חיקויי ההלעגה בראיונות נתניהו בנויים על עקרון ההכפלה, ימי הבחירות מעניקות למילים כמו היתכנות, תחלואה ו'ימין על מלא' הזדמנות וחשיפה, ילדי ישראל כבר הבינו שהקורונה כאן כדי להישאר, איך קבע הנשיא השלישי את שם משפחתו, ומיהן מוניתה ואבנית
נה נה נה, הניגון המלעיג של נתניהו בראיון שנתן ליונית לוי, נקטע על ידי אודי סגל וזכה לגירסת 'פקה פקה שאשא שאשא' אצל אריה גולן, שופך אור על דפוס ההכפלה המלעיגה. 'שאשא' יועד כמובן לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון מתקווה חדשה. את השאלה האם דפוס כזה מתאים לראיון טלוויזיה אני משאיר לשיפוט הגולשים.
גיחי גיחי בלה בלה בלה
בלה בלה. גם בגירסה משולשת: בלה בלה בלה. המקור באנגלית: blah blah blah. מתייחס לטקסט חסר משמעות או משעמם. בארצות הברית נקראים ימי המשבר הכלכלי the blahs.
גיחי גיחי. חיקוי של צחוק מלעיג. בעל ותק רב. פיתוחים: "גיחי גיחי, צחוק של פסיכי"; "גיחי גיחי קראץ קומביין".
חָה חָה חָה. התגובה המלעיגה הגנרית. גם חי חי חי, ובגירסת הפקצות חע חע חע. וכמובן, גירסת שפת הרשת: חחחחחחחחח.
ידה ידה ידה. לא בדיוק הלעגה אלא זלזול במידע שאין רוצים לפרט. המקור בסדרה סיינפלד.
נה נה נה. נון הוא עיצור הזלזול הגנרי. 'נה!', מלווה באצבע משולשת, הוא הגירסה הקצרה. מכאן הביטוי 'נה באוזן', שהתגלגל גם ככינוי לאוזניית אנשי סאונד: נאבא. הגירסה הארוכה מושמעת תוך לחן: נה-נה נ-נה-נה. נו-נו הוא ביטוי הסתייגות, נו-נו-נו הוא נזיפה. גירסה מכבדת בהמנון אוהדי מכבי נתניה: "נה נה נה נתניה". גירסה אמונית: נ-נח-נחמ-נחמן מאומן. בשפות אירופה רבות נון הוא עיצור השלילה: נו, ניין, נישט, ני, ניֶיט ועוד.
פָּה פָּה פָּה. ענת ברקו בנאום בכנסת: לפלסטינים אין פֵּא. פָּה פָּה פָּה. ראיה לשונית מלעיגה לכך שאין ישות פלסטינית.
פָּקָה פָּקָה. נשמע כיצירה ישראלית. הביטוי מדמה קול פקיעה, ומזכיר את הפקפקים, בועות הפלסטיק, ואולי גם את קרקור התרנגולת. בהווי החקלאים נקרא סוג טרקטורים המשמיע קולות קטועים פקפק.
קולות פריכים וימין מלא מלא
לצד 'נה נה נה' מולידות הבחירות הקרבות תוספות למילון הפוליטי, שימיו כימי המדינה.
היתכנות. מילת הספק המובילה בשאלה האם יהיו בחירות חמישית: "סיכום של סקרים שהזמינו מפלגות גדולת מראה היתכנות להקמת ממשלת ימין" (גלובס); "למה עזב את בני גנץ? האם יש היתכנות לחיבור עם יאיר לפיד? ומה הסיכוי להפיל את נתניהו?" (הארץ, שיחה עם אבי ניסנקורן).
יורים לי בגב. מונח חדש לארסנל ביטויי הקרב בפוליטיקה, מ'יורים בתוך הנגמ"ש', דרך 'לשכב על הגדר' ול'שכב על רימון', 'להיכנס מתחת לאלונקה' ו'לאפסן את האגו'. בני גנץ משיב בוועידת ynet וידיעות אחרונות לרמטכ"לים ולאלופים במיל' שקראו לו לצאת מהמירוץ: "אני מסתער על היעד. הם התבלבלו, במקום לעזור או לחפות על היעד הם יורים לי בגב".
ימין מלא מלא. חלומו הרטוב של נתניהו: ממשלת 61, ללא שיתוף מפלגות שאינן תומכות בו. איתמר בן גביר: "יש לנו הזדמנות פז שלא הייתה בשנים האחרונות – לעשות ממשלת ימין מלא מלא מלא". גם "ימין על מלא". נתניהו: "הברירה היא או ממשלת לפיד ומפלגות השמאל, או ממשלת ימין על מלא". "על מלא" הוא ביטוי סלנג שהתנחל בשנים האחרונות במשמעות מעצימה, בעיקר בצירוף 'אח על מלא', שגם זכה לגרסת היפ הופ.
משפיעני רשת. מונח לוהט בתחום התקשורת והשיווק, המתייחס לאנשים שצברו מסת עוקבים ברשתות, בדגש על האינסטגרם אבל לא רק, ומשפיעים על הרגלי הצריכה, דעת הקהל – וגם הפוליטיקה.
סקרי עומק. סקרים הנעשים ללא פרסום בערוצי התקשורת הפומביים, ובהם בוחנים את ההצבעה הצפויה בבחירות באמצעות פרמטרים מורכבים. הפער בין סקרי העומק לסקרים הפומביים הוא מקור לתאוריות קונספירציה על שקרים לסוקרים.
קולות פריכים. הפריכות נדדה מהעולם הקולינרי להרגלי ההצבעה. קולות פריכים הם קולות שאינם בטוחים מה יצביעו ביום הבחירות. "בעשרת הימים הקרובים נתניהו ואנשיו מתכוונים לחקור מה קורה בציונות הדתית ... אם יש קולות פריכים שאפשר להתמקד רק בהם" (מקור ראשון); בישראל היום נכתב על "מדד פריכות הקולות".
רוטציה משולשת. אחרי הכישלון המהדהד של הרוטציה הכפולה בגירסת 2020, מדברים על אפשרות של רוטציה משולשת בכנסת הבאה: סער-בנט-לפיד.
תחלואה. המילה המובילה בדיונים על הקורונה המתפשטת, שהיא עצמה גורם פוליטי ראשון במעלה, הפכה בפי נתניהו למטפורה פוליטית שנויה במחלוקת. 'תחלואה' היא מילה ימי ביניימית שפירושה מחלה, כגון בכתבי שמואל הנגיד: "וסוף חזק – אלי תחלואה". מקורה המוקדם הוא במילה תחלוא במשמעות מחלה, המופיעה במקרא רק בצורת הרבים תחלואים. המשמעות המודרנית היא מונח סטטיסטי: כמה חולים נדבקו במחלה כלשהי. היא מופיעה לראשונה במילוני האקדמיה לרפואה משנת 1941, כתרגום למונח הלטיני morbiditas.
סבא וסבתא, גירסת הקורונה
עבור ילדי ישראל הפעוטים העולם הטבעי הוא עולם הקורונה.
שמחה אפק מספר: "אני מראה לנכדי דור את תא הכפפות במכונית. דור: 'זה כבר לא תא כפפות. זה תא מסיכות'".
עמנואל בן השלוש דן עם אביו בשאלה מה יקרה כשיהיה גדול.
אבא: "כשאתה תהיה גדול, אמא ואני נהיה סבא וסבתא".
עמנואל: "בטח. ואז אסור יהיה לגעת בכם".
הדבורה מאיה והנשיא שז"ר
יעוד גונן מתייחס לשאלה בדבר מקורו של השם מאיה הנפוץ לבנות בישראל: "כמקור לשם מאיה נתקלתי בהסבר שהוא נלקח משמה של גיבורת סיפור הילדים 'הדבורה מאיה'. ללא א' - מַיָּה". בני לשם מוסיף: "לאחר אוקטובר 73 היו ילדות שנקראו מיה כראשי תיבות של 'מלחמת יום הכיפורים'. הקישור הזה חדל, כנראה, כשנתגלה גודל המחדל". דורון ערן משלים: "מאיה הייתה ראשי התיבות של 'מלחמת ארץ ישראל השלמה'". יש להוסיף לכך ש'איה', שם שמקורו בתנ"ך, ניתן אכן באותה תקופה על פי ראשי התיבות "ארץ ישראל השלמה". היו שראו בו ראשי תיבות של "אם ירצה השם".
חררדו מירוצ'ניק תהה על שמו של הנשיא השלישי, זלמן שז"ר. לשם צליל עברי ושורש עברי, שַזָּר, והוא יכול להיות גם תרגום לשם המשפחה שפינדלר: הטווה או השוזר. במקרה הנדון הוא ראשי תיבות: שניאור זלמן רובשוב, שהוא שמו המלא של הנשיא. על 'רובשוב' יש מעט מידע, ויש קושרים אותו לשם ראובן. זלמן הוא גירסה אשכנזית של שלמה, בעקבות סולומון.
שניאור הוא על פי ספר השמות של אהרן מוריאלי גלגול גרמני או יידישאי למילה הספרדית סניור, אבל ניתן לו מדרש עברי: פעמיים אור. על פירוש זה מסופר בספר "שאלות ותשובות" מאת ר' שלמה לוריא: ויכוח התגלע בין בני-זוג יהודים איך ייקרא שמו של הרך הנולד. האב, ששם אביו מאיר, ביקש לקרוא ליילוד על שם אביו. האם, ששם אביה אורי, ביקשה לקרוא לילד על שם אביה. אחרי ויכוחים רבים נמצאה הנוסחה הגואלת שהשביעה את רצונם של ההורים. הילד נקרא בשם שני-אור. יש מפרשים את השם כייצוג של סמלים יהודיים, למשל, שני המאורות או שתי התורות: בכתב ובעל-פה.
גד סמואל מוסיף: "בהמשך לטור על שמות מוזרים בעברית, להלן עוד שלושה שמות מוזרים. מוניתה נקראת כך כי נולדה במונית. אמיתי לגמרי, הכרתי אותה אישית לפני אי אלו עשרות שנים. אבנית היא בחורה ששירתה עם בתי בצבא. לאחותה אולי קוראים עששת (סתם...). אוֹרְבָּלָנְיָה הופיעה בתוכנית רדיו על שמות מוזרים ששמעתי לפני כחמישים שנה. לדבריה הוריה רצו בן שייקרא “אור בא לנו”, אבל יצאה בת.
חדש לפעוטים: משפחה בתחפושת
שמח לבשר שספרי "משפחה בתחפושת" יצא לאור בימים אלה בהוצאת כתר, נמצא בחנויות הספרים ובאתר ההוצאה. הספר במתכונת הקשיחה לפעוטים. הספר נכתב תחילה כמתנת יום הולדת ארבע לנכדי יואל. כשהיה כבן שלוש נהג לקום מדי בוקר ולהודיע לכל המשפחה: "היום אנחנו משפחה של...", בכל בוקר משפחה אחרת. הספר בהשראת הדמיון היוצר של יואל, שכבר הולך לבית הספר.
חדש בפינת עיון: של מי התחביר הזה, לעזאזל. פרק נוסף מתוך "מסעותיי עם העברית".
חדש בפינה של פול אוגדן: חוקרים גילו שכישורי השפה החלו להתהוות במוח כבר לפני 25 מיליון שנה.
שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': מה ההבדל בין להלל ולשבח ובין שֶתֶל ומִשְתָל, מה היה מקצועם של נושאי השמות רוטרו ווקסמן, למי לוחשות הגחלים, מה פתאום האשה 'נכנסת להיריון' ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.