הקיבוצניקים

רוביק רוזנטל | 18 במרץ 2016
גירסה ראשונה הופיעה בספר "הלקסיקון של החיים", הוצאת כתר, 2007. איורים: תמר קלנר

התנועה הקיבוצית שימרה צורת התיישבות מיוחדת, שגם יצרה עולם מושגים פנימי. בעקבות ההפרטה נוצרה שפה חלופית המשקפת את השינויים המפליגים שעבר הקיבוץ

התנועה הקיבוצית היא אחת היצירות המיוחדות של המפעל הציוני. ימיה כמעט כימי ההתיישבות בארץ-ישראל, והיא מקיפה כ-300 יישובים הפזורים על מפת הארץ מדן ועד אילות. חברי הקיבוץ היוו גם בימי הזוהר אחוז קטן מן האוכלוסייה, אך מספר האנשים שחיו תקופה כלשהי בקיבוץ, מכמה חודשים ועד תקופות חיים שלמות, מגיע למאות אלפים. אין דרך לתאר את החברה הישראלית, לפחות עד שנות השמונים, בלי להתייחס לתופעת הקיבוץ. עם השנים היה הקיבוץ לא רק לסמל ולספינת דגל, אלא גם לגורם שנוי במחלוקת, חברתית ופוליטית, ואף לשק חבטות. החל משנות התשעים מאבד הקיבוץ בהדרגה את אופיו השיתופי, ורוב הקיבוצים מאמצים דגמים של קהילת משפחות עצמאיות מבחינה כלכלית.

השפה שנוצרה בקיבוץ במהלך השנים מתארת את האופי המיוחד של צורת החיים הזו. בכל צומת של חיי הקיבוץ נקבע מונח שאינו ניתן להעתקה לצורות חיים אחרות. "חדר" קיבוצי הוא דירת מגורים, "תושב" הוא מי שאינו שייך, ו"נער" הוא חניך בחברת הנוער. השיטה החינוכית המיוחדת, שבמסגרתה התגוררו הילדים בבתים משלהם ונפגשו עם הוריהם רק בשעות אחר הצהריים, יצרה שרשרת מילים וביטויים שזר לא יוכל להבינם: הקמה, הלבשה, ישן, שעת אהבה ומבשלת ילדים. בעיני חברי הקיבוץ שררה תהום בין "קומונה א'" ל"תקציב כולל", למתבונן מבחוץ שניהם אינם אומרים דבר.

האופי האינטנסיבי והסגור של החיים בקיבוץ יצר בכל קיבוץ לקסיקון פנימי שאף הוא אינו ניתן להעתקה, גם לא לקיבוצים אחרים. כמה טעימות מהלקסיקונים האלה מופיעים בפרק זה. תרומה מיוחדת מובאת מקובץ יחיד במינו של מימרות ומונחים מראשית הקיבוץ, בשנות השלושים והארבעים, "המימרה בכפר" מאת מרדכי האלטר מקיבוץ דפנה.

תהליך ההפרטה העובר על התנועה הקיבוצית צעיר יחסית, ראשיתו בהפרטת קיבוץ עין זיוון בשנת 1994. ככל שהעמיקה ההפרטה עברה גם שפת הקיבוץ טלטלה. מילון שלם הפך לפולקלור שיש להסביר אותו לבני הדור הבא ולתושבים המצטרפים לקיבוץ, ואת מקומו הולך ותופס מילון הקיבוץ המופרט, הנראה יותר כספר הדרכה לעורכי דין ורואי חשבון. ככל הנראה, גם זה מילון לשעת ביניים, שתחולת חייו מוגבלת.

המשקיסט והתרבותניק

מונחי יסוד

בּי קֵיי. מי שהיה חבר קיבוץ. ראשי תיבות: בוגר קיבוץ.

גָדָשניק. עובד בשדה. גָדָש: ראשי תיבות, גידולי שדה.

גיוס. עבודה שאינה כלולה בלוח העבודה, ונוספת על שעות העבודה המקובלות. גם: ריכוז.

גשם והפרעות. סעיף בסידור העבודה המיועד לחבר שאינו נדרש לעבוד, אך אינו מקבל "שבת".

הגשים. הצטרף לקיבוץ מטעמים אידיאולוגיים.

הגשמה. החיים בקיבוץ לאחר השירות הצבאי, יעד מוצהר של תנועות הנוער החלוציות.

הקיבוץ. המרכז התנועתי של הקיבוץ המאוחד: "אני נוסע היום לקיבוץ, להביא לך משהו מתל אביב?".

השלמה. גרעין נח"ל שהצטרף לאחר הצבא לקיבוץ קיים.

התקבל לחברות. עבר הליך של הצטרפות לקיבוץ.

ותיקים. מייסדי הקיבוץ.

זמניים. שאינם בעלי מעמד קבע, כגון מתנדבים, נערים במחנות עבודה ועוד.

חברות. שייכות מלאה לקיבוץ.

לוֹרד. ותיק שאיבד את השפעתו בקיבוץ.

מועמדות. תקופה קצרה לפני הקבלה לחברות.

מִשקיסט. חבר קיבוץ המתמחה בניהול הצד הכלכלי ורואה בו חזות הכול.

מתנדב. צעיר שהגיע מחו"ל, מתגורר ועובד בקיבוץ אך אינו מקבל שכר. המתנדבים הראשונים הגיעו לאחר מלחמת ששת הימים, ורבים מהם הפכו חברי קיבוץ.

נוֹיניק. גנן הקיבוץ.

סידור. שיבוץ חברי הקיבוץ לעבודה על בסיס יומי. קיצור של סידור עבודה.

סָניטָריות. ניקיון השירותים הציבוריים והמקלחת הציבורית.

עוזב. מי שפרש מן הקיבוץ.

עירניק. מבוגר או ילד החי בעיר. גם: עירוניקניק.

פַטמָזין. עבודות שדה קשות שבוצעו על ידי נשים ערביות. גם: קומבּיין עלי.

פַלָח. עובד בענף גידולי השדה. ערבית.

פעיל. חבר קיבוץ העובד במוסדות התנועה המרכזיים. גם: שליח. גם: סוטיניק, על פי רחוב סוטין, שם שכנה מזכירות הקיבוץ המאוחד.

קוֹמוּנָר. צעיר המשרת בקבוצת מדריכים החיה בעיר ואחראית על קן של תנועת הנוער.

שבת. 1. יום עבודה בשבת. 2. יום מנוחה באמצע השבוע.

שומר לילה, שומרת לילה. תורן שמירה המבלה את הלילה בשבילי הקיבוץ או בבית התינוקות.

שינשין. צעיר לאחר צבא המשרת בקיבוץ נזקק למשך שנה. ראשי תיבות: שנת שירות. גם: שינשינשין, ראשי תיבות: שנת שירות שלישית.

שנת חופש. שנת יציאה מהקיבוץ בלי לוותר על החברות.

תושב. גר בקיבוץ ואינו חבר.

תפס עופות. השתתף בהכנת משלוח עופות לשחיטה.

תרבותניק. חבר המתמקד בארגון פעילות תרבותית.

בין הקמה לבילוי

מונחי חינוך וטיפול בילדים

בילוי. הזמן אחרי הצהריים שבו נמצאים הילדים בחדרי ההורים. גם: טיול.

בית ילדים. מקום שבו בילו ילדי הקיבוץ את רוב שעות היום והלילה בתקופת הלינה המשפחתית.

הקמה. שעות אחר הצהריים בבית הילדים, לפני ההליכה לחדרי ההורים. הגדרת העובדת: מקימה. גם: הלבשה.

השכבה. זמן התקבצות הילדים בבית הילדים לפני השינה. הגדרת העובדת: משכיבה.

חברת ילדים. כיתות ב' עד ו'.

חברת נוער. קבוצת נערים שאורגנה והגיעה לקיבוץ במסגרת עליית הנוער.

ילד חוץ. ילד המתחנך בקיבוץ ללא משפחתו.

ילדי החופש. ילדים אורחים שהגיעו לחופשת הקיץ או הפסח. גם: מבשרי הקיץ.

ילדי תנובה. כינוי לבני הקיבוץ בשנות החמישים. גם: מַרצ'יפָּנים, מַרצ'יפַנצ'יקים.

ישֵן. הורה תורן המבלה לילה בבית הילדים של בנו או בתו. גם: תורן שינה.

לינה משותפת. שיטה שבה הילדים לנים בבתי הילדים.

לינה משפחתית. שיטה שבה הילדים לנים בחדרי ההורים.

מבשלת ילדים. חברה שתפקידה לבשל את האוכל לבתי הילדים.

מוסד. בית ספר תיכון שהוא פנימייה, שיטה שהיתה נהוגה בקיבוץ הארצי. קיצור של "מוסד חינוכי".

מוסַדניק. חניך במוסד החינוכי.

משק חי. מתחם ובו בעלי חיים שונים לטיפול ולליטוף. גם: משק ילדים.

נער. תלמיד בחברת הנוער.

קבוצה. שנתון של ילדי הקיבוץ. בדרך כלל לקבוצה שם קבוע לאורך השנים.

שעת אהבה. שעה במהלך היום שבה הותר לאמהות לבקר את ילדיהן בבית הילדים.

גלגלים ורווקים

מונחי תרבות ופנאי

אסיפה. מפגש חברים שבועי להחלטות בענייני הקיבוץ, גרסת התק"ם. גם: שיחה, גרסת הקיבוץ הארצי.

טֶסטר. צעיר המתמחה בחיזור אחרי מתנדבות חדשות.

יומן. עיתון שבועי או דו-שבועי בענייני הקיבוץ. גם: עלון, גרסת הקיבוץ הארצי.

מועדון לחבר. מקום המפגש המרכזי של חברי הקיבוץ בשעות הפנאי.

נופש רווקים. מפגש שנתי של רווקים מרחבי התנועה הקיבוצית שבו נוצרו זוגות רבים. גם: חתנייה.

נופש גלגלים. סידור משולב של דירת נופש ומכונית למשפחה, היה נפוץ בשנות השבעים.

סיבוב. הצומת הקרוב לקיבוץ, מקום מפגש ואיסוף.

שלישייה וסל פן

מונחי הצריכה השיתופית

אסיר ציון. חבר שלא נסע עדיין לחוץ לארץ.

אספקה קטנה. דברי סדקית ומתיקה.

אקונומית. מנהלת המטבח.

ארוחת ארבע. 1. ארוחה קלה בבית הילדים לפני ההליכה לחדרי ההורים. 2. ארוחה קלה בחדר האוכל לשבים מן העבודה. אופיינית לראשית הקיבוץ.

ארוחת לילה. סעודת שומרי הלילה.

בגדי עבודה. בגדים המיועדים לעבודה בלבד, בדרך כלל כחולים.

בגדי שבת. בגדים המיועדים לשעות שלאחר העבודה.

בִּמקום. במלעיל, בקשת מנה חלופית בחדר האוכל.

חדר אוכל. המרכז החברתי, התרבותי והקולינארי של הקיבוץ.

חדר. דירת משפחה.

חלוקה. חבילת הבגדים שקיבל כל חבר ביום שישי בימי "קומונה א'".

מחסן חצר. מבנה המשמש להספקת דברי סדקית וממתקים. גם: מעדנייה, מרכולית.

מיץ שורשים. כינוי בכמה קיבוצים לקפה שחולק בארוחת הבוקר.

סידור רכב. שיבוץ כלי הרכב של הקיבוץ על פי הזמנות החברים וצורכי היישוב.

סל פֶּן. אביזר אחסון מזון למטרות שונות, על פי הפסוק: "תמיד טוב שיהיה בבית, פן יבוא הבן לביקור".

ציבורית. קערה לצבירת אשפה על השולחן. גם: כֹּלבּוֹיניק. שם תקני שלא נקלט: מִשיֶירֶת.

קומונה. מחסן בגדים, מבנה שבו מטפלים בבגדי החברים, רוכשים, מגהצים וממיינים. בדרך כלל צמוד למכבסה.

קומונה א'. שותפות מלאה ברכוש המתבטאת בשימוש משותף בבגדים, ריהוט וחפצי בית. התקיימה בראשית הקיבוץ.

קומונרית. מנהלת מחסן הבגדים. גם: קומוניסטית.

שיכון ותיקים. דירת משפחה מורחבת.

שלישייה. מתקן המורכב משלושה כלי קיבול זה מעל זה, שנועד להעברת מזון מחדר האוכל לחדר. גם: מנַשק'ה, מנאז'.

תוכן. מבדיל בין מרק סתמי ודלוח למרק עשיר. שאלה בחדר האוכל: "למה אין למרק תוכן?". תשובה: "אין תוכן, אבל יש הרבה עלילה".

תקציב כולל. שיטה שבה ניתן למשפחה סכום האמור לכסות על מגוון צרכים, שלב ביניים בדרך להפרטה.

אשכולות טוּ סמוֹל

מתוך לקסיקון קיבוץ גנוסר, ליקט בני לופן:

נפל מהפח לאשפח. עבר מהבננות לחדר האוכל.

אשכולות טוּ סמוֹל. אשכולות בננות קטנים שניתן לקחת שניים מהם ביד שמאל.

כינרת ויסקי. מי השתייה בבננות.

מדגה בעל. בריכות דגים שלא הצליחו עקב חלחול המים.

בוגרי אוטובוס. תלמידים שקיבלו בי.איי. למרות שאת תקופת בית הספר בילו בתחנת האוטובוס מבית ירח לגנוסר.

מיסטֶר עם כינור

הקיבוץ בשנות השלושים

ארז. ארגון רווקים זקנים.

בודֵדניק. אדם החי מחוץ לקיבוץ.

דגים מלוחים. עירוניים, כינוי מתקופת "השומר".

דייסת דינמיט. דייסת שעועית.

הימים הנוראים. ימי האסיפות השנתיות.

הסבתא. רכבת העמק. הולכת לאט וגונחת.

חדרי תקווה. חדרים המיוחדים לרווקים.

חצי בן אדם. אדם העובד במשק רק חצי יום.

כינור. טורייה.

מאוהדי רעיון העבודה. מרצה המדבר גבוהה ועושה מעט.

מוגמר. עובר בטל.

מוסף לשבת. בעל תפקיד החוזר בסופי שבוע לקיבוץ.

מיסטֶר. עובד בזיבול הפרדס. יידיש: מיסט (זבל).

מכונת חשבון. עובד בהנהלת החשבונות. גם: חשבונייה.

מצב גשם. מצב רוח רע.

נע ונודניק. מרצה נודד.

נִשטוּ מי פיזיקה? מה לי מהתיאוריה? העיקר המעשים.

סטודנט. חבר הנכנס להכשרה בענף חדש במשק.

סידור. חיפוש אחרי עבודה קלה עבור החלשים.

עונת השלכת. ימי העזיבות בקיבוץ.

עיני העדה. סנדלרי הקיבוץ, הכול עובר לפניהם.

פּרימוּס. חבר הנכנס שלישי לאוהל של בני זוג. גם: שליש, תוספת ערב, מקרר, שניים חיים ואחד מת.

קבוצה אינטימית. חבר ללא משפחה.

קוסמטיקה. דברים נמלצים ומופשטים.

רואה ואינו נראה. חצרן.

רכבת. החזרה מאורגנת של הצלחות למטבח כשהארוחה לא הצליחה.

תֶלם! אזהרה למי שאינו מדבר לעניין, מתחום הטיפול בסוסים.

תקופת גאנדיזם. זמן להסתפקות במועט.

כאן בלגאן

מתוך לקסיקון להב, ליקט עקיבא לב-רן

ביל"ו. ראשי תיבות: ברדק יהיה לעולם ועד, מאפיין את הקיבוץ לדורותיו.

בן מטבח. חבר שעבד בתורנות ארוכה כיד ימינה של המבשלת או האקונומית.

גבינה במגבת. מאכל הונגרי מתקתק עשוי מגבינה.

טי לה לה. מסורת חינוכית: ילדי הפעוטון והגנון הולכים בשורה עורפית על מעקה בטון מוגבה או על ספסל הבטון שליד חדר האוכל, ושרים טי לה לה.

יעזים. הכלאה בין יעל ועז שפותחה בהצלחה בלהב אך לא הניבה הצלחה כלכלית.  

כאן בלגאן. שלט כניסה למחסן אחזקת ממטרות.

מכון לחקר החי. החזירייה הגדולה של להב, שזכתה בבג"ץ להיתר לאחר שהוגדרה מכון מחקר.

מַרגָרֶטָה. מאכל מתקופת הצנע. ממרח המורכב מתערובת של מרגרינה ולבנייה או חלב. גם: וֶולוֶוטה.

נופש בחווארה. מפעל התנדבות לסיוע לבדווים בחריש אדמות, שהסתכם בימי בטלה ושינה.

קִילו"ח. התכנסות ללימודים ודיונים. ראשי תיבות:קיבוץ לומד וחושב.

קיבוצי נדל"ן

מילון הקיבוץ החדש

בַּמבָּ"ח. בן קיבוץ העובד בקיבוץ אחר למחייתו. ראשי תיבות: בן משק בשנת חופש.

דירה. בית המגורים של חבר הקיבוץ. החליף את "חדר" ו"שיכון".

דירקטוריון. הנהלת-על חיצונית.

הזרם השיתופי. הקיבוצים השומרים על עקרונות הקיבוץ הקלאסי. גם: קיבוץ תמיד.

הנהלה. גוף בעל סמכויות נרחבות לניהול הקיבוץ.

הפרטה. שם כולל לתהליכי השינוי בקיבוץ.

הקיבוץ המתחדש. הזרם הקיבוצי העובר תהליכי הפרטה. גם: קיבוץ עתיד.

חלקת מגורים. שטח קרקע בסיסי העומד לזכות החבר.

יו"ר הקיבוץ. מנכ"ל-על חיצוני.

מובטל. חבר קיבוץ שאין לו מקום עבודה.

מודל פָרוֹד. דגם שבו המערכת האזורית רוכשת את חובות הקיבוץ והופכת לנושה שלו.

ממסד. הנהגת הקיבוץ, מילה המבטאת ניכור.

מנהל. האחראי על פעילות המשק והחברה, בדרך כלל שכיר.

נכס. כל מרכיב בבעלות הקיבוץ שיש לו ערך כספי.

סיווג. הגדרת הקיבוץ על פי תהליכי השינוי והזרם שאליו הוא שייך.

עובדת סוציאלית. פעם טיפלה בחריגים בחברה, היום מטפלת בעניי הקיבוץ.

פיטורים. הודעה על הפסקת עבודה.

פינוי-בינוי. העתקת בתי חברים כדי לפנות מקום ליזמויות, בעיקר בתיירות.

פנסיה. קיום כלכלי לוותיקי הקיבוץ.

פערים. יחסי שכר בין חברי הקיבוץ.

פרנסה. חובת היחיד למצוא מקום עבודה ומקור הכנסה.

קהילה. קבוצת האנשים ביישוב, מילה המחליפה בהדרגה את המונח "קיבוץ".

קיבוץ נדל"ן. קיבוץ במרכז הארץ בעל פוטנציאל למכירת אדמותיו לבנייה.

רשת ביטחון. דגם הפרטה שנועד לשמור על קיום מינימלי בכבוד לשכבות החלשות בקיבוץ.

שיוך דירות. בעלות החבר על דירתו.

הקיבוצניקים 1

שיוך נכסים יצרניים. בעלות החבר על חלקו היחסי במשק.

שכונת בנים. פרויקט המאפשר לבני הקיבוץ לחזור לקיבוץ ללא חובת חברות.

שכר דיפרנציאלי. משכורת לחברי הקיבוץ.

שכר מינימום. עיקרון לאומי החל על חברי קיבוץ לא מעטים.

תשע שבע תשע. תקנות הסיווג ושיוך הדירות, מערכת חקיקה הנדחית מבחירות לבחירות. 


1
תגיות :
תמונה ראשית
עוד בנושא

האור והקסם של פעם

08 באוקטובר 2014

שישים משפחות ועוד שש

08 באוקטובר 2014

שיר עץ הגג

08 באוקטובר 2014
מאמרים קודמים