מאו"ם שמום עד רמזור שמזור, ומילון מלחמת המפרץ

רוביק רוזנטל | 22 בינואר 2021

מלחמת המפרץ מציינת שלושים שנה, ומזכירה בעניינים רבים את מלחמת הקורונה העכשווית, ועכשיו המילון. דפוס הזלזול מיידיש 'שמ' הדביק גם את ראש הממשלה, והוא לא הראשון. וצרור קללות באיטלקית המגלה שכל העולם מקלל עם אותו ראש כחול

במפגש מוקלט עם אחד מאגפי "השולמנים" אמר בנימין נתניהו בין היתר: "אנחנו תכף נדבר על הפיצויים, מה יכולנו לעשות ומה לא עשינו, רמזור שְמָזוֹר, כל השטויות האלה". נתניהו השתמש כאן בסמן הזלזול שהעניקה היידיש לעברית: בהברה הראשונה  מתחלף העיצור הפותח ב'שמ'. אולי לא רצה לחשוף זאת, אבל הוא בהחלט הביע זלזול במודל הרמזור.

גולן שמולן וכיבוש שמיבוש

שיטת ה'זלזול שמיזול' שימשה את מנהיגי ישראל וקברניטיה מאז ראשית המדינה.

או"ם שמום. מורשת בן גוריון.

אבו נידאל אבו שמידאל, כולם אש"ף. רפול עם היציאה למלחמת לבנון, כאשר נאמר לו שאבו נידאל שהתנקש בשגריר ארגוב איננו אש"ף.

קסאם שמסאם. שמעון פרס מזלזל ביכולת העזתים לתקוף את ישראל. ב-20 ליוני 2006 אמר לתושבי שדרות: "צריכים לומר לפלסטינים: קסאמים שמסאמים, אנחנו נחזיק מעמד. אנחנו לא נזוז מכאן".

הדתה שמדתה. נפתלי בנט מזלזל בטענות על הדתה במערכת החינוך.

השימוש ב-'שמ... הזלזול' אופייני למאמרי דעה ותגובות ברשת, ונצמד למילות המפתח של השיח הציבורי. גדעון לוי, הארץ: "הרוב שלא אכפת לו, גולן-שמולן, שלום-שמלום". רן אדליסט, מעריב: "הצעד הנכון הוא לאו דווקא כיבוש שמיבוש". תגובה בפייסבוק: "חיסון שמיסון. קצת צום, תפילה והווירוס נעלם בדיוק כשמדענים עולים על תרופה במקרה". תגובה בוויינט: "אובמה שמובמה, אנחנו צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו ואך ורק שלנו". תגובה ב'העין השביעית': "ביבי שמיבי קורונה שמורונה כל היום".

השמגגה השמנדריק לבוש בשמאטעס

עיון במילוני היידיש מגלה שלדפוס הזה ביטוי במילים רבות המתחילות ב'שמ' שיש להן גוון שלילי או מלעיג, לעיתים כשיבוש מכוון של מילה מקורית. חלק ניכר מהן התנחלו בסלנג הישראלי. הכתיב בתעתיק עברי לנוחות הקריאה.

שמָאטע. סמרטוט. שמאטניק הוא מוכר סמרטוטים. בעקבות שמאכטע, דבר פעוט ערך.

שמאלץ. שומן, ובהרחבה אומנות חסרת ערך הפונה אל רגש שטחי. שמאלציג הוא שמן.

שמֶגֶגֶה. נבל. צורת משנה של מעגעגע, שפירושה בטלן.

שְמַדשטיק. מעשה מרמה. החלק הראשון היא המילה העברית שְמָד. גם שמדקופּ – נוכל.

שמוּגלר. מבריח מכס.

שמוֹיגער. טיפש. גם שמוֹיש.

שמוֹנצעס. דברים חסרי ערך. במקור: בדיחה, פטפוט ריק.

שמועסער. פטפטן. על פי 'שמועה' העברית.

שמוּץ. חלאה, זוהמה. שמוציג: מלוכלך.

שמוֹק. איבר המין הגברי, ובהרחבה אדם רע, נבל ואנוכי.

שְמיץ. מכת שוט.

שְמיר. מכת מריחה, מארסנל המכות בחדר הלימוד של דרדקי העיירה.

שמֶנדריק. פרחח. מילה מומצאת של אברהם גולדפדן.

שמערְל. פלוני אלמוני, בצמד 'שמערל ובערל'. צורת חיבוב-זלזול של שמריהו.

שִמפָחָה. שיבוש המילה משפחה כדרך של גנאי. נהגית ככל הנראה שִמְפּוֹחֶה.

לשתות מים עם באבא בובה

שלושים שנה חלפו ממלחמת המפרץ של חורף 1991. במלחמה הזו נלחמו אחרים ואנחנו נדחקנו למקלטים ולחדרים האטומים והקשבנו לכלי התקשורת. תחושת הסגירות והקושי למצוא פתרונות מזכירה גם את המלחמה הנוכחית, מלחמת הקורונה. ולהלן מילון מלחמת המפרץ.

אב"כ. אטומי-ביולוגי-כימי. החשש הגדול שלא התממש מטילים לא קונבנציונליים.

אם כל המלחמות. השם שהעניק למלחמה סדאם חוסיין.

באבא בובה. "זהו זה" נקראה אל הדגל הלאומי, עוד מקבילה למלחמת הקורונה. מוני מושונוב בדמות מקובל בשקל מסביר בגימטרייה את גלגוליה של "עריק" (ע"ע), שבה מסתתרות מילים כמו עיר, ריק, עירק וערק.

גל שקט. רדיו נטול רדיו, אלתור יצירתי בימי מלחמת המפרץ לצורך התרעה על טילים.

האולפן המשולב. שילוב שידורי גלי צה"ל וקול ישראל.

החדר האטום. אביו החוקי של הממ"ד.

המרגיע הלאומי. נחמן שי במלחמת המפרץ, אז דובר צה"ל.

הקואליציה. 34 המדינות שחברו בהנהגת ארצות הברית להילחם לצד כוויית.

התמגנות. מסכות אב"כ על הפנים. לא ממש תשובה לטיל הנופל על הבית. המסכה במלחמת הקורונה יעילה כנראה מעט יותר.

מוּכָנוּת. ניילונים, נייר דבק, שישיית מים מינרליים. פיתוחים: מוכנות אישית (נחיתה זמנית באילת) ומוכנות מבצעית.

מלחמת המפרץ הראשונה. זכתה לשמה לאחר מלחמת המפרץ השנייה, באוגוסט 2003.

מרחב מוגן. גירסה מורחבת של הממ"ד.

נחש צפע. סיסמת ההתראה ברדיו, שניתנה כדקה לפני נחיתת טילי הסקאד על ישראל.

סופת מדבר. השם שנתנו מדינות הקואליציה למלחמה.

סקאדים. טילים שבהם השתמשו העירקים, בערבית: "אל חוסיין". שוגרו ממשגרים ניידים.

עריקים. הכינוי שהעניק ראש עיריית תל אביב-יפו, שלמה להט, לתושבי העיר שעזבו אותה בימי המלחמה: "מי שעורק מתל אביב עורק גם מהמולדת".

ערכות מגן. מסכות גז ומזרקי אטרופין. עקב החשש ממתקפת אב"כ.

פטריוט. סוללות שהציבה ארצות הברית, מערכת טילי קרקע אוויר שתוכננה נגד מטוסים והוסבה ליירוט טילים. בדרך כלל נכשלו במשימה. בדיחה מהימים ההם: פטריוט פוגש סקאד ושואל אותו איפה רמת גן. הסקאד: "בוא אחרי". אפשר גם בסדר הפוך.

תשתו מים. משפט אלמותי של המרגיע הלאומי (ע"ע) שהפך קאלט, ואת נחמן שי לגיבור לאומי.

עולם הנעליים ועולם הגילוח מחכים לעולם הבא

אורי קליין כותב: "בשנים האחרונות עוברת העברית מהפכה עולמית. עולמות לאין מספר ניתכים עלינו. 'אני בא מעולם הביטוח', אומר הסוכן ומקווה שנסמוך על הידע המקצועי שלו. 'יש חידושים בעולם ההנעלה', אומר מוכר הנעלים. 'מהפכה בעולם הרפואה בישראל", אומר המענה המוקלט של קופת החולים. ואני חשבתי שישראל היא בעולם. והנה אני למד שבישראל יש עולמות (למשל עולם הרפואה). מי יאיר את עיני?"

'עולם' היא אכן מטפורה מובילה ופורייה המתייחסת לכל מה שהוא מכלול, כל מה שכלול בתחום כלשהו. השימוש במילה נועד להעצים את התחום, ולכן הוא אהוב מאוד על פרסומאים נוסח "עולם המים של חמת", או "מאך שלוש ישנה מקצה לקצה את עולם הגילוח". בעברית השימוש הזה ב'עולם' נשען על מונחים רבים בלשון חז"ל המפרידים את הישות או המציאות לעולמות נפרדים: העולם הבא, עולם הפוך ועוד. בעברית המודרנית השימוש כבר מקיף את כל העולמות האפשריים. השימוש הזה מוכר בשפות רבות. במילון אוקספורד מובאות למילה world שנים עשר הגדרות ותת-הגדרות, וכמה מהן מתייחסות לעולם מוגדר ולא לעולם כולו, בצירוף דוגמאות: 'עולם דוברי האנגלית', 'עולם החיות', 'הם היו אגדה בעולם התאטרון הבריטי', 'ההורים מתנתקים מעולם הכנסייה' ועוד.

המילה 'עולם' מופיעה 437 פעמים בתנ"ך, ותמיד במשמעות זמן או נצח: אהבת עולם, ברית עולם, דיראון עולם, מעתה ועד עולם ועוד. המרחב הפיזי נקרא אדמה, תבל, חלד או ארץ.  מכאן גם 'בית עולם' ממגילת קהלת, או בארמית 'בית עלמין', המקום שבו נטמנים המתים עד קץ הימים. בלשון חז"ל קיבלה 'עולם' את המשמעות המרחבית או הכוללת נוסח 'אדון עולם', 'בורא עולם'. 'עולם' היא אפוא מילה המצביעה על אחדות הזמן והמרחב.

גם האיטלקים יודעים לקלל

אלישע פרוינד מתייחס לדיון על הקללות המובילות באנגלית ובעברית: "'שיט' אינו הביטוי היחיד שהתעדן וקיבל גושפנקה לשמש כמונח עובר לסוחר. בשפות רבות אחרות איבדו מילים גסות את משמעותן המקורית, רובן בעלות אופי מיני, לחלק מהשיח המקובל, ולפרקים תוך התעלמות מהמשמעות המקורית של המילה.

כך למשל 'ברדק', שלמיטב ידיעתי משמעה בית זונות. כך קרה גם למילים רוסיות אחרות שסיומן 'מאט' (לך קיבינימאט). 'שייסה' הגרמנית משמשת פחות או יותר באותה דרך שבה משתמשים ב'שיט', ועוד. הערבית תרמה גם היא את 'תיז אל נאבי' ("שירתתי בבסיס בת'יז אל נאבי"), מילולית: התחת של הנביא. בלדינו – דמיקולו, מילולית מהתחת שלי, אבל מי מכיר את המקור?

באיטלקית משמש הביטוי vaffanculo (הלחם של vai fare in culo) שמשמעו 'לך תעשה (תזדיין) בתחת' מעין מילת ביטול, דומה אולי לצירוף בעברית 'רד ממני', או מקבילו בלשון נקייה va a farti fottere שפירושו get stuffed או screw you. המילה cazzata (קצאטה) משמעה שטויות, והיא נגזרת מ-cazzo שפירושה זין, שכמקבילתה בעברית, איבדה את משמעותה הגסה.

בעגה של האפרו-אמריקנים היה הצירוף motherfucker למעין סמל לשוני של המגזר. הבדיחה מספרת על ילד ששב מבית הספר ביום הראשון ללימודים וסיפר לאימו שלמד מילה חדשה. 'מה המילה?', שאלה האם. 'למדתי את המילה mother'.  'למדת רק חצי מילה', השיבה האם".

נעם ניומן מתייחס למקבילה הנקייה יחסית של shit – crap. "על פי ויקיפדיה, בבריטניה היה במאה ה-19 יצרן אסלות בשם תומס קראפר. ועל סמך כך, האסלה מכונה crapper, וכמובן מה כנכנס לשם הוא crap".  סיפור חביב ועוד אגדה אורבנית לשונית, כפי שקובעת גם ויקיפדיה. המילה קראפ מוליכה הרחק הרחק מהמאה ה-19, אל השפות הגרמניות והשפה הלטינו-אנגלית, ועברה בדרך כמה גלגולי משמעות. 

סיפור אחר מביא יריב שיזף בהתייחסות למונח שמקורו לא נמצא 'לאכול את הראש': "המקור הוא מנהגה של נקבת גמל שלמה לאכול את ראשו של בן זוגה תוך כדי תינוי אהבים. היא מקפידה לא לחסלו עד שהוא מפרה אותה, ודואגת שהתהליך יהיה איטי, מענג לשני הצדדים וטעים ומשביע לה. כשהוא גומר, הוא באמת גומר את חייו".  סיפור יפה, אבל בזהירות המתבקשת נאמר שזו אינה דרך שבה נולדים ניבים עממיים.

חדש בפינת עיון: גידולי הפרא של הרשת, על שיח השנאה בטוקבקייה.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיע הכינוי חניוק כלפי חרדים, למה אומרים 'צמבל בלי להשיב לעולמים', מאיפה צץ הביטוי 'חמש חמש' בשפת הקשר הצבאי, מי קבע שרופא גרוע הוא סנדלר ומי קרא לנו להחזיק מעמד ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
ניסיון יירוט טיל סקאד במלחמת המפרץ, carsforum תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

אלישע פרוינד
סטיגמה. מקור המילה ביוונית ומשמעה נקודה (או דקירה). ממנה נולדה גם האות היוונית ϛ STIGMA (שנעלמה מהאלפבית המודרני). ה "סטיגמטה" היא צורת הריבוי של סטיגמה והוסבה בדת הקתולית כשם נרדף ל 5 הפצעים/דקירות בגופו של ישו הצלוב (2 בידיים, 2 ברגליים ואחד בחזה). "התגלות" של סימנים כאלה בגופו של איש או אישה הפכו אותם לקדושים (הראשון שמתועד במסורת הנוצרית הוא פרנציסקוס הקדוש מאסיזי). המילה התגלגלה אמנם כציון לדבר או אדם שלילי אך משמשת גם במובנה המקורי, למשל בתסמונת "אסטיגמטיזם" המוכרת ברפואת העיניים כחוסר יכולת מיקוד.
21 בינואר 2021 הגב
חגית
בהתייחס למילים ביידיש המתחילות ב-שמ כמילים בעלות גוון או אופי שלילי, או כמילים המשמשות לגנאי: האם הדבר קשור לשורשים הגרמניים של היידיש? הרי גם באנגלית מילים תקניות רבות המתחילות ב-sm הן בעלות גוון שלילי. לדוגמה: smirch, smirk, smite, smother, smut, smudge?
21 בינואר 2021 הגב
יעקב
במדור השאלות (מס" 14) הוזכרה המילה סנדלר ביידיש כתואר מזלזל ברופא גרוע. המקבילה בלדינו היא : mata sanos = קוטל בריאים.
22 בינואר 2021 הגב
יעקב
הביטוי הוולגרי באיטלקית שהוזכר לעיל Vaffanculo שפירושו המילולי לך "לעשות" בישבן, מקורו הומופובי ואומץ כסיסמה ע"י מנהיג מפלגת "חמשת הכוכבים", הקומיקאי בפה גרילו. "לעשות" במשמעות של קיום יחסי מין נקלט גם בסלנג העברי.
22 בינואר 2021 הגב
דן הראל
מקובלנו: תינוי צרות, התניית אהבים.
23 בינואר 2021 הגב
אביבה רום
שלום, שנים עשר הגדרות?????
23 בינואר 2021 הגב
Assaf Hoz-Klemme
שמאלץ (שומן של בעל חיים מומס שמשמש למריחה ובישול) , שמוגלר (מבריח) ושמוץ (לכלוך) הן מילים בגרמנית בשימוש היום. רק במקרה הן מתחילות ב ״ש״
24 בינואר 2021 הגב

הוספת תגובה