חללי הקורונה, המלעיל והמלרע, ומי אוכל את העיזים

רוביק רוזנטל | 08 בינואר 2021

איך לקרוא לאנשים שאיבדו את חייהם בימי המגיפה, מה באמת מקור שמה של הקורונה, על מי כתבו שהוא "מעניין פחות מקליפת השום דאשתקד", האם המלעיל הוא באמת בן חורג בעברית, ומדוע דווקא הצבע הצהוב הוא מלך הרגשות

מיה בר הלל כותבת: "אם תאונה קשה הרגה את יוסי, אז יוסי הוא גם הרוג של אותה תאונה. אבל אם התקף לב הרג את יוסי - יוסי לא נהרג מהתקף לב. הוא מת מהתקף לב. בדומה, זה בסדר לומר שהקורונה הרגה בארץ עד עתה אלפי אנשים, אך לא שיש בארץ אלפי הרוגי קורונה. יש אלפי מתי קורונה. המחלות הורגות - והקורבנות אינם הרוגים".  

מלאך המוות השקוף העושה מלאכתו

הטענה של מיה, שאפשר להסכים לה בהחלט, מצביעה עם מגוון המילים שבהן מציינים את אלה ששילמו על הקורונה בחייהם.

חללי הקורונה. הנשיא ריבלין: "מגפת הקורונה וחלליה הביאו אותי להרהר בנספים, במלאך המוות השקוף, העושה מלאכתו הנוראה, ומפיל חללים בחדרי מיון מבודדים". השימוש מחבר את המתים מקורונה למונח הנשמר רק להרוגי המלחמות. השוואת הקורונה למלחמה חוזרת בשימושים רבים ובמינוחים צבאיים כמו 'חמ"ל קורונה', 'אסטרטגיית יציאה', וכמובן 'סגר'.

הרוגי הקורונה. חבר הכנסת עופר כסיף: "דמם של 1,300 הרוגי הקורונה על ראש נתניהו". השימוש מופיע גם בעיתונות החרדית. כאמור, השימוש ב'הרוג' כאן בעייתי, בלשון המעטה.

מתי הקורונה. דרך מקובלת וראויה, הנפוצה מבין החלופות. עיתון הארץ: "מרבית המתים מתחילת 2020 ומרבית מתי הקורונה היו בני 70 ומעלה”.

נפטרי הקורונה. נשמע מפי יצחק נוי בתוכניתו ברשת ב'. בעיני, זהו השימוש הראוי יותר. הטענה ש'נפטר' נאמר רק על יהודי אינה ממין העניין והיא שנויה במחלוקת.

הקורונה והשמש, לא מה שחשבתם

מדוע נקראת הקורונה בשם זה? פירוש המילה בלטינית הוא כתר, אבל מסתבר שיש לשם גלגול מפתיע שעליו מצביע ש"י בן אברהם. קורונה, הוא כותב, היא גם הכינוי שניתן למעטפת השמש על פי הצורה המזכירה כתר, כפי שאפשר לראות ממראה תמונת השמש. הווירוס העגול אינו דומה לכתר, אלא מזכיר את מעטפת השמש. את משפחת  הנגיפים גילו לפני כשבעים שנה וקראו להם כך, כי במיקרוסקופ האלקטרוני הם נראים כמו השמש עם המעטפת שלה.

עטרה וקורונות

מעטפת השמש; נגיפי קורונה

עולים במדרון החלקלק

דוד הד כותב: "בתוכנית של ירון דקל וחיים לוינסון הסביר פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, את הסכנה של עלייה אקספוננציאלית במספר החולים: 'צריך להבין שהעלייה עלולה להיות מדרון חלקלק'. אם הוא מתכוון לכך שקצב העלייה במדרון הולך וגובר הרי יש לו בעיה עם ניוטון. ואם הוא מתכוון לכך שעלייה במדרון חלקלק רק מביאה להידרדרות במדרון, אז מצבנו הבריאותי מצוין, כי ככל שהנגיף מנסה להעפיל במדרון כך הוא מדרדר מטה ומספר החולים יורד". נפלאות דרכי השפה.

דוד הד כותב עוד: "בדיון על המו"מ בין גנץ לנתניהו והתרגילים ששני הצדדים עושים בהוספת תנאים והוצאתם, אמר המראיין ישי שנרב ש'עוד נראה מי צריך להזיז את העיזים ומי צריך לאכול את העיזים'. חשבתי שאולי שנרב פחד מן הרבנות הצבאית הראשית, והמיר את הצפרדע בעז".

ועוד מן האוסף של דוד: "בתוכניתו של אפי טריגר בגל"צ התברר שח"כ ליברמן עדיין מתעקש על האפקט האקוסטי של חול נוזל: "שעון החול מתקתק". מצאתי בעיתונות שיש אנשים שעוד מרחיקים לכת ואומרים "שעון החול החל לתקתק לאחור".

אבישי סימון כותב: "בעיתון 'הפלס' של הפלג החרדי הקיצוני פורסם מאמר דעה בו נאמר: 'אין ספק אם כן, שטובת יראי ד' מעניינת את אותם רשעים ארורים פחות מקליפת השום דאשתקד'".

רחלי אבן ספיר שמעה את מירי רגב אומרת לנכדתו של יצחק שמיר, "אם סבא שלך היה רואה, הוא היה מתגלגל בקברו". מירי הביאה כאן גירסה יצירתית של "מתהפך בקברו", ביטוי שמקורו ביידיש, אנגלית, צרפתית ועוד. בגרמנית אומרים: jemand würde sich im Grabe herumdrehen - הוא היה מסתובב בקברו, אילו ידע זאת.

תנו כבוד למילים מלעיליות

עידו בסוק מתייחס לרשימה "עניין של טעם", העוסקת במעמדו של המלעיל בעברית. לטענתו למלעיל מעמד מרכזי בעברית הרבה יותר מאשר הוצג ברשימה, ויש לכך דוגמאות רבות. ואלה הראיות שהביא:

  • בעברית יש מילים רבות מלעיליות דקדוקית, שמות ופעלים, באחוז משמעותי. אפילו ב'בובה מותק, בואי לרקוד' שהוזכר ברשימה שתיים מן המילים הן מלעיליות תקנית, וגם בהמשך, בתיאור הפנייה ה'מכבדת' אל הבחורה, שתיים מתוך ארבע המילים הן מלעיליות תקנית: 'אלא הביטי, ליל סתווים'.
  • מילים לועזיות שגורות הן במלעיל או קדם מלעיל, ביניהן מתמ'טיקה, ר'דיו, אנציקלופ'דיה. כך גם  כשמוצמדת להן מעין סיומת עברית: רציונ'לי, דמוקר'טי, סכול'סטי. וכמובן שמות פעולה של מילים לועזיות: דמוקרטיז'ציה, רציונליז'ציה.
  • לצד המילים במשקל הסגוליים יש משקלים עבריים נוספים. 'מקטולת': מכמ'ונת, מכמ'ורת, חמרמ'ורת. קוטל: א'ודם, ס'ומק, ט'ופס, ח'ורף, ע'ורף. קיטולת: סיב'ולת, סיפ'ורת, סיק'ורת. 'תפעולת': תסמ'ונת, תרג'ולת, תספ'ורת. 
  • צורות בנקבה, כשהיחיד בזכר:  מאוחד/מאוח'דת, מאוחר/ מאוח'רת.
  • תוספות דקדוקיות שונות, כגון יחסת השייכות ועוד, הופכות את המילה למלעילית: אצל'נו, ילד'נו, בת'ינו.

בסוק מזכיר את העובדה שמשוררי דור אלתרמן-שלונסקי-גולדברג קיבלו על עצמם כלל שנקוט בשירה הרוסית: סירוג חרוז נקבי וחרוז זכרי, כלומר, ששורה ראשונה ושלישית בבית מסתיימת במילה מלעילית, כמו 'מלט'-'נגאלת' בפזמון ידוע של אלתרמן. באופן כזה הם גם חרזו בתרגומים הרבים שעשו מהשירה הרוסית. הם לא היו עומדים במשימה הזאת אלמלא עמד לרשותם מאגר נכבד של מילים מלעיליות.

בסוק מוסיף: "בחוגים דתיים לאומיים מקפידים היום מאוד להגות במלרע את שמות הילדים, שהיה מקובל בעבר להגות במלעיל: שר'ה, רבק'ה, אברה'ם. אין מה לדבר על כך ששמות מהסוג החדש, כמו מוריה או נריה, נהגים אצלם במלרע".  והערה נוספת: "בגלל התחושה ש'מלעיל נשמע מזלזל' ובגלל הרצון להדר בכבודם של בני עדות המזרח, מקפידים בראיונות ברדיו להגות את שמותיהם במלרע. התוצאה עשויה לעיתים להיות מגוחכת: יש משורר (לא רע בכלל) בשם רועי ח'סן. המראיינת פנתה אליו כאל חס'ן. הוא עצמו העיר לה בתמיהה על כך".

יפנים ואמריקנים, איטלקים ואנגלים

הדוגמאות של בסוק אכן מעידות שלמלעיל מעמד נכבד במילים העבריות וכן בצורות נטייה. בוודאי שרוב המילים השאולות הן מלעיליות. במבחן הסטטיסטי, עם זאת, מדובר בחטיבה קטנה. על פי בדיקה מדגמית יש במילון העברי כ-1000 מילים מלעיליות, כלומר, יחס של 1:50 לפחות בין המלעיל והמלרע. במערכת הפועל היחס הוא 3:1, לטובת המלרעיות. צריך לסייג ולומר שחלק גדול מהמילים המלעיליות הן מילים רווחות, כך שבדגימת המילים הרווחות היחס ישתנה, אך ביסודה מערכת השם והפועל בעברית היא מערכת מלרעית.

נועם זיו שואל: "האם מילה בת הברה אחת תיחשב מלעילית או מלרעית?" מלעילית ודאי שאיננה. בעיקרון מילה חד הברתית אינה מלרעית, אך האפקט שלה על רצף המשפט דומה לזה של מילים מלרעיות.

באותו עניין שואל גבי: "האם קיים הסבר לחלוקה האתנית בעברית המדוברת בין יפנים, סינים, ירדנים, אוסטרים, שבדים, לבין גרמנים, תורכים, איטלקים, ספרדים וכו'?"

עקרונית יש לבטא את כל המילים האלה במלרע, וכן את הצורה ביחיד, אבל בשפת הדיבור וכן בתקשורת האלקטרונית נוצר פיצול. סורי, יפני, אמריקני, מרוקני ועוד נהגות במלעיל וכך ברבים. רוסי, יווני, גרמני, אנגלי, איטלקי וכדומה נהגות במלרע. הבחירה היא על פניה רנדומלית, אך רות אלמגור רמון, יועצת הלשון של רשות השידור, מצאה כלל מעניין. כאשר צורת הנקבה תהיה בסיומת –ייה כמו אנגלייה, רוסייה וגרמנייה, הצורה ביחיד וברבים תהיה במלרע. כאשר צורת הנקבה תהיה בסיומת –ית: יפנית, סורית, אמריקנית, היחיד והרבים יהיו במלעיל.

שלל הרגשות של הצבע הצהוב

חננאל מאק מתייחס לטור שעסק בקשר בין צבעים לשפה. "פנים צהובות מייצגות לפחות ארבעה מצבי רגש. לכולם אחיזה טובה בלשון ימי הביניים, וחלקם מוכרים גם מלשון התלמוד.

  • אהבה. על הפסוק בספר במדבר "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" כותב רש"י: "יראה לך פנים שוחקות, פנים צהובות".
  • שנאה. ילקוט שמעוני: "משל למה הדבר דומה? לשני כלבים שהיו בעדר והיו צהובים זה בזה".
  • איום. על הביטוי בישעיהו "פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם" כותב רש"י: "אומר אני שפניהם צהובים ומאויימין מאוד".
  • בושה ואולי שכרות. במסכת נדרים נכתב: "אמר ליה רבי טרפון: היום פניך צהובין!" רש"י מוסיף: "אתה תלמיד בעל הוראה ואתה שיכור, מפני שהיו פניו צהובין כל שעה".

חננאל מעיר כי אפשר שהביטוי "פנים מתכרכמים" נובע מהמלה היוונית כרום שפירושו צבע, ולאו דווקא מצבע הכרכום. האפשרות הזו נתמכת במשנה: "כיוון שנצטרך אדם לבריות, פניו משתנות ככרום". עם זאת, השימוש בפועל 'התכרכם' או 'מכורכם' במקורות מתייחס לצבע הצהוב שהוא צבעו של הכרכום, ולמעשה לא ניתן כאן להכריע. 

שאלות שנשאלו ונענו ב'שאל את רוביק': איך קוראים למשקה המהביל: תה, תֵיי או אולי תאי? למה גם שקע וגם תקע הן מילים בזכר? איך קוראים לגבר העובד במקצועה של השיננית, איך נולד הפרי תפוזינה, האם ליאור ייני הוא הליאור הראשון בארץ ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

תגיות :
goat, animal, nature, green, feeding, animal world | Pikist תמונה ראשית

תגובות

בני לשם
בזמנו התעקשו ברדיו לקרוא למנצח המפורסם זינו (במלעיל, כראוי) פרנצ'סקטי' (במלרע, מגוחך)
07 בינואר 2021 הגב
עדי
בטלוויזיה מודיעים לנו על החדשות שישודרו ב שמונ'ה או בארב'ע. אך מעולם לא מספרים מה ישודר ב שב'ע או ב תש'ע.
07 בינואר 2021 הגב
אלון
השאלה שלמעלה "האם מילה בת הברה אחת תיחשב מלעילית או מלרעית?" מזכירה לי (באסוציאציה קצת מרוחקת) את הרדיו הסובייטי שהודיע: "בתחרות ריצה בין רוסי לאמריקני הרוסי הגיע למקום השני המכובד ואילו האמריקני הגיע במקום לפני האחרון..."
07 בינואר 2021 הגב
אילן ספיר
לעניין המלרע (עברית) מול ה מלעייל (לועזית) (ראה הדיון בעניין ... מתמ'טיקה, ר'דיו, אנציקלופ'דיה...) . האקדמיה ללשון העברית : במקור אקד'מיה. ובהיותה "האקדמיה ה ע ב ר י ת " - אקדמיה'.
09 בינואר 2021 הגב

הוספת תגובה