האם-אמא של הקללות, וחידושים במילון הקורונה

רוביק רוזנטל | 15 בינואר 2021

מילות הקורונה שפתחו את 2021 הן ההתקהלות האסורה, המחסומים בדרכים והאכיפה המתגברת. סדרת סרטונים עוקבת אחרי הקללות המובילות באנגלית ובעולם, פאק ושיט, הזירה הלשונית מצאה מקבילות ישראליות, וגם מספרת על השימושים המתרחבים של האנגלית בכל פינת רחוב

2020 יצרה את המילון ההולך ומתרחב שכולו בסימן המגפה העולמית, שהיא גם מילת השנה  בעולם – פַּנְדֶמְיָה. על פי כמה משאלים מילת השנה העברית היא 'מָטוש', ואחריה מילים כמו נגיף ומגפה, סגר ובידוד. 2021 עומדת בסימן 'הריסון המהודק' בעקבות ה'פייק סגר', והוא מעצים כמה מילים שכבר כיכבו ב-2020.

מצוות הקהל ומחסום ווטש

התקהלות. המקור הוא בשורש קה"ל ובמילה קהל, הנפוצה בתנ"ך במשמעות ציבור רחב, המון עם. מכאן גם הפועל 'נקהל' המופיע בספר ויקרא. הפועל הקהיל מופיע בין היתר בספר דברים וממנו נולדה מצוות הַקְהֵל: "הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ". צורת התפעל, 'התקהל' מופיעה במדרש בראשית רבה: "שאומות העולם מתקהלין עליו". 'התקהלות' היא מילה שחודשה בספרות התחייה, והיא מופיעה בכתבי י"ח ברנר ודוד ילין.

אכיפה. שם הפעולה של הפועל המקראי לאכוף, שמשמעותו דומה להיום: ללחוץ  ולהכביד.  הפועל מופיע פעם אחת בתנ"ך, בספר משלי : "נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ, כִּי־אָכַף עָלָיו פִּיהוּ". רש"י מפרש: "כשפיהו כופהו ותובע לו מאכל, אז עמלו עומדת לו שאכל מה שעמל כבר". ואכן יש קושרים בין 'אכף' ל'כפה' או 'כפף'. באיוב מופיעה המילה אֶכֶף באותה משמעות: "הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ, וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא־יִכְבָּד", ומכאן הניב 'הכביד עליו אכפו'. האם יש קשר בין הפועל הזה, שיש לו מקורות באכדית, לאוכף שעל גב הסוס? נראה שיש קשר, והמילה אוכף נגזרה מן השורש אכ"ף. 'אכיפה' היא מילה מחודשת וצעירה מאוד יחסית, הופעותיה הראשונות בעיתונות הן בסוף שנות השישים של המאה הקודמת.

מחסום. מילה ותיקה שזכתה לחיים מעניינים. מקורה בהופעה יחידה בתנ"ך, בספר תהילים: "אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי, אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי". מכאן הניב 'שם מחסום לפיו', נמנע מלומר מה שעל ליבו. בעיתונות העברית החדשה כבר יש למילה שימושים רבים. היא זוהתה עם השליטה הישראלית בשטחים, וזכתה לסרט על שמה: "מחסומים" של יואב שמיר, ולשמה של קבוצת נשים המתנגדות לכבוש: "מחסום ווטש". היא אפילו זכתה לגירסה ערבית: מחסוּם, וברבים מָחָאסים. לכן עבר הצבא בשלב מסוים ל'חֶסֶם' במקום 'מחסום', וברבים חסמים. 'חסם' מתייחסת כבר לתחום הבריאות (חֲסַם עורקים) והנפש, דברים המעכבים אותנו לפעול או להרגיש. אז שחררנו את המחסומים מעול הכיבוש, והם עברו ללב החיים הישראליים בימי הסגר.

פאק יו מאדר פאקר

נטפליקס העלתה לאחרונה סדרת סרטים קצרים, עשרים דקות כל אחד, מוגשים על ידי ניקולס קייג', העוסקים בקללות המובילות באנגלית. שתי הקללות המובילות הן fuck ו-shit.

הסרטון יוצא להגנת הקללות. באמצעות קללות, מספרים לנו, אנחנו יכולים להרגיע כעסים, לענג, להרשים, וגם להעליב ולאיים. הקללות משמשות אותנו באופן ספונטני, ונחשבות לפי אחד המומחים לרפלקס עתיק ואבולוציוני, המצוי באזור במוח המשותף לנו ולאבותינו קדמונים. מסתבר גם ששימוש בקללה הופך אותנו לחזקים יותר פיזית בעת השמעתה. 

הסרט הראשון הוא על הקללה הגדולה מכולן, the F word, fuck, שאפשר לשמוע אותה לא מעט גם במקומותינו. קייג' עוקב אחר תולדות המילה ובעיקר אחרי השימושים המגוונים שלה, ומביא תוצאות מפתיעות. טענה עממית קשרה את המילה לראשי תיבות – fornication under consent of the king, בהתייחסות לחוקים שחייבו הסכמת המלך כדי לקיים יחסי מין. אגדה יפה, אבל המקור הוא בפועל בהולנדית שפירושו להכות, לחבוט וכדומה, מזכיר את 'דפק' הישראלי במשמעות מינית-אלימה, וגם בצלילו.

פאק נהנית מגמישות לשונית שעשתה אותה למילה מובילה. היא צצה בתוך משפטים או באופן עצמאי, מופיעה בהרחבות וצירופים כמו פאקינג, פאק יו, מאדר פאקר ואחרים. אפשר להשמיע אותה בשקט ובאריכות, לצרוח אותה בראש חוצות, או סתם לתבל משפטים. היא מאפשרת לשחרר תסכול, היא הקללה הקלסית. היא משמשת תנועות מחאה כמו "פאק דה פוליס" האפרו-אמריקנית.

פאק החלה לשמש במשמעות המינית מהמאה ה-14, אבל לאורך מאות שנים לא הייתה לה קונוטציה שלילית ולא נחשבה מילת טאבו. עם הזמן התפתחה באמצעות מטפורות: לקלקל ולהרוס, להונות מישהו ועוד. בארצות הברית היא הייתה אסורה בחוק עד 1971, ושוחררה רק אז מכלאה. עם זאת היא ממשיכה להיות מילת טאבו, המצונזרת בכתוביות בסרטים ובטלוויזיה כמו F**K או – h!@&.

סוכר, דבש ותה קר

המילה השנייה, הנשרכת במעט אחרי תפוצת fuck היא shit, שגם לה סיפור מרתק, וגם אותה אפשר לשמוע ברחובות המדינה העברית. פירושה היא צואה או בלשון מכובסת "מספר שתיים", ולשם הסוואה זכתה גם בשרשרת מילים כראשי תיבות מדומים: sugar, honey, ice tea. המרואיינים תוהים מדוע דווקא היא הפכה למילה גסה, המבטאת כעס או תיעוב, ולא המילה הנרדפת crap. שיט משמשת גם במשמעות חיובית, בנוסח that's good shit. מרואיינת מספרת שכשתבוא למסעדה תאמר, "אפשר להזמין את השיט הזה". שיט לא נולדה כמילה גסה אלא כמילה בעלת ניחוח מדעי, אבל הפכה למילה כזו כאשר התפתחה צנרת הביוב, לבתים רבים נוספו שירותים פרטיים, פעולת ההפרשה החלה להיעשות בצנעה, ומכאן הדרך לטאבו קצרה.

מקור המילה זכה אף הוא לאגדות, כמו למשל ארגזי הצואה שנערמו בספינות –ship high in transit -  במאה ה-18. המילה הגיעה למעשה מגרמנית והולנדית עתיקות. קייג' מספר על פועל רכבת שנפגע מחומר נפץ, החל לקלל בלי הרף בעיקר במילה shit, וכמעט לא היה יכול לדבר בדרך אחרת, מאחר שהחלק המעדן את השפה במוחו נפגע. בהמשך מובאים פרקים על קללות נוספות, נפוצות פחות.

כל הזין בניווטים – משה רבנו

מהן המקבילות לשתי מילים המובילות האלה בעברית? והאם בין הישראלים הן משמשות בדרך דומה?

המקבילה הישראלית ל-fuck היא מגוון השימושים בשורש הפורה זי"ן. בראשם 'זין', שאינה רק האיבר אלא מילת קללה גמישה.

תסכול. "לא עברתי את הבחינה בלשכה, איזה זין!"

כישלון מחפיר. מהווי הגולנצ'יקים: "כל הזין בניווטים – משה רבנו, כל הזין בצלפים – משה דיין; כל הזין במצב שתיים – טרומפלדור, כל הזין במשמעת לילה – אלי לוזון".

שלילה מוחלטת, ניתוק מגע. "זין בעין! זה מה שתקבל!"

אדישות. "לא שם זין. לא בזין שלי לענות לו. לא זורק זין". גם ללא שלילה: שם זין, זורק זין, באותה משמעות.

מחאה. "על הזין שלי הבחירות האלה".

רצון. "תעשה מה שבזין שלך". יזהר אשדות שר למילים של מאיר אריאל: "אין לי זין למלחמות, יש לי אומץ לאהבה".

ספקנות. "זין הוא יחזיר לי את הכסף שהשקעתי בעסק שלו".

ייאוש. "נשבר לי הזין ממנו", ומכאן שם התואר 'שבוז'.

לצד שם העצם יש גם שימוש נרחב בפועל, מקבילה ישירה של to fuck. המשמעות הבסיסית מינית, השימושים המטפוריים רבים.

הונאה. זיינתי  אותו – הוניתי אותו, גרמתי לו לנזק.

דיבורים מעצבנים. מה הוא מזיין את המוח.

פגיעה קשה. זיינו לי את הצורה.

יש לומר שהשימוש ב'זין' נפוץ אבל קלישאי פחות מ-fuck שבמקרים רבים איבד את הכוח שלו כקללה בוטה. וכמו אצל האמריקאים, גם בטלוויזיה הישראלית עדיין מסווים את המילים האלה בכתוביות, למרות שהן נשמעות לאוזן: ז**ן, ז**ה וכדומה. אולי די? מעמד מיוחד יש במערך הקללות ל'זונה', 'בן זונה' ו'בת זונה', ועל כך בהזדמנות אחרת.

המקבילה ל-shit היא חרא, מילה ערבית שיש לה גם שורש בתנ"ך. כמו באנגלית השימוש בה יוצר תחושה לא נוחה. טאבו ההפרשות קשה יותר לעיכול מטאבו המין. השימושים הם כמעט תמיד בשלילה, אבל בדומה ל'על איזה שיט את ממליצה' בפנייה למלצרית, אפשר לשמוע משפט בנוסח "זה טוב החרא הזה". בתיאבון.

הקיטים זה בכלל לא האישיו

האנגלית חודרת לכל פינה. אחרי הַיי ובַּיי התמימים נראה שדוברים ואנשי ציבור מעדיפים את האנגלית גם כאשר יש מילה עברית נאה המוכרת לכל.

"הנושא של הלמידה בזום בסגר הוא בכלל לא האישיו", אומרת מנהיגת המורים יפה בן דוד. הוא באמת לא העניין, העניין הוא המילה המעצבנת הזו, אישיו.

"אין מספיק אספקה של קיטים לטיפול בקורונה", קטי דור, כתבת בריאות של התאגיד וגם עיתונאים נוספים, רופאים ואחרים. כלומר, אין מספיק ערכות אז עוברים לקיטים? דברו שנבין.

"אנחנו חייבים לייצר אֶוֶוארנֶס למוצר על מנת לעודד גם פֶּשֶן וגם לייצר שֶרינג". את המשפט המוזר הזה שמעה אשת יחסי הציבור של האקדמיה ללשון ורד ירושלמי במפגש עם אנשי שיווק. כשתהתה על כך אמרו: מה הבעיה, ככה מדברים בתחום. אז הבה נשווק לאנשי השיווק משפט שכולנו נבין: אנחנו חייבים לייצר מודעות למוצר, על מנת לעודד גם רצון לרכוש אותו, וגם לייצר שיתופים.

אבו נפחא קורע את הסדינים

איילה זמרוני מתייחסת לשאלה על מקור הניב ביידיש "זי צערייַסט די פלאכטע" ("היא קורעת את הסדין"). "בחבר'ה שלי 'לקרוע את הסדינים' היה לישון שינה טובה. דוגמה: 'הבן החייל הגיע הביתה, וקורע את הסדינים כמעט יממה'; אקסי היה אומר לי כל שישי אחה"צ: 'אני הולך לקרוע את הסדינים'. אולי הכוונה ביידיש היא לאחת ישנונית". נראה שאכן זה העניין!

יעוד גונן מתייחס לשימושי הסלנג של 'התנפח': "נתקלתי בעבר בשימוש בפועל 'התנפח' בשני מובנים, שהובחנו לפי זהות בעל-החיים שהוצמד להם: התנפח כטווס - התרברב, התמלא בהרגשת חשיבות וערך-עצמי; התנפח כתרנגול - נפגע בכבודו ונכנס להלך רוח קרבי". רמי סריג מוסיף: "ידוע לגבי סוגים רבים של בעלי חיים, ובראשם הדג אבו נפחא, שהם נוהגים להתנפח במקרה של איום כדי להגדיל את עצמם בעיני היריב, ובכך להגדיל את האיום שהם משדרים. לשלונסקי יש שיר משעשע על צפרדע שמתנפח כדי לדמות לשור הבר, וסופו שהוא מתפוצץ".

חדש בבמת אורח: הקלגסים והגוזמבות, מילון נערי הגבעות של רועי שרון.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה ההבדל בין עמל ועבודה, מאיזו שפה הגיע הקומבניזון, מה מקור הביטויים לאכול את הראש ולעניין את התחת, מה בין עזרה לזולת לעזרת נשים ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
emoji swearing; Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

צביקה
"תעשה מה שבזין שלך" נשמע מסודר, תקני ופורמליסטי מדי. הנכון לדעתי: "תַּעֲשֶׂה מָה בַּזַּיִן שְ'ךָ"
14 בינואר 2021 הגב
יעקב ברזילי
הקללות בערבית הידועות שעליהן יכלים ערבים לשלוף סכין הפכה בעברית למשהו כמו שיט"סמאק"או ססאמק"."חולשרמוטה"ממלאת מקום משהו גדול או עצום."חולשרמוטה איזה הפסד הפסידו מכבי".בכל מקרה מומלץ לא להשתמש במילים אלה כלפי ערבי כי בשבילו זה לא צחוק אלא פגיעה בכבוד ממש.
17 בינואר 2021 הגב

הוספת תגובה