינו קיאים וטפטים.

הארמית  מככבת בשמות רבים בסיומת א'. אגרא ואליבא, אלפא ובתרא, גדא, זירא ודוסתאי. לשמות האלה אופי מסורתי-דתי, והוא מופיע גם בשמות עבריים מורכבים ומסובכים משהו. אמתהָאל, דינהָאל, רקהָאל, מתהָאל, שובהאל, ואפשר לברך באמצעות השמות בְּשֵׂיבה ובְּשמחה.

מדינת ישראל סיפקה השראה לשמות רבים של ילדי הציונות. אחת שמה אלטלנה, ילד מימי המלחמה בבריטים נקרא סליק, קפאי הוא שמו של המילונאי קפאי פינס: קופת פועלי ארץ ישראל. לילדי המחתרות קראו לחי, אצל והגנה, ומאוחר יותר נמצא את מדינה, שחרור, עצמאות, ואיך לא – ירושלים.

לא מעט שמות ניתנו בעקבות דמויות היסטוריות. יש ברשימה פילוסופים כמו דקארט, אריסטו, אפלטון וסוקרטס, דמויות מסורתיות כמו קהלת ואיוב ולא עלינו עמלק, והוד מעלתה נפרתיתי. המילונאי דונש בן לברט מספק שני שמות: גם דונש וגם לברט. כמה אנשים נקראים נפוליאון ומוצרט, אחרים בגין ורבין, ומעבר לגבול סאדאת, נסראללה וקדאפי.

ונקנח במילים לועזיות יפהפיות, שזכו גם למצוא ילדים הנושאים אותן. סרנדה, אידיליה, אינדיגו, אוקיינוס, סימפוניה, מוזה, נרגילה וסיגר, וילדה מתוקה הנושאת בגאון את השם קורונה.

הנגב והגולן, הרמב"ם והחלמונית

ה' הידיעה היא נכס צאן ברזל של העברית. היא מילת היחס הנפוצה ביותר מאז ועד היום, והיא שלנו, חברה במועדון המצומצם של מילות יידוע כמו the האנגלית, המשולש der-die-das הגרמני, או אל הערבית. במאמר באתר הבי.בי.סי מוגדרת the כמילה החזקה והנפוצה ביותר באנגלית.

חמש מכל מאה מילים בטקסט אנגלי הן the. מחקרים מצאו כי השימוש ביידוע רווח יותר בתקשורת ובטקסטים אקדמיים, והשימוש בו יורד בשליש בלשון הדיבור. לעומת זאת בשפות לא מעטות אין כלל תווית יידוע. כך ברוסית ובשפות סלביות נוספות, מה שמשפיע על השימוש של עולי חבר המדינות בעברית. גם ליפנים, לאינדונזים ולהינדים אין תווית יידוע. 

ה' הידיעה באה ליידע, לומר לנו: אנחנו יודעים על מי או מה מדובר, אין מדובר בעניין לא מוכר או אדם אלמוני. אבל התמונה של ה' הידיעה בעברית ובשפות אחרות מורכבת הרבה יותר. הזירה הלשונית מזמינה למסע לנבכי ה' הידיעה.

ה' פרטית. שם פרטי מייתר לכאורה את ה' הידיעה, אבל לא מעט שמות במעמד פרטי או ספציפי זוכים ליידוע. כך באירועים: העדלידע, האולימפיאדה, וכן בשמות מחלות כמו 'הקורונה' או 'השפעת'. ביהדות זוכים לכך הרמב"ם, הרמב"ן והרמ"א, וכן החזון איש והחפץ חיים. לעיתים מדובר בהכללה כמו 'השולמנים' מיודעינו.  המאמר באנגלית מביא דוגמה מתחום הכדורגל: ‘you’ve got the Lampards in midfield’,  והכוונה לשחקנים המשחקים כמו הכדורגלן פרנק למפרד. לכאורה חבלי ארץ או נהרות והרים הם שמות פרטיים. ובכל זאת שמות גאוגרפיים רבים זוכים ליידוע: השומרון, הנגב, הגולן, השפלה, הגליל, הערבה. אחד ההסברים לכך הוא ש'ערבה' או 'נגב' או 'גליל' הם שמות עצם כלליים ולכן האזור צריך יידוע, בעוד יהודה או בנימין הם שמות פרטיים. עם זאת 'שומרון' למשל אינה מילה כללית.

ה' הסוג. ה' מתייחסת במקרים רבים לסוג או קטגוריה ולא לעצם בודד. למשל: "הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם": גם 'הכלב' וגם 'האדם' אינם פרטים אלא קבוצה. ה' הסוג היא המקור לשמות עשרות רחובות בערי ישראל: רחוב החלמונית, רחוב השקד, רחוב הצנחנים וסימטת המעגל.

אחד הסטייקים, אם לא ה-

ה' ההכללה. ה' מתייחסת למילה המייצגת עולם מלא ולא רק לעצם בודד: היקום, התבל, האנושות. 'הארץ' היא ארץ ישראל, 'העם' הוא עם ישראל. ה' ההכללה היא המקור ליצירת תיוגים, סטריאוטיפים ואמירות גזעניות או מיזוגניות. "היהודים אוהבים כסף", "הערבים לא רוצים שלום", "הנשים לא יודעות לנהוג" ועוד כהנה.

ה' ההעצמה והשדרוג. יש לה' הידיעה לעיתים קרובות תפקיד רגשי מעצים. נאמר על ליאו מסי שהוא הַ-שחקן, בה' מודגשת, ועל אריק איינשטיין שהוא הַ-זמר, ועל כל עניין שנרצה לפאר נאמר שהוא הַ-דבר. לפעמים ה' מפארת את עצמה, וכך נאמר שסופר פלוני הוא "הסופר בה"א הידיעה", נוסח המוכר כבר בספרות התחייה. מן הדרך הזו להעצים ולהתלהב נולד היצור הלשוני החדש "אם לא הַ": "זה היה אחד הסטייקים הטובים שבלסתי השנה, אם לא הַ". תוספת ה' מאפשרת לשדרג אובייקט כלשהו על פני חבריו. הרים ונהרות מסוימים זוכים ליידוע משדרג כמו הירדן, הירקון, הכרמל, החרמון וכדומה. כך גם בצבא: טנק המרכבה, מטוסי האף שש עשרה, ספינת הדבור וכן 'האלוף'. ה' השדרוג מוכרת גם באנגלית: the prime minister או the president, וכן 'ההתחממות הגלובלית'. שדרוג כזה נמצא גם בשמות מותגים מובילים: הפייסבוק, האינסטגרם, הווייז ועוד.

ה' משכילית. סופרי ההשכלה והתחייה, ביניהם סופרים מובילים כמו ליליינבלום, סמולנסקין ואליעזר בן יהודה נטו לכתוב את ה' הידיעה אחרי אותיות ב'כ'ל' בניגוד לדרך המקובלת. 'בהעיתון' במקום 'בעיתון'. לאופנה הזו יש כמה הסברים. ראשית, יש לכך עקבות בתנ"ך, שסופרי ההשכלה רצו לחקות את שפתו. זאת בעיקר בספרים המאוחרים: כהחלונות (יחזקאל), כהחכם (קהלת), "ה' בְּהַשָּמַיִם חסדֶךָ", תהילים. הסבר נוסף הוא המוצא הרוסי של רוב סופרי התקופה. מאחר שברוסית אין ה' הידיעה, ולא היו אז מנגנוני ניקוד בהדפסה, הכותבים סברו שללא ה' הידיעה תיתכן כפילות בקריאת הטקסט הלא מנוקד. אולי גם רצו להבליט שאינם מושפעים מרוסית ולכן הבליטו את ה' הידיעה בכתביהם.

ה' פילוסופית. ה' הידיעה, בעיקר בגירסת האנגלית, העסיקה כמה פילוסופים. הפילוסוף האוסטרלי אלכסיוס מיינונג הצביע על כך שהיידוע מאפשר להציג עצמים שאינם קיימים כאילו יש להם קיום כמו 'העיגול המרובע'. ברטרנד ראסל קבל על התופעה, כשהדוגמה שלו היא "האיש שבירח", שאינו קיים אך ה' הידיעה מאפשרת לו קיום. הביקורת של ראסל נגד השימוש הזה גררה ויכוחים סוערים.

היושב ראש ואור הגנוז

ה' אלוהית. בעקבות האיסורים הרבים על הגיית שם ההוויה נוצרה הצורה המיודעת 'השם', המאפשרת לקרוא לאלוהים בשם בלי לציין את שמו. היא נדירה מאוד בתנ"ך: "לְיִרְאָה אֶת־הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כח 58). 'השם' החל להיות נפוץ במשנה, וכן הצירוף 'שם השם', ובהמשך בתלמודים. כך גם בצירופים רבים: 'חילול השם', 'קידוש השם', 'קללת השם', 'ברכת השם', 'השם ירחם', 'השם יתברך', 'אם ירצה השם', וכן 'בעזרת השם'. הצורה הנדירה בשימוש היום 'האלוהים' מופיעה כ-400 פעם בתנ"ך, וכן הצורה המיודעת 'האל'.

ה' הסמיכות. סמיכות מיודעת תבוא על פי הכלל אחרי המרכיב השני, הסומך. בשפת הדיבור נפוץ מאוד יידוע הנסמך. הקרובי משפחה, הבית-ספר (או הבצפר), השק שינה. בצה"ל זו ברירת המחדל: החובש היאחזות, הקורס מפקדים, המסע כומתה. למבנה הזה יש שורשים גם במקורות. רש"י הרבה בכך: השטר חוב, התלמידי חכמים, הבית אב, התלמוד תורה. האקדמיה התלבטה בעניין 'העורך דין' ו'היושב ראש', פסלה את הראשון והכשירה את השני. במקרה של תחילית המצב שונה, ה' תבוא תמיד בראש: האי-ודאות, הדו-קרב, התת-אלופים.

ה' צירופי תואר. לכאורה בצירוף תואר כמו 'ילד יפה', היידוע חל על שתי המילים: הילד היפה. אבל יש לכך יוצאים מהכלל רבים. "תפילות יום השישי", וכאן המקור הוא בסיפור בריאת העולם: "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי". לפי רש"י זוהי ה' השדרוג: "הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה". גם שבת זכתה לאותו כבוד, ככתוב בעשרת הדיברות, "זכור את יום השבת לקדשו". כאלה הם גם עין הרע, לשון הרע ויצר הרע. אלה אינן סמיכויות אלא יידוע חלקי. במקורות מאוחרים יותר נמצא את 'אור הגנוז', 'תיקון הכללי', 'כנסת הגדולה', 'אב הרחמן', 'מים הרעים' ועוד.

ה' חסרה. ה' נוטה להישמט בביטויים דיבוריים כמו 'שבוע שעבר נסעתי לירושלים'. יש לכך שורש במקורות, כמו בביטוי "לְשנה הבאה בירושלים". גם בטקסטים רשמיים בצה"ל ה' נוטה להיעלם": "חיל הספקה ידאג", "פיקוד מרכז ידווח". הלשונאי הצבאי שמשון הופמן ניהל מאבק איתנים שהצליח להחזיר לצה"ל את ה' הידיעה, ולקרוא לו "צבא ההגנה לישראל", ולא "צבא הגנה לישראל".

חדש בפינה של פול אוגדן: גם היוונים חרדים מפלישת האנגלית

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה זה בדיוק פורפירא ושלחופה, באילו שפות רואים (או לא) את האור בקצה המנהרה, למה אומרים סבא וסבתא ולא להיפך, מי קבע שכדי להתחתן טוב צריך לדעת ממי אפשר להתגרש, ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
Tpet, iguana, monsters, green iguana, animal themes, one animal, HD wallpaper תמונה ראשית

תגובות

עליזה בן בסט
שלום רוביק, תודה שכתבת על שמות. זה חתיכת נושא. אבל, אם לא המצאת בבדיחותא, איך יכול להיות שהורים יתנו לילדיהם שמות כמו: טפו וחרה וכו' וכו'?.. יש הורים שהתיימרו כמוני לתת שם מיוחד, כמו פיוט, אבל בכל מקום שהיא זזה, חושבים שהיא דתייה. לך תסביר שפיוט זה גם פואטרי באנגלית ושפות אחרות.. ומה יצא מזה? שהיא רוצה להחליף אותו! יש גם, לדוגמא, משורר שקרא לבתו: זרובבלה.. ואחרי כל הדוגמאות שנתת, זה נשמע טוב יחסית..
11 בפברואר 2021 הגב
רוביק רוזנטל
כאמור, שום שם אינו מומצא. הכל ברשימה.
11 בפברואר 2021
אילה יצחקיאן
שלום רוביק אני מאוד נהנית לקרוא את הטור שלך. לעניין השמות הזכר שמוסיפים להם כדי להפוך אותם לנקבה, אני מכירה יאירה , והיא סיפרה. שאביה היה בעברו איש לחי, על כן היא נקראה יאירה, היא סיפרה שהרבה מיוצאי הלחי, נתנו שם זה לבנותיהם.
11 בפברואר 2021 הגב
איתי שלמקוביץ
בנוגע לסבא וסבתא, כבר בעשרת הדברות כתוב "כבד את אביך ואת אמך". ואומר רש"י, למה הקדימו את האב לאם (הרי הנימוס הוא לשים את האשה לפני הגבר)? מכיוון שבאופן טבעי אדם מכבד יותר את אמו, שגידלה אותו יותר מאשר את אביו, ולכן הקדים בכבוד את האב. ואילו בפחד, "איש אמו ואביו תיראו" - כי מהאב מפחדים יותר. באותו האופן, הסבתא היא דמות דומיננטית יותר מהסבא במשפחה, ולכן הנימוס הוא לומר "סבא וסבתא", "אבא ואמא". (האם זה באמת נימוס ולא שוביניזם? לך תדע. אבל היחסים במשפחה הוא המקום שבו הדמות הדומיננטית היא הנשית)
11 בפברואר 2021 הגב
פרלמוטר דניאל
יש לי שתי הערות. קודם כל לגבי השם קלמנטינה שהוא תרגום לשמות הצרפתים והאמריקאים קלמנטין. שם הפרי קלמנטית בא מהנזיר clement rodier שיצר באלגיר את הפרי ושפרושה בצרפתית רחום. שנית.בצרפת יש לי פקיד משרד הפנים זכות לאסור על הורים לת. שם לילד שעלול לפבוע בו בעתיד. שם מעולם לא יאשרו שם כמו סוס,סוסה או חמור
11 בפברואר 2021 הגב
יהודה שרון
לאם עליית הנוער רחה פראייר היו שלושה בנים: זרם, עמוד ושלהבת. היתה גם בת, מעין אבל זה ממש לא מיוחד... רחה עצמה נקראה כך על שם גיבורה מן המחזה נתן החכם.
11 בפברואר 2021 הגב
שלמה עשת
שתי דוגמאות (הפוכות) לשמות מקומות שבלשון הדיבור היידוע שלהם שונה מזה של השם הרשמי: טירת כרמל (שליד חיפה) מכונה בלשון הדיבור טירת הכרמל קרית היובל (בירושלים) מכונה בלשון הדיבור קרית יובל
11 בפברואר 2021 הגב
א״ש
גדלתי בטירת הכרמל והתפלאתי כעבור זמן לראות כי החלו להשתמש בשם טירת כרמל. יש הרבה טירות בעולם אבל יש טירה אחת של הכרמל. טירת כרמל , כאלו אמרנו זה סוג של טירה , טירת כרמל, טירת אצילים וכדומה.
21 בפברואר 2021
עדה קרמר
בשנת 1934 ביקר איתמר בן אב"י במושבה באר יעקב.הורי הזמינו אותו לסעוד בביתם.אמי היתה בהריון איתי(כן,אני בת 86) ומכיוון שהתלבטה בקשר לשם ביקשה ממנו הצעות.עד היום אני זוכרת שלוש מהצעותיו לבת,שמידי פעם הועלו לשיחה וגרמו לצחוקים גדולים.ההצעות היו-תרה(סגול בתו),תרחינה וצינורה. מיותר לציין שאף לא אחד מן השמות התקבל על הדעת ושמי עדה.
11 בפברואר 2021 הגב
חגית
"על שם" מתנועת העבודה, יחד עם ה' הנקבה: ארלוזורה, לזכר חיים ארלוזורוב. שנת המודל ברורה - 1933. לעומתה זכו ילידי 1944, שלברל כצנלסון היה שם עט עברי, ושמם נקרא בישראל בארי. ואם בשמות יחידאים עסקינן, היתה מורה בבית ספרי שנקראה אין זולתה.
11 בפברואר 2021 הגב
דני פריש
מוּכּרוֹת הבדיחות על שולחנה שנקראה כך על שם שתי הסבתות, שולה ו-חנה. אך זכיתי להכיר את נכדתן של דוֹרה ו-לינה, ושמה בישראל דוֹרַלִין
11 בפברואר 2021 הגב
יאיר שורצמן
"בנדזעגע" בגרמנית Bandsäge הוא מסור סרט.
13 בפברואר 2021 הגב
גלעד שביד
תודה רוביק. מזמן לא צחקתי ככה למקרא משהו. אגב, יש לי בנדוד שתרם שני שמות נפלאים: דלק (החיה) וקשת. גלעד
15 בפברואר 2021 הגב
א״ש
גדלתי בטירת הכרמל. כעבור שנים התפלאתי לראות בפרסומים רשמיים משתמשים לפעמים בצורה טירת כרמל.זה נשמע כסוג של טירה, כמו ריבת שזיפים. יש טירה מסוימת למרגלות הכרמל והיא הטירה אשר מתכונים אליה בשם טירת הכרמל.
21 בפברואר 2021 הגב
קקטוס שוורץ
קקטוס הוא לא ילד, היא גברת בת 39 :)
21 בפברואר 2021 הגב
רונה
"מאקו" גנבו את הכתבה, כמעט מילה במילה: https://www.mako.co.il/news-israel/2021_q1/Article-591c21c9898c771027.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=173113802
22 בפברואר 2021 הגב

הוספת תגובה