מאבאלה ועד עיוני

גירסה ראשונה הופיעה בספר "הלקסיקון של החיים", הוצאת כתר, 2007. איורים: תמר קלנר | 18 במרץ 2016

מילון הפניות והנימוסים הישראלים רחב ועשיר, והוא מעיד על האווירה הלא פורמלית המאפיינת את הישראלים

השיחה היומיומית היא מאבות המזון של הדיבור. מה שקרוי בלגלוג מסוים small talk, ביטוי שלא נמצאה לו חלופה עברית הולמת, מתייחס למרכיב הלא-פונקציונלי של השיח היומיומי: החלפת מילים, ביטוי ראשוני של מצב רוח, דיבור שנועד לקבוע כי כל אחד מבני השיח חי, בריא, וממשיך להתקיים בעולמו של בן השיח. בתחום זה, שלא במפתיע, עיקר אוצר המילים הוא בלשון הדיבור ובסלנג, אם כי קיים גם היצע סביר של מילים פורמליות.

אחד המרכיבים בשיח הזה הוא הפנייה הראשונה לזולת בראשית שיחה או משפט. בדרך כלל הפנייה תהיה באמצעות שמו הפרטי של בן השיח, או על פי ההקשר האישי (אבא, מורתי וכדומה). ואולם, במקרים רבים בוחרים בני השיח במעין תגית כללית. כך כאשר בן השיח אינו מוכר, או כשיש רצון להטמיע בפנייה רגש או יחס מיוחד אליו.

תחום הפניות בעברית, כמו בשפות אחרות, עשיר וססגוני. פנייה יכולה לבטא ידידות בסיסית ("אחי"), פטרוניות ("אבאלה"), ריחוק ("אדוני"), התגרות ("ג'ינג'י") ועוד. היא יכולה לבטא סקסיזם ("בובה", "מיידלה"), הערצה ("גבר גבר") ונמיכות רוח ("מכובדי"). מאחר שהחברה הישראלית מתאפיינת בהעדר פורמליות יש לעתים בפניות פורמליות, כמו "אדוני" או "מר", מידה של אירוניה ואפילו כעס.

כמו בתחומים שונים, גם בתחום הפניות ניתן לאתר שפות-משנה ישראליות. "חבר'ה" שרדה שנים רבות אבל נתפסת כשריד לארץ-ישראל הישנה. "רֶבּ יהודי" יישמע רק בחצרות החרדים. "יא שייך" הוא סמל לשוני של שפת הפלמ"ח, הרוויה ביטויים בערבית. הפנייה "איש" מבטאת את רוח הניו-אייג', "כפרה" ו"נשמה" בהגייה מיוחדת הן סמלי היסוד העממי-מזרחי של החברה.

חלקו הראשון של הפרק מציג מילון פניות רחב הנהוג בעברית הישראלית. בחלקו השני של הפרק מובאים מקבצי מילות שיח: מילות פגישה ופרידה, תודה וסליחה ועוד. בקבוצה זו ניכרות השפעות מעורבות. ברוב המקרים מילת היסוד תהיה מילה מקראית או תלמודית שהתרחבה למילת נימוס בהשפעת שפות אירופה, ובעיקר גרמנית וצרפתית. מאגר הקללות הלא-רחב של הישראלים ניזון בעיקר מערבית ומרוסית. החלק הסוגר את הפרק מביא מילון סטריאוטיפים ישראלי: מה אנו אומרים, ובעיקר חושבים על מי שאינו "משלנו".

והעיקר שנהיה כולנו בריאים.

מאבאלה ועד תכשיט

מילון פניות ישראליות.

אבאלה. 1. פנייה ידידותית פטרונית של צעיר למבוגר: "יש בעיה, אבאלה?"; 2. פנייה של אמהות כלפי הצאצא הזכרי.

אַבּוּיָה. פנייה ידידותית פטרונית שמקורה ביהדות צפון אפריקה. ערבית: אבי.

אדון. מילת פנייה רשמית המקדימה את שם האדם שפונים אליו. שימוש רווח יותר לצורך זה הוא "מר".

אדוני. פנייה פורמלית המבטאת כבוד מסוים, אך גם ניכור ואפילו כעס: "אדוני, תשים לב איך אתה הולך". מקורה בביטוי המקראי "בי, אדוני".

אחי. הפנייה הנפוצה ביותר מאז שנות התשעים, משמשת בעיקר בין צעירים: "אחי, מה נסגר?". נפוצה בצבא, אך מזוהה גם עם תרבות הניו-אייג' והחזרה בתשובה. סיסמת קריאה לגיוס: "קרבי זה הכי, אחי". מקורה בתרבות הנימוס הערבי, כפנייה לאדם לא מוכר, בדרך כלל צעיר. כך בערבית תהיה הפנייה לאשה מבוגרת 'עמתי' (דודתי מצד אבי) או 'ח'לתי' (דודתי מצד אִמי). על השימוש משפיעה גם הפנייה brother האמריקאית.

אחותי. סיגול מאוחר של "אחי" לנקבה.

אח שלי. פיתוח מאוחר של "אחי".

אח שלו. פיתוח סטירי שהודבק ב"ארץ נהדרת" לזקנו האדמוני של איש החמאס אבו טיר.

אָחוּקי. גלגול של הצורה הערבית אחוּכּ (אחיך). מכאן: אָחוּקייה, מפגש באווירה ידידותית.

אינגָלֶה. פנייה נפוצה לילד בשנות החמישים, מיידיש: "אינגלה, תלך למכולת ותביא א ביסעלע הרינג".

איש. פנייה אופיינית לניו-אייג':"טוב לראות אותך, איש".

איש יקר. פניית ניו-אייג' עם בונוס של התרגשות והערצה.

אנשים. פנייה לציבור בסגנון ניו-אייג'י. בעבר הופיעה בהרחבה: "אנשים יקרים!"

אנשימים. פיתוח נפוץ באינטרנט, ריבוי כפול של "אנשים".

אָמיגוֹס. פנייה הנאמרת בהקשר לטינו-אמריקאי כלשהו. ספרדית: amigos (חברים).

בּוּבּה. פניית חיזור גברית שהתיישנה: "היי בובה, מותק, בואי לרקוד" (רוח סתיו, שיר משנות השישים בביצוע אריק איינשטיין).

בּוּבָּלֶה. "בובה" מועצמת.

בּוּבִּי, בּוּבּוּש. פניית חיבוב בין בני זוג.

בחור. פנייה לאדם צעיר. גם: בחור צעיר!

בחורצ'יק. פנייה לאדם צעיר, בסיומת יידישאית: "בחורצ'יק, בוא תעזור להעמיס".

בחוריקו. פנייה לאדם צעיר בסיומת לדינו.

בּיז'וּ, בִּיג'וּ. פנייה מקובלת בעדה הגרוזינית.

בֵּייבּי. פניית חיזור אמריקאית נפוצה, שאומצה על ידי גברים ישראלים.

בָּלָבַּיִת. פנייה ידידותית במצבים מעין רשמיים: "בלבית, בכמה הענבים?".

בן אדם. פנייה מקובלת ותיקה, נקשרת גם לימי הניו-אייג'. מעידה על התרגשות.

בַּנדיט. פנייה ידידותית-נוזפת לנער, שהתיישנה. מקורה בשפות אירופיות שונות. מילולית: שודד, חבר כנופיה.

בנות. פנייה לקהל נשי, משמשת גם נשים הפונות לקהל נשי מבוגר בקריצה אירונית. בעקבות אנגלית.

גֶרלז. בנות, הגִרסה הגלובלית.

גבירותי ורבותי! פנייה דרמטית,מושפעת משפות אירופה.

גבר. פנייה לגבר, לעתים אירונית, בדרך כלל במסגרת משפט: "בוא'נה, גבר".

גבר גבר. פנייה לגבר מרשים, הופצה באמצעות דמותו של שאול מופז ב"ארץ נהדרת".

גיבור. פנייה מקובלת בצבא, לעתים אירונית: "מה נסגר, גיבור, עושה שבוע שבוע בשקם?".

גברת. פנייה פורמלית לאשה, בשימושים מקבילים ל"אדוני". מקור הפנייה בלשון ימי הביניים.

גברתי. צורת-משנה של "גברת".

גִיבֶרֶת. פנייה מתגרה לאשה.

ג'ינג'י. פנייה מתגרה לאדם לא מוכר, בלי קשר לצבע השיער. אופיינית לסלנג הפלמ"חאי, אך ליחה לא נס.

דארלינג. פנייה לבן זוג קבוע:"דארלינג, הלילה באמת יש לי כאב ראש". אנגלית.

דוד. פנייה של צעיר למבוגר לא מוכר. מקובלת בתחנות דלק: "דוד, איך אתה משלם?".

דודה. פנייה של צעיר לאשה מבוגרת לא מוכרת.

דוקטור. פנייה מתגרה, אופיינית לסלנג הפלמ"חאי: "דוקטור, בפעם הבאה תגיע לפעולה בזמן".

האני. פנייה לאהובה. אנגלית.

זיס. פנייה דביקה לילד. יידיש. פיתוחים: זיסי. זיסקַייט: "בוא זיסקייט, בוא, תן נשיקה לדודה ברוניה".

זָלָמֶה. פנייה עתיקה לגבר, בדרך כלל בצירוף "יא זלמה". ערבית.

חַבּוּבּ. פנייה ותיקה לגבר, בעלת אופי מתגרה: "חבוב, תזיז את הטרנטה שלך מהמדרכה". ערבית.

חַבּוּבָּה. פנייה ותיקה לאשה, בעלת אופי מתגרה:"חבובה, יש לך עיניים יפות אבל תשמרי על הפה".

חַבּיבּי. פנייה ותיקה ונפוצה לגבר. מטבע לשון: "הכול עובר, חביבי". ערבית. רבים, בסיומת יידישאית: חַבִּיבָּלָךְ.

חַבּיבּתי. פנייה ותיקה לאשה, המבליעה צליל זלזול. גם בסיומת יידישאית: חַבִּיבָּלָה.

חבר. פניית יסוד באתוס הישראלי הקולקטיבי. חודשה במשפט הזהב של ביל קלינטון "שלום, חבר".

חברים. פנייה לקהל בימי הקולקטיב, שהפכה לפרודיה: "חברים, אנחנו רוצים להתחיל בהרצאה".

חֲבֵריקוֹ. פנייה בסיומת לדינו.

חֶברֶה. פנייה לא פורמלית לקבוצת אנשים. מקורה ביידיש,משמשת גם במשמעות קבוצת משימה או מפגש. ייתכן שמקור השימוש ב"חברה קדישא", שבמאות קודמות נשענה על גברים צעירים וחסונים שיכלו לחפור קברים באדמת אירופה הקרה.

חבריא. פנייה לא פורמלית לקבוצה. מקור המילה ארמי.

חַוואג'ה. פנייה נפוצה בימי טרום המדינה. ערבית. מקדימה לעתים קרובות את שם האדם שפונים אליו: "חוואג'ה מוסה".

חמוד. פנייה דביקה משהו לאדם מבוגר.

חמודה. במלעיל, פניית חיזור מיושנת לאשה צעירה: "חמודה, רוצה לצאת אתי ליומית?".

חמודון. צורה מועצמת של "חמוד".

חמודי. פנייה לילד, במלעיל: "חמודי, אמא מדברת עכשיו בטלפון עם מישהו שמציע לה עבודה מאוד חשובה, בסדר?".

טאטאלֶה. פנייה לילד, מזכירה את "אבאלה" ו"אבּוּיה". יידיש: טאטע.

טָבָאריש, פנייה אופיינית לשנות החמישים. רוסית: חבר.

טיפשון. פנייה מתיילדת לילד או לבן זוג.

יא. מילית פנייה שמקורה בערבית, שניתן להדביק אליה שמות תואר שונים, בדרך כלל בנימה שלילית: יא אידיוט, יא חנטריש. באינטרנט היא נוטה להתמזג עם המילה הבאה אחריה: יסתום, יהומו.

יא עֵיני. פנייה לאהובה, התיישנה. ערבית: הוי, עיני.

יא רוחי. פנייה לאהובה, התיישנה. ערבית: הוי, נפשי.

יא שֵייך. פנייה פלמ"חאית נפוצה לגבר, לעתים בשימוש כוללני ולא כפנייה לאדם כלשהו:"כי הלב זוכר, יא שייך" ("איה" מאת נתן אלתרמן, בביצוע שושנה דמארי). ערבית: הוי, אדון.

ידידי. פנייה אינטימית, עלולה להישמע מתגרה: "ידידי, זו ההצעה האחרונה שלי".

יְלָדוּדֶס. פנייה שהתיישנה לילדים, בסיומת לדינו.

קינדֶרלאך. פנייה שהתיישנה לילדים או לאנשים צעירים. יידיש.

יקירי. פנייה רגשית לכאורה, אך שומרת על קרירות וריחוק: "יקירי, לא סיימתי את המשפט". מופיעה כבר במדרשים ("בני יקירי"), קרובה ברוחה לפנייה האנגלית הנפוצה my dear, הנשמעת גם בשיח עברי. בתפוצה מתגברת.

יקירתי. פנייה לאשה. הונצחה במדורו של אדם ברוך "שישי", שם הוא מתכתב עם אהובה מסתורית.

כבודו. פנייה פורמלית לכאורה שיש בה מידה של התגרות: "כבודו יואיל להסביר לנו מה עשה בחצות מול חלונה של המתלוננת". מושפעת מהדפוס האנגלי של פנייה בגוף שלישי, נוסח "הוד מעלתו".

כַּפָּרָה. במלעיל, פנייה נפוצה המבטאת ידידות ותמיכה רגשית: "מת עליך, כפרה". מקורה בצפון אפריקה ואף הפכה סמל למסורת הצפון-אפריקאית. קיצור המשפט 'נִמְשִׁי כַּפָּרָה עָלִיק', בתרגום חופשי: אהיה אני כפרתך.

כַּפָּרוֹנָה, כַּפָּרוֹנֶת, כַּפָּרִית. פיתוחים ישראליים של "כפרה" בפנייה לאשה אהובה.

מאמאלה. פנייה לאדם אהוב, גבר או אשה. מזכירה בשימושיה את "אבאלה".

מאמי. פנייה נפוצה המזוהה עם תרבות עממית ומבטאת במקורה אהבה ותמיכה: "מאמי, לא יכול לזוז בלעדיך", "קבענו בקניון בחמש, מאמי". אנגלית: mummy, אמא.

מוּשמוּש. פנייה מתחנחנת לבן זוג.

מותק. פנייה דביקה לילדים או לאדם אהוב, ולעתים לאדם לא מוכר: "אל תשכח לקחת פרוטק, מותק" (סיסמת פרסום).

מַיי דיר. "יקירי" בסגנון קריר במיוחד: "מיי דיר, לי אין שום קשר לעניין הזה". אנגלית.

מֵיידָלֶה. פנייה מתנשאת לאשה צעירה. התפרסמה במשפט שאמר עזר וייצמן לאליס מילר, חניכת קורס טיס: "מיידלה, ראית פעם גבר סורג גרביים?". יידיש.

מיסטֶר. פנייה חצי פורמלית לגבר. אנגלית.

מכובדי. פנייה פורמלית בלשון גבוהה, נשמעת בנאומים טקסיים או בבתי משפט.

מָמוּש. פנייה לבן זוג, מאמי + הסיומת היידישאית -וּש.

מֶן. פנייה נפוצה לגבר, בהשפעת תרבות ההיפ-הופ: "תסתכל על השעון מאן, עוד זמן עבר/ ועובדה שאני עדיין שר!" (סאלבימינאל, "בדיוק כשחשבתם שהכול נגמר"). אנגלית: man. נוטה להשתבץ במשפטים שוב ושוב כמעין קלישאה.

מסכֵנון. פניית חיבה פטרונית למבוגר או לילד במצוקה.

מר. פנייה רשמית מובילה. מקורה תלמודי ("אמר מר"). תקדים תמיד את שם האדם שפונים אליו: "מר אולמרט". השימוש בה מושפע מפניות אירופיות מקובלות, כגון herr הגרמנית ו- mister האנגלית.

מר בחור. שילוב הפורמלי והאינטימי, נוצר על ידי הגששים: "מר בחור, אתה מוכן לקחת על עצמך מלאכה כה קשה?". (השליח בבנק).

מתוק. פנייה דביקה לאדם. נקבה: מתוקה.

מתוק אחד. מתוק משודרג ודביק שבעתיים: "מתוק אחד, האלבום החדש שלך הולך להיות פיצוץ".

ניגֶר. פנייה שנויה במחלוקת לאדם שחור, בלתי תקינה בעליל בארה"ב אך מקובלת בין שחורים לבין עצמם. חדרה לישראלית כחלק משפת ההיפ-הופ. אנגלית: nigger.

נכבדי. פנייה פורמלית המקובלת בעיקר במכתבים רשמיים.

נשמה. פנייה בעלת אופי רגשי, ממשפחת "כפרה": "מה נעלמת נשמה, בלעה אותך האדמה?". גם ברבים: נשמות.

סְוויטהארט. פנייה לאדם אהוב מאוד. אנגלית: sweetheart.

סוויטי. פנייה לאדם אהוב. אנגלית: sweety (מתוקונ/ת).

סַחבָּק. פנייה ידידותית. ערבית: צאחבַּכּ (ידידך). המילה משמשת גם לדיבור של אדם על עצמו: "סחבק הולך לסדנת זוגיות". ממילה זו נגזר הפועל להִסתַחבֵּק.

סיסטֶר. פנייה חדשה יחסית: "הוא אומר לי: סיסטר, זה לא עובד ככה". גלגול של "אחותי". אנגלית.

עַיוּני. פנייה לאדם אהוב. ערבית: עיניים שלי.

עיניים שלי. פנייה לאדם אהוב. ערבית.

פּוּצי. פנייה מתיילדת לילד או למבוגר.גם: פּוּצְקָלֶה.

פּוּציניוּ מוּציניוּ. פנייה מתיילדת שזכתה לפרשנות לעגנית.

צדיק שלי. פנייה בעולם החרדי, בעיקר לילד, או בנוסח הרבנית קוק: "השם אוהב אתכן, צדיקות שלי".

קוּצי מוּצי. פנייה מתיילדת, קיצור של קוּצִינְיוּ מוּצִינְיוּ.

קוּצִינְיוּ מוּצִינְיוּ. פנייה מתיילדת. יידיש: קוצעניו מוצעניו.

קוּקי. פנייה לבן זוג. אנגלית: cookie (עוגית).

רֶבּ. פנייה נפוצה ברחוב החרדי, בצירוף השם הפרטי: "שולם עליכם, רב אליוקים".

רֶבּ יהודי. פנייה חרדית מקובלת: "יאמר לי, רב יהודי, ככה מסתובבת בת ישראל בראש חוצות?".

רבֵּנו. פנייה חרדית, לא בהכרח לרב: "רבנו, מה דינה של ביצה שנולדה ביום טוב?".

תכשיט. במלעיל, פנייה לילד סורר או דיבור אודותיו: "מה עוללת הפעם, חתיכת תכשיט". מקור השימוש ביידיש.

אני ואתה

יאללה ביי 'תראות

פגישה

שלום!  * שלום רב!  * שׁוּלֶם עליכם * הַיי * אַהְלָן * אַהֲלֶן * אַהְלָן וְסַהְלָן * בוקר!  * בוקר טוב!  * צהריים טובים!  * ערב טוב!  * שבוע טוב!  * גיט שָׁבֶּס * הכול טוב?  * לוֹנג טַיים נוֹ סִי * מה שלומנו?  * פעם שלישית גלידה * צהריים טובים * איך אתה?  * איך המרגש?  * איך העניינים?  * ווּס הֶרצאך?  * כל טוּב?  * מה הולך?  * מה המצב?  * מה העניינות?  * מה העניינים?  * מה עניינים?  * מַניָינים?  * מה חדש?  * מה נשמע?  * מה ניש?

פרידה

שלום! * אַדיוֹס * בַּיי * בַּיי בַּיי * בָּבַּיי * בַּיי וְשלום * גוּד בַּיי * גוּד נַייט * דָש * יאללה בַּיי * יאללה תְרָאוֹת * יאללה בַּיי תְרָאוֹת * לְהית! * להשתמע * להתראות בשמחות * סָלָמָאת * צָ'אוּ * סי יוּ * שלום וּבְרַח * תהיה בקשר 

שלום עם כל דבר

ברכת השלום היא העתיקה ביותר מן הברכות הנהוגות כיום, והמעוגנת ביותר במקורות. היא חלק מברכה מקובלת כבר במקרא, ושם מהדהדת בה עוד המשמעות המקורית - שלווה, מנוחה ובריאות. בתלמוד נפוצה ''שלום'' לבדה ובתוספות מגוונות כמילת ברכה תקנית, ובעברית החדשה נתנו לה מחדשי השפה מקום כבוד והיא הפכה לברכה כללית. יוסף יואל ריבלין מסביר בכתב העת "לשוננו" כי השימוש הסיטוני בברכת שלום היה מרד בברכות בעלות אופי דתי או גלותי, והברכה הפכה סמל לא מחמיא לקנאי העברית, שנקראו ''שלומניקס''. הערבים קראו לעברית עקב כך בלגלוג מה "שפת השלום". עד כדי כך היתה התופעה דומיננטית, שאפילו בשבת אסור היה להגיד ''שבת שלום", אלא רק "שלום". לדעת ריבלין הצחיחות בברכות הראשונות גרמה לכך שהברכות הערביות חדרו לכל פינה: "כיף חאלק", "אן שא אללה" ואפילו "אללה אכבר". הברכה הערבית המצליחה ביותר בעברית קיימת בסלנג עד היום: "אהלן", והתשובה  "אהלן וסהלן", שפירושה ברוך הבא לביתי ולמישורי.

דַנקֶה שֶן, בּיטֶה שֶן

"תודה" המקראית הפכה מילת נימוס בעקבות קבלת דבר מה כבר בתקופת ההשכלה. בעצם השימוש במילה, וכן בצירופים "תודה רבה" ו"רב תודות", ניכרת השפעת שפות אירופה, כגון merci beaucoup בצרפתית, fillen Danken בגרמנית ועוד.

השימוש במילה "בבקשה" מקורו בתלמוד, על פי הביטוי הנפוץ "בבקשה ממך". יש כאן גם השפעה גרמנית, בעיקר כתגובה מקובלת ל"תודה". בשפה זו נהוג טקס המתחיל במילה bitte, שפירושה המילולי בקשה. לאחר שהמבקש בא על סיפוקו הוא אומר danke schön, כלומר, "תודה נאה", או "תודות חן חן", וממלא הבקשה סוגר מעגל ב-bitte schön. הטקס הזה התקבל למערך הגינונים הישראלי, וכך משמשת מילת הבקשה "בבקשה" גם תגובה ל"תודה". "על לא דבר" מושפע מביטויים בצרפתית ובספרדית, שבהן נהוג להשיב ל''תודה'' בביטויים de rien וכן de nada שפירושם ''על לא כלום''.

בקשות: בבקשה * בבקשה ממך * במטותא * אנא * נא * בַּקְשָׁה/בַקְשָׁה * בחייך * דָחילָק * דָחילקוֹם * פְּליז.

תודות: תודה * תודה רבה * רוב תודות * רב תודות * חן חן * תֶ'נק יוּ * תֶ'נקס * דַנקֶה שֶן * שוּקראן * תְעִישׁ.

תגובות על תודה: בבקשה * על לא דבר * אין בעד מה * אין על מה * בְּכָבוֹד (במלעיל) * סיל ווּ פְּלֶה * סָלאמתָק * תבוא כל יום * תְפָדָל * בּיטֶה שֶן.

דיר בלק, פרדון מיי פרנץ'

התנצלות

סליחה * סוֹרי * אַיים סוֹרי * פַּרדוֹן * פַּרדוֹן מַיי פְרֶנץ' * סליחה על הביטוי * צוחקים אתך * נוֹ הארד פִילִינגְס * מֵאה קוּלפּה.

התפעלות

אֶה וואללה? * אוּ אָה! * אוֹ יֶה! * אוֹ לָה לָה! * אוֹ מַיי גוֹד! * אוֹהוֹ! * אין מילים * בר מינן! * ג'י! * גוֹד! * ג'יזֶס * ג'יזֶס קְרַייסט * דַי! * הוֹלי מוֹזֶס! * הוֹלי שיט! * וה וה וי וה * וואוּ * וואללה * ווּאָלה * ווי ווי ווי * יא אללה * יא באבא * יא באיֵה * יא בלֵילי * יא וואראדי * יא סַלאם * יפה לך * יישֶר כּוֹיֶח * יישכּויֶח * ישתבח שמו * יָה! * יוּ דוֹנט סֵיי * יוֹאוּ * לָא וואללה * לא נכון! * מאמא מִיה * מה?! * מה אתה אומר! * מה זה * מי היה מאמין * פּי! * פְּיוּ * פְּססססס * פְּששש * שיוֹאוּ * תיסלָם.

איום

אתה לא מבין עברית? * אתה עוד תשמע ממני! * בּאסטה! * בָּס! * דיר בָּלָק! * הביתה! * לֵך! * לֵך הבית! * לֵך לכל הרוחות! * לֵך לעזאזל! * לֵך לעזה! * לֵך קִיבִּינִימָט! * לֵך תזדיין! * לֵך תמכור דגים בשוק! * ניפגש בַּסיבוב! * סתוֹם! * סתוֹם את הג'וֹרה! * סתוֹם את הפה! * עוּף לי מהעיניים! * צֵא לי מהחיים! * קישטה! * קָפִּיש? * רֵד חַפֵּה! * שֵב בשקט! * שְׁקוֹל מילים! * תצא בחוץ! * תתפזר! *

הסכמה

אוֹל רַייט * אוֹקִי דוֹקִי * אוֹקֵיי * איזה שאלה?! * איטס אֶ דיל * איך אני בשבילך? * אין בעיה/בעיות * אין גאלות * אין ויכוח * אין שאלה * אַחלה * אַשכָּרה * בִּדְיוּק! * בסדר * בסדר גמור * בְּסֵיידֶר * גוּד * הולך * המפתחות בפנים * חיובי! * טוב * יופי * יופי חי * יֶס! * יפה! * לא נלך לרב * לֶגיטימי * מאה אחוז * מתאים לי * נוֹ פְּרוֹבְּלֶם * נוֹ פְּרוֹבְּלֶמוֹ * סַבּאבּה * סוֹלידי * פֵייר אינאף * פְּסֵדֶר * קוּל * קֵיי * קניתי

דחייה

אָ פַייג * אביךָ * אין דבר כזה * אין חיה כזאת * אין לך בית? * אין לך חיים? * אין מצב * אין על מה לדבר * איפה?! * איפה אתה חי?! * אל תעשה טובות * אל תצחיק אותי * אל תקשקש בקומקום * אפשר לגעת בך? * בוקר טוב אליהו * בלי טובות * גחחחחחחח * גיב מי אֶ בְּרֵייק * גיחי גיחי * הצחקתני * חְחְחְחְ * חַפֵּשׂ מי ינענע אותך * יאללה * יאללה יאללה * לָא! * לֶא * לא בא בחשבון * לא בבית ספרנו * לא ממש * לא זה ולא בָּטיח * לא זה ולא נעליים * לֵך! * לֵך הַבַּיִת! * לֵך חפש את החברים שלך! * לֵך להִתְקַוֵוד * מה פתאום?! * מה קרה לך?! * מוחל טובות * מוֹיְחֶל טוֹיְבֶס * ממש לא * מִמָּתַי?! * נאדה * נוֹ וֵויי * נְיֶיט * סְלח לי שנפגשנו * שום * שום דבר! * שום כלום * שלילי * שלילי בַּזנָט * שלילי חזק

שבועות

בְּאמא שלי * בָּאִמאִמָא שלי * באמת התורה * בִּחְיָאת * בִּחְיָאת אַבּוּי * בִּחְיָאת אללה * בִּחְיָאת דינָק * בִּחְיָאת זוּמזוּם * בִּחְיָאת עֵינִי * בִּחְיָאת רַבָּק * בחיַי! * בחיַי אדונַי * בחיַי אלוהים בספר התורה * בחיֵי העיניים שלי * בָּעיניים שלי * טאץ' ווּד * טוֹי טוֹי טוֹי * טפוּ טפוּ טפוּ * שכה אחיה * שככה יהיה לי טוב

איחולים

אָבּי גֶזוּנט * אינשאללה * בקרוב אצלך * ברוך השם יום יום * גוּד לאק * גֶזוּנטְהַייט * העיקר הבריאות * וֶולקאם * זַיי גֶזוּנט! * זַיי מיר גֶזוּנט! * חזק וברוך * חֵילךָ לְאוֹרָייתא * חַמדוּלילה * חַמסה חַמסה * חַמסה חַמסה חַמסה * חַמסה עליך * חַמסיקָה * כן ירבו * כַּפָּרַת עוונות * לַבּריאות! * מַבְּרוּק * מזל טוב * סַחטֵיין * סַחטיקה * עד מאה ועשרים * רק בשמחות! * שהשם ישמור עליך * שיהיה במזל * שלא נדע * שלא נדע מצרות * שנשמע בשורות טובות * תְבַלֶּה! * תהיה בריא * תהיה לי בריא * תִרבְּחוּ ותִסעֲדוּ

קללות

אפס * בְּלאט * בן אֶלף * בן אֶלף זונות * גָדֶמֶת * דֶם * דֶמיט * הלוואי שתמות * חוּי * חוֹלֵירה יאסנה * טְפוּ עליך * יוֹטפוֹיוֹמאט * יַחרַבֶּתָק * יִלעַן אַבּוּק * ימח שמו * יִנעַל אָבּוּק * יִנעַל אָבּוּק עַרס * יִנעַל אביו * יִנעַל רַבָּק * כּוּס אוֹחתָק/אוֹחתוֹ * כּוּס אמא שלך/שלו * כּוּס אֶמּוֹ/אוֹמוֹ * כּוּס אִמְּךְָ * כּוּס אֶמָּק * כּוּס אֶם אֶמּוֹ/אֶמָּק * כּוֹס סוֹדה * מאדֶר פאקֶר * מָנאיֵיק * סְ'אוֹחְתוֹ * סְ'אֶמֶק * פאק * פאק אוֹף * פאק יוּ * פּיזדאמאטי * פּיתוּך * פְּשַׁקרֶף חוֹלֵירה * צ'וֹרטיווֹזנָיֶיט * קיבּיני * קיבּינימָט * קיבּיניחוּי * קְלאווי * שֶׁתיחנק! * שֶׁתיקבר! * שֶׁתישרף! *

עטישותיו תהל אור

מגוון הברכות והאיחולים בעקבות עיטוש רב ומפתיע. הביטוי הנפוץ "לַבּריאות" או בצורתו התקנית "לִבריאות" שאול מן הגרמנית והיידיש. בגרמנית מברכים ''גזונטהייט'', שפירושה בריאות, וביידיש ''געזונטערהייט''. ברכות העיטוש העתיקות ביותר הן ''מרפא'' ו"חיים". במסכת ברכות בתלמוד נכתב: ''לא היו אומרים מרפא בבית המדרש, מפני ביטול בית המדרש''. רש"י מסביר: מרפא – לאדם המתעטש, שרגילים לומר אסותא''. במדרש ילמדנו כתוב: ''חייב אדם לומר לחברו בשעת עטישותיו: חיים, שנהפך מות העולם לאור, שנאמר, 'עטישותיו תהל אור' (איוב מא, י)".

"אסותא", הנזכרת אצל רש"י כתגובה לעיטוש, היא מילה ארמית תלמודית שפירושה רפואה, ועל שמה נקרא בית חולים תל-אביבי. המילה היתה מקובלת במשך מאות רבות כברכה התקנית, ושולחן ערוך כותב: ''אין משיחין בסעודה, ואפילו מי שנתעטש בסעודה אסור לומר לו אסותא". bless you, הברכה האנגלית לעיטוש, היא קיצור של המשפט may god bless you.


1
תגיות :
תמונה ראשית
עוד בנושא
מאמרים קודמים