המילים של המדינה

רוביק רוזנטל | 17 באפריל 2018
גירסה ראשונה הופיעה בספר "הזירה הלשונית" משנת 2001

לכבוד שבעים שנות המדינה בחרה "הזירה הלשונית" שבעים מילים ופעלים המספרים את סיפורה של החברה הישראלית לאורך שנות המדינה הצעירה. 

ואלה המילים: אָחִי * אֶחָד * אֹכֶל * אֱלֹהִים * אִמָּא * אֱמוּנָה * אֱמֶת * אֶפֶס * אֶרֶץ * אֵשׁ * בָּא * בִּטָּחוֹן * בַּיִת * גֶּבֶר * גָּדוֹל * דּוֹר * דָּפַק * דֶּרֶךְ * הָלַךְ * זֶבֶל * זְמַן * חָבֵר * חַיִּים * חֶשְׁבּוֹן * טוֹב * טָחַן * יֶלֶד * יָרַד * יָשַׁב * כְּאִלּוּ * כָּבוֹד * כֹּחַ * כַּפָּרָה * לָבָן * לֶחֶם * לַחַץ * מְדִינָה * מָוֶת * מַכָּה * מַצָּב * מֶשֶׁק * נֹעַר * נָפַל * נָתַן * סָבְתָא * סֵדֶר * סַעַד * סְתָם * עֲבוֹדָה * עוֹלָם * עֵינַיִם * עַם * עָמַד * עִנְיָן * עֵרֶךְ * פְּצָצָה * פְרָיֶר * קַו * קָלַט * קֶשֶׁר * רֹאשׁ * רוּחַ*  רַעֲיוֹן * שָׁבַר * שָׁוֶה * שָׁחוֹר * שֶׁטַח * שָׁלוֹם * שַׁמֶּנֶת * תִּפְקוּד

אחי

'אח' היא מלת המפתח של האינטימיות הישראלית @ משמעותה בתנ”ך ובעברית החדשה כפולה, גם קרוב משפחה וגם חבר וידיד @ בעקבות פרקי תהלים שרו בתנועת הנוער את  "שבת אחים גם יחד", "אחינו הנהג" הסיע את הפלמ"חניקים ליעדם, והחלוצים רקדו את "קומה אחא" @  "אחי" הוא שילוב של סלנג גולנצ'יקים עם שיחת אהבה בין חוזרים בתשובה בסגנון רבי נחמן מברסלב, וכך נולדה הסיסמה הצה"לית "קרבי זה הכי, אחי"  @  מיכל ניב המנוחה וחברותיה לתכנית "היפות והאמיצות" פנו זו לזו "אחותי" @ גיוון המשמעות הכפולה של "אח", ממנו נולדה גם "אחווה", מקובל בשפות רבות בעולם, מן ה-brothers של הקהילייה השחורה בארצות הברית ועד קהיליית ברודרהוף הגרמנית @ מסיבות של שוביניזם היסטורי נדבקו דווקא ל"אחות" השמצות והכפשות לשוניות, מ"כוס אוחתכּ" שמקורו ערבי עד "לך תוכיח שאין לך אחות" @ האנחה היהודית "אח" מופיעה אצל הנביא יחזקאל, "ורקע ברגליך, ואמור אח"; ועל כך שר אריק אינשטיין, "אח היא מלת מפתח" @ הידד, האח, לאחות ולאח

אחד

נסיון לשוני נואש לשמור את שבטי ישראל בחבילה אחת @ חוזרת שוב ושוב בנסיונות הנואשים של מנהיגי הישראל "להביא לאחדות העם", כמו באופציה הוותיקה של "ממשלת אחדות לאומית" @  "אחדות", מלה שנוצרה בימי הביניים, שימשה שם דווקא לציין את היותו של האחד – הוא אלוהים – אחד; "בראש אחד" לעומתו מציין את שאיפתם של הרבים להיות "אחד" @ עשרות שנים חלפו עד ש"הקיבוץ המאוחד" ו"איחוד הקבוצות והקיבוצים" הצליחו להפוך ל"תנועה הקיבוצית המאוחדת", לא לפני שהתפרקה "אחדות העבודה" @ באותם ימים צעדו העמלים יחד באחד במאי, אכלו לחם אחיד, שילמו מס אחיד לקופת חולים, הילדים הלכו בתלבושת אחידה, והצנחנים חצו את גבולות הארץ במסגרת יחידה מאה ואחת @ ובשנות התשעים התאגדו אמני ישראל להמנון המאולץ משהו "עם אחד, לב אחד" @  היחיד הזנוח של ימי הקולקטיב היה  "אחד חיים ינקֶל", שלא  לדבר על "אחת, לא חשוב מאיזו עדה", ו"אשה אחת אמרה" @ בעידן הלא שוויוני מבטא "מספר אחת" יוקרה ומנהיגות, נוסח  "חייל מספר אחת" בתעמולת הבחירות של ברק, ו"אתה מספר אחת" כפרסומת לפלאפון @ וזה הכל, על רגל אחת 

אכל 

מייצגת  את ההנאה  וההרסנות המגולמת ברעבתנות @ "טוב הארץ תאכלו", אמר ישעיהו, "ארץ אוכלת יושביה" נאמר בספר במדבר; האש אוכלת ומאכלת, ובמשנה "אוכל" פירושו גם "תופס שטח"  @ "אוכל, קדימה אוכל" שר בומבה צור בהומאז' לישראלי הכרסתן; "אנחנו עוד לא אכלנו שום דבר" שרו בלהקת הנח"ל @ בעברית המדוברת אכל הפך לפועל בלתי נעים בעליל, מי שסובל אוכל חרא,  מי שהולך להפסיד אוכלים אותו בלי מלח, מי שסתם נדפק אכל אותה, ואכל אותה בגדול @ פעם אמרו,  "אל תיתן שיאכילו אותך לוקשים", וביידיש שואלים "מיט ווס אסט מאן דאז", ומכאן נולד "איך אוכלים את זה" @ באנגלית אומרים לאדם מוטרד what's eating you ומכאן נדד אלינו "מה אוכל אותך"; בערבית מדוברת מאיימים "תוכל קתלה", תאכל מכות @ והמדקדקים קבעו פעם: אין אומרים "חדר אוכל" אלא "חדר אכילה" @ ממש אוכל בשבילנו

אלוהים

נציג הדת היהודית בתרבות הלשונית הישראלית @ בדרך כלל הוא משמש לביטויי פליאה ותדהמה, החל מ"אלוהים אדירים" ו"פחד אלוהים" (שמקורם בשמואל), ועד אלוהים גדול ואלוהים יודע ויש אלוהים @ החילונים מדברים עם אלוהים בלי הרף בעיקר בשירה ובפזמון; לעתים כתפילה כמו "אלי אלי" הנצחי של חנה סנש; לעתים כמחאה כמו "אלוהים מרחם על ילדי הגן" של יהודה עמיחי ו"אחד אלוהים" של להקת איפה הילד; לעתים כביקורת על שליחיו עלי אדמות דוגמת "הם מסתירים את אלוהים" נוסח אביב גפן @ עד היום מתווכחים החוקרים מאין צצה המלה. יש הסבורים שהיא ריבוי של המלה "אל" (כפי ש"אמהות" הן ריבוי של "אם") ואחרים שהיא ריבוי של המלה "אלוה" @ אללה של הערבים נפוץ בין הישראלים  לפחות כמו אלוהים, כולל "ואללה" (באלוהים) "יה אללה" (הו אלוהים) ו"אללה יוסתור" (אלוהים ישמור) @ בעברית המדוברת לאלוהים יש גוף מפותח בהחלט, מדברים לאוזן של אלוהים, תופסים את אלוהים בביצים ומבקיעים שערים בעזרת יד אלוהים @ באלוהים אמא, מלה מלה!

אמא

מצביעה על כמיהתו של הצבר המחוספס לתמיכה רגשית מתמדת @  האם הפולנייה לגירסאותיה זכתה לרהביליטציה בשירי הגעגועים "אמא שלי" של אריק אינשטיין, "אמא, את בלִבי" של ריקי ועודגל @  'מאמי' הבינלאומית הועתקה מכינוי לאמא הפרטית אל קבוצת כינויי הדבק נוסח "מותק" ו"נשמה" @ "פסטה מאמא" ו"מאמא עוף" אינם אלא  ספגטי ועוף קפוא לעצלנים @  "אמא,אני חוזר הביתה", צעק חייל שנסוג מלבנון במאי 2000; לא ברור אם התכוון לארבע אמהות, או סתם התגעגע לסינר של אמא @ "אם כל המלחמות" אמר סדאם חוסיין כשניסה לכבוש את כוויית; "האמא של" הוא ביטוי העצמה, וה"אמ-אמא" הוא קללה אולטימטיבית @ הקלישאה הציונית הקלסית "אמא אדמה" נולדה במוחם הקודח של ביאליק ורחל המשוררת בגרסה "אמי אדמה" @  בתנ”ך השתרכה האם כמעט תמיד אחרי האב, נוסח "כבד את אביך ואת אמך" @ הצורה הארמית אמא מופיעה במשנה פעם אחת, במסכת נדרים, בהקשר מעורר תהיות: "האומר לאשתו, הרי את עלי כאמא" @ אמא יש רק אחת? לא במאה העשרים ואחת

אמונה

מלה שנועדה לאַחֵד, אך נוכחת דווקא במלחמת התרבות הישראלית @ הציונות הדתית ניסתה לתפוס חזקה על השורש א.מ.נ., ובעקבות הביטוי מימי הביניים "אמוני", שאומץ בידי הרב קוק בצירוף "התשובה האמונית",  קמו גוש אמונים ותנועת ההתיישבות אמנה @  המפד"ל קרא באחת ממערכות הבחירות ש"צריך אמונה במדינה", חברות נדל"ן קראו לציבור הדתי "לגור באמונה", ולבנות רבות במגזר ניתן השם  אמונה @  במשנה  כרוכה האמונה בהאזנה וציות, בצירוף "אמונת חכמים", שהיא אחד ממ"ח דברים בהם נקנית תורה @ הקופירייטרים של מפלגות הימין של שנותהתשעים, מגנדי ועד בני בגין,  גילו את הפוטנציאל הגלום בחריזה של "ימין" ו"אמין" @  המאמן הישראלי הממוצע מאבד את אמון הקהל, הבעלים והשחקנים תוך חצי שנה בממוצע  @ "אָמֶן" התנכית מזומרת באותה דבקות בבתי כנסת בברוקלין ובכנסיות של רומא @ בערבית אמן יוחד לבטחון (אַמַן אַ-דַוּלָה: בטחון המדינה) ולביטוח @ ולך תאמין במצבנו הנוכחי בקרנות הנאמנות @ האמיני, יום יבוא

אמת

מלה טהורה שהוכתמה לבלי הכר בידי בני המין הישראלי @  מאחר שכבר בימי קדם  לא נשמעה משכנעת,  חיזקו אותה בתוספות נוסח "באמת ובתמים", "אמת ויציב" או "אמת לאמיתה" @ בעברית המדוברת מככבים בשמי השקר הלבן  "באמת!" האירונית (שמקורה תנכי), "באמת??!!" הסרקסטית, "על אמת" בנוסח הילדים, ו"לאמיתו של דבר" בנוסח פוליטיקאים ועורכי דין @ הצרכנים דורשים "אמת בפרסום", המשקיעים "אמת בניירות ערך", העורכים "אימות מידע" והמחשבים "אימות סיסמה" @ כשמישהו משקר בעליל שולחים אותו למכונת אמת, ואם הגזים מאוד מצפה לו עולם האמת  @ להבדיל, בתנועות הנוער החלוציות שרו "אמת ואמונה, סיסמה זו הגונה"; לשתי המלים אותו שורש, אמת באה מ"אמנת", והנון נעלמה בין ה"מ" ל"ת" @ מפלגת העבודה ובעקבותיה המחנה הציוני התלבשה על הצירוף אמת בזכות השילוב בין אותיות מפא"י, אחדות העבודה ומפ"ם בימי המערך הזכורים לטוב @ הצירוף הפוליטי הגמיש "שלום אמת" נמצא כבר בירמיהו, שם מעניק אותו אלוהים @ הצירוף הנפוץ בתנ”ך "חסד ואמת" היה  למותג, הלא הם הבחורים המצוינים מעמותת "חסד של אמת" המגיעים לזירת פיגועים ותאונות @ ברוך דיין אמת

אפס

אדם חסר כשרונות, שק האגרוף של שפת הכסח הישראלית @ ההיפוך הפמיניסטי הביא בעבר שלטי חוצות נגד אלימות נוסח "כבר הרבצת היום לאשתך, יא אפס?" @ הגבר האנטי-מאצ'ו שר  את "אני אפס" של בן ארצי, ואת "שואף לאפס" של מאיר אריאל @  הסופרים החשובים ביותר מתאהבים במלה מזה כמה דורות;  ביאליק מדבר על "אפס בר אפס", שלונסקי על "אפס אדיר" ויזהר על "אפסוסי". משה שמיר שואל "כיצד הגיע אפס אפסים זה לרום מעלתו" @ המשמעות העתיקה של המלה היא "קָצֶה",  והיא  מוכרת גם משפות שהלכו לעולמן כמו האכדית והאוגריתית; אצל הנביאים התפתחה למשמעותה כריק וכשלילה @ אפס במשמעות "אבל" נוצרה לדעת חלק מהפרשנים כפיתוח של "קצה": עד כאן עניין זה, מכאן עניין אחר. אֹפס פירושו קרסול (קצה הרגליים!) ו"מי אפסיים" הם מים המגיעים עד הקרסוליים  @  "לאַפס" נולדה מהלשון הצבאית ("איפוס כוונות" במהלך ירי) וחדרה לתחום האזרחי לציון ריכוז המחשבה והחושים ("הגיע הזמן שתתאפס") @ "אפסן" הוא ניהיליסט, עוד חידוש גדול שהתאפס @ וכבר ישעיהו אמר "וכל שריה יהיו לאפס";  איזה נביא!

ארץ

מלה המבטאת את נחלת עם ישראל ואת העולם כולו גם יחד @  בשיח הפוליטי והאידיאולוגי בישראל ניסה כל מחנה לאמץ אותה; "ארץ ישראל העובדת", הזכורה בגעגועים כ"ארץ ישראל הישנה והטובה", התחלפה ב"ארץ ישראל השלמה" @ הזמר העברי הניב שירי אהבה אין-ספור לארץ, חלקם  מתובלים באבק אכזבה נוסח "אין לי ארץ אחרת", ו"ארץ בה נחיה, יהיה מה שיהיה"; דווקא אריק אינשטיין השתפך עם "כמה שאני אוהב אותך, ארץ ישראל" @ "ארץ אהבתי" של לאה גולדברג היא ארץ הולדתה, פולין @ התנועה הערבית הרדיקלית אל ארד' פירושה דווקא "האדמה" @  במשנה "פירות הארץ" פירושם "פירות האדמה" בניגוד ל"פירות העץ" @ הרמב"ם טבע את המונח 'ארצי' לציון עניינים שבחומר @ העיתון הארץ נקרא כשנוסד ב-1917 "חדשות הארץ הקדושה" @ 'ארץ העמים' היא במקורות ארץ בה חיים גויים ועפרה טמא, מיליון הישראלים הטסים לחוץ-לארץ בקיץ לא שמעו על זה @ "הַאֲרָצָה" בתחום חקר החלל היא יצירת תנאים אטמוספריים הדומים לתנאי כדור הארץ, בפלנטות רחוקות @ ארצה, רקסי!

אש

מלה חמה ומסתורית המשמשת מאז ומתמיד בשפת האהבה והמלחמה @  "עמוד האש" הלך לפני המחנה ביציאת מצרים, ונבחר כשם לסדרת התיעוד הטלוויזיונית על הציונות @ החשמונאים ולוחמי הגטאות הציתו את אש המרד, ובעקבות "דם ואש ותמרות עשן"  של הנביא יואל שרו הבית"רים את "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום" @ החלוצים רקדו את הריקוד הפגני "המתבן של מזרע עולה באש", אברהם הרצפלד זימר סולו  את "אש יוקדת בחזה" בכל טקס הקמה של יישוב חדש, והפלמ"חניקים שרו ליד המדורה את "האש תעלה כקורבן" @  "על האש" היא הדרך בה מביע הישראלי את שמחתו בכל חג ומועד @ לשונות הגויים הביאו אל העברית את אש המלחמה, החל מ"הוראות פתיחה באש", דרך "קו האש" ו"שטח אש" ועד "אש כוחותינו" @ שיטת אבטחת המידע המובילה באינטרנט היא "קיר  אש" (firewall) @ אש מציינת  עוצמה ומצוינות, "שחקן אש", "בחורה אש", "משהו אש" @ ל"שחרחורת" "עיניים אש בוערת", ורמי קליינשטיין שבר בעבר שיאי מכירה עם  "אש על הפנים"  @ יש עליך אש?

בא

פועל המבטא את האופי הדינמי והאינטראקטיבי של החברה הישראלית @  "בא לי" במשמעות "אני רוצה" היה לצירוף מנצח בעברית המדוברת החדשה, ולפנתיאון נכנס עם "שיר הפרֵחה" של עפרה חזה המנוחה; הוא גם שם של ספה  ושל משרד נסיעות, רחוב על שם מאהבת באור יהודה, וצירוף אהוב על קופירייטרים @ האשה נקנית על-פי מסכת קידושין במשנה בכסף, בשטר ובביאה, כלומר במשגל; ועל כך שר שלמה ארצי, "כשהגעתי – באתי" @ גם הלידה נקראת ביאה, התינוק בא לעולם, אחר-כך הוא בא בברית הנישואין, בסוף הוא בא בימים @ צורת הציווי "בוא" הייתה למלת הפיתוי המובילה בעברית, ונפוצה בשירי זמר כמו  "בוא הביתה", "בוא אלינו לים", "בוא שיר עברי", "בואו ונרים כוסית", ו"בֹאנה בֹאנה הבנות" העתיק @ ומי עוד אמור לבוא? המשיח, גם אם יתמהמה, והשלום, שיביא אותנו לסקי בלבנון ולחומוס בדמשק @ "הביא" ירשה במהלך השנים את "נתן", "תביא לי" נשמע בכל פינה, "תביא ביס" הייתה פרסומת לנקניק וגם "הבאתי אותה – במכרז של המדינה" @ התבואי אלי הלילה? לא בא בחשבון

ביטחון 

מלת  המייצגת את הנחישות והשבריריות של הקיום  הישראלי @  הביטחון הוא ערך ומטרה ("ביטחון המדינה"), מוסד ("מערכת הביטחון"), ומצב פסיכולוגי ("ביטחון עצמי") @  בשלוש ההופעות היחידות של המלה בתנ”ך משמעותה פסיכולוגית, כמו בפסוק  "מה הביטחון אשר בטחת" @  הציונים ששבו אל הארץ המובטחת הקימו את "משרד הביטחון" שהועדף בפקודת בן גוריון על פני "משרד ההגנה" (על שם הארגון שקדם לצה"ל), "משרד המלחמה" (העלול להזכיר את לח"י) או "משרד הצבא" (ראה אצ"ל) @ בשיח הפוליטי נוטים להצמיד את הביטחון כמעט אוטומטית ל"שלום", אבל רק מפלגות הימין נהגו להשתמש בו ובנטיותיו במערכות הבחירות, כולל הסיסמה המנצחת "עושים שלום בטוח" ב-1996 @ "לאט לאט אבל בטוח / נעשיתי לא בטוח / גם בדברים שמונחים אצלי בכיס", כתב נתן זך @ ובעידן האיידס עושים מין בטוח, וליתר ביטחון ביטוח חיים @ בֶטח שפירושה בתנ”ך שלווה וחוסר פחד זלגה לשפת הדיבור במשמעות "בוודאי", וגם בהכפלה: 'בטח ובטח' @ בערבית בטח פירושו גם השתרע על הקרקע, וקיימת השערה שמכאן נולדה המלה  אבטיח @ אז הבטחתי, אז מה? 

בית

מלה הממזגת  את המשפחתיות הישראלית, הפרטית והציבורית @  ישראל היא "הבית הלאומי", את הציונות החלה להגשים תנועת "בית יעקב לכו ונלכה" וממנה נטוי הקו עד "ביתא ישראל" האתיופית @ החלוצים בחרו לבנות בית בתל אביב, היא אחוזת בית, ובקיבוצים שרו את "כאן ביתי אל מול גולן" @ במלחמת ששת הימים היה הר הבית בידינו, במלחמת יום הכיפורים העלה משה דיין הרהורים אובדניים על הבית השלישי, ומאז ועד ימינו לא ברור מה היינו עושים בלי הבית הלבן @ הבוחרים מתלבטים בין "הבית היהודי" ל"ישראל ביתנו" @ "ביתו – זו אשתו", קובעת המשנה @ וגם הזמר העברי  משתוקק אל הבית הפרטי; אריק אינשטיין "אוהב להיות בבית", ודפנה דקל שואלת בדאגה "מי ישמור על הבית שלי" @ "כמה טוב שבאת הביתה" מספרים בפרסומת לאל-על @ הצל"שניק מגבעת התחמושת  רצה רק "להגיע הביתה בשלום", @ לפחות ארבעה ביטויים מכנים את המקום שבו גרים המתים בית: בית קברות, בית עלמין, בית עולם ובית מועד לכל חי @ השופט הביתה!!

גבר 

מלת המפתח של שפת המאצ'ו הישראלית @ נשמעת ברמה מ"נראה אותך גבר" הפרובוקטיבי ו"ג'באר" האימתני, דרך "לא גבר" המזלזל ועד "גבר גבר" הטלוויזיוני @  כשהכדורגל מתחיל להיות אלים  מזכיר לנו הפרשן התורן שמדובר ב"משחק גברי"  @ בתנ”ך "גבר" מתייחד בעיקר לאנשי מלחמה, המלאך גבריאל הוא גיבור האל, ועל שמו טיל ים ישראלי שנועד לשיגור מספינות מהירות @ לאשה גברית קראו הפלמ"חניקים גבריאלה @ היידיש  מעדיפה את "מענטש" בעל האופי הבשל, האנגלוסכסים את הג'נטלמן שהוא כידוע "אדם עדין", האיטלקים את  "הומו" האוניברסלי @   פלטיאל, הסורג והרוקם, היה אנטיתזה לגברתני השכונה, וכונה "גברור, גברוש וגברבר" @ עולם הפרסום נדד מהגבר המדליק נלסון ושותה גולדסטאר, אל הסיסמה הפטרונית-מעודנת "תהיה גבר – תן לה יד" @ וגם הזמר העברי נדד מ"כשהגברים כולם הלכו לצבא" של דודו דותן, אל "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת" של שלמה ארצי, ועד "הייתי גבר, סוּפר גבר" של דוד אבידן העוסק בשינוי מין @ "מאושכן ובעל גבר" הוא כינוי משנאי לאדם בעל אשכים ואברי מין גדולים מהממוצע @ גבר, אחי!!

גדול 

משרתת את הצורך הישראלי בהייררכיה, בדירוגים ובהמלכת מלכים @ בתנ”ך מסופר כי "האיש משה גדול", היום אנו חיים בצילם ועל-פיהם של "גדולי התורה", ובכינוסי מפלגות פורץ הזמר  "הוא גדול, הוא גדול" עם כניסתו של יו"ר המפלגה התורן @ "היה גדול" מציין אופוריה, "בגדול", נשמע בכל מקום, ומן הרחוב חדר לתקשורת ולפרסום @ בתלמוד אפשר למצוא   את "גדולי הדור", ואתם  "גדולי עולם", "גדולי העיר",  ניר ברקת ישמח למצוא שם את "גדולי ירושלים"; ומיהו "גדול העולמים"? אלוהים, כמובן  @ "אלוהים גדול" מציין תקווה יהודית לשיפור המצב; "אללה אכבר" הוא התפילה המוסלמית האולטימטיבית @ היידיש תורמת את  האירוניה היהודית, במשמעות מקטינה דווקא, כמו ב"גרויסע מציאה", "גרויסע גליק" ו"מוישה גרויס";  באותו ניגון יידישאי נקראו ראשי האומה בטון אירוני-מתרפס "הגדוילים" @ גם בביטוי המגויר "ביג דיל" משמש "גדול" האנגלי במשמעות מקטינה ומלעיגה @ "מיסטר ביג" הוא הגבר המושלם בסדרה "סקס והעיר הגדולה" @ "אז למה איש גדול אתה כל-כך עצוב", שרו-שאלו קובי אשרת וקובי רכט @  גדולה עלינו, המלה הזו

דור  

מלה המציינת את קצב החיים של הקולקטיב הישראלי @  דור תש"ח חיפש את המחר, דור האספרסו בילה והתבייש, דור יום הכיפורים הלך לאיבוד ואת דור האיקס הריק והצרכני לא מעניין כלום @  אחריו נדחקו דור ה-Y הרוחני משהו, דור האינטרנט שהוא דור ה-E, ודור הסלפי שהוא דור ה-look at me @ קופירייטר רעב המציא את "דור הג'ינס שותה קווינס", המשקה נכשל, הסיסמה נכנסה לפנתיאון @ "הדור הבא ישן בחדר הסמוך / אני שומע את נשימתו / דור, דור, אל תשכח את חלומך כמוני", שר חנן יובל לבנו דור @ שיטת התוויות הומצאה בתלמוד, שם הדביקו לדורות תוויות לא מחמיאות, דור המבול החוטא, דור המדבר השמרני, דור הפלגה המסוכסך @ אחרי רצח רבין קם "דור שלם", באוניברסיטה הוקמה אגודת "דור חדש", ו"תנועת דור ההמשך" של המתנחלים עלתה על גבעות חשופות @ גם החילונים מצטטים בפסח את  "בכל דור ודור", ובמסכת מכות נתברך מאן-דהוא "שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות" @ דור הולך ודור בא, וקהלת לעולם עומד 

דפק

פועל מפתח של תרבות המאצ'ו הישראלי @  מציינן אלימות והתנכלות נוסח "דפקתי אותו עד העצם", ובלשון סביל "נדפקתי", ו"איזה דפיקה" @ דפיקה היא מלה מועדפת למשגל מנקודת ראות הגבר, "חצי דפיקה" שימשה בעבר ציון לתענוג מכל הסוגים, עד שהומרה ב"חצי זיון" @ כנאמר בשיר השירים, "קול דודי דופק, פתחי לי", ובשיר הפופולרי של ג'טה לוקה, "מי זה דופק בדלת, פום פום פום" @ בצבא ההגנה לישראל של פעם הקצינים דפקו פקידות, החבר'ה מהיחידה דפקו ערבושים, חיים ברלב הזהיר את המצרים ב-1967 "נדפוק אתכם חזק, מהר ובאופן אלגנטי", ומוטה גור איבד חבילת מנדטים כשצעק  למפגינים נגד המערך "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים" @ הבליינים דופקים כוסית וודקה, הפקחים דופקים דוחות, והבריונים דופקים על השולחן @ "דפק טיפ טופ" ו"דפק הופעה" הגיעו לעברית באמצעות "קלאפען" היידית @ המכונית דפוקה, המדינה דפוקה, הזיתים דפוקים וגם אתה דפוק @ בחשאי נעשה ה"דפוק" למלה חתרנית של מעמד העשוקים העברי, מ"דופקים את השחורים" ועד "אחוות הדפוקים" @ ממש דֶפֶק

דרך

מלה שאיחדה בימי טרום המדינה וראשיתה את האידיאולוגיה וההגשמה @ המפלגות והתנועות האידיאולוגיות נאבקו על הדרך להגשמת החזון הציוני, ובמועדוני תנועות הנוער נפרשו סיסמאות כמו "לא עייפי דרך כי מפלסי נתיב" @ בראש הקבוצה בתנועה עמד "מדריך" שעסק ב"הדרכה רעיונית" @ בקיבוצים התווכחו אם הקיבוץ הוא "דרך" או "בית", ואחד העם קבע כי "לא זה הדרך" @ בצבא הקימו מחלקת הדרכה, והמציאו את ה"תדריך", שבו "מתדרכים" מפקדים, חיילים ואפילו עיתונאים @ סיסמת הבחירות הגרועה של כל הזמנים היא "המערך - הדרך לפריצת הדרך" @  גם בתנ"ך משמשת המלה הן לציון "נתיב", והן לציון "אורח חיים", בביטויים כמו "ישרי דרך" ו"מדוע דרך רשעים צלחה" @ היום "דרך" מציינת בדרך כלל נתיב בעל משמעות היסטורית כמו "דרך בורמה"  @ אגד  מברכת את נוסעיה ב"אתך לאורך כל הדרך", ודלק מתחכמת עם "דלק צלחה" @ הבלשן אבינרי כתב ב-1962  על המלה החדשה "דרכון": "קביעתו במקום פספורט היא חידוש זול וקלוקל. הקוצים מצליחים, כידוע, להשתרש יותר מעצי פרי"; ההצעות החלופיות שהציע אבינרי לפספורט היו "יתור" ו"מעברה" @ במקום דרוך!!

הלך 

מלה המגשרת בין חדוות הפעולה לבין תוגת הפרידה  @ החיילים העבריים  שרו את "הולכים בלילה", צעירי דור המדינה שרו  "אנו הולכים ברגל, הופה היי",  היאפים מהלכים על הליכונים בחדרי כושר והקשישים ברחובות העיר @ "נופלים ההולכים ראשונה" אומר האתוס הוותיק, "הניחו להולכים"  כתב יעקב רוטבליט ב"שיר השלום"; "הלך מאתנו" הוא נוסח אֵבל נפוץ,  אולי בהשפעת "בכו בכוה להולך" נוסח ירמיהו, או  "הלך לעולמו" התלמודי @ "הולך לו" ו"הולך לו קלף משוגע" מקורם ביידיש @ אריאל זילבר שיחק בניבים: "הולך בטל? הולך בתלם", נתן זך חיבר בין שני שימושים:  "והייתי מסתבך והולך, והולך והולך ומסתבך" @ "הולכים על" היא פתיחה מתבקשת לפרסומת לנעליים @ לפני שיטת הבחירה הישירה היה ראש ממשלה בצרות צריך "ללכת לנשיא", היום הוא מתבקש "ללכת אל העם", או נאלץ "ללכת הביתה" @ החרדים והמתחרדלים היו שמחים לכונן כאן מדינת הלכה @  מנהל מעודכן  עוסק היום ב"תהליך",  פוליטיקאי נמרץ מזיז "מהלך",  ומעבד נתונים מתעמק  ב"תִהֲלוּך" @ מה הולך? קטעים; איך הולך? סבאבה   

זבל 

תמצית התיעוב והבוז ההדדי בסגנון הישראלי @ "אתה זבל", "זבל שכמוך", נועד לבני אדם. סחורה חסרת ערך, מסרטים ועד מזון, היא סתם זבל, או בגירסה הערבית: "זְבּאלה"   @ "זבל זבל לך, מכורתי" שר גדי יגיל, ובצדק @  אצל מיודעינו האנגלוסכסים נהוג לקרוא בשפת הדיבור piece of garbage  למוצר פגום או לאדם מתועב @ "השלכת זבל" בבורסה פירושה מכירת מניות במחיר נמוך כדי להיפטר מהן, ו"מניות זבל" הן איגרות חוב בסיכון גבוה @ בתלמוד השתמשו לראשונה ב"זבל" במשמעות דשן המשמש בשדות וגם לצואת אדם; זַבָּל היה מי שעסק בפיזור הזבל, ולמזבלה דהיום קראו אז זַבֶּלֶת @ "זבל מי שמלכלך" היא תשובת השלטונות לאזרח המזהם; "איזבל" הוא שק אשפה גדול @  בתנ”ך זָבַל פירושו דווקא גר, זבול הוא בית, ומכאן אולי מקור שמו  של זבולון בן יעקב, שעל שמו נקראו בארצנו בעיקר מנהיגי מפד"ל עתידיים @ זבל מתייחס גם למצבים של אומללות אישית ("החיים בזבל") ולמצב של כמות מוגזמת ללא  תועלת, שלא לדבר על "זיבולי שכל" מבית היוצר של ה"זבלן" @ ודי זיבלתי

זמן

מלת המסגרת שבה מתנהלת המציאות הישראלית חסרת המנוחה @ "היו זמנים", שרו כבר הפלמ"חניקים ליד המדורות, קצת אחרי "זמן המנדט", וסמוך להקמתה של "הממשלה הזמנית" @  הזמן העברי נדמה לבן אדם,  הוא זוחל, רץ, חולף ותם @ "הזמן פועל לטובתנו" הוא אחד מסממני תרבות הסמוך הישראלית @ "רוב הזמן את אשתי", התוודה שלמה ארצי, "כל הזמן זה הזמן" היגג שלום חנוך, "אני שר כדי להעביר את הזמן" פיזם יוסי בנאי, "אני גולש באינטרנט כל הזמן שבעולם" שר ועידכן דודי לוי @ "רוח הזמן" היא יבוא ישיר מגרמנית (zeitgeist), "להרוג את הזמן" הוא יבוא מאנגלית (killing time) @ "חבל על הזמן", ביטוי תמים בניחוח עדות הייקים, התהפך  בשנות התשעים ופרץ בסערה כשם תואר כלל-ישראלי המבטא התפעלות ותדהמה, ובהמשך גם הסתייגות מוחלטת @ "הזמן הצהוב", ספרו של דוד גרוסמן על ערביי הגדה והרצועה, היה אחת היריות החשובות בפרידה הישראלית מהשטחים @ ה"תזמון" התגלגל מן הצבא אל עולם הניהול והתקשורת @ יש למישהו קצת זמן בשבילי?

חבר 

המלה של המדינה, המגלמת את  השבטיות הישראלית לדורותיה @ משלבת בתוכה את משמעויות   friend    (ידיד קרוב), member  (שייך לארגון משותף), וכן comrade (שותף למלחמה, למאבק או לחיים) שמקורה רוסי; חבר הקיבוץ היה גם חבר לחיים, חבר הסתדרות היה חבר למאבק, חבר ההגנה היה חבר לנשק, ובכלל, ככתוב בתלמוד, כל ישראל חברים @ כשדובר על "חבר אגד" כבר נוסף למלה דוק של אירוניה, ולימים היא אף העלתה אבק של מאפיונריות @ היום  כל ישראל חברים במועדוני לקוחות למיניהם, הצומחים בשיטת  "חבר מביא חבר" @ "חבר בורסה" מתחבר למסלקת המעו"ף והוא יכול להיות חבר מוביל, חבר מוגבל או חבר נלווה @  פעם היו הבורגנים והמתעשרים קרויים "החברה הגבוהה" ובניהם הלכו ל"חברה סלונית"; היום "התחום החברתי" הוא לשון נקייה בדיון על העוני @ "שלום, חבר" הגאוני של קלינטון  חרת את המלה לעד על לוח לבה של האומה הבוכייה @  המלה חבר'ה בעלת הניגון היידישאי מפתיעה בכושר ההישרדות שלה; איפה החבר'ה? הלכו לים, והנהג שלנו? חבר'המן! ואנה הלכה החבריא? @ ארקדי דוכין שר עם החברים של נטשה, אפרים שמיר לעומתו "חבר בחברת עצמי" @  אפשר להציע לך חברות?

חיים

מלה טעונה הנעה על הציר שבין הנאה להישרדות @ מתמצית בסיסמה "תנו לחיות בארץ הזאת" @אנחנו "עושים חיים משוגעים" (בדרך כלל בחו"ל),  אבל יודעים שהחיים זה לא פיקניק, ולחילופין בזבל @ מה אומר יהודי כשהוא נהנה? א-מחייה; וכשהוא מתעטש? חיים! וכשהוא שותה? לחיים! @ ירון לונדון כתב  על "החיים היפים והמעייפים", ברי סחרוף על "החיים שממול", קרח 9 על "החיים הנכונים" ויהונתן גפן טען ש"החיים הם חומר טוב" @ "חיה" היא דימוי לאדם עתיר אנרגיה, מ"חיות הנגב"  של הפלמ"ח, דרך "חיית שטח", אחד שמכיר כל אבן בהרי אילת, ועד "חיית מחשבים", אחד שלא מכיר שום דבר @ השם חיים נכנס למסדר השמות  בימי הביניים; ביידיש מכונה סתם בן אדם "חיים-יענקל", "חיימקה שלי" נוסח רחל אטאס הוא החנון של אמא @ הנוטריקון היהודי ח"י שמקורו ב-18 הברכות התמזג עם המלה חי, ועם ישראל חי הגיע עד לאירוויזיון @ תנועת התחייה הלאומית פרצה אל בימת ההיסטוריה בקול תרועה בסוף המאה ה-19,  וסיימה מאה שנה אחר-כך כמפלגה כושלת  @ אז מה נשאר ליאפים? לאכול לחם חי, לאכול דג חי, לקשקש על חייזרים ולעשות ביטוח חיים @ בחייכם, זה חיים זה?

חשבון

מלה המשלבת את  הפולניות הפתלתלה והייקיות הדייקנית-להכעיס @ אנחנו מתחשבנים עם החותנת, עם השכנים, עם הבוס, עם הפקיד, עם המדינה ועם אלוהים, ועל כך אמר משה שרת בוועידת מפלגת העבודה ב-1956,  "שולטים בנו החשבון והפחד"  @ וקהלת סח: "עשה אלוהים את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים" @ ועוד קבע: "אחת לאחת למצוא חשבון", ואכן מהחשבונייה ועד המחשב לא השתנה שום דבר, אחת לאחת הן שתיים @ כך נעים חיינו מדין וחשבון של היועץ המשפטי ומבקר המדינה לחשבוניות הפיקטיביות של העמותות באשר הןועד לחשבונות הפייסבוק והטוויטר @  "על החשבון" היא צורת חיים ישראלית מובילה הקרויה בלעז אוברדראפט @  פעם מימַנּו את הציונות על חשבון הברון, היום אנחנו אוכלים על חשבון משלם המסים האמריקני @ את בעיות לבנון פתרנו באופן מהיר אך זמני במבצע "דין וחשבון", צירוף שמקורו בפרקי אבות @ כי אנחנו לא עושים חשבון לאף אחד @ חשבון הנפש הוא שם השער השמיני בספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים" @ תחשבו על זה? לא בא בחשבון!

טוב 

מלת מפתח המייצגת את תמצית משאות הנפש @ מגלמת את הקוטב המוסרי ("ויעש הטוב בעיני יהוה") האסתטי ("והנערה טובת מראה מאוד"), האיכותי ("וירא אלוהים כי טוב") והמועיל ("כי טוב העץ למאכל") שמולו עומדים הרע, המכוער, הפגום והמזיק @ "טוב" מתפקד כשם תואר ("זה קורה במשפחות הכי טובות"), כתואר פועל ("טוב ללכת בדרכים") וכמלת קישור ואישור ("נו, טוף", בסגנון עדות יצחק שמיר) @ טוב, אני אכרות אתך ברית, מסכים דוד המלך במשא ומתן עם אבנר ומשם נכנסה "טוב" לשפה המדוברת בכל דיאלוג סתמי, קולגה ל-well האנגלית ול"גיט" היידישאי, אחות ל"אז", שלא לדבר על "טוב, אז.." @ טוב נדבקה לאתוס הלאומי במשפט הזהב של טרומפלדור "טוב למות בעד ארצנו" @  אושיק לוי הגיב ב"טוב לחיות בעד ארצנו", דוד ברוזה ב"יהיה טוב" אחרי ביקור סאדאת, ועברי לידר מסתפק ב"יותר טוב כלום מכמעט" @ פעם הלכו "הטובים לטיס", היום "החבר'ה הטובים" ירדו מהארץ, בני הטובים יושבים בבתי הסוהר, ונתניהו כבר לא טוב ליהודים, בינתיים @ שלא לדבר על "הגדר הטובה" טוב לכם?!

טחן

מלה רבת שימושים בשולי שפת המאצ'ו @ על-פי התיאוריה לפיה שהשורשים השמיים נולדו מקבוצת שורשים קטנה, "טחן" הוא חלק ממשפחה גדולה שבה מפעילים לחץ כדי לשבור משהו; עוד חברים במשפחה טח, דחה, דחק, דחס, טחר @ "טחן" שוכן כבוד במחלקת המזון, וממנו נגזרים מאכל השומשומין הטחונים טחינה, השן הטוחנת, הבשר הטחון וטחנת הקמח @ "הטחינה טפטפה להם על הבגדים", מבכה חוה אלברשטיין בעקבות תרצה אתר את גיבור נעוריה, המדריך מהתנועה ומשפחתו @ "טחן" היא גם מלה טעונה כשמדובר בסקס, ומשמשת מאז ימי התנ”ך לתיאור משגל פעלתני; כך מפרשים את "תִטָחֵן לאחר אשתי" באיוב, ויש פירוש תלמודי  כי שמשון שהיה "טוחן בבית האסורים" שימש כפר ההרבעה של הפלישתים,  בתלמוד מסופר על "זקן טוחן ואינו פולט" @ "טחן" הוא גם  מטפורה אהובה כשעוסקים  בפעילות אינטלקטואלית; תלמיד חכם בתלמוד הוא אחד "העוקר הרים וטוחנם זה בזה" @ טחנות הרוח של דון קישוט מפיקות חשמל בגולן בשינוי קל: תחנות רוח, וטחנות הצדק, גם בישראל, טוחנות לאט @ ודי טחנתי מים

ילד 

מלה המייצגת את חוסר הבטחון הישראלי דווקא כשמדובר במבוגרים @  "אל תהיה ילד" פירושו "תלמד את כללי המשחק", "הילדים של החיים" בשירו של אריק אינשטיין הם המכורים לסם @ אהוד בנאי שר על "ילד בן שלושים", מתי כספי על ילדותו השנייה, ואלון אולארצ'יק מספר על "ילד מזדקן" @ "ילדי הירח" עליהם שר שלמה יידוב הם אלה שנתקעו בסיקסטיז @ הילדים הראשונים בקיבוצים זכו לכינוי המפנק "ילדי תנובה"; ברונו בטלהיים קרא להם בשם הביקורתי  "ילדי החלום" @ "ילד טוב ירושלים" הוא נוסח שהיה רקום על כיפות סרוגות לילד המאמין והפך שם נרדף לקונפורמיסט @ פעם קראו הצעירים את "אי הילדים", היום הם מכורים לערוץ הילדים @ ילדי האר.פי.ג'י לעומתם עמדו בראש החץ של האינתיפדה הפלשתינאית @  מי יותר "ילד של כולנו", גלעד שליט או אלאור אזריה? @ פעם עשו מבצעים להגברת הילודה, היום רבים על השאלה אם  משפחות מרובות ילדים הן גם "ברוכות ילדים", ואם כמאמר שירו של יהושע סובול, "ילדים זה שמחה" @ חכמינו מנו שבעה גילים באדם: ילד, נער, רובה, עלם, איש, שב, זקן; "רובה" לא קשור לגיוס לצה"ל, הוא הזכר של "ריבה" @ איפה הילד? הילד איננו

ירד 

פועל נייטרלי לכאורה שנבחר לציין את מהלך הבגידה האולטימטיבי: עזיבת הארץ @ זה קרה כבר בתנ”ך; בבראשית יב נאמר "וירד אברהם מצרימה", ופרק אחר-כך אנו מתבשרים: "ויעל אברהם ממצרים" @ אפרים קישון הגדיל לעשות כאשר קרא למחזהו "העולה היורד לחיינו"  @  לימים דבק בפועל אבק אלימות, כמו במשחק הפופולרי "בלהוריד"; "ירידה" פירושה ביקורת קטלנית, "לרדת על" פירושו להתנפל, פיזית או מילולית, ו"רד ממני" מזכיר את הביטוי האנגלי get off my back @ שיר הילדים התמים "רד אלינו אווירון" זכה לפרשנות מקאברית בהמנון מלחמת לבנון המסתיים במלים "נילחם בשביל שרון / ונחזור בתוך ארון" @  בתנ”ך לפחות חמישה תיאורי ירידה שפירושם מוות: יורדי בור, יורדי דומה, יורדי שחת, יורדי שאול ויורדי עפר @ במקביל, בעברית המדוברת "ירד" זוכה לשפע צירופים בעלי משמעות חברתית-פסיכולוגית מאיימת ומדכאת:  ירד מהבמה, ירד מהפסים, ירד מהבנקט, הוריד את האף, ובכלל, ירד מהפרק @  "יורד נמוך" שר דן תורן, בתערובת של סקס אוראלי ודיכאון מנטלי @ מכאן אפשר רק לרדת

ישב

מלה  מובילה באתוס הציוני, שירדה מגדולתה @  היהודים שחיו בישראל עד הקמת המדינה נקראו "היישוב";  לב היישוב, אלה שתמכו בתנועת העבודה ובהגנה להבדיל מהימין המחתרתי היו "היישוב המאורגן" @ אלה ש"הלכו להתיישבות" זרמו בדרך כלל לקיבוץ ולא למושב, ואילו ב"מושבה" ישבו האיכרים מוצצי דם הפועלים @ מושבה לא נושבה, ראה טשרניחובסקי ובכה @ ה"מושבות" הן גם הקולוניות שעברו מן  העולם במאה הקודמת;  איתמר בן אב"י קרא לקולוניאליסט "ישבן" והקולוניאליזם נקרא "ישבנות", לתשומת לב ההיסטוריונים החדשים @  הפלמ"חניקים ישבו בצוותא ליד מדורה בחצר, ושרו את "שבת אחים גם יחד", שהוא פסוק מתהלים @ היום יושבים צאצאי החרדים מן "היישוב הישן" בישיבות, ו"הכשרת היישוב" היא חברת השקעות @ צאצאי החבר'ה שעלו להתיישבות הם יושבי-ראש דירקטוריון, וכמה מהם יושבים במעשיהו @  "כסא" הוא משאת הנפש וסמל המעמד של העסקן באשר הוא, "ישיבה" היא צורת הפעילות המועדפת עליו; "ישבן" הוא האבר המתאים לביצוע הישיבה, ו"ישבנון" הוא אסלת ישיבה לטף @ ועל מי שר אריק אינשטיין את "יושב על הגדר"? @ שבו בשקט    

כאילו 

מייצגת את הנטייה הישראלית להכחשת המציאות ועיצובה מחדש @  הגששים ביססו את מקומה במערכון "השליח בבנק" ("נעשה כאילו שיש לך מכונית"), שבו נטבע גם הביטוי הממצה "ישראבלוף" @ ילדי המדינה השתמשו במלה "בכאילו" במסגרת משחקי התחפשות, והתרנגולים שרו "ככה סתם, כאילו כלום, נכנסנו לגינה"  @   שפת שינקין הפכה את "כזה כאילו" לסמלה המסחרי, כאשר "כזה" הוא שם העצם הריק ו"כאילו" הוא שם התואר הווירטואלי @ בית הספר אסכולה הקים בשינקין כניסוי אמנותי את "קפה כאילו" שבו מוגשים לשולחן ספלי קפה ריקים וצלחות צחיחות; הלך טוב @ "עלינו לעזור לבריטים כאילו אין ספר לבן, ולעמוד נגד הספר הלבן כאילו אין מלחמה", אמר בן גוריון שבועיים אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה; רבין אימץ את המודל לעיסוק בטרור ובהסכמי אוסלו בו זמנית @  "כאילו" מורכבת משלוש מיליות: מלית הדימוי "כ", מלת התנאי "אם", ומלת התנאי השלילי "לו" @ היא מופיעה לראשונה במשנה, בין השאר בפסוק שאותו משננים גם החילונים בסדר פסח, "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" @ כאילו שלא ידעתם  

כבוד

מלה אמביוולנטית המחברת את הסטריאוטיפ הפולני והמרוקני @  "קצת כבוד" או "תנו כבוד" צריך לצעוק כשהכבוד איננו; "עם כל הכבוד" הוא פתיחה ישראלית אופנתית לקטילה רבתי @  קזבלן הציג  כבוד מהול בקמצוץ של איום, "כולם יודעים כאן טוב מאוד, למי למי יש יותר כבוד" @  וכולם יודעים מה עושים ב"בית הכבוד", שמקורו במדרשים @ "אצלנו יש כבוד עצמי, ויש גם רגש לאומי" שרו התרנגולים בסרקזם; המנון ניקוי ראש  הפך את "הכבוד הלאומי" לסיסמת הפטריוטים העלובים @  נבחרת הכדורגל שלנו נוהגת מדי פעם להמשיך במסורת העתיקה ולהפסיד בכבוד @ "דוקטור של כבוד" נותנים בדרך כלל למי שלא הצליח לגמור דוקטורט בדרכים מקובלות @ "כבוד" מופיע בתנ”ך בעיקר בספרי הנבואה וספרי אמ"ת; בסיפור יעקב ולבן אנו למדים על הקשר ההדוק בין "כבוד" ל"עושר", בפסוק "עשה את כל הכבוד הזה" @ "מכובד מאוד"  הוא פרסומת לכרטיס אשראי @ הנוהג של  הילדים "לכבד" הוחלף בביטוי העדכני "תביא ביס"; מקורו כבר במדרש תנחומא: "באתי לכבדך בתאנים ותפוחים" @ כל הכבוד לצה"ל!

כוח

משאת נפשה של המדינה הצעירה של העם הכי רוחני בעולם @  מטבע הדברים התלבשו עליה "כוחות הבטחון", ובראשם צה"ל @ סדר הכוחות הוא הסד"כ, קבוצה היוצאת למשימה היא "כוח", וכוחותינו השיבו אש, ולא היו נפגעים לכוחותינו, ובמקרה של כשל מבצעי מדוּוח על חייל ש"נפגע מאש כוחותינו" @ "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ", ציטט-שר מאיר אריאל @ המשטרה גם היא נוהגת "להיערך בכוחות מוגברים" @ ולשם איזון עמוסה מערכת החינוך ב"כוחות הוראה" @ "כוח אדם" הופקע מן הצבא אל הארגונים האזרחיים, אבל עם השנים נשמע אינסטרומנטלי מדי והומר ב"משאבי אנוש" @ "כוחותינו" תורגם למציאות האזרחית ומציין קבוצה בעלת מטרה וערכים משותפים @ שלום עם האויבים שלנו?  הם מבינים רק כוח @ כוח 17 היה ארגון  מטיל אימה של פַתַח בשנות השבעים, התגלגל להתארגנות כושלת של חברי כנסת מן הימין בכנסת ה-14, והתייצב כקומנדו של עובדיה יוסף בכנסת ה-15 @  "כוחני" התגלגל כשם תואר מעודכן וכבש כל חלקה טובה בשיח הישראלי, בדרך כלל כשמדובר בשכן ממול @ למי יש כוח לכל זה? 

כפרה 

מקפלת בחובה, במלעיל, את החמימות  והמשפחתיות הישראלית  @ כשמגרדים בה מכמה כיוונים היא הופכת טעונה, קשה ומבלבלת @ יום הכיפורים הוא היום הנורא בשנה שזכה להפוך ב-1973 לטראומה לאומית @ מעקב אטימולוגי מגלה בלבול בין שתי המשמעויות המרכזיות של השורש כפ"ר: מחל על חטאיו (ממנו באים כפרה  ויום הכיפורים) והכחיש (שנאמר, אני כופר באשמה אבל לא בעובדות) @  באכדית "קפרו" פירושו להסיר את הלכלוך, בערבית "גפר" פירושו לכסות ולהכחיש, ו"כפר" פירושו הכחיש; שתי המשמעויות נפגשות במשמעות של הסתרה וכיסוי, על עוונות, או על אשמה @ גם השימוש היומיומי מבלבל; היידיש הביאה את כַּפּוּרֶס וקרוב משפחתה עוף-כפורס, שפירושן "לא חשוב", והביטוי "לאלף כפרות" פירושו "להבל ולריק"; כשנשברת צלחת בבית דובר לדינו אומרים "כפרה-לעוונות" @ יוצאי צפון אפריקה הביאו את המשמעות החדשה, אהבה ללא גבולות, בעקבות "נמשי כפרה עליק" הנאמרת לילד אהוב @ בימי הביניים העלו את הכופרים  בנצרות על המוקד, את הכופרים היהודים סתם החרימו @ "תרנגול כפרות" של אלי עמיר הפך סמל וסיבה לכפרת היישוב האשכנזי על חטאיו כנגד עולי ארצות ערב @ גם אתה צם בכיפור?

לבן

הצבע המוסווה הזה, נטול האישיות, מסתיר בארונו שלדים לרוב @  כסף לבן למעלימי המס (מלשון כביסה), בשר לבן למתעבי הכשרות (עקב צבעו של החזיר), ו"לבן" סתם לכרישי הסמים (עקב צבעה של האבקה) @ "לבנים" הוא כינוי לעג גזעני משהו כלפי אשכנזים, עברייני הצווארון הלבן הם מעלימי מס ומועלים @ באין שמנת אכלו אבותינו בימי הצנע לֶבֶּן ולֶבֶּנִיָה, והמהדרין עירבבו חרא בלבן; היום הלַבַּנֶה היא מעדן גורמה @  פעם נלחם היישוב נגד הספר הלבן, היום אנחנו חוסים בחדווה בצילו של הבית הלבן @ כשהציע אורי אבנרי ב-1966להיערך לשלום הוא המליץ על הקמת "מטכ"ל לבן" @ בבחירות 2001 פעלה במרץ התנועה למען הפתק הלבן @ לאה גולדברג כתבה על ימים לבנים, ונעמי שמר שרה על תל אביב: "מקצף גל ועננה, בניתי עיר לי לבנה" @ בגין כתב ספר  על הלילות הלבנים של שבתו בכלא, ומקמפ דייויד השנייה דיווחו על לילות לבנים שבסופם צפוי עשן שחור  @ ולמה בדיוק התכוון אהוד ברק בביטוי האמריקני "ראיתי לאויב את הלבן בעיניים"? @ זהו, הרמתי דגל לבן

לחם 

מלת המפתח לערכי ההסתפקות במועט שהתאימו למדינה בראשית ימיה @ בהפגנות הפועלים צעקו בקצב "ל-חם, ע-בו-דה" @ בשנות החמישים יצאו מפ"ם ומק"י ב"הפגנות הלחם" נגד הכוונה לעבור מלחם מוארך ללחם עגול @ כבר בתנ”ך נושא "לחם" משמעות כפולה, ישירה ומטפורית בעת ובעונה אחת; לחם כמאכל אפוי מדגנים, ולחם כ"מזון" בכלל, ומכאן כ"פרנסה @  בערבית "לַחְם" פירושו בשר, רמז לכך שבעבר היה "לחם" מזון בכלל @ המצה הנכנסת לאופנה כל פסח ונעלמת קרויה בתנ”ך גם "לחם עוני" @ "נאכל לחם ומרגרינה" הכריז מנחם בגין כשקלט איום אמריקני להפסקת הסיוע  @ "לחם, הו לחם" שר בשנות השישים טרובדור העמלים שמעון ישראלי @ "בתימן היינו תימנים, ואכלנו רק מלח כי לא היה לחם" שר בשנות התשעים קובי אוז עם טיפקס @ היום "לחם" התפצל לשתיים: סמל העוני, שהתמסד בסרטו של רם לוי "לחם"; ומותג יוקרה נוסח "לחם ארז", "לחם שבעת הדגנים", "לחם מחמצת", קרייקר "לחמית" ועוד  @ "לחם צר ומים לחץ" המבטאים בתנ”ך עוני זכו לפירוש היאפי "באגט עם סודה" @   אין לכם לחם? תאכלו בייגל

לחץ

המצב הישראלי הבסיסי, תערובת של מתח, עצבים וצפיפות @  נפוץ לכל רוח בביטויים נוסח "איזה לחץ", "מה הלחץ", "צא מהלחץ", ו"הבן אדם מה זה לחוץ" @  מאיר אריאל המנוח היה "משתחרר מהלחץ" בנמל התעופה, ואף סיפר איך "נלחצת לה החוצה הכרעה" @ מאז ומתמיד נעים חיינו בין "לחצים קואליציוניים" ל"לחצים בינלאומיים", בין "לחיצת יד" ל"לחיצה על ההדק", כשברקע מאזן האימה של "הלחיצה על הכפתור" @ ראש הממשלה של כולם הכריז בראשית כהונתו שהוא "לא לחיץ ולא סחיט"; עד הביקור הראשון אצל הרב עובדיה, ומכאן ואילך בתחנות שונות בחייו הפוליטיים  @ "לחץ פיזי מתון" הוא תרומה ייחודית של השופט משה לנדוי לספרות זכויות האדם @ בשנות השישים קראו לטיפש של הכיתה "סתום בלחץ",  הסְלוֹ הוגדר "ריקוד לחץ",  והגבר הישראלי "לחץ" ורץ לספר לחבר'ה @  לחיציים הם שני כפתורי חולצה הנסגרים זה אל זה בלחיצה, סיר לחץ אהוב על אשפי מטבח מן הדור הישן, מלחציים הם נשקו של השרברב, ומלחצת היא כלי העזר של הנגר @ הביטוי "לחץ אותו לפינה" נולד בזירת האגרוף @ הקטע הזה מה זה מלחיץ

מדינה 

מלה ישראלית בהתהוות, כמו מה שהיא מייצגת @ מושג משפטי-פורמלי  (state) שהפך למונח טעון, המחליף את המונח הארכאי "אומה" ו"לאום" (nation) ולעתים את המונח התרבותי-היסטורי ארץ (land)  @ החל מן "העיניים של המדינה", דרך "העיתון של המדינה", "המכרז של המדינה" @  ואלי לוזון שר "איזו מדינה? מיוחדת במינה!" @ האטימולוג קליין קובע  שמקור המלה בשורש "דין", והיא על כן המוסד העושה משפט @ במשנה הוגדרה ארץ ישראל "מדינה" להבדיל בינה לבין ירושלים @ הרצל כתב את "מדינת היהודים" ואחר-כך ניסה לממש את ספרו; בן גוריון הכריז על הקמת "מדינת ישראל" אבל השאיר פתוחה את סוגיית הדת והמדינה @ יצחק שמיר הגדיר את ישראל כ"מדינת ליליפוט", כטיעון מוחץ נגד הקמת  "המדינה הפלשתינאית"  @ @ היום מתלהט הוויכוח הפנימי בין "מדינה יהודית דמוקרטית" לבין "מדינת כל אזרחיה" ובמחלוקת היא בין "פתרון שתי המדינות" ל"מדינה דו לאומית" @ "יש מספיק אוויר למדינה או שתיים", שרה  כוורת באירוויזיון; "הייתה מדינה גדולה וחזקה, והיא איננה", שר ערן צור בשנת 2000  @ "מדינאי הוא פוליטיקאי עשר שנים אחרי שמת", אמר הארי טרומן @ ומה אתה עשית בשביל מדינה?

מוות 

מלת מפתח על הציר שבין תשוקה לאובדן @  האתוס הציוני ניסה לקדש את המוות במלחמה בהצלחה יחסית מאוד; "טוב למות בעד ארצנו" הפך לקלישאה שאוהבים לחבוט בה, עד לנאום המיתולוגי של גורודיש, "אל המוות הישרנו מבט, והוא השפיל את עיניו" @ בחורי הישיבה, כידוע, ממיתים עצמם בלי חשבון באוהלה של תורה @ הלשון הישראלית ניסתה להסוות את העובדה שאנשים צעירים מתים במלחמות באמצעות מלים עוקפות, חללים, הרוגים, נופלים והולכים @ יהודה עמיחי כתב: "יהודה יערי מת. לתוך ההספדים / על הימים שהיו ואינם / התגנב מת אמיתי" @ למות עליך, שרה ריטה, אני מת למות בזרועותייך, שר מתי כספי, היום כבר לא מתים מאהבה, שר בעז שרעבי @ שובר הקופות של ברוס ויליס die hard תורגם לעברית כ"מת לחיות", "אני מת לחיות" הוא קמפיין למלחמה בתאונות הדרכים @ "שאני אמות על המקום" הוא אחד ממשפטי המפתח של הפולנייה המקומית האולטימטיבית @ תמותו! היא קללת שנות האלפיים @ מת העולם? היית מת

מכה 

מלה מלשון הכסח הישראלית, שמעמדה עולה ככל שגוברת האלימות @  "לחטוף מכות" הוא עניין שגרתי, ילדים מאיימים בנוסח "רוצה מכות?", "מכות רצח" כבר נשמע רע, ואחרי "מכות יבשות" מומלץ לשתות הרבה מים @  "איזה מכה" נאמר על כל עניין רע או בן אדם בעל תכונות מבאסות; "לעשות מכה" במשמעות השגת סכום כסף גדול הושאל משיח העבריינים לעולם העסקים  @ הנשים המוכות התחילו לצאת מן הארון; הנכים יצאו למאבק @ עשר המכות ממלאות את לבנו גיל מדי סדר פסח @ "מכת מדינה" היא מונח שמקורו במשנה @ שתי מכות מדינה: ניכוי מס במקור, וניכוי שליש לעבריינים רוצחים @ מבחר מכות עכשוויות: זפטה, נוגרה, כפה, פליק, שמיר, זֶץ, בוקס,  בומבה, שטוזה; צ'פחה היא מכה איומה המבטאת חיבה עמוקה @ ויש מכות טובות: החלוצים שרו "הך פטיש עלה וצנח",  "מופים וחופים, הַכּו בתופים", שורר ביאליק לילדי ישראל @ משה הִכה על סלע ויצאו ממנו מים; הביטוי "להכות בברזל בעודו חם" הגיע אלינו מן האנגלית @ ממש מכה המלה הזו 

מצב

מלה שנועדה לקבע את היסוד היציב בחיינו וחושפת את שבריריותו @  בדרך כלל נדבק אליה שם  תואר עגמומי; המצב על הפנים, המצב קשה @ "יש מצב" ו"אין מצב" כבשו את השוק הלשוני בתחומים הרחבים @ "מצב רוח" סתם הוא בדרך כלל מצב רוח רע, ולראיה שם התואר המרובע "מצוברח"  @  "ונדמה לי שבכיתי / ונדמה לי שעכשיו / מתבהרת לי / תמונת מצב", שר שלום חנוך @ על בחורה בהריון נהגו לומר שהיא "במצב" @ בני מהרשק היה עובר ביחידות הפלמ"ח ל"הרצאה על המצב", ובשיר הנוגה "היו זמנים", היה זה סבא שהציל את המצב @ בין "מצב חירום" ל"מצב הכן" ניצב בדרך כלל "מצב מלחמה";  "מצב שלום" הוא עדיין חלום @ "אצלי בגלל הח"ן, מצב הכן" שרו הפרוורים @ "מַצֵּבָה" היא לוח אבן בבית הקברות, מַצָּבָה היא מונח צבאי המפרט קבוצת אנשים או אינוונטר בזמן נתון; מקור שתיהן בתנ”ך @ "מה המצב? חצב" הייתה פרסומת לתכנית חיסכון @ היאפי העכשווי מתמכר לקומדיות מצבים (הקרויות בלעז סיטקום), עוקב אחרי מצב המניות ומקטר על מצב הרוח הלאומי @ זה המצב 

משק

המלה הכי כלכלית במילון העברי, ולה שורשים בעידן הקולקטיב @ מופיעה פעם אחת בתנ”ך, "בן משק ביתי, דמשק אליעזר", כשהמשק הוא רכושו של אברהם; יש רבים החושבים ש"דמשק" נוצרה מהצירוף "דר-משק", גר במשק  @ במשנה אין ל"משק" סימן וזכר @ מאז חידוש השפה משק היא המלה המובילה בכל תחומי ניהול הכלכלה והחקלאות, והיא נקראת ונשמעת מאות פעמים ביום בתקשורת @  בקיבוץ המאוחד היה "משק" השם המועדף ליישוב שיתופי. איש השומר-הצעיר מעולם לא יאמר משק אלא קיבוץ; "משקיסט" הוא שם גנאי למי שרואה את הקיבוץ דרך החור של הגרוש @ בדיון הכלכלי והציבורי  משק היא המלה המובילה לציון מערכות מאקרו, מ"משק המים", "משק האנרגיה", "קברניטי המשק",  "המשק הפרטי" וכלה ב"המשק" סתם לציון כלכלת המדינה  @ באנגלית יש למשמעויות השונות של משק תרגומים שונים, מ-farm ועד ecnonmy  @ הצירוף "משק בית", שהוא וריאציה על הגירסה התנכית, חודש בידי ביאליק; "ממשק" שפירושה ניהול משק חודש בידי שלונסקי והיא זוכה לשימוש מוגבל במערכות כלכליות וצבאיותובתחום המחשבים @ הרי את מקודשת למשק, לנשק, ולכל מי שיש לו חשק

נוער

היסוד הרענן והמבטיח תמיד של החברה והמדינה  וכדברי מרטין בובר, "הנוער הוא הסיכוי הנצחי להתחדשות האנושות" @ בשנות החמישים שרו את "שירת הנוער, שיר עתידנו, שיר התחדשות, בניין ועלייה" @  "נוער שמע" פתח את איגרותיו של יצחק שדה ללוחמי הפלמ"ח, "נערה ונער" הם מגש הכסף על-פי אלתרמן @  בתהלוכות תנועות הנוער הידהדה הקריאה "נוער הזהב – רד לנגב" @ "נערת ריינס" הייתה פעם כינוי מצ'ואי לנערה מכוערת, בניגוד ל"נערת דיזנגוף" הזוהרת; ואלון אולארצ'יק התוודה, "הייתה לי פעם נערה במשקפיים"  @ "נערה יפת עיניים" של ימי התום הפכה ל"נערת ליווי" במקרה הרע, ול"נערת גלגל המזל" אם היה לה מזל @ ס. יזהר ושמעון פרס בני השלושים היו "נערי בן גוריון", "נערי רפול" הם כרטיס הביקור של הרמטכ"ל לשעבר @ מבצע חיסול ראשי אש"ף בביירות זכה לשם החביב "אביב נעורים" @ "נוער נוער נוער" של משה דואק היה הבדיחה של בחירות 81'; "נוער הנרות" נולד אחרי רצח רבין @ על-פי האטימולוג  קליין  "נוער" נובע אולי מ"ניער", כלומר, אנשים המתפרצים אל החיים, וילדי האינתיפדה הם במובן זה "נערי ההתנערות" @ מיטב הנוער – לעבודה בדואר 

נפל

פועל שהשתלט על ביטויי הכישלון עם אבק שמחה לאיד @  "נפילה" היא שם כללי לכשלונות באשר הם, "נפל בפח" הוא מי שנכשל  @ ה"נֵפֶל" בצבא הוא  מי שנושר מקורס יוקרתי, "נֵפֶל אזרחות" הוא גנרל  מזהיר שהפך  לעסקן בינוני @ רבין הגדיר את היורדים "נפולת של נמושות" @  ממשלות נופלות כל שנתיים, הבורסות נופלות  כל חודשיים, הצעות לסדר נופלות כל דקתיים @ "נפלת חזק", שר חמי רודנר, והתכוון לאהבה נכזבת; "זה פתאום נפל עליה" שר אריק אינשטיין, הוא לא התכוון ללאה @ ובעקבות הצדיקים כולם, יאצק לעולם נופל וקם @ ורצוי מאוד לא ליפול בין הכיסאות @  הנופל במלחמה זכה למעמד של קדושה בעקבות "איך נפלו גיבורים" משירת דוד ליהונתן @ יהושע הפיל את חומת יריחו כדי לכבוש אותה, אלפי שנים אחר-כך נפלה חומת ברלין כסמל של פיוס עולמי @ גירסת עגנון לדיונים בסגנון פופוליטיקה: "ואם התחלתי לספר לו, נפל לתוך דברי" @ "מפיל" הוא מדהים ומעורר  השתאות, "ליפול על השכל" פירושו לזכות בהארה, ו"ליפול על" פירושו לזכות במקרה במשהו מהסרטים @ לא נפלנו

נתן 

פועל נאצל שעבר מעתק ישראלי כוחני @  אלוהים נתן לאדם הראשון את כל עשב זורע זרע ואת כל העץ אשר בו פרי עץ @ אחר-כך נתן לאברהם וכל צאצאיו  את הארץ המובטחת  @ וקינח במתן תורה בראש ההר @ לתת, את הנשמה ואת הלב, שר בועז שרעבי  @ תן, תן תן תן תן כתף, רקדו החלוצים בלילות לבנה @ תן תרומה פה, תן, לקרן המגן, שרו המתרימים של שנות החמישים; תן לבך ללב"י שרים מתרימי שנות התשעים @ וכל המדינה רעשה בשנות החמישים בשאלה מי נתן את ההוראה @ ילדי המדינה  למדו את קריאת הקרב "תן לו בשיניים", צאצאיהם מקפצים בסגנון הטראנס "לתת בראש" @ הבחורה חובבת המין זכתה לכינוי המאצ'ואי שירד מזוהרו  "נותנת" @ תן לו בעניבה, תן לו בחפתים, תן לו במה נשמע, שרה להקת השמחות על אחד יהודה @ פעם אתנן היה תשלום לפרוצה, היום האתנן הפוליטי הוא נורמה מקובלת @ ערך הנתינה התחלף ב"יחסי קח ותן" ובשיטת המסחר התקשורתית "קחתן", והשיחה הפתוחה התחלפה ב"משא ומתן" @ בשקט בשקט גזלה "תביא" את המשמעות המקורית של "תן" במסגרת רידוד השפה @  יאללה, תן גז

סבתא

מלה שמקורה ארמי, המבטאת את הקשר הצברי לדורות שהיו ואינם @  "אני והסבתא" של הפלמ"ח מדבר על הפלמ"חניקית שתספר סיפורי גבורה לנכדים @ בתנועת הנוער שרו על הסבתא שהולכת לשוק לקנות פלאפל בגרוש, והילדים שמעו מפי לוין קיפניס שלסבתא של אפרים היו ברווזיים @ ואם לסבתא היו גלגלים, היא הייתה אוטובוס @ עמוס עוז אמר ששלושה דרושים כדי שאדם יהיה סופר: פצע, גג וסבתא @ נעלי סבתא היו סמל לכיעור, תרופות סבתא עובדות כשהן עובדות, וקשר סבתא זכור עד היום למי שעוד הולך עם שרוכים @ בּוֹבֶּה היא הסבתא היידישאית, "בובה מייסעס" הם הגירסה הקדומה של "סיפורי סבתא" @ סבתא זַפּתה של חנה לסלו הטילה חתיתה על בריוני הכרך @ "ישראל סבא" הוא כינוי מדרשי ליעקב, שהפך עם השנים כינוי לכלל עם ישראל @ בן גוריון היה חותם על מאמריו "סבא של יריב"; הנכד הוא הפרופסור יריב בן אליעזר @ ועד הלשון הציע לקרוא לסבא הגדול אב שילש ולסבתא הגדולה אם שילש,  יצחק אבינרי  נידב את סבאבא וסבתאתא, ובסוף התפשר על סבסבא וסבסבתא; ניצחו, כידוע, רב סבא ורב סבתא @ ספר לסבתא

סדר

מלה המבטאת את הכמיהה הישראלית לעולם הגיוני ויציב @ "יהיה בסדר" פירושו ששום דבר לא יהיה בסדר,  "בסדר גמור" פירושו שהמצב חמור, "לסדר" פירושו לבלבל למישהו את החיים, ו"סידור זמני" הוא שם נרדף לנצח @  "חבר הסתדרות" היה פעם איש מעמד העמלים, היום הוא סתם  אחד שיודע להסתדר @ "לצאת לסידורים" פירושו לבזבז יום מתיש בחדרי המתנה, אחד שקיבל בטעות ירושה מהדודה בניו יורק הוא "מסודר" @ חנוך לוין המנוח הקדיש את אחד משירי "מלכת האמבטיה" ל"אנשי בסדר" @ "אצלי הכל בסדר", שר בעז שרעבי, "עכשיו הכל בסדר", שרה יהודית רביץ @ בתנ”ך מופיע "סדר" פעם אחת בלבד, באיוב ("ארץ צלמוות ולא סדרים"); המשנה כבר חולקה לסדרים, התפילה זכתה לסידור, וסעודת חג הפסח חיכתה לימי הביניים כדי להיקרא סדר  @ מבנה הצבא הוא סדר הכוחות (סד"כ), והסדירים יוצאים בין החופשות ל"סדרה" או ל"סדרת חינוך" @ חיי הציבור הישראלי מסודרים עד מאוד, חוק התקציב הוא "חוק ההסדרים במשק", הבורסה ניצלה הודות ל"הסדר המניות", הדתיים הלאומיים מתגייסים במסגרת "ישיבות ההסדר", "חוק ההסדרה" נועד להכשיר הפקעת אדמות בשטחים, וכל ממשלה מכריזה על כוונתה לשנות את "סדר היום הציבורי" @ בסדר?

סעד

מלה מהתחום הכלכלי-חברתי שעברה עם השנים פיצול משמעות ושדרוג @  בראשית ימי המדינה הפך "סעד" שם נרדף לאומללות; הנדכאים ביקרו ב"לשכת הסעד" וטופלו ברמה הלאומית על-ידי "משרד הסעד" @ "אלוהים כבר יתן, הסעד גם כן" שר שלמה בר ב"ילדים זה שמחה" @ סלאח שבתי, יציר רוחו של אפרים קישון, קרא לעובדת הסעד "הסוסיאלית" @ ראו פרנסי המדינה כי רע, שינו את שם המשרד ל"משרד העבודה והרווחה", ו"נזקקי סעד" הפך ל"זכאי קיצבה" @ "קצינת סעד" הצה"לית הפכה מאותו טעם ל"קצינת תנאי שירות" @ המלה "סיעוד", שיוחדה לתמיכה בנכים קשים וחולים סופניים שמרה על דוק האומללות @  העדנה היאפית באה  מן המשמעות המקבילה של 'סעד', הגשת אוכל, המופיעה גם היא בתנ"ך @  מסעדות הפועלים הפכו למסעדות פאר, "מסעדן" הוא מקצוע יוקרתיי, ו"שירותי הסעדה" הם החלופה העברית ל"קייטרינג" @  סעיד הערבי הוא מאושר, "תרבחו ותסעדו" היא קלישאת המימונה שמקורה בערבית המרוקנית @ מסעודה משדרות הפכה מלכת הרייטינג, אולי מפני שאין לה די כסף לבלות בערבים במסעדות  @ התסעדי אתי הלילה?

סתם 

מלה  בעלת עומק פילוסופי מקומי, המבטאת את חוסר הטעם של הקיום @  נולדה ונפוצה מאוד במשנה, כפיתוח של הפועל "סתם" התנכי במשמעות "סגר", נוסח "סתם ולא פירש" @ דיאטה משנאית מבבא מציעא: "מלמדין את האדם שלא יהיה רעבתן, ויהא סותם את הפתח בפניו" @ "וזה לא סתם, לא זה לא סתם, כי הבגדים עושים את האדם", שרה להקת הנח"ל @  עם השנים הפכה למגביר תארי שלילה מ"סתם שטויות" ל"סתם אידיוט" @ ע. הלל הצליח להצמיד ארבע מלים ריקות לניב רב משמעות בשירם של התרנגולים "ככה סתם, כאילו כלום" @ דור האיקס  הפך אותה למלת המפתח שלו, מ"סתאאאם" ועד מפורסתם, דהיינו סלבריטי @ סתם, זה הכל סתם, מתיחה מסרט ישן, שר קובי אוז @ הביטוי המעודן "מן הסתם" נולד מהמלה הארמית "מסתמא" @ "סתם" נחשבת גם שם עצם ("זה סתם") וגם תואר פועל (סתם התאמצנו), ולמה לא גם שם תואר ("בן אדם סתם") @ "סתמי", מלה שלידתה בימי הביניים, הוא ניטרלי כשמדובר במדע,  וחסר מין כשמדובר בדקדוק @ סתוֹם ת'פה, חתיכת סתוּם 

עבודה 

מלת המפתח של האתוס הציוני החלוצי @  פעם ה"עובד" היה אריסטוקרט, החלוצים הראשונים נאבקו על "עבודה עברית",  "תנועת העבודה" ניהלה את המדינה בניצוחה של "הסתדרות העובדים הכללית", הילדים למדו ב"בתי ספר של זרם העובדים", הלכו לתנועת "הנוער העובד והלומד" ובילו את חופשת הקיץ ב"מחנה עבודה" @  אמא מ"ארגון אמהות עובדות" שרה לפני השינה את "אבא הלך לעבודה", ובבית הספר זימרו את "למי תודה, למי ברכה, לעבודה ולמלאכה" של ביאליק @ בדיחת שנות השישים הייתה "אנחנו אנשי העבודה והשלום, רואים עבודה – אומרים שלום" @ היום  העובדים היו ל"שכירים" הנמצאים ב"יחסי עובד-מעביד", "הכסף עובד בשבילך" היא פרסומת לבנק @ פעם עיבדו את האדמה, היום מתפרנסים מ"מעבד תמלילים" ומ"עיבוד נתונים" @ הגזען הישראלי הגה את המושג "עבודה ערבית" עד שגילה שבלי ערבים מהשטחים לא יהיה מי שיעבוד  @ במשנה הנוכרי מכונה "עובד עם זר", היום הוא סתם "עובד זר" @  "מפלגת העבודה" הפכה ל"ישראל אחת", הסתדרות העובדים ל"הסתדרות החדשה"  ומפלגת העובדים ל"עם אחד" @  "עובדים עלינו", שרו הגששים; "מדינה שבה כולם עובדים עליך בעיניים" היא פרסומת לגזר @  עובדה

עולם

מלת החיבור של הישראליות עם האנושות והנצח כאחד @  התפצלה מאז ימי התנ”ך לשלל משמעויות: נצח ("מעתה ועד עולם" התנכי), יקום ("מסוף העולם ועד סופו" המשנאי), אנושות ("העולם כולו נגדנו" נוסח להקת פיקוד דיזנגוף), ואדם ("צר עולמי כעולם נמלה" נוסח רחל) @ בתנ”ך משמעותה כמעט תמיד "נצח"; חוקרים סבורים שמקורה ב"עלם" במשמעות "הזמן הנסתר", אחרים מסתמכים על האכדית וטוענים שמדובר ב"זמן הרחוק" @ בעברית החדשה "עולם" במשמעות נצח מופיע רק עם תוספות; "אני לא אהיה חבר שלך לעולמי עולמי עולמים" נוסח הילדים, "עד עולם אחכה" נוסח יעל לוי ויצחק קלפטר   @ "העולם שמח, העולם זורח, העולם שוכח" שרה כוורת; "העולם מצחיק, אז צוחקים" סבור פוחצ'בסקי מהגששים @ "העולם שייך לצעירים" הוא פרסומת לבגדים, "עולם המים" הוא פרסומת לברזים @ פעמיים נקרא אלוהים בתנ”ך "מלך העולם"; היום זהו ביטוי סרקסטי לאדם מתנשא @ "ריבונו של עולם" הוא השם המועדף על החרדים לאלוהים @ העולם הזה הוא "השבועון המסוים", "חיי עולם" הם "חיי שעשועים", ו"עולמי" פירושו "לא מהעולם הזה" @ מת העולם   

עיניים 

מלת מפתח בכל ענייני הנפש, הרגש ומפגש התודעה והעולם @  דימוי של הנשמה נוסח  "עיניים שלי" של יהודה פוליקר, ובנוסחו הערבי-ישראלי "עַיוּני";  ראי הנפש, כמו בשירה של אתי אנקרי "רואה לך בעיניים" @ "מה אומרות עינייך" שרה שושנה דמארי, והעיניים אומרות ואומרות; לעשות עיניים: פיתוי,  רצח בעיניים: איום, צרות עין: רשעות, גלגול עיניים: צדקנות, עין קטנה: פקפוק, עבודה בעיניים: הונאה @ וגם "עיניים גדולות" במשמעותו החמדנית-מינית, סרט ההמשך ל"מציצים" של אורי זהר @ "לא יכול להוריד ממך את העיניים", שר מאיר אריאל @ "עין לציון צופייה" מתאר את הגעגוע למולדת בהמנון הלאומי @ בבחירות 1999 שימשו העיניים מלת מפתח רבת השפעה, מ"ראיתי להם את הלבן בעיניים" של אהוד ברק, דרך "עוין" של עובדיה יוסף ועד "תסתכל לי בעיניים" של איציק מרדכי בעימות עם נתניהו @ המלה "עוין" מופיעה פעם אחת בתנ”ך, בספר שמואל, ומשמעותה "מביט  באיבה" @  "העיניים של המדינה" כבר אמרנו? @  "לראות עין בעין" התנכי פירושו לראות בבהירות, במשנה פירושו להעמיד מאזניים במצב של שוויון,  בשפה החדשה  פירושו להסכים @  בחיי העיניים שלי,  מלה מלה!

עם

מלת מיתוס המייצגת את היחס העמום של הישראלי לעצמו ולמדינתו @  "עם" פירושו גם "אומה", גם המון אדם, וגם ציבור האנשים הפשוטים;  הערבוב הזה הוא מתכונת לפופוליזם, שהרי "פופולו" פירושו אף הוא "עם" @ כשנבחר בגין הבטיח "להיטיב עם העם", וכשנקלע ברק לצרות קואליציוניות חזר על המנטרה ש"נבחרתי על-ידי העם" @ "העם עם הגולן?", עדיין לא נבחן במשאל עם @ עם אחד – גיוס אחד? קודם צריך להיות עם אחד, התוודה אהוד ברק @ היסוד הרומנטי במונח איפשר לאמיר גלבע לכתוב את השורות המפורסמות "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם" @ ולפרסומאים לחבר את הזמר "העם החליט – קפה עלית" @ דורון רוזנבלום טבע את הצירוף הפופולרי "עמישראל", עמית ל"ארצישראל" @ הקומוניזם העולמי יצר את המונח המקאברי "דמוקרטיות עממיות", עיתון המפלגה הקומוניסטית בסין נקרא "יומון העם", עמיתו הישראלי נקרא "קול העם" @ הביטוי "עם הספר" ככינוי ליהודים נטבע על ידי מוחמד בקוראן, ולא כמחמאה @ עם בחירה? תלוי בעיני מי; עם סגולה? תלוי באיזה הקשר; עם קשה עורף? תלוי בנסיבות @ עם פלסטיני? אין דבר כזה 

עמד

פועל פופולרי בעסקי כבוד ונחישות לאומית @  פעם עמדנו מאוחדים מול אויבינו והחזקנו מעמד בימי הצנע והמיתון, היום כל אחד עומד על זכויותיו, ואף מעמיד אותן למבחן בג"ץ @ אחרי הנסיגה מלבנון הועלתה טענה שנפגע כושר העמידה הלאומי @  "עמדה" היא מונח צבאי המציין מקום מבוצר לצרכי הגנה, שהזדחל לתחומי הפוליטיקה והתקשורת; פוליטיקאים נוקטים עמדה או תופסים עמדה, והעיתונאים כותבים מאמרי עמדה @ השמאל  רודף השלום הוציא בשנות השישים כתב-עת בשם "עמדה" @ אחרי שעברנו בהשראת בן גוריון "ממעמד לעם", הפכו המעמדות ל"עשירונים" @  ובסדר נשיר שוב ושוב את השיר הגאה "והיא שעמדה" @ חיילים עומדים דום, ילדים סוררים עומדים בפינה וחרדים וערבים אינם נוהגים לעמוד בצפירה של יום הזכרון @ "עומד לו" הוא מונח ישראלי עתיק יומין לתיאור זקפה, שעדיין לא נמצא לו יורש @ "נשים עומדות על שלהן" הייתה פרסומת לכפכפים @  "מי שלא עומד – רוקד", שרה דנה ברגר @ יש סמיכות משמעות מעוררת מחשבה בין "עמד על" במשמעות "הבין" שמקורו בימי הביניים, לבין understand  האנגלית @ מי שעומד מאחורי ומצדדי הוא העומד 

עניין 

מלה המקשרת בין התרבות, הכלכלה והתקשורת @  אחד השימושים המובילים שלה הוא  מהלך ההתרחשויות (matter), הגלום בצירוף "מה העניינים"; מקורו ככל הנראה ב-what is the matter האנגלי, אך הבלשן יצחק אבינרי טוען, "אני רואה בו צירוף עברי כשר, ותמהני אם הורתו ולידתו באו לנו מן הלועז" @ "עניין" משמש גם כנושא שעל סדר היום (issue), ופרשיות שחיתות נקברות בטענה ש"אין כאן עניין ציבורי" ((public interest @ בתנ"ך מופיעה "עניין" שמונה פעמים, כולן בקהלת, במשמעות "עיסוק", בדרך כלל בקונוטציה שלילית כמו "כל ימיו מכאובים וכעס עניינו", מה שהביא מספר חוקרים לטעון שיש קשר אטימולוגי בין "עניין" ו"עינוי" @ "מעניין" זוכה בלשון הדיבור כמעט תמיד להנגנה אירונית, נוסח "מעניין מאוד" ועד "מעניין את הסבתא שלי" @ "מעוניין" הולך יפה בשוק העבודה, העסקים ויחסי המינים @ "בעל עניין" בבורסה הוא מי שמחזיק ביותר מחמישה אחוז מהון המניות של תאגיד @ "עניין אחר" הייתה תכנית אקטואליה יומית ברשת ב', "מה העניינים" תוכנית תרבות ברשת ב', ו"עניין אחר: שירים" בקול המוזיקה @ ממש לא לעניין 

ערך 

מלה המקשרת את עולם האתמול האידיאולוגיעם חברת השוק @  פעם היו לנו ערכים, כלומר, נכסים רוחניים, ואדם טוב היה אדם "ערכי"; המפד"ל מתיימרת לשמור על הגחלת בסיסמת הבחירות "ציונות עם ערכים" @  היום אנחנו סוחרים בניירות ערך, משלמים מס ערך מוסף, ומנסים להעלות את ערך המניות שלנו בשוק הפיננסי והחברתי @ במילון איתאב לשוק ההון מובאים 56 סוגים של ניירות ערך, וביניהם נייר ערך איכותי, בלתי מעוכל, בלתי מנוסה, מאושר, ישראלי, פגום ו"נייר ערך מהברז" @ ערך במשמעות "סידר" הולידה את "מערכת", מלה מובילה בתחום הארגוני-ניהולי, המפתה אותנו לחשוב שיש היגיון בבלגן הישראלי @ לא בכדי יש קירבה מובהקת בין "מערכה" שפירושה מלחמה או קרב, וכתב-העת לענייני צבא מערכות @ "מערכת הבטחון" ו"גדר המערכת" לאורך הגבול, נדדו אל "המערכת הפוליטית", "המערכת המשפטית" וה"מערכת הכלכלית" @ המערך הצבאי התגלגל ל"מערך", מקבץ מפלגות השמאל-מרכז, שנשאר ערוך על עומדו למרות שהמפלגות שהרכיבו אותו השתנו בקצב @ "כשל מערכתי" היא דרך אלגנטית להודות במחדל בלי לעשות שום דבר בעניין @ בתנ”ך  "מערכת" היא הסדר בו היה מונח לחם הפנים על שולחן המקדש והמשכן @  וזה הכל, בערך

פצצה

מלה המייצגת  את המרכיב הסאדו-מזוכיסטי בנפש העם הישראלי @   "פוצץ" בתנ”ך משמעותו   מרסק ושובר לרסיסים, במדרש בראשית רבה מדובר כבר על "בת קול מפוצצת" @ "מלים מפוצצות" נשמעות אצלנו מכל במה, וכאשר הטלפון מצלצל בלי הפסקה אנחנו "מופצצים בטלפונים" @ דנה אינטרנשיונל אמרה לקראת תכנית טלוויזיה: "אני רוצה שמלה פצצה בשביל לפַגֵז אתה"; שב"כ ס. שרו, "יהיה פיצוץ במסיבה" @ "קרוּז פיגוז" הוא פרסומת למסע נופש באונייה @ במסגרת חוקי העינויים המציאה ועדת לנדוי את המונח "פצצה מתקתקת" @ הבננה בפרסומות של פעם היא "פצצת אנרגיה צהובה", והאבוקדו – "פצצת אטום" @ "פיצוצייה" היא המצאה ישראלית מדליקה לחנות פיצוחים, סיגריות ושאר ירקות @ התרנגולים שרו כבר מזמן את  "ואללה זאת ממול פצצה", ושלישיית התאומים שרה  "על פצצות וחתיכות"; האשה-הפצצה הועברה אלינו, ככל הנראה, באמצעות חיילי המנדט הבריטי, שייבאו את הביטוי  "blond bomb-shell" @ הפצצה  התחברה יפה גם לענייני כספים, בנוסח "כיסים מפוצצים" ו"פוצצתי אלפייה", בסלנג האנגלי bomb הוא סכום גדול של כסף @ "הצגה פצצה" בעברית היא הצלחה אדירה, באנגלית “bomb" היא כשלון מוחץ, ו-“bombed  out” הוא פלוני המחוסל מסמים ושתייה @ מלה פצצה

פרייר 

שק החבטות של המאצ'ו הישראלי @ ה"פרייר" הוא המפסידן ההגון והחלש, דמות הראויה כמובן לקיתונות של בוז; הוא נפוץ ברחוב, נשמע בפי ילדים כמעט מגיל אפס; ישראלי יעשה כל מהלך בלתי מתקבל רק כדי לא לצאת פרייר @ הוא אף צץ בפוליטיקה, למשל במסגרת האני מאמין של ביבי בענייני נסיגות ופעימות: "אנחנו לא פריירים" @ "פרייר מי שלא לוקח" הייתה פרסומת לחבילת הטבות של בזק, "כולנו פריירים" היה קמפיין של בזק נגד השימוש בסלולרי @ "פרייר" בגרמנית וביידיש פירושו "אדם חופשי", או "יותר חופשי"; בחוגי החרדים במאה שערים ובבני ברק הוא כינוי לפורק עול, מתפקר @ בגרמנית משמעותו גם "צעיר המחזר אחרי אשה" וכך הועבר לפולנית; עם הזמן הודגשו תכונות הצעירוּת והתמימוּת שבצעיר המחזר, "פרייר" הפולני היה לאדם תמים ופתי, השתלב במילון הפושעים הרוסי, ועבר לעברית המדוברת על כנפי היידיש  @ בשנות השבעים השתמשו בצירוף "פרייר של גולדה",  כלומר, אדם המניח למולדת לנצל אותו מעבר למגיע לו @  מה יש לדבר, פרייר

קו

מלת מפתח בנסיון לשרטט את המציאות הישראלית ואת גבולותיה @  "הקו הירוק" כמעט נעלם מהמפות לאחר מלחמת ששת הימים @ את מקומו תפס "הקו הסגול", ששורטט אחרי מלחמת יום הכיפורים @ "הקו הכחול" הוא הגבול הזמני שסומן בלבנון עם נסיגת צה"ל @ "קו בר-לב" היה ונשאר סמל לרשלנות ולזחיחות  שקרסו במלחמת יום הכיפורים @ ומומחי האו"ם מחפשים עדיין את "קו הגבול הבינלאומי" @ "קו התפר" הוא הגבול של פעם ואזור החיכוך של היום, וגם סדרת פרוזה בהוצאת כתר @ "קו" התנכי הוא  חוט מדידה או חבל; "תקוות חוט השני" היא החבל שהשתלשל מביתה של רחב הזונה @ בפוליטיקה הישראלית חציית הקווים בין המחנות היא נורמה, וקווי היסוד של הממשלה פנטזיה @   בימי העבודה וההגנה "העברנו  קווים", כלומר, צינורות השקיה,  בשדות הכותנה, ועמדנו בקו האש @ היום נמצא אחוז גבוה מתמיד של האוכלוסייה מתחת לקו העוני, בעוד העשירון העליון קופץ לוויקנד בקו תל אביב-לונדון @ קו העוני? קו המינוס בחשבון הבנק, נאמר בתכנית סטנד-אפ @ אל תעקוף בקו לבן, אלא בקו מקווקו @ ותרד כבר מהקו

קלט

פועל המחבר בין אתוס העלייה הציוני ועידן הטכנולוגיה @  בתנ”ך היא מופיעה כמעט רק בצירוף "עיר מקלט", עיר שאליה בורחים פושעים; במסכת מכות מסבירים: "כשם שהעיר קולטת, כך תחומה קולט" @ היום עיר המקלט האולטימטיבית היא דווקא קריית שמונה @ "את תהיי לי עיר מקלט", שר אהוד בנאי @ ומאז  קולטים  עולים  באמצעות "משרד הקליטה", מעניקים להם "סל קליטה" ושולחים אותם ל"מרכזי קליטה" @ הבקו"ם האוסף את חיילינו הירוקים נקרא פעם בפי כל "קֶלֶט" @ מטבחינו מלאו קולטי אדים, וגגותינו קולטני שמש @ "קולטים גלי צה"ל וקולטים עלייה", שרה  כוורת ב"שיר המכולת" @ השאלה הרטורית "קולט?!" החליפה את "מבין?" אפילו אצל ילדי הגן, "קשה קליטה" הוא סתם טיפש @   המונח העממי "קָלֵטָה" מחבר בין הקסטה והקלטת @ וכך זכינו לסדרת קלטות לוהטות שכיכבו בפרשות פשע ופוליטיקה; מהקלטת הלוהטת של "ביבי וחבורת הפושעים" שלא נחשפה מעולם, ועד קלטות נמרודי ומזרחי, ומאז כולם מקליטים את כולם ורצים לספר לאטלוויזיה @  ה"תקליט" יצא מהמחזור לטובת התקליטור @  שיר, פזמון, הצגה או סיפור של עידן הרייטינג חייבים להיות "קליטים" @ קולט, אחי?!

קשר

פועל עתיק שזכה לעדנה בעידן המדיה, הטכנולוגיה והפסיכולוגיה @  "התקשורת" נכנסה לשפה כשם גורף לכל סוגי המדיה @ וכך מלאו שמינו "כלי תקשורת", "אנשי תקשורת", "כוכבי תקשורת" ו"תקשורת עוינת", או בלשונו של המחזיר בתשובה אמנון יצחק,  "התשקורת" @ במקום סתם לשוחח  אנחנו עוברים סדנאות ל"תקשורת הבין-אישית" @ הפועל התנייני "לתקשר" יוחד דווקא למפגש הבין-אישי @  בתנ”ך "קשר" פירושו בדרך כלל חיבור שני עצמים זה לזה, אבל כבר  בסיפור יוסף ואחיו נאמר, "ונפשו קשורה בנפשו" @  בדיחה ישראלית חבוטה ומדויקת: מי שיש לו קשרים, לא צריך פרוטקציה @  חיל הקשר הצה"לי ו"משרד התקשורת" הממשלתי מתמקדים בטכנולוגיה: בטלפונים, כבלים ולוויינים @  "להתקשר" היא המלה המובילה לשימוש בטלפון, שהביסה את "לחייג", ו"לצלצל"; "התקשרה אלי, אמרה אולי תבוא אלי", שר דני סנדרסון @ האינטרנט הביא אל השפה את ה"קישורים", הקרויים בלעז "לינקים", ואת האינטראקטיביות הקרויה גם "תקשורת הידודית" @  הבלשן יצחק אבינרי מבחין בין "בקשר ל..." שמקורו רוסי, לבין "בקשר עם" שמקורו אנגלי, ומתרעם על האינפלציה בשימוש בצורה האנגלית: "יש לטאטאו במטאטא השמד, ובל יישאר לו זכר בשפתנו" @   מה הקשר? בירה נשר

ראש   

המלה הישראלית המובילה להגדרת האדם היחיד על מכלול אישיותו @  בתנ”ך היא משמשת בעיקר כאבר שבקצה הצוואר, ובמשמעות משנה כמנהיג @ ה"ראש" המודרני יוחד למוסדות חשובים: ראש הממשלה, ראש העירייה, ראש המוסד, ובעולם היהודי ראש הגולה וראש הישיבה @ "אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד" אומר איוב, וכך, וגם בהשפעת  chairman האנגלי, נולד היושב-ראש @ ראש ביצה, בעקבות האנגלוסכסים, הוא יעני אינטליגנט, ראש פצ'ה הוא ראש פחוס נוסח אסד המנוח, ראש גזר יוחד לג'ינג'ים @ הפרנואיד מתלונן ש"מחפשים את הראש שלו", ואחרי פשלה נוהגים "לערוף ראשים" @ "זה בראש שלך", מסביר אריק אינשטיין, "יש לי ציפורים בראש", מתוודה מתי כספי, "לא יודעת מה עובר לך בראש", שרה ריטה על-פי שלמה ארצי @ ראש טוב הוא אדם פתוח וקומוניקטיבי, או טעון אלכוהול נוסח שלום חנוך, "תפסתי ראש טוב על הכיפק, על הבאר" @ ראש קטן, ראש סיכה וראש נצנץ הוא אדם שאינו לוקח יוזמה או אחריות, ראש גדול, דווקא כן @ ראש פתוח הוא אדם שאינו מקובע במוסכמות וראש כרוב הוא סתם אידיוט, וכמוהו ראש בטטה, ראש בלטה, ראש חשב וראש תבן @ הכל בראש

רוח 

מלה כבדת ראש עם נטייה אירונית בעולם העיון, המחשבה והאמנות @  מדעי הרוח הם בלעז humanities,  "איש רוח" הוא אמן או מלומד המשמש כמוביל מחשבתי-מוסרי, כמו הנביא של פעם @  כשאמרו על ירמיהו "המשוגע איש הרוח" התכוונו שהוא חולה רוח  @  "רוחני" מקביל במידה רבה ל"ספיריטואלי", לעיסוק החילוני-דתי בעל-טבעי, בקבלה ובמיסטיקה, המאפיין את הניו-אייג' העולמי והישראלי  @ אחד העם רצה להקים בישראל מרכז רוחני; מקורה של המלה "רוחני" בלשון ימי הביניים, כניגוד ל"גשמי", בהשפעת המלה הערבית "רוחאני" @ "אל ייפול רוחכם, עליזים מתרוננים" שרו פעם בהמנון ההסתדרות "תחזקנה" @ המשמעות האירונית של רוח החלה כבר בתנ”ך עם  רועה הרוח ורודף הקדים של הושע, עם תועי הרוח, ועם רוח השטות נוסח חז"ל @  "עושה רוח" מקורו בביטוי הגרמני wind machen @ "רוח גבוהה" במסכת אבות היא רוח המתמסרת לתאוות, בניגוד ל"רוח נמוכה" המתגברת עליהן @ "איזו רוח, איזו רוח, זה עושה לי מצב רוח, שתיפח רוחו", שרו הפרברים @ על-פי האטימולוגים "ריח" מקורה בשורש ממנו נולדה רוח, בהקשר של שאיפת אוויר; יש אומרים שאפילו "רווח" נולד מאותו שורש, "מה שיש בתוכו מקום לאוויר" @  שתיכנס בהם הרוח 

רעיון 

מלה המשחקת בשוק המחשבות העברי, בדרך כלל בסמיכות לאידיאה היוונית  @  בעבר הייתה "רעיוני" מלת מפתח בדתות החילוניות שהתכתשו כאן, דת מפא"י נגד דת מפ"ם, דת הקומוניסטים ודת הרוויזיוניסטים @ כמו המלה הדתית העומדת מולה, "אמוני", גם "רעיוני" היא מלה שלידתה בימי הביניים ופירושה "של המחשבות" @ בתנ”ך מופיעה 'רעיון' בקהלת ובדניאל, במשמעות של הרהור או רצון וכוונה @ האטימולוגים מסתבכים עם מקורה; יש קושרים אותה ל"רֵע" המופיע בתהלים במשמעות רצון, ומכאן הביטוי המאוחר יותר "הבין לרֵעי", והמלה "רעות" המופיעה מספר פעמים במשמעויות שונות בתנ”ך @ בארמית זה דווקא פשוט: רעינא ורעיונא הם הרהור ומחשבה @ בעברית של היום 'רעיון' הוא מחשבה מגובשת ומובנית, הזוכה לשמות תואר רבים; "רעיון גדול", "רעיון מטופש", "רעיון סרק", "רעיון עיוועים", וגם "רעיון תדירי" שהוא התרגום שהציע יעקב קלצ'קין ל"אידיאה פיקס", ועליה נאמר "תוציא לך את הרעיון הזה מראש" @ על כל אלה אמרו חכמי טבריה של הגששים ונסים אלוני: זה רעיון, זה באמת רעיון @ לא ממש מפתיע איך התגלגל הרעיון למשרדי הפרסום, והקופירייטר הפך "רעיונאי" @ יש למישהו רעיון לסטארט-אפ?

שבר

פועל כסח המתאים לחיי הציבור ולחיי הנפש @ אדם נואש הוא "שבור", אדם פגיע הוא "שברירי", "חרפה שברה לבי" אמרו בתהלים @ שביר, מתפורר בקלות, שר אריק אינשטיין לאחר שנפגע בתאונת דרכים @  "אין דבר שלם יותר מלב שבור" אמר ר' נחמן @ רפאל ספן סבור ש"נשבר לי" הוא שילוב של "נמאס לי" ו"נשבר" @ בראשית מלחמת יום הכיפורים הודיע הרמטכ"ל דדו ש"נשבור להם את העצמות" ובראשית האינתיפדה הורה רבין כשר בטחון "לשבור להם את הידיים והרגליים" @ ז'בוטינסקי הורה בימי טרום המדינה ביידיש  "כן, לשבור" (יא, ברכען), הוא התכוון לשביתה עובדי פרומין, אבל יוחסה לו כקריאת קרב נגד ההסתדרות ומנהיגי תנועת הפועלים @ הממשלה עומדת שוב ושוב בפני "משבר שעוד לא היה כמותו" ויוצאת ממנו, ועל כך נאמר בכרזות בסניפי המפלגה והנוער, "ממשבר למשבר כוחנו גובר" @ פעם שיחקו  טלפון שבור  וצדו את השמש עם שבורית זכוכה @ משחק הילדים "שברו את הכלים" שאב את הביטוי מבבא קמא; "שוברת כתובתה ויוצאת" היא אשה העוזבת את בעלה על-פי מסכת סוטה @ "שובר ציר" הוא בעקבות הצבא אחד העוזב משימה צבאית, "שובר חתימה" הוא אחד המסרב להמשיך לצבא הקבע למרות שחתם @ לך תשבור רגל 

שווה

מלה המקשרת  את העידן החלוצי והעידן הכלכלי-צרכני @  כבר בתנ”ך התפצלה לכמה פירושים: ישר וחלק ומכאן זהה בתכונותיו, וגם בעל ערך או ראוי; "שווי" במובן ערך נכנס לשפה רק בתקופת התלמוד @ עמק השווה הוא שם של עמק שבו לחם מלך אדום; האסוציאציה הביאה אותו אל המשמעות החדשה של  הגעה להסכמה @ שוויון היא מלה נידחת שלידתה בעברית של ימי הביניים. היא זכתה בעדנה בזכות המהפכה הצרפתית  כתרגום ל-egalite, ומאז לא עזבה את חיינו @ לאחת הבנות הראשונות של קיבוץ דליה קראו שוויונה, היא חברה בו עד היום @ ערך השוויון היה נר לרגליה של ארץ ישראל העובדת, היום מסתפקים ב"שוויון בפני החוק", וגם זה בערבון מוגבל @ את השוויון תפס ה"שווי", וכך נמדדים  "שווי החברה" ו"שווי העיסקה", ולאחרונה נתבשרנו שכל אחד מחתני עיסקת מירביליס שווה מאות מיליוני דולרים @  "שווה לך יותר" היא פרסומת לבנק @ "שווה" בשפה העכשווית הוא כינוי לגבר מושך ("בא לי רק לפנטז על בחורים שווים", כותבת  גפי אמיר בסיפור "טחול של נמר") @  התשלומים שווים? שווים! שווים!

שחור 

מלה המגלמת סטריאוטיפים גזעניים למיניהם @  נשות אשכנז קראו לעולי המזרח שווארצעס, שתורגמה לעברית במהרה @ המזרחים בעלי התודעה הקימו את "הפנתרים השחורים" נוסח ישראל, וטבעו את הביטוי הלוחמני "דופקים את השחורים" @ החרדים נקראו שחורים על סמך בגדיהם, ולאנשי ש"ס הוצמד אף הביטוי הגזעני הכפול, "שחורים שחורים" @  שחור הוא יפה? לפי שיר השירים, בהחלט כן, ראו "שחורה אני ונאווה" ו"אל תראוני שאני שחרחורת"; שושנה דמארי הנציחה את ה"שחרחורת", ואריק אינשטיין הנציח את "עטור מצחך זהב שחור" של חלפי @ פנחס ספיר ניהל את המדינה באמצעות "הפנקס השחור", והרבנות ניהלה "רשימות שחורות" של פסולי חיתון @ "דגל שחור" מאיים על הרוחצים בים, ובעקבות משפט כפר קאסם הוא מונף מעל המצייתים לפקודה בלתי חוקית בעליל @ הזהב השחור  בחלץ התייבש, השוק השחור של ימי הצנע היה לכסף השחור של רחוב ליליינבלום, ואת העבודה השחורה עושים היום תיירים מהיבשת השחורה @ מול ה"לבן", הוא ההרואין, מונים את ה"שחור", הוא האופיום @   מול ה"לבן בעיניים" של אהוד ברק, מדברים במדרשים על "שחור שבעין", הוא האישון @  ובשתי מלים, שחור בעיניים  

שטח

מלת המפתח של הציונות הטריטוריאלית @ בניהם של יהודי הגולה נטולי הקרקע התאהבו באדמה, וה"שטח" הפך זירת הקיום הלאומית  @ הצבא הוסיף למונח נופך חשוב, מ"שטח אש" ל"להתפרש בשטח" @  "שטח היערכות" הוא המקום בו מתארגנים ללחימה, ואליו מגיעים מ"שטח כינוס" @ המאלתר הישראלי למד מהצבא את תורת החיים הישראלית המתמצית בצמד המלים "נסתדר בשטח" @  מלחמת ששת הימים יצרה את המחלוקת הנמשכת בין "השטחים הכבושים", "השטחים המוחזקים", "השטחים המשוחררים", "שטחי יש"ע", וסתם "השטחים" @ בכמה אזורי ספר, כמו באזור לטרון, הוקצה "שטח הפקר" שלא היה שייך לאחד הצדדים, עד שבאה המלחמה @ הפוליטיקאים המירו את הציבור האנושי הרוחש של המצביעים במונח האפרורי "השטח", והם "יורדים לשטח"  בפרוס כל מערכת בחירות @  יצחק רבין היה נותר בחיים לו שמרו מאבטחיו על "שטח סטרילי" @ הג'יפ המקפץ והקומנדקר שובר העצמות הפכו אצל היאפי הישראלי ל"רכב שטח" יוקרתי @  מי שיודע הרבה על מעט הוא "מומחה בשטח", מי שיודע הרבה על הרבה "מתפרש על שטחים רבים", ומי שיודע מעט על הרבה הוא סתם "שטחי" @ השטח פנוי

שלום 

מלה המציינת את התחנה הבלתי מושגת של הציונות והמדינה: שלווה, פיוס ורוגע @   האטימולוג קליין סבור שיש מקור משותף ל"שלום" ול"שלווה", אנשי המחנה הלאומי ישמחו יותר להשערה שיש קשר אטימולוגי בין "שלום" ל"שלם" @  שלום עכשיו, גוש שלום, שלום לדורות ודור שלם דורש שלום מתקוטטים ביניהם מי רוצה יותר שלום @ משה דיין העדיף את "שארם א שייח' בלי שלום", השמאל קבע "שטחים תמורת שלום", רבין וברק הסכימו כי "עומק הנסיגה כעומק השלום", ורפול בטוח שמספיק "שלום תמורת שלום" @ וההוא מגבעת התחמושת לא יודע למה קיבל צל"ש, בסך הכל רצה להגיע הביתה בשלום @ אחרי "שיר השלום" שהפך לחצי המנון, כתב יעקב רוטבליט את "שיר השלום 2": "שלום זה טוב לגיזרתך, מבטיח איש במיטתך" @ "הנה בא נשיא מצרים, ושלום במקטרתו", שר דייוויד ברוזה @ השנתיים האחרונות של יצחק רבין נעו בין "שלום של אמיצים" עם ערפאת,  דרך "חייל בצבא השלום" עם חוסיין בערבה, ל"שלום, חבר" @ "שלום נבחן, שלום לקיק, שלום יונה צחורה" שר מיכאל בן השש בדרך ל"שלום כיתה אלף" @ היום נאבק השלום על חייו עם "הַיי" בבואנו ו"יאללה בַיי" בצאתנו; "מה שלומך" מוצאו מרש"י: "ישאל מה שלום הגברת" @ סע לשלום, המפתחות בפנים

שמנת 

מלת אתוס המגדירה את הקבוצה החברתית המועדפת @  ילדי הקיבוצים של פעם נקראו בקנאה "ילדי השמנת", וכן "ילדי תנובה", בזכות מאכלי החלב עליהם גדלו @ מאז זרם הרבה חלב ברפתות, "ילדי השמנת" עברו מהקיבוצים לרמת אביב ג', ו"שמנת החברה והכלכלה" עברה מהוועד הפועל לדירקטוריונים הגדולים @ ועל אלה שזכו בחיים הטובים נאמר שהם "שוחים בשמנת" @  השמנת כסמל למעמד חשוב  החי ברמת חיים גבוהה צמחה מתוך "שמנה וסלתה של החברה", ביטוי שמקורו בויקרא @ מיידיש אומץ לעברית המושג "בור שומן" לציון עסק כלכלי מצליח;  הצרפתים קראו לצמרת החברה והתרבות creme de la creme""  @  שֹׁמֶן הוא שמה הקדום של השמנת, והוא מצוי בכתבי רש"י  @ מאז התנ”ך ועד היום השמנים זוכים ליחס דו-ערכי ממש כמו השמנת @ ירמיהו קשר בין השמנה ועשיית הרע בעיני ה', ועל ישורון (הוא ישראל) מסופר ששמן ובעט @ השמנים המודרניים סובלים מתדמית נמוכה מסיבות של מוסכמה אסתטית, ובבית הספר כונו שוֹמֶן פָס ושמן דובון וסתם שמֵיינה @ והיו גם בנצי השמן שבבטן יש לו בן, ואהוד השמן מחסמב"ה @  יש לך אולי  שמנת חצי אחוז? 

תפקוד

מלה חדשה המייצגת את הצד האינסטרומנטלי של הישראליות @ מתאימה לצבא ולארגונים, וגם לשפת הפסיכולוגיה המודרנית @ נכנסה ללשון הדיבור בעיקר בתיאור שלילי: הבן אדם לא מתפקד @ ככל הנראה היא המלה הראשונה במשקל "תפעול", והמציא אותה המחנך  יצחק אפשטיין בראשית המאה; אחריה באו תרגול ותדרוך ותפעול ותמחור ותגבור ותקצוב ("רמי אונגר תיחזק אותי", נאום עזר ויצמן), @ הבלשן יצחק אבינרי היה סבור שהצורה החדשה מיותרת:  "כל הבא 'לתדרך' ו'לתמצת' ומואס בפעלים הפשוטים להדריך ולמצות, עושה מעשה שלא ייעשה" @ "תפקוד" נולדה בתהליך מרתק שראשיתו בפועל "פקד" התנכי; ארבע פעמים הוא מופיע במשמעות "נתן הוראה", בדרך כלל בספרים מאוחרים המושפעים מארמית; במדרשים גזרו ממנו את "תפקיד" שפירושו שם "מה שמקבל על עצמו מי שמצווים עליו", בדרך כלל הפוקד הוא אלוהים @ המילה "תפקיד" השתלבה היטב בעברית החדשה במשמעות "משימה" או "פונקציה ארגונית"; מכאן ועד תרגום functioning  ל"תפקוד" הדרך הייתה קצרה @ וכך מלאו ארגונינו ומוסדותינו בפקידים, משטרתנו בפקדים, צבאנו במפקדים ובפקודים ובורסתנו בפקודות מכירה וקנייה @ דוד גרוסמן הזכיר לנו בספרו על ערביי ישראל "נוכחים נפקדים" את המשמעות התנכית הנפוצה של פקד: מנה וזכר  @ התפקד!!


1
תגיות :
תמונה ראשית