השמות המוזרים של צמחי ארצנו, והשיר של מטושקה

רוביק רוזנטל | 29 בינואר 2021

לכבוד ט"ו בשבט, מפגש עם השמות המוזרים בעברית שהוצמדו לצמחי ארצנו, מ'בטנונית שעירה' ועד 'מרמר מצוי', ואסוציאציות חופשיות בצידם; איך הפך הפקיד לשק החבטות של הפוליטיקאים; וגירסה מרגשת עם טוויסט היסטורי לאחד משירי האירוויזיון של השנים האחרונות

מילת השבוע היא ללא מתחרים 'פקיד'. על היועץ המשפטי אמר נתניהו כי "פקידים לא יגידו לנו איך להוציא את הכסף", וישראל כץ השתלח שוב בפקידי האוצר, הפורשים ואלה שיפרשו בעתיד, בטענה שתפקידם למלא הוראות ולא להוביל מדיניות.

גם בשואה היו פקידים

מה הפך את 'פקיד' לתואר מבוזה ומילת גנאי? זה לא תמיד היה כך. 'פקיד' מופיעה 13 פעמים בתנ"ך, ופירושה מנהל או ממונה, כלומר, העליון בהיררכיה, מי שיש לו 'פקודים' והוא נותן להם 'פקודות'. גם המילה 'פקידות' מופיעה בתנ"ך, בספר ירמיהו. בין הפקידים נמצא דמויות מכובדות כמו יואל בן זכרי, זבדיאל בן הגדולים, יזרחיה וזבול. הפקיד נמוך רק מן המלך ואמור לשרת אותו. 'פקיד' היא מילה אחת מני רבות באחד השורשים הפוריים ביותר בעברית: פק"ד, שיש לו נציגים בכל שבעת הבניינים, ובשמות עצם רבים.

בעברית החדשה 'פקיד' ירד בסולם ההיררכיה, והדגש על מעמדו הוא שיש מי שממונה עליו. עבודתו נחשבת אפורה והוא נעדר סמכויות. תרגום של clerk האנגלית, בעוד המילה האנגלית official, בעל מעמד רשמי, מתאימה יותר למשמעות המקראית. אמנון שפירא יצא בימי ההתנתקות נגד יונתן בשיא, ראש מנהלת ההתנתקות ועמיתו בציונות הדתית: "גם בשואה היו פקידים", בהתייחסות למי שממלא הוראות גם אם אינן מוסריות.

האם היועץ המשפטי לממשלה הוא 'פקיד'? הוא בלי ספק עובד מדינה, או בנוסח האנגלי civil servant. אבל מעמדו, שלא הוגדר באופן מלא מאז קום המדינה, הוא של מוסד עצמאי שאינו כפוף לממשלה, ובמקרים רבים היא זו שכפופה לו. בכך הוא חלק מהרשות השופטת יותר מאשר הרשות המבצעת. לא בכדי המאבק המנוהל נגדו הוא חלק מהמערכה כללית כנגד מעמדה של הרשות השופטת.

הבולבוסין, התרזה ואזובי הקיר

ט"ו בשבט הגיע, והוא חג לאילנות, לפרחים ולכלל צמחי ארץ ישראל. תחיית הלשון העברית עמסה על עצמה גם משימה קשה: שמות עבריים לכל סוגי הצמחייה. לצורך זה עמדו לשירות המחדשים  במקורות כ-600 שמות צמחים. הפרשנים והחוקרים ניסו להתאים צמח במקורות לצמח שהכירו, אבל המאמץ הזה נשא פרי חלקי מאוד, ורוב הצמחים שלהם ניתנו שמות בעברית החדשה נשענים על זיהוי כללי או שרירותי.

בחלק מהמקרים הזיהוי שגוי בעליל. האזוב זוהה בטעות עם טחב, אולי בהשפעת הצירוף התלמודי 'אזובי הקיר', בעוד שמדובר בצמח התבלין מיורן, הנקרא בערבית זעתר. הבולבוסין המשנאיים זוהו בטעות עם תפוחי האדמה שהגיעו מיבשת אמריקה, והבוטנים עם אגוזי אדמה. 'תִרזה' המופיעה בספר ישעיהו כעץ יער, זוהתה עם העץ ששמו הלועזי birch. בעקבות הזיהוי כתב ביאליק את השיר 'תרזה יפה', אך עץ זה לא גדל מעולם בארץ ישראל. הערמון המקראי זוהה בטעות כעץ הקסטניאה, בעוד ככל הנראה מדובר בדולב המזרחי. 'שושנה' המקראית זוהתה בטעות עם 'ורד' המשנאית. 'קישוא' המקראי הוא המלפפון של היום. השם הוצמד לירק בעקבות השם הערבי כוסא, בעוד המלפפון המשנאי הוא על פי שמו היווני מלון מתוק. עץ הברוש הגיע מלבנון, ולכן אינו מתאים לזיהוי שלנו לברוש היום. אלה דוגמאות מעטות מתוך רבות.

כדי לענות על החסר נוצר לאורך מאה השנים של פעילות ועד הלשון והאקדמיה מילון שמות צמחים גדול ממדים. בגירסתו האחרונה משנת 2003 הוא מכיל כ-3000 שמות צמחים, שרק מעטים מהם שמרו על שמם הלועזי. עיון בשמות מעלה פן מפתיע: הם מלאי דמיון, רבים מהם מוזרים ואפילו מצחיקים, וגם מעוררים אסוציאציות פרועות.

לכבוד החג אספה הזירה הלשונית חלק משמות הצמחים המצחיקים ביותר, והוסיפה להם אסוציאציות פרטיות. המעוניינים במילון המלא מוזמנים להיכנס למילון צמחי ארץ ישראל (תשס"ג) של האקדמיה ללשון. 

ימלוח פגום ובטנונית שעירה

הצמח הכי מגניב. אַרְכֻּבִּית שְׁבַטְבַּטִּית.

הצמח הכי נשגב. הֵילֵל חֶרְמוֹנִי.

הצמח הכי משודרג. אֲזוֹבְיוֹן דָּגוּל.

הצמח הכי חכם. בְּקַעְצוּר שְׁלוֹשׁ-הָאֻנּוֹת.

הצמח הכי אהבל 1. אַסְתּוֹם מָצוּי.

הצמח הכי אהבל 2. שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל שׁוֹטָה.

הצמח הכי דפוק. יַמְלוּחַ פָּגוּם.

הצמח הכי מקופח. פָּרָג נָחוּת.

הצמח הכי דחוי. זַלְזֶלֶת הַקְּנוֹקָנוֹת.

הצמח הכי בריון. לַפָּה גְּדוֹלָה.

הצמח הכי בריון, כאילו. שִׁמְשׁוֹן אֲזוֹבְיוֹנִי.

הצמח הכי גברבר ישראלי. בַּטְנוּנִית שְׂעִירָה.

הצמח הכי גיבן מנוטר-דם. חֲטוֹטְרָן מָצוּי.

הצמח הכי אשה לא אסרטיבית. וֵרוֹנִיקָה עֲדִינָה.

הצמח הכי וונדֶרווּמֶן. כּוֹנְדְּרִילָה סַמְרָנִית.

הצמח הכי סוניה גָרֶביץ. מוֹשֵׁיוֹבִית הַגָּלִיל.

הצמח הכי תינוקת. דְּבֵקַת הַפְּטָמוֹת.

הצמח הכי בפנסיה. זַקְנוּנִית הַגְּמָמוֹת.

הצמח הכי גיל הזהב. לְשִׁישִׁית מְקֻמֶּטֶת.

הצמח הכי מורבידי. אַלְמָוֶת הַקַּרְקָפוֹת.

הצמח הכי פרופסור. יַבְשׁוּשׁ גְּלִילָנִי.

הצמח ללא תכונות. צְנוֹן מָצוּי.

הצמח ללא מחזרים. בַּת-רִכְפָּה מַרְצְעָנִית.

הצמח הכי עף על עצמו. דַּרְדַּר אֶלֶף-הָרָאשִׁים.

הצמח הכי מלא מעצמו. כְּרַסְתָּן נָפוּחַ.

הצמח הכי סוציופת. כְּלַכְלַךְ קָרִיר.

הצמח הכי קרציה. עֲלַקְלוּק דָּבִיק.

הצמח הכי נכלולי. בַּאֲשָׁן תָּמִים.

הצמח הכי מתנחל. עַבְדְּקָן מָצוּי.

הצמח הכי צנוע. זִיף-נוֹצָה חָבוּי.

הצמח הכי צדיק נסתר. שׁוּם צָנוּעַ.

חלבלוב עב זרע ומלפפון הנביאים

הצמח הכי פולני. מַרְמַר מָצוּי.

הצמח הכי אשכנזי. בִּיבֶּרְשְׁטַיְנִיָּה שְׁסוּעָה.

הצמח הכי תימני. גַּרְגְּרָנִית הַחִלְבָּה.

הצמח הכי אנטישמי. חַרְטוֹמִית עֲרָבִית.

הצמח הכי אינדיאני. חֻרְשָׁף קְטַן-קַרְקָפוֹת.

הצמח הכי בדואי. מַעֲלֵה-עָשָׁן מִדְבָּרִי.

הצמח הכי פילוסוף יווני. אַבּוּטִילוֹן תֵּאוֹפְרַסְטוּס.

הצמח הכי "היהודים באים". מְלָפְפוֹן הַנְּבִיאִים.

הצמח הכי גולדה מאיר. זַעֲזוּעִית גְּדוֹלָה.

הצמח הכי בהמה פרלמנטרית. חֲזַרְזֶרֶת מְחֻסְפֶּסֶת.

הצמח הכי האחים עופר. מִלְחִית אַשְׁלְגָנִית.

הצמח הכי בורסה. מֶדֶד זוֹחֵל.

הצמח הכי משטרה. נַיָּדַת הַחוֹף.

הצמח הכי ברינקס. חֲבוּשִׁית הַמַּטְבְּעוֹת.

הצמח הכי נחשק בבתי הסוהר. מַסּוֹרַיִם מְצוּיִים.

הצמח הכי אנטומי. אֶבְרַיִם מְגֻבְשָׁשִׁים.

הצמח הכי גניקולוגי. שַׁחֲלַיִם גְּבוֹהִים.

הצמח הכי מלא און. חֲלַבְלוּב עַב-זֶרַע.

הצמח הכי לסבי. פְּרֻדָּתַיִם מְכֻרְבָּלוֹת.

הצמח הכי פורנו. זִיזַיִם חֲשׂוּפִים.

הצמח הכי קללה. כּוֹסָנִית מְמֻלְעֶנֶת.

הצמח הכי מעורר תיאבון. כַּף-אֲוָז גְּדוּשָׁה.

הצמח הכי דוחה תיאבון. כַּף-אֲוָז מַבְאִישָׁה.

הצמח הכי לא מושקע. כָּרִיךְ אֲפַרְפַּר.

הצמח הכי מגעיל. פַּרְעוֹשִׁית מְשַׁלְשֶׁלֶת.

הצמח הכי סטלני. סַם-כֶּלֶב מִזְרָחִי.

הצמח הכי מסעדה צרפתית. חַסַּת הַמַּצְפֵּן.

הצמח הכי מסעדה מזרחית. סַפְלוּל קָטָן.

הצמח הכי מזון מטוסים. חֻמְעַת הָאֲוִירוֹן.

הצמח הכי קינוח 1. רַפְרַפּוֹן טוּרְקִי.

הצמח הכי קינוח 2. עוּגִית חֶרְמוֹנִית.

ילקוטון שרוע ובקבוקון מקומט

הצמח הכי גרפילד. כַּף-חָתוּל שְׂרוּעָה.

הצמח הכי חיה אוסטרלית מוגנת. אוֹפּוֹפָּנַקְס שָׂעִיר.

הצמח הכי מקצועני. אַרְנָבִית הַצַּבָּעִים.

הצמח הכי פועל ניקיון. בְּרוֹמִית הַמַּטְאֲטֵא.

הצמח הכי תחנת דלק. גַּלּוֹנִית מַבְאִישָׁה.

הצמח הכי לימודים בזום. יַלְקוּטוֹן שָׂרוּעַ.

הצמח הכי יום לימודים ארוך. צַהֲרוֹן מָצוּי.

הצמח הכי היי-טק. יְשׁוּמוֹן.

הצמח הכי חנון. מִשְׁקָפַיִם מְצוּיִים.

הצמח הכי הגנת הטבע. יְדִיד-חוֹלוֹת מָצוּי.

הצמח הכי ממוחזר. בַּקְבּוּקוֹן מְקֻמָּט.

הצמח הכי שלולית. מֵימוֹן הַצְּפַרְדֵּעִים.

הצמח הכי כדורגל איטלקי. בּוּפוֹנְיָה שַׁרְבִיטָנִית.

הצמח הכי מפתיע. פִילָגוֹן מַפְתִּיעַ.

הצמח הכי מרגיע. וָלֶרְיָאנָה אִיטַלְקִית.

הצמח הכי לא מרגיע. וָלֶרְיָנִית דּוֹקְרָנִית.

הצמח הכי מפחיד 1. עֹקֶץ-עַקְרַב יַם-הַמֶּלַח.

הצמח הכי מפחיד 2. חַנָּק מְחֻדָּד.

הצמח הכי מפחיד 3. צִפָּרְנִית חַדַּת-שִׁנַּיִם.

הצמח הכי לא סגור על עצמו. לִיסִימַכְיָה מְסֻפֶּקֶת.

הצמח הכי סכיזופרני. אַמְבְּרוֹסְיָה שְׁסוּעָה.

הצמח הכי פדיחה. פָלוֹפְּיָה חֲבַלְבַּלִּית.

הצמח הכי לוזר בקלפים. תִּלְתָּן נָחוּת.

הצמח הכי מנוי לעיתון בוקר. מַעֲרִיב מִשְׁתַּלְשֵׁל.

הצמח הכי מוזיקלי. מְצִלְתַּיִם מְצוּיוֹת.

הצמח הכי אוקסימורון 1. מֵגַסְטוֹמָה זְעִירָה.

הצמח הכי אוקסימורון 2. מַלְעָנִיאֵל קְצַר-מַלְעָנִים.

הצמח הכי אנדסטייטמנט. צֶלַע-שׁוֹר דְּקִיקָה.

הצמח הכי עודפות 1. דְּבוֹרָנִית הַדְּבוֹרָה.

הצמח הכי עודפות 2. זַעֲרוּרִית קְטַנַּת-פְּרִי.

הצמח הכי עודפות 3. צַחְנָן מַבְאִישׁ. 

צמח בסכנת הכחדה. חַרְחֲבִינָה טוֹבְעָנִית.

צמח אשכנזי בסכנת הכחדה. טוֹבְעָנִית נַפְתּוֹלְסְקִי.

השיר של מטושקה

מור דיעי חנני, יוצר וחובב תרבות, שהתארח באתר בכמה הזדמנויות, יצר בימי הקורונה הריקים ממעש סדרת רשת שבה מככבת דודה בדיונית בשם מטושקה, בגילומו של מור, שהיא מרגלת בינלאומית.

מור שייך גם לחבורה המסורה של אוהדי האירוויזיון, החוזר בימים אלה לחיינו בזכות שיר עברי חדש של עדן אלנה: set me free. וכך כותב דיעי: "סיפרת בהרצאה על השואה בשפה העברית אודות המשחק הידוע 'הקדרים באים' שהוא שיבוש של 'הטטרים באים'. הקישור הוביל אותי לפרק בסדרה שבו יצרתי שעטנז בין 'על השחיטה' של ביאליק לבין פרעות חמלניצקי. השיר של מטושקה מבוסס על השיר הזוכה של אירוויזיון 2016 מאת הזמרת האוקראינית ג'מאלה. השיר נקרא 1944 והוא מספר על גירוש הטטרים מחצי האי קרים. השיר הושר באנגלית ובשפה הטטרית של קרים, המוסיף לו נופך מסתורי ומורבידי. 

בגרסה העברית, חיברתי את הבתים (אותם תרגמתי מאנגלית לעברית  והתאמתי לתקופה) לבין הפזמונים אשר הסתדרו מבחינת משקל ומצלול עם 'על השחיטה' בעברית ביאליקאית". התוצאה, יש לומר, מרגשת, וגם נקשרת ליום השואה הבינלאומי שחל השבוע.  היא מספרת על גלגל הגורל: הטטרים שפרעו ביהודים הפכו לקורבנות.

זה לא אני, זה סדאם

הפסל שוהם נזכר בחוויה שעבר כיוצא עירק בימי מלחמת המפרץ הראשונה: "לפני 30 שנה כל חבריי באו אליי בטרוניות לאמור: 'יא עיראקי אחד, תראה מה חבר שלך זורק עלינו'. נאלצתי להוציא מידבק (ככה אני מתרגם סטיקר...) להגנתי. זו התוצאה:".

אדאלאכ

תודה, שוהם. אגב, סטיקר בעברית הוא דבקית. לא היית רחוק.

אנשים עסוקים בלי להחזיר

יעוד גונן מתייחס לשאלה על הביטוי "תן לי אדם עסוק לעשות אתו עסק".  המקור הוא באנגלית: "if you want to get something done - give it to a busy man". ככל הנראה מי שהביע את הפתגם הוא בנג'מין פרנקלין, בנוסח מעט שונה: "if you want something done, ask a busy person". 

עדגן מתייחס לשאלה בדבר מקורו של הביטוי 'צמבל'. "בילדותי בתל אביב הוגדר הביטוי כראשי תיבות של 'צביטה, מכה בלי להחזיר', לאחר שכל המוצא שחברו לבש בגד דומה לשלו רשאי לצבוט אותו, תוך ציטוט הביטוי. היו עוד מילים שהודבקו להן ראשי תיבות, כגון 'טמבל' - טובי, מחמדי, בעלי לעתיד".

חדש בפינת עיון: שפת השווא ושפת הפעמונים, פרק נוסף מתוך "מסעותיי עם העברית".

חדש בבלוג רב מילים: משקלים על המשקל, על משקלי השם בשפה העברית.

חדש בפינה של פול אוגדן:  עשר השפות המדוברות ביותר בעולם.

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מהיכן הגיעו המילים 'קישטה' ו'קצין', איך קראו למיקרוסקופ בתקופת ההשכלה, מה זה בדיוק 'הפך את היוצרות', באילו עוד שפות טוחנים מים ועוברים לסדר היום ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
flowers meadow; Google images תמונה ראשית

תגובות

קובי מור
רוביק יקר, ואיך פיספסת את "אהרונסוניית פקטורובסקי"? גם מיוחדת בצורתה, וגם אחת היותר מצחיקות. קרויה על שם הבוטנאים שלנו אהרון אהרונסון (זה מניל"י) ואליעזר פקטורובסקי בן זמנו, שניהם מאבות הבוטנאות המודרנית בארץ ישראל.
28 בינואר 2021 הגב
שי ברץ
פספסת גם את הצמח הכי אכיל - שעונית נאכלת - פסיפלורה אדוליס. פסיפלורה זה על ד שם היסורים של ישו, "הפסיון" כי עלי הכותרת הזכירו את שניים עשר השליחים, השערות מסביב את כתר הקוצים והעלי שמתחלק לשלוש את השילוש הקדוש. יש גם אומרים שהאבקנים מזכירים את מסמרי הצליבה. בארץ לא היו מוכנים לתת לצמח שם כזה נוצרי, אס החליטו שעלי הכותרת הן 12 השעות (למרות שיש רק 10 או 11 אבל מי סופר) והעלי המחולק ל 3 - את המחוגים, כולל מחוג השניות, ולכן "שעונית" ולא "פרח היסורים או ייסורון?". אדוליס נשאר "נאכלת או ברת אכילה". אז מי שרוצה לשבור את רעבונו בשעון אכיל - בתיאבון.
28 בינואר 2021 הגב
שי ברץ
פספסת גם את הצמח הכי אכיל - שעונית נאכלת - פסיפלורה אדוליס. פסיפלורה זה על ד שם היסורים של ישו, "הפסיון" כי עלי הכותרת הזכירו את שניים עשר השליחים, השערות מסביב את כתר הקוצים והעלי שמתחלק לשלוש את השילוש הקדוש. יש גם אומרים שהאבקנים מזכירים את מסמרי הצליבה. בארץ לא היו מוכנים לתת לצמח שם כזה נוצרי, אס החליטו שעלי הכותרת הן 12 השעות (למרות שיש רק 10 או 11 אבל מי סופר) והעלי המחולק ל 3 - את המחוגים, כולל מחוג השניות, ולכן "שעונית" ולא "פרח היסורים או ייסורון?". אדוליס נשאר "נאכלת או ברת אכילה". אז מי שרוצה לשבור את רעבונו בשעון אכיל - בתיאבון.
28 בינואר 2021 הגב
רינה ברוך
שני צמחים הזכורים לי מלימודי בסמינר למורים, בהדרכת חנה נמליך: אהרונסוניית פקטורובסקי ו-פקטורובסקיית אשרסון. רינה ברוך
28 בינואר 2021 הגב
חגית מאיר
ובין השמות המשעשעים נשכחו, אויה: אהרונסוניית פקטורובסקי (אשכנזים כבר אמרנו?) צחנן מבאיש (אם כבר סירחון אז כבר כפול)
28 בינואר 2021 הגב
רוביק רוזנטל
צחנן מבאיש מופיע. לא הכנסתי את אהרונסוניה כי השם קוצר לאהרונסוניה פקטורי ואיבד את קסמו בעיני :)
28 בינואר 2021
איתי שלמקוביץ
נחמד להכיר את המקור לשורש השימושי מאד חרב"ש, למקרים שבהם הכל מתחרבש.
28 בינואר 2021 הגב
עננת
אם כבר הצמחים הכי מפחידים, איך הזנחת את צלף מצרי, מציץ סורי, ברברית הלבנון וברזילון לבנוני?
30 בינואר 2021 הגב
שרגא בור סוד
👏👏👏על המחקר הבוטאני המקיף
30 בינואר 2021 הגב
שְׁרָגָא בּוֹר סוּד
(✍שְׁרָגָא בּוֹר סוּד)
30 בינואר 2021
אריאל קסטל
לרוביק שלום רב אינני זוכר מנין אך בתיאןר הקמת המושבות נזכר המשרד כקבית הפקודות' ומכאן פקיד וכולי. מצחי ארץ ישראל עברו תלאות ושבושים רבים ומכאן נולד הנוהג לתת לכל צמח שם ושם נלווה על מנת ל דייק את הגדרתו.
31 בינואר 2021 הגב
בני מאיר
הצמחים שמופיעים בתנ"ך מופיעים ללא תיאורם, כי ברור היה שכל מי ששמע את שם הצמח מיד ידע על מה מדובר. אבל היה נתק ארוך בין דוברי העברית (או ליתר דיוק - קוראי העברית) לבין ארץ ישראל וטבעה. היום אנחנו לא יודעים מהו האטד של משל יותם, מהי השושנה בין החוחים, מיהו ברוש ועוד. מנסים לזהות צמחים מהמקורות על סמך מעט התכונות או התיאורים שמופיעים בכל זאת. "בואו חסו בצילי ואם אין - תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון". כלומר - האטד אמור להיות צמח שאין לו צל או שיש לו צל קטן מאד שאי אפשר לחסות בו, ושהוא כנראה יבש ומתלקח בקלות. יש כמה חוקרי תנ"ך וחוקרי בוטניקה שניסו להרים את הכפפה. למשל נוגה הראובני.
13 בפברואר 2021 הגב

הוספת תגובה