המובילים

רוביק רוזנטל | 18 במרץ 2016
גירסה ראשונה הופיעה בספר "הלקסיקון של החיים", הוצאת כתר, 2007. איורים: תמר קלנר

אנשי אמנות, בדרנים וסטיריקאים השפיעו השפעה רבה על השפה והותירו ביטויים ומטבעות לשון מכוננות

כמו כל תחום תרבות, גם לשפה יש מנהיגים, מוציאים ומביאים, סוכנים וסוחרים. מנהיגי השפה העברית וגיבוריה באים מדורות שונים ומתחומי עיסוק שונים. מנהיגי השפה העברית הקדומה הם על פי המסורת דוד ושלמה, ישעיהו וירמיהו, קוהלת ואיוב ואחרים. מנהיגי השפה של העברית החדשה הם כבר בעלי שם וכתובת, תעודת זהות ועיסוק ברור. כאלה הם מחוללי תחיית השפה, אליעזר בן-יהודה, דוד ילין, יוסף קלוזנר, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, יחיאל מיכל פינס ורבים אחרים. הסופרים שיצרו בארץ-ישראל לדורותיהם עשו הרבה לעיצוב השפה, אך דווקא משוררים כיהודה עמיחי ונתן זך חוללו בה דרמות שינוי. העיתונאים היו תמיד סוכני שפה, ופעם אף היו ידעני שפה. כותבי המילונים ניסחו ועיצבו את השפה, האקדמיה ללשון עשתה כמיטב יכולתה לכוון וגם לחדש, הפזמונאים והזמרים פרצו לשפה בעוצמה השמורה להם, והמחנכים ניסו להטמיע.

האם יש גיבורים כאלה גם לשפה העממית, הלא-פורמלית? אלה הם כותבי תוכניות הבידור, הפליטוניסטים ותסריטאי הטלוויזיה. הם באו לבדר ולהצחיק, אבל בלי משים מילאו משימה קדושה: לחבר את העברית למקומות השווים לכל נפש ונוחים לכל אדם, לחבור לא אל "מה שראוי לומר" אלא אל "מה שכיף לומר". שפה ממקום המשחק, שפת הצחוק.

גיבורי השפה המובילים בקטגוריה הזו הם להקת הגשש החיוור ומחברי הטקסטים שלה, שלהם מוקדש פרק נפרד ומפורט בספר. לצִדם היו רבים, לכל אחד מהם סגנון ושפה משלו. בעוד המשוררים והסופרים השפיעו דרך הספר, אלה השפיעו דרך העיתון, הרדיו והטלוויזיה. בלי התפוצה הרחבה והמהירה שסיפקו להם כלי התקשורת לדורותיהם לא היה נקלט האוצר שהותירו.

הפרק הזה עוסק בסוכני "שפת הכיף". מקום מיוחד מוקדש לאפרים קישון, עולה חדש נצחי, שהמציא את העברית מחדש כשהיא מתובלת בפפריקה הונגרית מעודנת. שייקה אופיר, גם הוא אשכנזי, חבר ליסוד הירושלמי הספרדי שבעברית ובנה את התשתית לשפה הגששית. גיבורי שנות התשעים והאלפיים הם כבר אנשי טלוויזיה: צביקה הדר הוא ז'וז'ו חלסטרה, אורנה בנאי היא לימור מ"רק בישראל", יוצרי "ארץ נהדרת", וראוי לשים לב גם לפנינת ההומור המטורף "הרצועה" וכותבה עוזי וייל. ואם על כל משפט זהב או מילה חדשה שהבאנו נותרו עשרה בחוץ, עם היוצרים הסליחה.

דיקטרתי במהירות דו-רפורטית

אפרים קישון יצר שפה שבה זלג ההומור ההונגרי המעודן אל המציאות הישראלית המעודנת הרבה פחות. התוצאה הלשונית מרהיבה. להלן מקבץ חידושי קישון. הציטוטים מספרי קישון, רובם מתוך "באחד האמשים".

אמש, אמשים. יום כלשהו בעבר הקרוב. צירופים: "באחד האמשים", "באותו אמש גורלי", "באחד האמשים המשונים הללו", "באמשים היסטוריים אלה", "לפני אמשים מספר" ועוד.

אשתי הקטנה. הכינוי שהדביק קישון לרעייתו: "אני ואשתי הקטנה עומדים בפרץ וסופגים בסמרטוטים".

בעלה. רעיה, אשת איש, נקבת הבעל.

גָמַז. חיסל, שחט. על שם מבקר התיאטרון האימתני חיים גמזו: "'הבל הבלים הכול הבל' אמר קין וגמז את הבל נפש".

גימוז. חיסול: " חלחלה עזה עברה את גופי לנוכח תכנון כזה של גימוז מסמר שערות".

גֶמֶז. הלך רוח של חיסול ושחיטה: "צוחקים שנינו בגמז מהול בחמלה".

גמזני. קטלני: "לפתע קפץ עלי רעבון גמזני".

גמיזמוז. גימוז מתמשך.

גַמזור. רמזור הנדלק ברגע הלא מתאים.

הור. אב: "גם אני בעצמי הור מסור מאוד, ממש יידישה מאמה".

הסוסיאלית. עובדת סוציאלית בגרסת סלאח שבתי.

חינוך תרדני. חינוך לאכילת תרד.

חשמלטור. חשמלאי: "מיד הוצאתי איפה את פנקסי הקטן ורשמתי בו: להזמין חשמלטור!".

טופסת. מחלת הטפסים של הבירוקרטיה הישראלית.

כך. דרך מיוחדת של קישון בהצגת דיאלוגים: "בסדר – כך ארבינקא – אז אתה נוסע לחיפה עם שישה אלו ומיד חוזר". "טוב – כך גליק – אז מה קורה בכל זאת לז'יוואגו?".

כלאחר פה. בספונטניות לכאורה: "בשום אופן, את שומעת – אני שורק לה כלאחר פה".

דִקטֵר. רכב על אופנוע, על פי דוקטור קלטנברונר, הכינוי שהעניק קישון לאופנוע שלו: "דיקטרתי במהירות דו-רפורטית".

מלחך פנחס. מתחנף לאדם ששמו הפרטי פנחס, ושם משפחתו לבון.

סב-קומפלקס. רצון מודחק להתחתן עם סבא. על פי קישון היה לז'קלין קנדי סב-קומפלקס, ולכן היא נישאה לאונאסיס.

עולם תחתון. בגדים תחתונים.

פַּרטָצ'יה. כינוי למדינת ישראל. "פרטצ'יה, אהובתי" הוא שם אחד מספריו.

פיראמידאלי. נפלא, מרהיב: "קפה פיראמידאלי! קפה עולמי! קפה קוסמופוליטי!".

שבלולית. בהיחבא, בסגירות: "הפקיד הנצור עובד שבלולית ביותר".

שפוֹפ. שפופרת: "הורדתי אפוא את השפופ".

נעלם בצעקה צרודה באפילת הצהריים

סדרת משפטים בעברית קישונית. קישון מרבה בעירובי ביטויים או שינוי קל של ביטוי למטרות סטיריות, משחקי מילים ומעברים לא תקינים לכאורה בין יחיד לריבוי.

  • שולטהייס האגדי מדשדש על המפתן ובעיניו מגור נעלם.
  • אזרח צנוע ורעייתו הנחבאת אל כלי המטבח.
  • אחרי משא ומתן הגענו לעמק השווה משהו.
  • החוק למניעת יה-חביביזם תשכ"ז.
  • אם אומרים לנו 'תבואו בחייכם תבואו', אנחנו באמת באים בחיינו.
  • בלונדינית כדרך הצבע.
  • בלי מקצוע, בלי שום דבר, כלום, רק עתיד אחד ארוך נגן.
  • העניין יבוא סוף כל סוף על טיפולו.
  • נכנסה גברת אחת בגבורת שנותיה.
  • קהל רב מילא את המקום מפה אל פה שעל מנת לא לקבל פרס.
  • שהינו בבית הקפה בחברת אמנים, סופרים צעירים ושכבה דקה של אינטלקטואלים.
  • עמד שם אדון אחד ממושקף קשה, בעל שיעור קומה קטנה מאוד.
  • גם אני זרמתי אפוא אל שולחנו של מר מוצ'קין.
  • אנחנו בדרך כלל מצפצפים על הביקורת. כזה אנחנו.
  • מאז עלייתנו ההמונית ארצה.
  • לדירתנו הרבה מעלות. בחדר השינה 42 מעלות.
  • אחת היתה מעדות המזרח והשנייה מעדות המערב.
  • הוא מדבר אל הקהל בשפה הפטיפונית בזו הלשון.
  • קרה שראש האגף התקשר טלפון-ביתית עם מר שפיגל.
  • שפיגל כמעט כרע תחתיו ברוב תימהונו.
  • נעלם בצעקה צרודה באפילת הצהריים.
  • כאשר אדם מתחיל להידמות לתצלומו בדרכון, הגיע הזמן להחליף את עצמו.
  • רק שתי שָׂפות נבצרות משגרירנו בחו"ל: עברית, ולשון הארץ שבה הוא מייצג אותנו.
  • ישבנו בבית הקפה ובחשנו את הטורקי בארשת של סתיו.
  • שתקנו ככבש בתנור.
  • הגיעו מים עד גועל נפש.
  • חפץ שאין חפץ בו.
  • ישיבה שלא מן הבניין.
  • מוריק בתכלית העובש.
  • עליז ושופע שן.
  • הלוואי שתתאלמן, מקללת האשה את בעלה.
  • הדיבר ה-11: לא תפרגן!
  • שום תיקון, שום שיבוש קל שבקליל, שום גרז', רק פה ושם לעתים קרובות.
  • אשתו של צ'רלי צ'פלין, הצעירה ממנו ב-35 שנה, מביטה בו באהבה אמהית.
  • כן! רק במפירות מוהרזת! תמיד! תמיד במפירות מוהרזת! תרומת קישון לביטויים המשוכלים.

יופי נחמה

שייקה אופיר, ענק בידור ושפה, יצר לצד תרומתו לגששית ולביטויים המשוכלים סדרה של מטבעות לשון במערכונים הרבים שיצר.

אביסלע וואסר עם קאשע עם פרפאלך. מתכון אהוב על המושבניק.

אין דין של נהג דן כדין דינו של דנן דינג דונג. דברי המוהל השוחט.

באופן כללי או באופן פרטי אינדיווידואלי כללי גנרלי? הדרוזי זאכי זהלן מציג את השכלתו הרחבה. גם: "תפנית של 395 מעלות", וכן "שירה בניגוד לפרוזה, שירה יבשה".

בַּבּתוכו. בקרבו: "שלא ייכנס השמש בבתוכו שלו". ציונה.

בור ועם הארץ שכמוני. נהג בעל רגשי אשמה מופרזים ב"התאונה". גם: "אני לא ראוי לעמוד בדל"ת אמותיך, חתיכת מלוכלך שכמוני".

ברקוביץ' כאן? אני צריך לדבר אותו איזה דבר. זלמן נזכר בעניין חשוב באמצע הנאום.

גנב בן גנב. המושבניק מבכה את תלאות החיים. גם: ארויס גיוורפן די געלט (הלך הכסף).

האש זה בעודו באיבו או בעודה באיבה? הכבאי מסתבך בעסקי זכר ונקבה.

הדוולואציה הסלקטיבית היא הלא לא תמיד רלוונטית לקורס הוולוטה. הכלכלן מסביר בלשון בהירה את מצבנו.

הזדווגויות של רעיונות. פרופסור קורצברגר מביא חידושים בעברית.

המלט יא איבני, אנני אבוך, אבוך מאת, כזאבין יא המלט כזאבין: ליירס המלט, ליירס. שייקספיר מסתערב.

הקרקע של הגליל זה לא הקרקע של הנגב. זלמן המרצה משמיע חידוש מרעיש.

התחלתי לרוץ כמו אמוק. סוניה גארביץ' נכנסת לפאניקה.

זאת לא תמות אך פעם. המושבניק מביע דעתו על בובה הסבתא.

חדר החיכיון. חדר ההמתנה של דוקטור טיכו.

יופי, נחמה. משפט אירוני-ארוטי שנכנס לפנתיאון השפה.

כמו שיָרים אני נשכבת באופן אבטומטי. סוניה גארביץ' מציגה טקטיקת הישרדות.

מוֹסט אֶביוטיפול אֶסטורי. אנגלית בפונטיקה ערבית ב"המורה לאנגלית". גם: אקסֶפליין, איי דונט אֶקנואו, דאובֶּטפול.

מקונקל. מקולקל: "עין של בן אדם מקונקל עם תחבושת". ציונה.

מקרה עין. "דוקטור טיכו, תביא לו מקרה עין יטפל בו". ציונה.

מַקרובּ. חיידק: "זה לא חיה, זה עף, זה עוף". ציונה.

נאותותי לבוא הנה. פרופסור קורצברגר פותח בהרצאה.

נתן לה סטרומנטים וסמים. המושבניק מסביר איך מטפלים בפרה חולה.

פה עוד תצמח שממה! מתוך "שלכם לשעה קלה".

קולונל שרמוטייה. צרפתי שרמנטי ב"תקרית גבול".

רי"ש פטישית. מנצח המקהלה מקנה עיצור חדש לזמריו.

מה יש לך מהאורנג'אדה, משה?

לקט משפטי מפתח שנותרו מתוכניות טלוויזיה ורדיו:

אהאווה אהאווה. מתוך חידון התנ"ך.

אוֹפָּציות. גרסת גרייניק ואלתרמן ל"אופְּציות".

אינעל דין בבון אלי-ג'עבר. מתוך מערכון העולים של להקת לול.

אני יכול לנסות. מיקי גבע בנעלי מאיר שטרית ב"רק בישראל".

אני יפה?! המשפט המפורסם של אורי זוהר, המבשר את ראשית הנפילה.

אני עושה אפּגרייד לחיים שלי. רמי הויברגר, "הבורגנים".

במקרה הכינותי מראש. בתיה עוזיאל בתוכנית פולקלור בראשית ימי הטלוויזיה.

המובילים 1

ג'וֹי אֶנד הֶפּינֶס. משפט מפתח ב"פיק אפ".

גפן במובן גָאפן. מתוך "חידון התנ"ך" של להקת לול.

דפווווק. עידן אלתרמן בתוכנית רדיו עם אבי גרייניק, במבטא צרפתי.

האשם תמיד. דמות מפתח עם שם דו-משמעי בעיצוב יאיר ניצני.

הגלים טולטולו והים בוגדוני. סולומוניקו השלישי ב"הרצועה".

הֶה הֶה! טוביה צפיר ממציא את הצחוק של החרצוף אריאל שרון.

הוך דן, דן, דן, איך!, איך הלך זה מאתנו בלי אזהרה מוקדמת! נאום ההספד הבלתי נשכח של דן בן-אמוץ ב"שלושה בסירה אחת".

הַסְכֵּת וּסְכָּת. סלמוניקו, הרצועה.

התחלתי ולכן אסיים. יצחק שמעוני בתוכנית הרדיו "מקבילית המוחות".

טַנצֶר המניאק. דמות בריון שנוא מ"שמש" שהפכה מטבע לשון.

כושל בן כושל. סלמוניקו, הרצועה.

כן, אה? "הבורגנים" בדיכאון קיומי מתמשך.

מה הוא קופץ?! חידון התנ"ך, לול.

מה יש לך מהאורנג'אדה, משה? דודו טופז במערכון עתיק.

מה נשמַקס. שאלה חוזרת של יואב קוטנר בתוכנית רדיו.

מים, מים, מים. אברי גלעד מצפצף ב"מה יש" בגלי צה"ל.

מיצי מיצי מיצי. הטקסט שקבר את החרצוף דן מרידור.

סַפְּרי פרטים. שי ודרור בתוכנית טלוויזיה, במפגש חוזר של שתי נשים בפארק.

עוד באירופה הוא היה סקפטי. קרן מור ב"החמישייה הקאמרית".

פתווווו-ח. חנה מרון מזמינה את בני המשפחה ב"קרובים קרובים".

צמצם צמצם. במלעיל, אסיר העולם זוזיאשווילי מבקש שיעשו לו מקום על הכורסה הצפופה ב"הרצועה".

קפד ראשו. הסמל הלשוני של חידוני שמואליק רוזן ברדיו.

רִיד מיי ליפסטיק. אוולין הגואל ב"פיק אפ", שוחזר בפרסומת.

שלושה רגעים היסטוריים. מנחם בגין מסביר איך לבשל ביצה רכה ב"ניקוי ראש".

שנדור גדול –נָמוּר קטן. הבמאי ההונגרי שנדור פרקש מסביר למה אכל נמור, הכלאה של נמייה וסמור, ב"הרצועה".

רוטב אלף הפחים

לימור, היא אורנה בנאי, יצרה עם ארז טל בתוכנית "רק בישראל" שפה הנשענת על דמויות עממיות ופולקלור "דרומי". ההגדרות נשענות על ההסברים המקוריים של לימור/בנאי בתוכנית וברשת.

אורטל ומורטל. בנותיהם של לימור ומירו.

אינטרטֶנט. אינטרנט.

אלחוטיני. טלפון סלולרי התחוב בתחתוני חוטיני, ספציפית הפלאפון של ג'ובני רוסו, המיוצר במיוחד עבורו.

אנן. בעל און, וספציפית, האיש המכין את החומוס במסעדה ומעניק לו טעם מיוחד: "אנן! תעשה לי פעמיים חומוס על הכיפק עם כל התוספות".

אריק פוטר. כפיל של הארי פוטר.

ג'וריות. שערות גוף הנושרות בזמן מקלחת, קרויות על שם הג'ורה שסביבה הן מתפזרות: "כדי לא לסתום את הג'ורה מומלץ להתקלח רק פעמיים שלוש בשנה, באירועים חשובים במיוחד כגון המנגל של יום העצמאות, המנגל של צום גדליה והמנגל של חג השבועות".

גינתון. זקן שמחובר לשפם. לימור מסבירה כי הגינתון קרוי על שם האיש שעונד אותו, כוכב הטלוויזיה והתשקורת האהוב על לימור, רפי גינה.

ג'יפנית. מפית נייר המונחת במסעדות מתחת לצלחת. נקראת על שם הג'יפה הנושרת לתוכה בזמן הארוחה.

ג'נאנה. כעס, שיגעון זמני.

דגדגון. גפילטע פיש. קרוי כך על שם העצמות הקטנות המדגדגות בגרון בעת האכילה.

דחקות. בדיחות ספונטניות.

דחקן. חובב דחקות מושבע.

דיבּרטור. חובב דיבורים, קשקשן שלא ניתן להשתיקו.

דיג'ס. די ג'יי בחתונה שאינו מפסיק לנג'ס.

דלאון. אימפוטנט, ובהרחבה נוסח לימור: "לא עומד לו על שלו. ברגע האמת הוא חוזר בזמן לגיל הרך".

הרב חמודי. בעל בסטה שהפך למקובל שכונתי.

זובינפון. הסלולר בתקופת שגשוג הרינגטונים. על שם המוזיקאי הדגול זובין מהטה.

זַרזה. ג'נאנה למתקדמים: "הזרזה כוללת את כל מאפייני הג'נאנה, ובנוסף צרחות, קללות בשפות של עמים שכנים שאִתם עדיין אין לנו הסכם שלום, דפיקות עזות על שולחנות, בעיטות בחפצים חדים ואדמומיות קשה באזור הפנים".

חבל"פ. גרסת לימור ל"חבל על הזמן", ראשי תיבות של "חבל על הפנאי". בניגוד לדעה הרווחת אין מדובר בראשי התיבות "חברה, לימור פריחה".

חנאנה (א). גבר נטול שיער על החזה, שרשר וגורמטים, כבוד עצמי וכישורי מנגל, ובקיצור, אשכנזי.

חנאנה (ב). חומר איטום טבעי הנוצר במערות האף.

טפטפן. גבר השוכח להרים את קרש השירותים בעת השתנה ומתקשה בו-זמנית במשימת הצליפה.

יותר עדיף. מוטב. עדיף. יותר טוב ככה.

לי! מילת פליאה רב-שימושית: "דנה דבורין צובעת את השיער??? לי!!!!!", "אין היום היפים והאמיצים?? לי! לי!", "סילבן שלום ינחה את האירוויזיון? לי! לי! לי!".

מגן תחתון. טמפון.

ממתינאחס. הכפתור שעליו לוחצים כדי לענות לשיחה ממתינה. על שם הנאחס שמביאה אִתה בדרך כלל השיחה הממתינה.

מרגמות לפטמות. תרומת לימור למשולש "פצצות לגבות, רסיסים לריסים, מרגמות לפטמות".

נשיקלפי. נשיקה של פוליטיקאי לאזרח תמים במהלך מסע בחירות.

פג'ען. חובב אכילה, זלילה וטחינה, אימוץ של מונח ירושלמי. לפג'ען: לטרוף אוכל. יום הפג'ען הבינלאומי: יום העצמאות.

פותחנית. אותות הפתיחה של תוכנית טלוויזיה כלשהי.

פרוון. גבר ישראלי הנושא שיער עבה ובריא על הגב, החזה, הזרועות, האצבעות, וכן בגבות, באוזניים, בתוך האף, ורצוי גם על האף.

צחננה/ צחנון. חנאנה הנמנע מהתזת דיאודורנט על גופו בימי הקיץ המיוזעים.

צפוֹנבּוֹניֶירה. בונבוניירה שהצפונים שולחים אחד לשני.

צ'פּחן. טיפוס שאוהב לתת צ'פחות בכל הזדמנות.

קמצָנֶטים. צלחות הסלטים בתחילת הארוחה במסעדה. נקראות כך על שום זעירותן.

רוטב אלף הפחים. המיץ המצטבר בתחתיתה של כל שקית זבל.

שׂימחוּטין. ספריי החוטים הנפוץ בעיקר בחגיגות יום העצמאות.

שַׂמזָן. אדיש קיצוני, קיצור של שם זין.

תשקורת. כלי התקשורת.

תדבק לשוני לברכי

סדרת משפטי מחץ של לימור:

  • אבות אכלו בושם והילד מסריח מהראש.
  • אהוב היום כי מחר מי יידע דבר.
  • אין חכם הכובש את יצרו.
  • אל תקפוץ פן תנפול.
  • אם משקיעים, בסוף נהנים מהספק.
  • בום ועם הארץ.
  • הבא להשכים אותך, הרוג אותו.
  • העם נקעה רגלו.
  • העץ לא גודל רחוק מהתפוח.
  • הראש של השועלים מסריח עוד יותר מהזנב של האריות.
  • ואהבת לרעך כמוך, ויפה שעה אחת קודם.
  • יפה שתיקה אחת קודם.
  • יצא מעז כבשה.
  • יש דברים בג'ו.
  • כל יום בא כלב.
  • לא דובים ולא ים.
  • לכל שעיר יש מכסה.
  • לשקר אין כנפיים.
  • מים שקטים הם שזורמים עמוק.
  • מתפקעים לי העשתונות.
  • נפולת של מנומשים.
  • תדבק לשוני לברכי.

ותחשבו על זה

תוכנית הטלוויזיה "קומדי סטור", ששודרה בערוץ השני באמצע שנות התשעים, הפכה את צביקה הדר לכוכב בזכות דמותו של ז'וז'ו חלסטרה ושפתו המיוחדת. הציטוטים הבאים לקוחים ממערכוני התוכנית ופזמוניה.

אחול שקשוקה. ביטוי שבח והתלהבות: "נבוא למונדיאל אחול שקשוקה עם כבוד, עם דגל מתנפנף".

אליעזר בן מטבוחה. אליעזר בן-יהודה בגרסת ז'וז'ו.

גורמט. קישוט על שרוולי הערס, כפתור חפת מעוצב: "הגיע הזמן שצריך להיפרד/ הדמעות זולגות על הגורמט".

הביא את החַלַסְטְרָה. גרם להתפרצות זעם: "אנחנו כאן וזה לא חארטה/ רק אל תביא את החלסטרה כבר אמרת".

המובילים 2

התלפלף.  התענג, התגפף: "תעשה לי שיר על שבדיות שבאות/ שמתלפלפות מתפנקקות עלי".

ותחשבו על זה. משפט סיום להגיגיו של ז'וז'ו חלסטרה: היי היי בקצב הדרבוקה/ נשיר כולם שמן וגם רזה/ היי היי שפם אחולשקשוקה/ כדאי מאוד שתחשבו על זה".

חלסטרה. כעס. פולנית: כנופיה.

יש לי יש לי יש לי. משחק בדיחות קרש של חבורת "קומדי סטור".

לך להתק'ווד. גידוף שאול ממרוקאית: "תגיד לו שיילך להתקווד, בסדר?".

לַפלָף. צייתן ומרובע, במרחב שבין הפרייער והחנון: "אם אני אראה באם-אמא-שלו את אבי רצון או את גרטל הלפלף". גם 'לפלפיות'.

סַבּאבּי בּאבּי. ביטוי תענוג ושמחה.

עיגוּלָדִים. משקפי ראייה בעלי מסגרת עגולה, מזוהה עם סטריאוטיפ האינטקלטואל העירוני: "לפלף קטן נחמד, תוריד ת'עיגולד".

ערב צח, ערב זך. פנייה חוזרת לקהל.

פטיש. גבר כהלכה: "שלום לכם, אני הוא ז'וז'ו הפטיש, נעים לי עד מאוד".

פטיש אוויר. גבר בגברים: "ז'וז'ו הוא פטיש אוויר, מקום ראשון מצעד הפזמונים"..

פטישי. מרשים, מרגש, רב כוח.

פרסומיוֹת. תשדירי פרסום.

פתגים. פתגם: "תזכור את הפיתגים הידוע: ואהבת לרכבך כמוך."

שְׁקוֹל מילים! היזהר בדבריך: "אחי שקול מילים, לא יקר, לא אהוב ולא נעליים".

שַרשָר. תכשיט כבד על צווארו של ערס מצוי: "אולי אולי אולי, לכבוד פורים, אולי אשים גורמט ושרשרים?".

טקסט של ז'וז'ו הממצה את שפת קומדי סטור:

"ושוב אנחנו בחלסטרה של ז'וז'ו, והפעם נושא כאוב, ממש מיצוקה: הפרסומיות לחיתולים. באמא שלי, מה זה החארטה הזה? כל מיני תפנוקונים, וליטופונים, וליפלופונים, שבסוף ייצא תינוקים עם עיגולדים. לפיכך, יצא צוות הצילום של ז'וז'ו ובניו על האש לצלם פרסומית בסבאבי-באבי, לתינוקות עם שרשר, שאוכלים עוף בגריל וכבש אחו-שקשוקה. ותחשבו על זה".

אני רוצה לצאת חוצץ

תוכנית הבידור המצליחה "ארץ נהדרת" התמחתה גם היא בייצור מילים וביטויים. רובם נקלטו בדיבור הישראלי לעונה-שתיים, ויש ששורדות מעבר לכך.

אוהבים נקניקיות? פרודיה על קרייני פרסומות.

אח שלו. פנייה משודרגת של אבו טיר אדום הזקן.

אחד בא בלובה. שיבוש של "אחד בא אל לובה".

אֶיֶיה. ביטוי מפתח לעיצוב דמותו של אהוד אולמרט.

אי-מא. ביטוי היסטרי נוסח מאיה בוסקילה. 

אם יורשה לי, ואני מאמינה שיורשה לי. חלי גונזלס מפרקת קלישאת נימוס לצרכים סטיריים.

אני רוצה לצאת חוצץ. חלי גונזאלס מפרקת את הצירוף המקראי "לצאת חוצץ", שמקורו בספר משלי. פיתוח מאוחר: יצאנית חוצץ.

אתה חמוד אתה. פניית חיבה עממית-פטרונית של עסקן הליכוד עוזי כהן.

בוקר טוב נשמות! משפט הפתיחה של אומלטה, היא אודטה.

ביקשתי חזור ובָקוֹש. עוד ממשפטי המדריך חזקי.

בַתמִצווּש. מסיבת בת מצווה בעגה הפקצית.

גבר גבר. משפט מפתח שסביבו נבנה שאול מופז כשולף השכונתי.

גזוּרה עליו. מעריצה, מאוהבת. בעיקר ג'ודי.

דַבֵּר חלש. משפט המחץ של מדריך הטיולים חזקי.

דוֹנט בּי סוֹרי, שימי תבורי. משפט שטות מתיילד של ג'ודי. גם "דוֹנט בּי הֶבי, יהודה לוי". מקורו במשחק לשון אמריקאי ותיק:   "see you later, alligator".

ונסתפק בדברים האלה. טקסט אירוני טיפוסי של המנחה אייל קיציס.

יאווראדיקה. קריאת התפעלות של אומלטה.

כבוד למגזר. ראלב מג'אדלה כזמר ראפ.

מגניז' פגז' סוף הדרז'. טקסט מאפיין של דמותה של רוני סופרסטאר.

משלוחה. משלוח נוסח לובה הקופאית.

נייט, נייט, דה, ליברמן. טקסט חוזר של אביגדור ליברמן.

סדר לי ת'בחור. משפט הקומבינה של עוזי כהן.

עזוב אותי באמאשךָ. המשפט היחיד של אבי משפחת מוסקונה, שהפך לבטטת כורסה בגיל צעיר יחסית. תועד באתרי קללות בינלאומיים.

עם כל הכבוד, ויש כבוד. חלי גונזלס מפרקת עוד קלישאה. הגששים היו שם קודם: "עם כל הכבוד שיש לי לשירה העברית, ואין לי" ("קדם אירוויזיון").

פֵייר, אני מה זה מאוכזבת. האזרחית ליאורה מגיבה על המתרחש.

פְּסדר. "בסדר" נוסח לובה.

'צטערת. לובה מקצרת את "מצטערת".

קֵייק אוף פּיס. ג'ודי מנסה להגיד "פיס אוף קייק".

קשה, קשה. לובה מסכמת את המצב.

שָה, נותנים חדשות. השר הגימלאי רפי איתן מתקשה לשמוע.


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים