הגששים

רוביק רוזנטל | 18 במרץ 2016

שלישיית הגשש החיוור התפרסמה ושרדה לאורך השנים בזכות השפה המיוחדת שבה נכתבו הטקסטים שלה, ואשר עיצבו את השפה הישראלית

שלישיית "הגשש החיוור", שפעלה לאורך כשני עשורים החל משנת 1964, שינתה את פני העברית הישראלית. היא עשתה זאת בעיקר בשנות השישים והשבעים, שנות התפר שבין העברית הפלמ"חאית הרוויה בערבית והאשכנזית הרווייה ביידיש, לבין העברית של שנות התשעים והאלפיים. בתפר הזה פעלה היצירתיות הלשונית של הגששים, יצירתיות ספונטנית, מדויקת הניזונה מכמה שורשים. דור שלם החל לדבר גששית, ולתפוצת השפה תרמה ההשמעה הבלתי פוסקת של הלהקה ברדיו, מלך הרייטינג של אותם ימים.

מהי הגששית? יש לה כמה סגולות ותופעות, אבל עיקר תרומתה בשימוש הבולט במה שניתן לקרוא השפה הסמך-טיתית (ס"ט), השפה הספרדית הישראלית, שבה דיברו הספרדים שנמצאו בארץ-ישראל מדורי דורות והתרכזו בעיקר בירושלים. מחדשי השפה התפעלו ממנה ואף ניסחו בעקבותיה כמה עקרונות יסוד של העברית החדשה. הניגון והתחביר של השפה הזו שזורים כחוט שני ברוב מערכוני הגשש, וזכו לביטוי גבישי במערכוני טבריה, מערכוני חלפון וכדומה. המערכון המופלא "שבת שלום" הוא יצירה גבישית בשפה הזו, ולא במקרה יש בו ביטויים רבים בלדינו.

הגששית התאפיינה גם בעיבוד ובפיתוח של השפה העממית הישראלית, שפת הפריפריה שעליה כבר השפיעו יוצאי עדות המזרח ובניהם. היא תרמה ללגיטימציה של תרבות המזרח באמצעות הערוץ הבלתי מזיק לכאורה, והחוצה גבולות עדתיים, של הבידור.

התופעה השלישית היא ערבוב המשלבים, השפה הגבוהה והנמוכה, הסלנג והאסוציאציות מהמקורות, "חוח הצחוק בין שושני הבכי" לצד "הבאתי לך אותה גוטה". הסלט הזה הוא העברית הישראלית עד היום, ושותפים לו צעירי רמת אביב ג' וותיקי דימונה ועולים בני עשור לעלייה מרוסיה.

הגששית מאופסנת בכמאה מערכונים, מספר פזמונים המדברים גששית, וכמה סרטים שבהם השתתפו חברי השלישייה. על המערכונים חתומים כמה כותבים חשובים, אבל הם נוצרו בתהליך משותף עם חברי הלהקה, וחלק לא קטן של המשפטים והביטויים שנכנסו לפנתיאון לא נולדו על שולחן הכתיבה אלא במהלך העבודה. לצורך הדברים המובאים כאן נשלפו קרוב לאלף משפטים, שמקוצר היריעה לא כולם יובאו כאן. חלוקת החומר נעשתה מהיבטים שונים, ואינה מחייבת אלא את המחבר.

המפתחות בפנים

12 הביטויים הגששיים המובילים שחדרו לשפה, מהנפוץ ביותר ומטה.

ישראבלוף: "עכשיו אני הבנתי, זה ישראבלוף"(השליח בבנק).

המפתחות בפנים: "סע לשלום חביבי, המפתחות בפנים" (המכונית המגויסת).

שאלה שאלתית: "שאלה מאוד מאוד שאלתית, שאלה שיש בה הרבה מן השאלתיות. היא דרך אגב שאולה משאלות אחרות" (הכה את המומחה).

דייג אוהב דגים?: "דייג אוהב דגים? אם אוהב אותם למה הוא מוציא אותם מהמים? (דייג אוהב דגים).

טרם הספיקותי: "יאמר: קניתי, אך טרם הספיקותי לעיין בו" (שוק הספרים).

טעיתי, טעה, טועים, טעינו (חיסכו ואמצו).

אף אחד לא קם (אף אחד לא קם).

אתה הבנת את זה, ברוך? (השליח בבנק).

מה אני, עז?: "אני לא למדתי, מה אני לא איש? מה אני, עז?" (שוק הספרים).

היה מנוע? (המכונית המגויסת).

הצ'ופצ'יק של הקומקום: "איך קוראים בעברית לצ'ופצ'יק של הקומקום?!" (הכה את המומחה).

נשרוף את המועדון: "אם זה לא יעזור אז אנחנו נשרוף את המועדון" (שירים ושערים וטכנאים).

תיתן לי שאני אשטוף אתו כמה מילים

כמות הביטויים שהולידו הגששים עצומה, וחלק גדול מהם לא עזב את השפה עד היום.

  • אווירון דוד (קפטריה בטבריה).
  • אז מה היה לנו שם? (המוסך).
  • אליך, חנוך! (הכה את המומחה).
  • אם הטיפשות היתה מחלה כואבת, אתה כל החיים היית בגבס (שבת שלום).
  • אני שואל אותך בתור טייר (המכונית המגויסת).
  • ארלוזורובה פינתקובה דיזנגובה (הכה את המומחה); חדר לשפה כמותג של העולה הרוסי החמדן.
  • בחינֵי חינם (חתונת הדמים).
  • בלתי עציב (רופא אליל); וגם: בלתי מתקוטט (קריזה), בלתי פציצה (טבריה תחתית), בלתי שפריץ (הסיידים); בלתי חתינה (גבעת חלפון אינה עונה).

הגששים 1

  • היה רדיו?
  • דו תחמוצת החרמון (טבריה תחתית).
  • הוא לא זילזל בך, אתה אל תזלזל בו (המשוגעים לדבר); אומץ בשינוי קל בתוכנית "פופוליטיקה".
  • היה רדיו? (המכונית המגויסת); על גל ההצלחה של הביטוי נפוץ יותר "היה מנוע".
  • הלך האסימון (הטלפון).
  • זה היה היום בבוקר (הכה את המומחה).
  • זה רדיו? (הכה את המומחה).
  • זה רעיון (קפטריה בטבריה); ובהרחבה: זה רעיון וזה רעיון.
  • חוש חש (פגז קומפוט): "חוש קור, חוש חום, יש לו חוש ריח, חוש חש".
  • יבחוש בן שלולית (רופא אליל); וסגנו, מיקרוב בן דומן.
  • ככה וככה (המוסך); המחיר האולטימטיבי.
  • מה שבע? מה כמה? (המוסך); שר האוצר והצ'ורבה.
  • מחלת העליזוּת (רופא אליל).
  • מי ש.... שיקום (אף אחד לא קם); נכנס לפנתיאון.

רוטב סמכמך של עגבניות

הגששים היו יצרנים בלתי נלאים של מילים וביטויים. חלקם נקלטו בשפה, רבים אחרים נשכחו, אם כי חִלחלו למקומות שונים ומשונים.

  • בִּדרֵן: "אני לעבוד? בִדרנת אותי" (ילד יצירתי).
  • בנזינאי: "אומר לבנזינאי, תשים לי בבקשה בטנק שני קרפיונים" (מעוז כור ישועתי).
  • בָּשאָ"ש: "מה זה בשא"ש? בבטן של אמא שלך" (גבעת חלפון).
  • התגלמד: "אז בודדים ומתגלמדים, מה אתה רוצה?" (אמן כן יהיה רזון).
  • התחנפן: "חן חן למתחנפן" (גבעת חלפון).
  • חִשקוקים: "בשביל חשקוקים עם האשה אתה לא צריך אשה" (מעוז כור ישועתי).
  • מחונחן: "זאת אומרת ששנינו מחונחנים" (מפעל הפיס).
  • מיצין: "מיץ נטול מיצין" (הגל הקל).
  • סמכמך: "רוטב סמכמך של עגבניות" (שיח טבחים).
  • פָרָג' (במשמעות מיידי, עכשווי, על שם טייקוני הצילום האחים פרג'): "מה אנחנו טבחים פרג'?" (שיח טבחים), "מה זה מהיום להיום, מה אתה פרג'?" (שירה בציבור).
  • צִפרֵר: "אני עקפתי את המגן דויד שהוא צִפרר כל הזמן" (הגל הקל).
  • תִזתֵז: "מי תִזתז לך את השכל יה אחי?" (השד).

באיזה עניין אני הצחקתיהוך?

הגששית מלאה שיבושי שפה מסוגים שונים ומשונים.

  • אביך הוא עשה בורקָס, סָבִיךָ הוא עשה בלינצ'ס (קנטטה לשווארמה).
  • אכזבתני – אכזבתיהו – באיזה עניין ביטחוני אני אכזבתיהוך? (טבריה תחתית).
  • הצחקת אותי, הצחקת אותו, הצחקתני, הצחקתיהו, באיזה עניין אני הצחקתיהוך? (טבריה תחתית).
  • אם אתה לא הכירותך אותו והוא לא הכירותך אותך אז קישטה מפה (השוטר ישעיהו).
  • עיברתתי את שמי לעיבריתיתי מפדרו לפודרה (הכה את המומחה).
  • אני ישניני – גם אתה ישננך (אופסייד סטורי).
  • הוא אחריך? אני אחרֶהו (פריסות שלום).
  • רשעית כמו אביה ומכוערת כמו אמֶהָה (חלפון).

וגם יחיד ורבים שלא על פי הכללים:

  • אל תתחלק על העמוד, תלך על הסולמים (קדם אירוויזיון).
  • אתם אל תחזיקו מעצמכם שפים ניקולאיים (שיח טבחים).
  • בשביל הרווחיות, לדאבונותינו (קנטטה לשווארמה).
  • להרים קרן ישראל בזירות הבינלאומיות (כדורגל מקצועי).
  • תגיד לי בספר התורות תגיד לי (כדורגל מקצועי).

קבוצה אחרת כוללת מילים שזכו לנטייה לא מקובלת:

  • אין דין קריזתך כדין קריזתו (חלפון).
  • אני נשאר בצמחונותי (המשוגעים לדבר).
  • אלפי צופים מעיפים מרוב שמחה את ארטיקיהם קרטיביהם ושכניהם (שירים ושערים וטכנאים).
  • זרבוביתי, זרבוביתך, זרבוביתו, זרבוביתה (הכה את המומחה).
  • צ'ופצ'יקו של הקומקום (הכה את המומחה).

הגששית עמוסה משחקי מילים.

  • אומרים לו להתפזר – צ'יק צ'ק מתפזר (השוטר ישעיהו).
  • אם אמא של עצמאותה היתה חיה היא היתה מתה (חתונת הדמים).
  • הוא יחיד, אני יחיד, שנינו יחידה (פגז קומפוט).
  • זה התוכנית הכה את המומחה? מי המומחה? (הכה את המומחה).
  • משפט מחוזי מאוד (רופא אליל).
  • שפת האם שלו אנגלית, אבל הוא כל היום בשפת הים (טבריה תחתית).
  • תעשה קבלת שבת מהקבלה (חִסכו ואִמצו).

לעתים נשען משחק המילים על "הומופונים", מילים שונות הנשמעות זהות:

  • הוא הכול קרא, קרע לחתיכות, הוא ילד שובב (שוק הספרים).
  • חנוק? שו חנוק? אני חנוקייה (מפעל הפיס).
  • כלה כבדה מאוד (פגז קומפוט).

משחקי שיבוש המילים יצרו לעתים מילים העומדות לעצמן:

  • הוציא מכיס שלו חצוצרה והתחיל לחרצץ; ובהמשך: לחצצרץ (אופסייד סטורי); עוד גרסאות לסדרת פעלי החצוצרה.
  • זה שמשפיך את התה (הכה את המומחה).
  • אני לא מתבהל ולא מתפחד (השד).
  • שלוש לירות הקניס אותי (עוזי עוזי).
  • חמישים לירות מיניום (מפעל הפיס).
  • לא מזמן היה לי דודי שינה (שוק הספרים).
  • להתרחק זה מזו וזו מזה וזָה מיזי (יועץ לענייני נישואין).
  • יא סורר, יא מורר (השד).

שיבושי מילים הם לעתים ביטוי לשיבוש פונטי מוכר:

  • הגיע האוטו עם הבפלה? (המכונית המגויסת); "בפלה" הפכה למילה בפני עצמה.
  • עָיינתי ולאק עיינתי, בסדר, תודה רבה (הטלפון); הפועל בפיעל מוסב לבניין קל.
  • בַּצֶ'בַע, בצ'דיק. (שיח טבחים); בת שבע בשפת הצ'דיק.
  • היה הרבה קשיים קוֹשִׁיִים גדולים מאוד (הכה את המומחה).
  • שוכַחים דבר כזה, איזק?! (שבת שלום); ח' אוהבת פתח לפניה.
  • היי צוצאייטי (שוק הספרים), גִרסה צפון-אפריקאית לאנגלית המדוברת, כמו גם "יעני, צֶפֶּרֶטֶד" (קרקר נגד קרקר).

מר הלל הר מצרכים

קבוצה חביבה ומצוטטת היא משחקי השמות בגששית, חלקם שמות בדויים הקשורים במשמעות בעל השם, אחרים הם פרודיה או עיוות קל של שם ידוע:

  • אלף בית גימל דלת הא ויו מנחם (שוק הספרים).
  • כל מילה אבן, כל אבן שושן (שוק הספרים).
  • מסן אֶמוֹ היישר לדיזנגוף רבותי (שוק הספרים).
  • אם חיים יבין הבין גם הוא יבין (שיח טבחים).
  • במושב משמר הדמעה ובשכונת תל יגון (פסטיבל שירי דיכאון).
  • גרשון גרושובסקי (הכה את המומחה).
  • מר אברהם חטף פתח (הכה את המומחה).
  • שאל בני ונען – אני לא מנען, אני מאשדוד (הכה את המומחה).
  • תרשה לי לקרוא לך זבובי (הכה את המומחה, לאדם בשם זבולון).
  • מם יוד קוף יוד ברקוביץ' (שחקן כדורסל).
  • מר הלל הר מצרכים (הקרב בסופרמרקט); על פי מחבר התשבצים הלל הר שושנים.
  • עמי פז גול (שירים ושערים וטכנאים), על פי פרשן הספורט עמי פזטל.
  • שופט הכדורגל מר יהויכין פנדלוביץ' נגד שחקן הכדורגל מר שמעון כסח (אופסייד סטורי).

המצב הביטחוני השתפר לרעה

הומור בנוי במידה רבה על פרדוקסים וערבוב הפכים או מין בשאינו מינו.

  • ארנק עור מפלסטיק (כותב הבקשות).
  • באיזה צבע אתה רוצה את הפס כסף? (הסיידים).
  • באמסטרדם, זה בלונדון (טבריה תחתית).
  • פוצץ לו את הברך של חוט השִדרה (אופסייד סטורי).
  • צינור גומי מאלומיניום (קפטריה בטבריה).
  • שש וחצי מחר יום הולדת (שוק הספרים).

משפטי הערבוב הם הכנה למשפטי הפרדוקס שהגששית עמוסה בהם.

  • אין בפלה? אז תביא אשכוליות עם בפלה (המכונית המגויסת).
  • אין לי שום דבר נגד גזר, נהפוך הוא, אני שונא גזר (המשוגעים לדבר).
  • אנחנו צחקנו – עד היום אנחנו בוכים (זקני הגשש).
  • אני כל מה שיש לי זה ה-15,000 לירות שאין לי (חִסכו ואִמצו).
  • הוא קם בשביל לראות אם הוא עדיין לא ישן (שבת שלום).
  • אוציא לך את העיניים אחת אחת בזוגות (חלפון).
  • המצב הביטחוני השתפר לרעה (טבריה תחתית).
  • לא אכפת לי ברוטו, אבל אלפיים לירות ביד (השליח בבנק).
  • עובד ניקיון מטעם הלכלוך (הכה את המומחה).
  • עם הזיכרון אין לי בעייה, הבעייה שאני שוכח (זקני הגשש).
  • רחב במובן הצר של המילה (חִסכו ואִמצו).
  • שכבה חצי ערומה במלוא מערומיה (המצילים של ש"ס).
  • שלושים יום מאסר עולם (כלא שש).
  • תשתוק כשאתה מדבר אלי (קסיוס קליי נגד חלפון).

לעתים הערבוב מעודן יותר, מילה מוּצאת מהקשרה ונתקעת להקשר אחר:

  • הלכו לנו איזה שישה ארגזים בית פורצייט (שוק הספרים).
  • הסובארו שלה מאורטופד עם הכנה לאוברדראפט (מגרש השדים).
  • יש לך איזה מלפפון ספֶּר? (טבריה תחתית).
  • כמה סוכרזית? כפית וחצי שתיים (קרקר נגד קרקר).
  • נציגים מטעם הפשע והחוק המאורגן (בעבור חוקן דולרים).

ומול ההיפוך: עודפות, הרעיון חוזר על עצמו לכאורה בלי סיבה:

  • זה לא דקה, זה שישים שניות גורליות (שירים ושערים וטכנאים).
  • למה למנות כשאני יכול לספור לך אותם? (שירים ושערים וטכנאים).
  • מחוץ לארץ או מאנגליה (טבריה תחתית).
  • ראיתי אסון נורא מסוג קטסטרופלי (רופא אליל).
  • שיר לא הגיוני מן הפן האחד ואבסורדי מן הפן האחר (קדם אירוויזיון).
  • תחליט, הרבה או המון? הרבֵּמון רוסים (הרוסים הבאים).

למה לא תשב אצלנו קצת?

אי אפשר להבין את הגששית בלי הארומה הסמך-טיתית, המתבטאת בפרטים הקטנים, במבנה המשפט, ובשימוש המיוחד במילות יחס.

  • אולי ניכנס אצל מיסיה לוי נגיד לו איזה שבת שלום (שבת שלום).
  • אני באתי בעניין המשיח (משיח דופק בדלת).
  • אתה פעם שמעת דבר שכזה? (קפטריה בטבריה).
  • באו לי איזה שישה חלומות קטנים בבת אחת (שבת שלום).
  • בכמה ההתעטשות? (רופא אליל).
  • בת קוראים אותה ז'נטילה (קנטטה לשווארמה).
  • גם כן אני מזמין אותך שתבוא אצלנו (מפעל הפיס).
  • למה לא תשב אצלנו קצת? (קפטריה בטבריה).
  • מה נשמע אצל העולם הגדול? (שבת שלום).
  • שאעשה תה? (שבת שלום); ומאותה משפחה: שאביא לך משהו לאכול? (פגז קומפוט) שאסכם אתו אני? (השליח בבנק).

אחד מסממני הסמך-טיתיות הוא השימוש המיוחד בשמות תואר ובתוארי פועל חריגים, שלכאורה הוצאו מהקשרם.

  • אתה מכיר את יוסף חלפון בצורה אישית (החיים כפתגם).
  • בית רב קומתי מאוד (קפטריה בטבריה).
  • האחראי הספציפי והגיאוגרפי לסקנדל (אף אחד לא קם).
  • העירייה תדאג לכל העניינים באופן גרעיני ביותר (מעוז כור ישועתי).
  • מה עשיתם עד כה באופן טיפולי? (רופא אליל).
  • שר התיירות לא זרק איזה מילה ביטחונית? (שיחות ביטחון).
  • עכשיו אתה תגיד לי באופן שכלי (השד).
  • עניין פתח-תקוואי פנימי (רופא אליל).
  • רוח שיפוצים ביטחונית כללית מנשבת בכל רחבי הארץ וסביבותיה (טבריה תחתית).
  • תגיד לי הכול באופן גיאוגרפי אמיתי (השד).

קי איזאק, קומו 'סטאס?

במערכון "שבת שלום" יוצאת הלדינו מן הארון.

מרסי יצחק, מרסי, קי נו מי מאנקיס?: תודה, יצחק, תודה, שלא תחסר.

מאדרה מיה: אוי ואבוי; מילולית: אמא שלי.

יאקאאימוס: נפלנו, איזה אסון!

קי איזאק, קומו 'סטאס?: מה יצחק, מה שלומך?

טורו בואנו, טאנוס קי מי איסטיס: הכול בסדר, בריאים שתהיו לי.

ואתה נאדה, חולם, הא?: נאדה, שום דבר.

ואמוס, איזאק: נלך, איזאק.

הלא זה לא חלום, אזנו; אזנו בלדינו: חמור.

איסטה בואינו: זה טוב.

אבלה, אבלה: דַבֵּר, דַבֵּר.

באסטה, באסטה: מספיק, מספיק.

הלא זה מה שאני שואל, טרונצ'ו; טרונצ'ו בלדינו: טיפש.

אה דייו: הו, אלוהים.

עושה אותך אתה רואה ראי

הגששית כוללת שימוש רב בסלנג ישראלי, ובשנות הזוהר שלה היא השפיעה על תפוצה רחבה יותר של מילה או היעלמות של מילה אחרת. בהיותה כאמור שפת תפר אפשר למצוא בה ביטויי סלנג שהתיישנו:

  • אלף כול: "אלף כול, כור גרעיני צריך להיות במקום סודי" (מעוז כור ישועתי), וגם: "בית כול, גימל כול" (השוטר ישעיהו).
  • זופ: "זופ קטן, סחיבה קטנה" (קרקר נגד קרקר).
  • מילדים (במשמעות, מגיל צעיר): "אני מכיר אותו מילדים" (כלא שש).
  • עשה אותו (חיקה אותו): "עושה אותך אתה רואה ראי" (מגרש השדים).
  • פורפרה (המשחק והדימוי): "אל תסתובב לי שם כמו פורפרה" (הסיידים).
  • פַספוס: "כשפספוסים היינו במלאבס פתח תקווה" (זה היה גדול).
  • פרַנג'י: "היה הולך ברחוב? איך היה מולבש? פרנג'י? פרנג'י" (השד).
  • צ'פָּצ'ולה: "טוב תחכי לי צ'פצ'ולה" (קנטטה לשווארמה); בלדינו: חדל אישים, רשלן.
  • שטוֹ­זה: "אתה הכנסת שטוזה לשוטר ארמוזה" (קריזה).
  • שִפשֵף: "וביום זה שִפשף אותי, הרב סמל הפלוגתי" (עוזי עוזי).
  • תמוי. שוטה.

סלנג שהתיישן שמקורו בערבית, בעיקר קללות:

  • אבל הוא בעצמו, האחול-בלועה נשאר רווק מושבע (אף אחד לא קם).
  • אין לו למלעון אשה אחרת (אף אחד לא קם).
  • אינעל באבורין לג'באר (אופסייד סטורי).
  • בחיאת אבוי, היום יום הדין (חלפון).
  • הלכה בלי שוב, ראס בן ענא תשוב (שושנקה עברה את הגבול).
  • יה איבן שפטוטה (אופסייד סטורי).
  • ילען טלפון טבעק (הטלפון).
  • למי אמרת אעוור? (אופסייד סטורי).
  • מי יודע לאיזה ידיים נפלה, אללה ירחמה (שושנקה עברה את הגבול).
  • עלא ראסי, עלא קסדאסי (כלא שש).
  • וולק, וולק, מה אתה עושה צחוק עלינו? (כלא שש).
  • מי זה המגנ'ון הזה? (כבד אווז).
  • משתילים לי את השו אסמו (כבד אווז).

מקומו של הסלנג שמקורו ביידיש לא נפקד מן הגששית.

  • אפקאקטה בריכה (החיים הקשים).
  • אוי אברוך, של מי זה הבניין שם? (הקבלנים).
  • האגזוז והקצלה והאפאלאך (המוסך).
  • הפופ החאפ הטופ והפלופ (שירים ושערים וטכנאים).
  • השווארצע חאייעס האלה (משיח דופק בדלת); מילולית: חיות שחורות, כינוי אשכנזי עתיק למזרחיים.
  • הפרענק פארח הזה (משיח דופק בדלת); כנ"ל.
  • לוס מיך אופ מיט דעם בובקעס (משיח דופק בדלת); בעברית צחה: עזוב אותך מהשטויות.
  • נו, א שוקל, א שוקל (הסיידים).

הגששית בישרה את פריצתה של האנגלית לשיח הישראלי, ואולי גם נתנה לה דחיפה קלה:

  • אז לא יצא לי לגמור את העוף, סו וואט? (שירת הברבור).
  • אֶני באדי הום? (קרקר נגד קרקר).
  • האלמנט עלינו און זה האוס (המוסך).
  • חאלאס פורגט איט (שיח טבחים); שילוב הערבית והאנגלית.
  • יוּ דוֹנט סֵיי, בתמונה הזו מצולמים החברה שלי מהמילואים (קרקר נגד קרקר).
  • נו פרובלם, נו פרובלם (קרקר נגד קרקר).
  • סינטרה זה אולד פשנד, תשים אולי איזה פלייטרס (החיים הקשים).
  • פרחים חגיגיים עם ריח סטייל אהבה לחמתו (אף אחד לא קם).

צבעו אותו אקספרס

הגששית משתמשת במילים לועזיות. האפקט ההומוריסטי נוצר כאשר הביטוי הלועזי מתפקד בסביבה לא לו, ובדרך כלל הוא זוכה לטאץ' עממי:

  • בצנטרום של הפיילה (קפטריה בטבריה).
  • ברוך השם בִרבור אקסקלוסיב ספציאל לאיש הקבור (שירת הברבור).
  • לעשות פרצלציה לפרצוף של הקונצרטינה הזאת (גבעת חלפון).
  • מקולקל טוטאל (רופא אליל); ובעקבותיו: מקולקל נורמאל.
  • צבעו אותו אקספרס (הסיידים מתמודדים עם התמונה "האקספרסיוניסטית" של ליכטיג).
  • קריר בכינרת? צלזיוס! (טבריה תחתית).
  • תדבר אורנג'אדה, תדבר פינקולדה, שחק אותה ספרינג ככה (כלא שש).
  • תתרחק ממנו קילומטראז' (חלפון).

מה מהסלנג שהשתלב בגששית חי ובועט בשנות האלפיים?

  • אחלה שבעולם: "היה אחלה גבר שבעולם" (שיח טבחים).
  • באופסייד: "אמא שלך באופסייד" (אופסייד סטורי).
  • גוטֶה: "הביא לך אותה גוטה" (חתונת הדמים).
  • חנטריש: "חושך, אור, מציאות, זה חנטריש הכול" (השד).
  • סחבק: "הוא אני סמי וסחבק" (המוסך).
  • עלק: "פסטיבל עלק" (פסטיבל שירי דיכאון).
  • עשה ברז: "איך התרחקת בעינטוזים, מדוע לי עשית ברזים" (פסטיבל שירי דיכאון).
  • עשה צחוק: "אתה עושה צחוק, בחייך" (שיח טבחים); "מה אתם עושים צחוק?" (המכונית המגויסת).
  • שיגעו אותו: "ז'קלין, שיגעו אותי" (הטלפון).
  • ת'חפף: "יאללה תחפף סגור עניין" (כלא שש).

שתי טיפות עיניים דולצ'ין

הגששית משתמשת בניבים מוכרים בכמה דרכים עיקריות. הדרך האחת היא שינוי אחד ממרכיבי הניב כך שהוא זוכה לפרשנות חדשה. חלק מהניבים באים ממקורות היהדות:

  • המוציא שווארמה מן הכבש (קנטטה לשווארמה); על פי ברכת המזון.
  • ואהבת לאזרחך כמוך (דייג אוהב דגים); על פי ויקרא.
  • ויטיפו ההרים עסיס, וכל הרמזורים תתמוגגנה (אף אחד לא קם); על פי עמוס.
  • כל איש ישב תחת כורו ותחת גרעינו (מעוז כור ישועתי); על פי מלכים א': "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".
  • לראות איך פרחה הפטרוזיליה, אם הנצו המחירים (החיים כפתגם); על פי שיר השירים.
  • מצא אשה מצא חוב (החיים כפתגם); על פי משלי.

ביטויים נוספים שעברו שינוי מכוון:

  • אמונה בצִדקת הכסף (מגרש השדים).
  • ארגון אמהות בורחות (כותב הבקשות).
  • בנייני האומלל בירושלים (פסטיבל שירי דיכאון).
  • האנציקלופדיה הבלתי גמורה (שוק הספרים).
  • הרשפון לטבעון (המצילים של ש"ס).
  • טברייני לטברייני – אינדיאני (טבריה תחתית).
  • יודע כתוב וכתוב (המכונית המגויסת).
  • ילד טוב טבריה (המשוגעים לדבר).
  • עוד מהזמנים שבכדור היה חור (שחקן כדורסל).
  • על גופייתי! (שחקן כדורסל).
  • צמוד למדד יוקר האינפלציה (רופא אליל).
  • שחור על גבי עיתון (שבת שלום).
  • שנתחיל בראש ימין (חתונת הדמים).
  • שתי טיפות עיניים דולצ'ין (קרקר נגד קרקר).
  • תעשיות עתירות שפריץ (נמר בגבעתיים).

עשה חיים – סע בזחלמים

הגששית אימצה ושִדרגה כמה סיסמאות פרסום עתיקות:

  • הטובים לטייח (חִסכו ואִמצו); במקור: הטובים לטיס.
  • העם החליט – מרק שעועית (הגל הקל); וגם: העם החליט – ציקלופדיה עברית (שוק הספרים); במקור: קפה עלית.
  • הפסקה עשה – פגז שתה (פגז קומפוט).
  • על כל לשון – לוקשון תמיד ראשון (הגל הקל); במקור: ליבר.
  • עשה חיים – סע בזחלמים (הגל הקל); במקור: עשה חיים – סע בצים.

יש חדשות, יש נצורות, יש פלאי פלאות

הגששים התמחו בפירוק ניבים, בעיקר כאלה שהפכו קלישאות, למרכיבי המשמעות שלהן.

  • אתה תיתן לי את הכבוד המגיע לי (אופסייד סטורי).
  • גם אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדי (הכה את המומחה).
  • שוחחנו די ארוכות (קפטריה בטבריה).
  • תרשה לי להציג את עצמנו (בעבור חוקן דולרים).
  • ספר לשופט איפה הוא חי (בית המשפט); תשובה לשאלה-קלישאה "איפה אתה חי?"
  • עם כל הכבוד שיש לי לשירה העברית, ואין לי (קדם אירוויזיון); קדם ל"עם כל הכבוד, ויש כבוד" ב"ארץ נהדרת".
  • קחו למשל את אשתי, קחו אותה ממני (שירת הברבור).

לעתים נדבקות שתי קלישאות זו לזו.

  • אין מילים בפי להביע תדהמתי (שבת שלום).
  • הגיעו מים עד גועל נפש (אופסייד סטורי).
  • הימים ימי חשבון, והלילות לא באים בחשבון בכלל (אף אחד לא קם).
  • יש חדשות, יש נצורות, יש פלאי פלאות (קפטריה בטבריה).

יש קלישאות הזוכות לטיפול פשוט על ידי תוספת של מילה או שתיים:

  • אמבולנס טורקי קטן (אופסייד סטורי).
  • בית המשפט לשלום ולהתראות (אופסייד סטורי).
  • חוגים המקורבים לחדשות של שמונה (שיחות ביטחון)
  • חן חן כן או חן חן לא? (שבת שלום).
  • חס ושלום כן או חס ושלום אין? (טבריה תחתית).
  • יש לי שאלה בהליכות (הכה את המומחה); החבילה בין "הליכות" ו"נימוסים" מתפרקת.
  • מנדלה מוכר ספרים בהנחה (שוק הספרים).                          
  • מפזרים אותם כפתיתי שלג דאשתקד (שירים ושערים וטכנאים).

גרושתי הגרושה מגירושי הראשונים

סימן היכר מובהק של הגששים הוא הטיפול במילה או פועל בנטיות או צירופים שונים, המבחר רב:

  • סיימנו סיום בהחלט מסוים (כדורגל מקצועי).
  • אני לא פקפקתי בגלל פקפוקים הרבה יותר מפוקפקים (הרוסים הבאים).
  • אל תגיד נגיד, אני יגיד נגיד, אתה לא תגיד לו מה להגיד (שיח טבחים).
  • גם גננת יכול להיות שאני יכולה להיות (אמן כן יהיה רזון).
  • דוקטור דוליטל, דוקטור ז'יוואגו, דוקטור טיכו בהנחה (שוק הספרים).    
  • דרישת שלום לחמי וחמתי וחממה וחומסקי ממני חומי באלחמה (פריסות שלום).
  • אינג'ינר הניצחון, אדריכל הניצחון, ארכיטקט הניצחון, ארכיבישוף הניצחון (שחקן כדורסל).
  • אמא שלי, בן שלה, אח שלו דוד שלי (חתונת הדמים).
  • אני שמעתי לפני איזה חודש-חודשיים, שראש הממשלה אמר לפני איזה חודשיים-שלושה (שיחות ביטחון).
  • גרושתי הגרושה מגירושי הראשונים עומדת להינשא עם גרושה הגרוש מגרושתי הגרושה מגירושי השניים (הכה את המומחה).
  • הכי קרוב שקרוב יכול להיות קרוב; הרבה יותר קרוב מקרוב (שיח מלאכים).
  • נטול עץ, נטול דיקט, נטול חול, נטול אמו, נייר נטול נייר רבותי (שוק הספרים).
  • שאלה מאוד מאוד שאלתית, שאלה שיש בה הרבה מן השאלתיות, היא דרך אגב שאולה משאלות אחרות (הכה את המומחה).
  • שר בלי תיק, בלי שיק, בלתי מזיק (אף אחד לא קם).

הגששים 2

ובאותה משפחה, אפקט הכדור המתגלגל:

  • אני כבר התחתנתי איזה שש שבע שמונה פעמים (חתונת הדמים).
  • כפר סבא נראית רעננה ואת זאת אפשר היה לחוש כבר בהרצליה (שירים ושערים וטכנאים).
  • לא יקח אתו שניים שלושה ארבע חמישה שישה ספרים? (שוק הספרים).
  • נטול עץ, נטול דיקט, נטול חול, נטול אמו
  • שחרור חלקי, שחרור הדרגתי, שחרור כללי, שחרור סופי, שחרור שחרורררררררררררר (שיח טבחים)

בני מעיו ישירו בכי

הגששית מלאה פסוקים ממשלב גבוה; האפקט ההומוריסטי נוצר כאשר הם יוצאים מפיו של אדם שמצפים ממנו לדבר במשלב נמוך:

  • אבכה עליך בכי (שיח טבחים).
  • אשה זה בשביל שיהיה שמח בגוף, בשביל מרגוע לחשק (מעוז כור ישועתי).
  • בימי עלומיי הרחוקים בגזר היה רק גזר (המשוגעים לדבר).
  • בלילה, כשהשחקים יורדים (קפטריה בטבריה).
  • בני מעיו ישירו בכי (רופא אליל).
  • דע לך שאני עוד טרם הרימותי יד על אדם (הסיידים).
  • האם תמיד כְתבתָ שירים? (כלא שש); השדר מפגין דיבור מושלם על ידי העברת הצורה "כְּתבתם" ליחיד.
  • וכולו וכולו וכיוצא בהללו (כותב הבקשות).
  • חוח צחוק בין שושני הבכי (רופא אליל).
  • חלום מלא בלהה (שבת שלום).
  • חלומות טובים או חלומות הס מלהזכירם? (שבת שלום).
  • צפרא טבא גברת זליבנסקי (הכה את המומחה).
  • ראה ראיתי גם ראה (הרכבת ממשלה חדשה).

אפקט מיוחד יש למשפטים שבהם מתערבב ביטוי במשלב גבוה עם שפת דיבור יומיומית או סלנג:

  • אחרית הימים מתי יוצא? (משיח דופק בדלת).
  • בוודאי. בוודאי שבוודאי. בוודאי שבטח (אמן כן יהיה רזון).
  • אתה מוכן לכרסם קצת יותר בדומייה? (המשוגעים לדבר).
  • המוציא דבר קללה מפיו – ינעל אבי אבי אביו (שוק הספרים).
  • עד שאתם תחזירו עטרה ליושנה אני אצטרך להחזיר ציוד (משיח דופק בדלת).
  • שומעות המה שומעות אֶמוֹ (משיח דופק בדלת).

נהפוך הוא

הגששים שמרו על מעמדם כתוכנית לכל המשפחה, והסקס אצלם היה במשורה, אם בכלל, ובדרכים מעודנות.

  • אולי העמסתי אותך איזה פעם (קרקר נגד קרקר).
  • אני סיידתי לאחותך (חִסכו ואִמצו).
  • אתה דורך לי על הענבים (אופסייד סטורי).
  • הייתי מתנחל עכשיו רבע שעה חצי שעה שעה של התנחלות עם איזה נחלאווית (מתנחלים).
  • נהפוך הוא (הסיידים); ביטוי המבהיר למי שלא הבין עד כה שליכטיג בר זוהר הוא הומוסקסואל, שלא לדבר על "כחול כ-הה".
  • קים באסינג'ר, אוי קים, אוי קים, אוי קים אהער (משיח דופק בדלת).
  • רפי זה הוא משורר שירים, הוא רוצה שתעמיד לו (קדם אירוויזיון).
  • תן לי להחליט מה מגעיל לי ומה מגדיל לי (המצילים של ש"ס).

הילדים שלי רזים עצמות עצמות

הגששית פועלת רבות בתחום הדיבור העממי. אחד הסממנים שלו הוא מבנה הסנדוויץ', שבו מילה מופיעה בראשית המשפט ובסופו.

  • אני אין לי אוטו (השליח בבנק); וגם: אני אין לי הורים (חלפון).
  • אני מה יש לי לעשות בעפולה? (מעוז כור ישועתי).
  • זה ערוץ קשה זה (קדם אירוויזיון).
  • כולם חכמים כולם (ירון לונדון).
  • זה יכול להיות דבר כזה? (מגרש השדים).
  • תביט עליו עם שתי העיניים על האומלל הזה (כדורגל מקצועי).
  • לשתות גלו גלו גלו בלי עין הרע אתה שותה (השוטר ישעיהו).

מבנה דיבורי אחר שיש לו שורשים כבר במקרא הוא ההכפלה, הגששים תרמו את תרומתם:

  • הוא היה מבקר מבקר (זקני הגשש).
  • הוא לא התכוון לחומייני-חומייני, הוא התכוון לקטנים האלה שעפים (אופסייד סטורי).
  • הילדים שלי רזים עצמות עצמות (חורבה).
  • קשה קשה (החיים הקשים); אומץ בלי דעת על ידי לובה ב"ארץ נהדרת".
  • שערה שערה הייתי מוציא לה עם פינצטה פינצטה (שבת שלום), הכפלה בריבוע.

אחד הסממנים של דיבור עממי הוא ויתור על מילות יחס או שינוי קל שלהן מהמילית המקובלת. הגששים אכן שמו את הסממן הזה בפי פשוטי העם, שהם בעצם מרבית הדמויות שיצרו:

  • אנחנו אותו שכונה וגם הולכים יחד בית ספר (כלא שש).
  • מה אתה עושה צחוק עלינו? (מפעל הפיס).
  • שחרר לי המקום (המוסך).
  • עבדתי עשר שנים שליחויות (השליח בבנק).

כותבי המערכונים והפזמונים המצוטטים:

נסים אלוני:בתחנת האוטובוס, הגל הקל, המכונית המגויסת, השד, חלפון, טבריה תחתית, כדורגל מקצועי, מצעד הפזמונים, פגז קומפוט, קנטטה לשווארמה, קפטריה בטבריה, רופא אליל, שירת הבִרבור.

יוסי בנאי:אופסייד סטורי (לפי אפרים קישון), אמן כן יהי רזון, אף אחד לא קם, בית המשפט, בנקים עליך, החיים הקשים, החיים כפתגם, הכה את המומחה (עם דן אלמגור), המוסך, הקבלנים, הרוסים באים, השוטר ישעיהו, השליח בבנק, חורבה, חִסכו ואִמצו, חתונת הדמים, יועץ לענייני נישואין, ילד יצירתי, מעוז כור ישועתי, משיח דופק בדלת, מתנחלים, קדם ארווויזיון, קסיוס קליי נגד חלפון (לפי אפרים קישון), קרקר נגד קרקר, שביתת רעב, שבת שלום, שחקן כדורסל, שיח טבחים, שיח מלאכים, שיחות ביטחון, שירים ושערים וטכנאים.

שייקה אופיר:מפעל הפיס, שושנקה עברה את הגבול, כותב הבקשות, כלא שש, דייג אוהב דגים.

עמוס קינן:בית המשפט, יומן החדשות.

דני רווה:בעבור חוקן דולרים, החוזרים מחו"ל, המצילים של ש"ס, המשמר האזרחי, כבד אווז, מגרש השדים, נמר בגבעתיים, שירה בציבור.

דן בן-אמוץ:שוק הספרים.

ירון לונדון: הטלפון, כולם חכמים כולם.

חיים חפר:זה היה גדול.

יוסף הייבלום: הסיידים.

יהונתן גפן:פסטיבל שירי דיכאון, העם החליט לשים טלית.

מיכאל דשא (פשנל):הקרב בסופרמרקט, פריסות שלום.

שייקה, פולי, גברי: זקני הגשש.

גברי בנאי: עוזי עוזי.

"גבעת חלפון אינה עונה", סרטם של אסי דיין ונפתלי אלטר.


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים