כובע טמבל, כלל אצבע, לילה לבן וחמאה על הראש

רוביק רוזנטל | 19 במרץ 2021

מה חוגגים אנשי תקשורת ב'מסיבת עיתונאים'? מה בין תפוח עץ לתפוח אדמה? מיהם הטמבלים שלובשים כובע משולש? היכן נמצא הרקיע השביעי? למה תרגיל ללא תחמושת הוא תרגיל יבש? לאיזה עולם הולך מי שהלך לעולמו? * שאל את רוביק, מוצא הצירופים, המיטב

מה מקור הפתגם 'כאן קבור הכלב'?

'פה קבור הכלב' הוא ניב גרמני: da liegt der Hund begraben. יש לו גם גירסה ביידיש: דאָ ליגט דער הונט באַגראָבן. המקור בגרמנית של ימי הביניים. המילה Hunde שפירושה כלב, פירושה כאן אוצר, מלקוח, שלל, והמשמעות: כאן טמון האוצר. מקור הניב באמונה עממית, שאוצרות גנוזים נשמרו על ידי כלב שחור, ושמו של הכלב התרחב במרוצת הזמן לשם האוצר. יש גם פתגמים מקבילים. בערבית: הוּנָא מַקְבּוּר אֶלְחִמָאר (כאן קבור החמור). בצרפתית: c’est là que gît le lièvre (כאן טמון הארנב), בעקבות לטינית: hic jacet lepus.

מה מקור הביטוי 'ציפור הנפש'?  

המקור בתלמוד: "ועל מה היכהו, אם על שוקו או ציפר נפשו" (בבא קמא צ ב), וכאן בהוראת גרון או גרגרת, איבר שפגיעה בו מסוכנת לאדם. יאסטרוב במילונו התלמודי מתרגם את הצירוף: 'ציפור החיים'. הצירוף מופיע בהוראתו החדשה, כלומר, הדבר והחשוב והיקר ביותר לאדם, בתרגומי שלונסקי: "מארה להם בציפור נפשם ובדם התמצית שלהם!" (הדון השקט, 254).

מה המקור והמשמעות של הביטוי ״אמרת כנף״?  

הביטוי הוא תרגום שאילה מגרמנית: geflügeltes Wort, ומרוסית: krylatoye slovo. זאת בעקבות ביטוי יווני קדום שיש בו שימוש נרחב בכתבי הומרוס, ושם הוראתו מילים המתעופפות מהדובר אל השומע. שאול טשרניחובסקי תרגם: "נשא משלו אליה, וידבר את אמרי הכנף" (איליאדה א, 201).

מסיבת עיתונאים בחג האורים

מה מקור הביטוי 'הגיל הרך' בעברית. האם יש לו קשר לביטוי האמריקאי tender age?

שם התואר 'רך' מציג את הילד כנעים, ענוג, לעומת הקשיות והחספוס של האדם הבוגר. על המלך שלמה נאמר שהוא "נער ורך". בספר בראשית נאמר בשיחה בין עשו ליעקב כי "הילדים רכים". המילה 'אברך' המופיעה פעם אחת בתנ"ך גררה פירושים שונים. אחד מהם הוא מדרש בלשון חכמים: "ויקראו לפניו אברך, זה יוסף, שהיה אב בחכמה ורך בשנים". מכאן נוצרו הביטויים בעברית החדשה: 'הרך הנולד' ומאוחר יותר, 'הגיל הרך'. הביטוי האנגלי tender age מתייחס לאנשים צעירים וחסרי ניסיון, ולא רק לילדים.

מה מקור הביטוי 'מסיבת עיתונאים'?     

מקור הביטוי באנגלית: press conference. 'מסיבה' בהוראתה התלמודית היא התוועדות אנשים יחד למטרה כלשהי, והיא שימשה בהוראה זו גם בעברית החדשה, כחלופה ל-conference. מאוחר יותר יוחדה 'מסיבה' לאירועי בילוי ופנאי. הצירוף 'מסיבת עיתונאים' נטבע בעיתון "מאזניים" משנת 1930, שדיווח על "מסיבה של עיתונאים" באוניברסיטה העברית.

מה המקור של הביטוי 'אצבע בעין'?       

הביטוי מופיע במשנה, אך בהקשרים שונים מהשימוש היום. "בת שלוש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה ... פחות מכן – כנותן אצבע בעין". כלומר, אם שוגלים תינוקת בת פחות משלוש הדבר אינו נחשב כי הבתולין חוזרים, כפי שמי שנותן אצבע בעין גורם לעין לדמוע, אך היא מפסיקה לדמוע ויכולה לחזור ולדמוע שוב. השימוש היום הוא בעקבות שימוש דומה באנגלית, finger in the eye, ובדרך כלל כוונתו לתקוע אצבע בעינו של הזולת כדימוי לעלבון והתגרות. שימוש אחר הוא במשמעות הנחת האצבע על קצה עינו של הדובר, רמז לכך שהזולת משקר.

מדוע לתפוח האדמה קוראים כך? למה דווקא תפוח?       

זהו תרגום מהשם שניתן בגרמנית הדרומית: Erdapfel, וכן בצרפתית: pomme de terre. זאת משום צורתו העגולה המזכירה תפוח, וגידולו על האדמה. הצירוף העברי נחשב חידוש של אנשי ההשכלה, והוא מופיע בספר לימוד מאת ברוך לינדא משנת 1788, שיצא בברלין. הגדרתו: "המה מיני פירות האדמה אשר יגדלו תוך הארץ בשורש איזה עשב". חלופה שלא נקלטה: 'תפוחי ארץ'.

מה מקור השם חג האורים?

השם מופיע אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספר י"ב של קדמוניות היהודים, והכוונה לחג האש. לשם פרשנויות שונות, ולא נראה שהוא מתייחס לחנוכה. השם אומץ בעברית החדשה כשם לחנוכה, ומופיע לראשונה בעיתון "המליץ" בשנת 1883, וכאן בחולם: חג האוֹרים.

מה מקור הביטוי ליל הסדר?      

סד"ר הוא שורש תלמודי נפוץ, אף כי המילה סֵדֶר מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר איוב, ברבים: סדרים. סדר פסח הוא מונח מארגן ולא מונח תוכן: הסדר שבו מתנהלות ארוחת הפסח והקריאה בהגדה. מכאן הפכה המילה לשמו של האירוע עצמו, ליל הסדר הוא הלילה שבו האירוע מתרחש.

ארץ הקודש והבאר הקדושה

מה מקור הביטוי מלח הארץ?    

מקור הצירוף בברית החדשה: "אתם מלח הארץ, ואם המלח היה תפל במה ימלח? הן לא יצלח עוד לכל" (מתי ה 13). המלח נחשב יקר המציאות ונחצב מעפרות הארץ בעבודה קשה. חיילי רומא קיבלו את משכורתם במלח ומכאן התגלגלה salary בהוראת משכורת. על פי ההקשר ייתכן שהכוונה בספר מתי הפוכה, וכוונתו למלח שהתערב באדמה ואיבד את המליחות שלו. הביטוי מופיע בשפות רבות. השימוש העברי מיוחס לס. יזהר, שכתב בסיפורו "שיירה של חצות": "על היותם מלח הארץ וצבי תפארתה".

מכנים את ארץ ישראל 'ארץ הקודש'. הכינוי אינו נמצא בתנ"ך. מה מקור הכינוי הזה?

הצירוף 'ארץ הקודש' אינו מופיע בתנ"ך וגם לא בתלמוד, אלא רק בימי הביניים. רד"ק, למשל, אומר: "כאילו כל אחד מבני הגלות הומה וצועק מן הגלות שיתאווה אל ארץ הקודש לשוב הכבוד אליה". מקור הביטוי בלטינית: terra sancta, ומכאן התגלגל לאנגלית: the Holy Land, ולשפות רבות אחרות. הכינוי מופיע גם בערבית ככינוי לסעודיה: בִלאד אלחרמיין (מילולית: ארץ שני המסגדים הקדושים), המתייחס למסגד הנביא במדינה ולכעבה במכה. הבודהיסטים קוראים 'ארץ הקודש' להודו, ארץ הולדתו של בּוּדהָא. בספר זכריה מופיע ביטוי קרוב: 'אדמת הקודש'.

מדוע בעברית מכנים אושר גדול ותחושת התעלות בביטוי 'הרקיע השביעי'?

מקור הביטוי הוא בשפות שונות, ביניהן יידיש: אין זיבעטן הימל, אנגלית: in seventh heaven, גרמנית: im siebten himmel sein, וכן בצרפתית, ערבית ופולנית. לפי מקורות היהדות והאסלאם יש שבעה רקיעים, זה מעל לזה. לשון חכמים: "מיד כשעלה משה למרום פתח הקב"ה שבעה רקיעים והראהו בית המקדש של מעלה" (פסיקתא רבתי כ). בקוראן נכתב: "ויצר את שבעת הרקיעים" (מא, 11).

מה זה ״בחייאת זומזום'? מאיפה זה בא?  

'בחיאת' היא מילה הפותחת שבועה בערבית, ומכאן הגירסה העברית 'בחיי'. זמזם היא באר קדושה הנמצא במסגד אל חראם במכה. השבועה 'בחייאת זמזם', המתייחסת לבאר הקדושה, זכתה לגירסה ישראלית: 'בחיאת זומזום', וגם 'בחיי זומזום'.

באר זמזם

באר זמזם במכה ויקימדיה

מה מקורו של הפתגם 'אם ההר לא יבוא אל מוחמד, יבוא מוחמד אל ההר'?   

הביטוי קיים באנגלית ובצרפתית, ובגרסה דומה גם בגרמנית. על פי האגדה התבקש מוחמד להראות את כוחו כאשר ציווה על הר צפה, גבעה ליד העיר הקדושה מכה, לבוא אליו. משלא נענה ההר לציוויו, אמר את הדברים האלה. ככל הנראה אין מדובר בסיפור מוסלמי, מה גם שהנביא מוחמד אינו נתפס כעושה ניסים. דוברי העברית נוטים להפוך את הביטוי: "אם מוחמד לא יבוא אל ההר, יבוא ההר אל מוחמד".

תרגיל יבש? חמש חמש!

מה מקור הביטוי על אותו אדם שגם אכל את הדגים המסריחים, גם חטף מכות וגם גורש מהעיר?         

הביטוי מבוסס על סיפור המופיע במדרש: "משל למה הדבר דומה? לאחד שאמר לעבדו: צא והבא לי דג מן השוק. יצא והביא לו דג מן השוק מבאיש. אמר לו בגזירה, או תאכל הדג, או תלקה מאה מכות, או תתן לי מאה מנה. אמר לו: הריני אוכל. התחיל לאכול, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני לוקה! לקה ששים, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני נותן מאה מנה. נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה" (מכילתא, בשלח, ויהי פרשה א). ביידיש נוצר מכאן הביטוי 'מכות און פוילע פיש' (מכות ודגים סרוחים). הסיפור הזה רווח בפולקלור העמים ובפולקלור היהודי במזרח ובמערב, ובחלק מן הגרסאות נוסף הגירוש מן העיר.

למה אומרים 'לילה לבן'?

לילה לבן הוא לילה שאין ישנים בו, והוא מוכר בצרפתית, ברוסית ובשפות נוספות. מקור הביטוי בנוהגים שהיו מקובלים בימי הביניים בהקדשת אדם למעמד אביר. בגמר הכשרתו עבר פרח האבירים טקס נוצרי-צבאי שבו טיהר את גופו, התוודה על חטאיו, לבש מלבושים לבנים נקיים וגלימה אדומה ונשאר ער כל הלילה, כשהוא עומד או כורע ברך לפני המזבח.

היכן מגיע הביטוי 'מדינות עולם שלישי', ככינוי למדינות נחשלות?

מקור הביטוי בצרפתית: tiers monde, והוא נטבע על ידי הדיפלומט הצרפתי ז'ורז' בלנדייה בשנת 1956, בעקבות כינוס המדינות הבלתי מזדהות מאסיה ואפריקה. בעקבותיו נשמעו גם החל משנות השישים הצירופים 'העולם השני' שיוחס למדינות הגוש הקומוניסטי, ו'העולם הראשון' שיוחס למדינות המערב. בצרפתית מקורו של הביטוי כנראה בביטוי 'המעמד השלישי', המתייחס לפשוטי העם .

האם הסלנג הצבאי 'לערוך תרגיל יבש' (ללא ירי חי), לפני 'תרגיל רטוב' (עם ירי) נגזר מהאנגלית: a dry run?

בארצות הברית הביטוי נולד מאימוני מכבי האש, שם אימון במים הוא wet run, ואימון בלי מים הוא dry run. הצבא האמריקני אימץ את המונחים והוציא אותם מהקשרם, ודווקא התחמושת היא 'רטובה'. צה"ל הלך בעקבותיו, בביטויים 'תרגיל יבש' ו'תרגיל רטוב'.

מה מקור הביטוי 'חמש חמש' לציון 'שומע היטב' בקשר הצבאי?    

המקור הוא בשפת הרדיו של הצבא הבריטי ממלחמת העולם השנייה, בביטוי five by five. המספר הראשון מציין שעוצמת הקול היא חמש, כלומר, הגבוהה ביותר בסולם אחד עם חמש. החמש השני מציין שבהירות הקול היא חמש. חמש חמש: העוצמה והבהירות של הקול הן באיכות מקסימלית.

שמעתי בכל מיני סיטואציות את הביטוי 'לדפוק טוק', במשמעות לתפוס תנומה. מה מקורו?

המקור הוא בלשון חיילי חיל הים. 'תוק' פירושו מנוחה או שינה, קיצור של 'ניתוק'. כמו כן מוכר בשפה זו המונח 'גע-תוק', קיצור של מגע-ניתוק, הפעלה וכיבוי של מכשיר, ואולי מכאן התגלגל לתחום השינה.

חידות קרש וישיבה מזרחית

מנין 'כובע טמבל' קיבל את שמו? מה הקשר בינו לאופן בו משתמשים כיום במילה טמבל?  

השם הזה ניתן לכובע המקוואי, המזוהה עם מקווה ישראל, בשנות השלושים של המאה הקודמת. על פי כמה השערות יש אכן קשר בין טמבל שפירושו טיפש (ובטורקית: עצלן) לבין הכובע, והשם ניתן על שום דמיונו לכובע השוטים האנגלי (dunce cap) – ראו צילום בראש הטור. יש קושרים את השם על פי הצליל למילה האנגלית dumbbell, שהוראתה משקולת לשרירי היד, והיא משמשת כינוי לטיפש. השערה נוספת היא שזהו גלגול של כובע הטמפלרים, ששהו בארץ ישראל שנים רבות ועסקו בחקלאות, 'טמפלר' שובש ל'טמבל'.

שמעתי פעמים אחדות שמשתמשים בביטוי 'חמאה על הראש' בהקשרים שונים. לא נהירים לי משמעות הביטוי או מקורו.       

הביטוי 'הולך עם חמאה על ראשו' מתייחס למי שחושף בלי דעת את נקודת התורפה שלו. הוא מופיע בשפות רבות, כמו יידיש: ווער עס האָט פּוטער אויפֿן קאָפּ, טאָר אויף דער זון ניט גיין (מי שיש לו חמאה על הראש, שלא ילך בשמש). אנגלית: He who has butter on his head, should stay out of the sun, וכן בגרמנית ובהולנדית. בערבית אומרים: אִדַ'א כַּאן רַאסַכּ מִן שַׁמְע, פַלָא תִמְשִׁי פִי(אל)שַׁמְס (אם משעווה ראשך עשוי, אל תלך בשמש בראש גלוי).

מהיכן מקור הבדיחות מהסוג "מה ההבדל בין פיל, פסנתר ומשפחה"? האם יש להן קשר (כרונולוגי או אחר) לבדיחת "what’s the difference between piano, tuna fish and tube of glue"?     

החידות האלה מכונות גם 'חידות קרש' שכן הן בעצם סוג של בדיחה לא ממש מצחיקה. החידה הראשונה היא תרגום מותאם לעברית של החידה האנגלית. התשובה לחידה האנגלית היא: you can tune a piano, but you can't tuna fish. כששואלים, אז מה עם שפופרת הדבק עונים: ידעתי שהשפופרת הזו תתקע (stick) אותך. התשובה לחידה העברית היא: "אתה יכול להפיל פסנתר, אבל אתה לא יכול לפסנתר פיל". כששואלים, ומה עם המשפחה? עונים: "טוב, תודה, ואיך אצלך?"

מהיכן בא הביטוי המציין שאדם נפטר 'הלך לעולמו'?       

הביטוי נטבע בעקבות קהלת: "כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים" (יב 5). כאן 'עולם' משמש בהוראת נצח, כלומר, בית עולם (ובארמית בית עלמין) הוא בית הנצח, הבית שבו יגור אדם לנצח, ולא בהוראת מרחב או יקום, המקובלת בלשון חכמים. הניב בגרסתו המקובלת מצוי בספר חסידים: "איש אחד כשהלך לעולמו נתן טליתו לאחר כדי שיתעטף בו".

מה מקור הביטוי דרך ארץ?       

הביטוי 'דרך ארץ' מקורו במשנה, ויש לו שלושה פירושים. במסכת אבות פירושו פרנסה: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון". במסכת פסחים בתלמוד פירושו נימוסים טובים: "השותה כוסו בבת אחת – הרי זה גרגרן, שניים – דרך ארץ, שלושה – מגסי הרוח". המשמעות השלישית, גם כן בתלמוד, היא יחסי מין.

מה מקור הביטוי 'כלל אצבע'?    

'כלל אצבע' הוא עיקרון הבנוי על ניסיון חיים ולא על שיטה מדעית. המקור באנגלית: rule of thumb (כלל אגודל). הצירוף מופיע לראשונה בסוף המאה ה-17, ויש מחלוקת על מקורו. הטענה המקובלת היא שהכלל נטבע בימים שבהם מדידות אורך נעשו באמצעות האגודל. טענה אחרת היא שלפני היות המדחום קבעו את טמפרטורת הליקר באמצעות אצבע. טענה נוספת היא שמקור הצירוף בחוק שלפיו אסור להכות אשה במקל העבה יותר מאגודל, אך היא אינה מבוססת. בהווי הישראלי יש רואים ב'כלל אצבע' את הנוהג לבחון את כיוון הרוח בעקבות הרטבת האצבע והנפתה באוויר הפתוח.

מה מקור הביטוי 'ישיבה מזרחית'?

השימוש בצירוף היום מתייחס בעיקר לצורת הישיבה במזרח אסיה, ישיבת הלוטוס. ואולם, הביטוי מוכר כבר כמאה שנה, כאשר המפגש וההתייחסות לתרבות המזרח אסיאתית היו בחיתוליהם, ואין ספק שהמקור הוא בישיבה הבדווית. בעיתון דבר מיום 1.4.1932 מובא סיפור לכאורה מפי רועה בדווי ובו נכתב "סולטן, עוזרי הנאמן, התיישב ישיבה מזרחית".

חדש בבמת אורח: אוטוליין גדול ויפה, קח אותנו למחנה. עמוס רודנר מביא סיפורים, שירים ואמרות מהווי היקים של גבעת ברנר

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': האם יום הולדת הוא זכר או נקבה, מהיכן הגיעו אלינו 'שופוני' ו'אכל חזוק', מה מקור השם משי זהב, איך נולד הביטוי 'עמד על תילו' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה. 

תגיות :
Steve VoghtFollow, Solstice Parade-22, The dunces leading the band of graduates; Flickr תמונה ראשית

תגובות

עודד אבישר
לגבי כובע טמבל: האם יכול להיות שצורת הכובע שמזכירה צורת פעמון, היא הסיבה לחלק ה BELL בביטוי? כלומר: פעמון טיפש.
18 במרץ 2021 הגב
אמיר
הגיל הרך: ילדים הם באמת רכים יחסית למבוגרים. הביטוי מתיחס למציאות ממש. מסיבת עיתונאים: מסיבה היא אספה כי אנשים מסבים בה, יושבים יחד במעגל. הרקיע השביעי: מתיחס לתאוריה קוסמולגית מקובלת בעבר: סביב הארץ יש שבעה רקיעים, כדורים, זה סביב זה.
18 במרץ 2021 הגב
יעקב פרוינד
רוביק, תענוג עילאי לשוטט בזירה. תודתי והתפעלותי ממגוון הנושאים ועומקם, ממש "היי-טקסט", אנצל זאת לברכת חג שמח והמשך פעילות יוצרת להנאת כולם !
18 במרץ 2021 הגב
אברהם שלם
'סדר ליל הפסח', כמו סדר ראש השנה וכו'. מתאר את סדר הקריאה בליל הפסח. סדר ליל פרושו בעברית הסדר של הליל, אבל מי שרגיל לאידיש, יכול להבין זאת הלילה של הסדר. כי באידיש רגילים קודם את התואר ואחריו את שם העצם, כמו באנגלית גם כן ( אבל לא בצרפתית). זה כנראה מקור הטעות. מכל מקום הטקס של ליל הפסח אינו סדר, אלא 'הגדה', וזה מה שכתוב על הספרים המודפים 'הגדה של פסח'.
22 במרץ 2021 הגב
רינ ה ברקת
בהקשר להארותיך לגבי הביטוי "פה קבור הכלב" ברצוני להוסיף, כי משום-מה בעברית משתמשים בביטוי זה לתאר נקודת תורפה, ולאו דווקא אוצר. רינה ברקת
25 במרץ 2021 הגב

הוספת תגובה