ירושלמים וחיות אחרות

רוביק רוזנטל | 18 במרץ 2016
גירסה ראשונה הופיעה בספר "הלקסיקון של החיים", הוצאת כתר, 2007. איורים: תמר קלנר

לכל ישוב, ובוודאי לערים המרכזיות, שפה ואוצר מילים משלו המייצגים את ההווי המיוחד שלו ואת הדימוי העצמי של תושביו. בין השפות המקומיות מובילה בגאון השפה הירושלמית

לכל מקום יישוב סלנג משלו, ויהיה זה כפר קטן (ראו "הקיבוצניקים"), עיירה או כרך. שפת המקום מכילה נקודות ציון ביישוב, דמויות מיוחדות, קבוצות חברתיות חשובות ומילים שנקלטו דווקא בו ולא פרשו כנפיים לשפה הכללית.

מכל השפות המקומיות, הירושלמית היא העשירה, המפורסמת והמתועדת מכולן. עקבותיה מובילים לראשית המאה ה-20 ואף קודם לכן, והיא רוויה לדינו, ערבית לצד העברית ומעט יידיש. עיקר הביטויים המוכרים בשפה הירושלמית נוגעים להווי החיים בעיר: מזון ומשקה, בעלי מקצוע, טיפוסי אדם ומשחקי ילדים. במקרים רבים מציעה הירושלמית חלופה לביטוי עממי כלל-ישראלי, כמו במקרה האופניים: סילקים במקום שפיצים, או בַּלפים במקום ונטילים.

לצד המילים והביטויים בשפה הירושלמית, כמה סימני היכר פונטיים. המפורסם שבהם הוא הארכת התנועה a במילים רבות, כמו מאאתיים, סמלה של העברית הירושלמית. כך נהגו הירושלמים גם במילים כמו אופנאאאים, מגפאאאים, מאאנדס, ג'אאקט ועוד. אפשר למצוא אפיונים פונטיים מזדמנים, כמו שפונג'ה (במקום ספונג'ה) והצורה הידועה חתולה במלעיל עבור נקבת החתול. ירושלמים מחליפים לעתים צדי רגילה בצ'די, כמו במילה מחוץ הנהגית מחוץ'. הדרך הירושלמית לטפיחה על ראשו של מי שהסתפר, צ'פיחס, מושפעת מהמילה הערבית-עיראקית צ'פחה, והיא ככל הנראה גם מקורו של הספיחס הכלל-ארצי. המילון הירושלמי הרחב המובא בראשית הפרק בנוי ברובו על מילון משובח שליקט שוקי טאוסיג במקומון הירושלמי "כל העיר". טאוסיג סבור שמילים לא מעטות בירושלמית הפכו נחלת כלל-ישראל. הוא מונה ביניהן את פוסטמה (טיפשה, מלדינו), אוחצ'ות (הומוסקסואלים), אַמה (טיפש) ועוד. בכל מקרה, המילון הירושלמי הוא ברובו הומאז' לעולם שאבד, או הולך ונעלם, ולעיר המשנה את פניה.

לצד השפה הירושלמית מובא בפרק לקט של שפות מקומיות שאינו אלא מדגם. תל אביב, למשל, לא יצרה מילון רחב יריעה אך כמה שפות-משנה חשובות בחברה הישראלית נוצרו בה ומזוהות אִתה. שפות הדרום זוכות לייצוג מכובד בזכות עבודתו של יעקב מאור, והשפה הזכרונית זכתה למילון משובח שנכתב על ידי אנשי זיכרון יעקב. הדרך היחידה לשמר ולתעד את שפות המקום השונות היא ביוזמות תיעוד מקומיות. הדגם הזכרוני מעיד שעבודת תיעוד כזו אינה רק חשובה אלא גם מועילה ומשעשעת.

המפלצת והכביש המכושף

מקומות בירושלים

אצבע עוג מלך הבשן. העמוד ההרודיאני הענק בכניסה למגרש הרוסים.

בית פרומין. בניין הכנסת הישן ברחוב קינג ג'ורג'.

בריכת התועבה. הבריכה המעורבת ברחוב עמק רפאים.

דתיקן. בית הכנסת הגדול ברחוב קינג ג'ורג' (המלך ג'ורג' ה-v).

החורבה. בית כנסת ברובע היהודי.

הכביש המכושף. כביש בג'בל מכאבר, שהירידה בו מעניקה תחושת עלייה.

המַייל התרבותי. המסלול המוביל ממרכז בגין והסינמטק דרך תיאטרון החאן אל תיאטרון המעבדה שברחבת תחנת הרכבת הישנה.

המפלצת. פסל שכונתי גדול בדרך לקריית היובל.

חָארת אלטנק. שכונת נחלאות, ביטוי שהתפשט לשפה הישראלית ככינוי לכל מקום נידח.

טליתא קומי. שער ישן (שריד של מבנה מאמצע המאה ה-19) ועליו כתובת מהברית החדשה, הניצב בכיכר המשביר. נקודת מפגש פופולרית.

כוורות. כינוי למבנים בשכונת רמות, על שום צורתם.

כיכר החתוּלות. חתולות: במלעיל. רחבה במרכז ירושלים המשמשת כמקום למכירת תכשיטים וכמרכז בילוי של נוער.

כיכר המיואשים. כיכר בשכונת הבוכארים.

לְיָדָה. במלעיל, שם קיצור ל"בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית".

סמטת הבהרים. סמטת הפיצוחים המתפצלת מהמדרחוב הירושלמי, על שם משפחת בהרי.

קפה נתיבה. שולחן קטן ליד צרכנייה ברחוב הפלמ"ח, שם מקבלת הלשונאית נתיבה בן-יהודה אורחים שעה אחת ביום.

קראק סקוֶור. הסמטה המוליכה מכיכר החתולות לרחוב שלומציון המלכה. אנגלית.

לא ללעוס, לבלוע

משפטי מפתח ירושלמיים

אִבְּן אַלְבּוּלַע. קללה עיראקית שמצאה את דרכה למערכוני הגשש החיוור.

אדוק פיסטוק. כינוי גנאי לאדם דתי, היה מקובל בין ילדים בירושלים.

אורי כדורי. תולעת קטנה המתכווצת לכדור כשנוגעים בה.

אַטלַע מִן אִלזָריעַ. קללה ערבית. מילולית: צא מן השדה הזרוע!

אִיכּוּלָא וַלַא אִיכּ אַסְתוֹמוֹס אבודים. כך או כך אנחנו אבודים. ביטוי תלת-לשוני: לדינו, ערבית ועברית.

אין בָּיָד אִל חַספַּיילה. קריאת מנקי כלי הנחושת.

וָאללה אֶמֶכּ. הכול בסדר. ערבית.

חַבָּשי חַבָּשי נָאוֹ נָאוֹ. קריאת לעג כלפי מוכרי הבוטנים החבשים.

לבלוע, לבלוע, לא ללעוס. קריאת הזירוז המיתולוגית של אלברט מג'ר מחומוסיית "טעמי", לסועדים.

נתפס? שאלה-תקווה בעקבות ירידת שלג, כדי לברר אם בוטלו הלימודים.

עשו ממנו קאראקוֹז. שיגעו אותו, תיזזו אותו, הקפיצו אותו ממקום למקום. בעקבות karagoz, דמות בתיאטרון צלליות טורקי.

קַרְפָּלֶה. מגעילים, קללה כורדית.

זיגי ומכשושה

טיפוסים ירושלמיים

אַבּוּ לֶלֶה. שד דמיוני שנועד להפחיד ילדים. המקור בערבית: אבו לילה (אבי הלילה). אומץ כשם אתר למעשני נרגילות.

אינדיאני. ערבי, בפי שוטרים ירושלמים.

אֶלֶגנטים. עבריינים בעלי הופעה מהודרת.

אמריקאים. סטודנטים יהודים מארצות הברית, בעיקר תלמידי ישיבה.

בנות של קבלנים. נערות עשירות אך המוניות וחסרות השכלה.

בריכה. בתולה. ההסבר היחיד הסביר לביטוי הוא הבריכה הסגורה בימק"א.

בַּשיטי. מוכר פחם, ובהרחבה – פרחח.

גאלח. נזיר או כומר, על שום ראשו המגולח.

גינדאווי. עבריין מוחצן, וגם שם נרדף לטיפש. בעקבות גְנאווי, מרוקאית: בן למעמד נמוך שמקורו בשבט הגנאווים.

וַלַד בּילאד. יליד העיר העתיקה.

זֶבּרות. חסידי ישיבת "תולדות אהרון", על פי בגדיהם המפוספסים.

זיגי. ברנש מרובע וצייתן.

חוּש מנטוּש. האפוטרופוס על נכסי הנפקדים, בעקבות הכינוי שניתן לנכסי נפקדים.

חתנים. שם נרדף ל"אלגנטים": "מתלבשים כמו חתנים ומרביצים כמו משוגעים".

טֶדי בּוֹיס. פקחי העירייה, על שם טדי קולק, ראש העיר הנצחי.

טֶנגֶ'רֶה פַּיילה. מנקה גיגיות.

מַדלאל. מפונק.

מַכשוּשה. כינוי למכשפה דמיונית שהועתק למין האנושי ביחס לנשים כעורות ומרושעות.

מַנגַ'ד. מנפץ מזרונים.

נַוואר. הצוענים הערבים של העיר העתיקה, ובהשאלה: חסרי בית.

עַמיקו. גבר רכרוכי.

עַצפוּר. קבצן חסר בית. בערבית: ציפור.

פַג'עָן. אכלן כפייתי.

פַּסאי. מפסידן, אדם הנוהג להחמיץ הזדמנויות.

ראש ראש. בעל כושר נגיחה מרשים במאבקי רחוב.

רם סטי. שחקן כדורגל בינוני מהפועל ירושלים שהפך לכינוי, מעין "אחלה".

שאפּוֹזה. נערה יפה המנצלת את יופייה. מיזוג: שאפה+פוזה.

מערבי להתעורר

מונחי כדורגל ירושלמיים

אֵבֶל בהסתדרות. קריאה ביציעים לאחר שבית"ר מבקיעה גול לקבוצת הפועל כלשהי, בעיקר בדרבי.

היציע המזרחי. מקום מושבם של אוהדי בית"ר השרופים באיצטדיון טדי.

הִפריק. בעט בעיטת עונשין. וגם בהכללה: זרק כדור בכוח. בעקבות אנגלית: free kick.

השופט עובד בתל-אור. קריאת גנאי לשופט הפוסק נגד בית"ר ירושלים. תל-אור היה בית קולנוע בבעלות מועצת פועלי ירושלים.

לה פמיליה. קבוצת האוהדים הקיצונית של בית"ר ירושלים.

מערבי להתעורר! קריאת עידוד מן היציע המזרחי באצטדיון טדי ליושביו המנומנמים של היציע המערבי.

פאוֶול. הגִרסה הירושלמית לביטוי הישראלי 'פָאוּל' (עבירה).

פלאח מצרי. כדורגלן המתמחה בקיצוץ רגלי היריב.

פֶּנדל-גול – גול. חוק בכדורגל שכונתי הקובע שכאשר מבקיעים גול למרות שנשמעה שריקה לפנדל – הגול ייחשב.

קולולוש וקיפודור

משחקים ישנים בגִרסה ירושלמית

אלמבּוּליק. השם הירושלמי למשחק העתיק דוּדס. גם: אלֶם סלָם פּאצ'קה.

אֶרץ. משחק קפיצות בין אבנים. ברחבי הארץ הוא קרוי קלאס.

בלק. השחיל עג'ואים לבקבוק.

בָּנוֹרים. שם נוסף לעג'ואים.

גולגולים. פירות האזדרכת, בכלל-ישראלית בומקלאך. משמשים למשחק.

ג'ינקְס פרטי! סטופ, מגן דוד כחול. ה"צמבל" הירושלמי, נאמר כששני ילדים אומרים או עושים מעשה דומה. על פי jinx: לחש פלאים המופיע גם בספרי הארי פוטר.

דודה דינה. הנוסחה הירושלמית של משחק הריצה "הקדרים באים".

הוֹלדָה! קריאת גילוי במחבואים או במשחקי רדיפה, מאנגלית hold. מקביל לביטוי אֶנְזַפּ!

חיי שרה. הכינוי הירושלמי ל"עמודו", משחק כדור של מסירות ופגיעות. גִרסה נוספת למשחק: חמֵמוֹ, חממות.

חץ בַּזפת. משחק במסמר ונוצה מגולגלים בזפת.

טיול בארץ הגדול. משחק הקפות.

טפו טפו. טוש מפורק המשמש ככלי נשק מאולתר.

מורטה. רוגטקה ירושלמית.

סרטים. גזירי פילמים לצורך הכנת פצצות סירחון. נקראו גם צ'קים.

עַג'וּאִים. גלעיני מִשמש המשמשים למשחק. ערבית: עַגְ'מָה (גלעין מִשמש או זית), עַגְ'וָה: תמרים. גם: אַג'וּאים.

פאץ' הכפלה. שלב מתקדם ב"חמש אבנים".

פּומפּות. עטיפות של מסטיקים, המשמשות למשחק הפיכה באמצעות מחיאות כף.

פוֹרֶרָה. הגִרסה הירושלמית של הפורפרה.

פִיגָ'ל. משחק קלפים נפוץ בקהילה הכורדית בירושלים, דומה למשחק הקלפים טאקי.

צעדי ענק. משחק מקלות.

קוּלוּלוּש. צעקה בעת זריקת כדור באוויר במהלך משחק.

קוֹן. שלב בגִרסה הירושלמית של המשחק הנפוץ "חמש אבנים".

קיפּודור. כדור המשחק ב"חיי שרה".

קרוב לקיר. משחק הטלת מטבעות.

אבי יויו המקורי

אבי יויו, השם הירושלמי למשחק המשפחתי "שק קמח", זכה לפרשנות העממית שלפיה מדובר במעין פנייה לאב: "אבי – יו יו!", "אבא, טלטל אותי". חוקר ירושלים המנוח יעקב יהושע קבע את המקור האמיתי של "אבי יויו". השם נוצר בראשית המאה ה-20 כשבירושלים שררה מצוקת מים קשה, בעיקר בקיץ. אז היו מגיעים לעיר שואבי מים ערבים שכונו "אסאקה", על גבם נאדות מים שחורים מעור עִזים, ובהם מים מתוקים ממעיינות הסביבה. הם הכריזו על עצמם בלדינו מעורבת בערבית "אוואה יו אסאקה". "אוואה יו" הוא שיבוש של הביטוי בלדינו "אגוואה יו": "אני מים". חיקוי שואבי המים הערבים התגלגל אצל הירושלמים ל"אבא יו יו".

במבליק ובנזילה

מאכלים ומשקאות שנפוצו בירושלים

אֶשתַנוּר. פיתה עיראקית, הקרויה ברחבי הארץ לאפה. גם: אשתנורא. ערבית: עֵיש (לחם).

בּוּזה. גלידה בולגרית.

בּוֹמבָּלה. תפוח עץ אדום עטוף סוכר.

בּייזר. גרעינים לפיצוח.

בַּמבָּליק. סוכריית סוס, ממתק אניס.

בַּנזילה. אפונה.

וֶצֶ'רָה. ארוחת ערב. רוסית.

זערורים. פירות העוזרד. נלקטו על ידי ילדי ירושלים לצורך אכילה.

חַמְלה מַלאן. גרעיני חומוס קלויים.

חמצוצים. חמציצים.

יופי. גִרסה נוספת לתפוח עץ מסוכר.

יַמבַּמבָּם. צמר גפן מתוק.גם: שַׁעֲרין בַּנאת. ערבית: שיער הבנות.

מַאֲבוּסה. חמין כורדי.

מיץ מעורב. קוקטייל תרכיזים.

מעורב ירושלמי. מזון מהיר מחלקי עוף פנימיים צלויים.

מציצה. סוכרייה על מקל.

סאדא. נקי, ללא תוספות. נאמר על חומוס, תה וכדומה.

סוס קר. משקה אניס.

סיסנין. סוכריות חריפות במיוחד.

סְפּיר. לימונדה ירושלמית.

עונג. חומוס טחון מעורב באבקת סוכר.

פָזי. תרד. לדינו.

פֶּטֶל. תרכיז או מיץ כלשהו.הכינוי אומץ בסלנג הצה"לי.

פּיניונֶס. צנוברים. לדינו.

פֶּפּיטָס. גרעיני אבטיח קלויים. לדינו.

צ'וּפּ. כוס משקה גבוהה ללגימת משקאות קלים.

קציצות חובייזה. מאכל עשבים, אופייני לימי המצור.

קַרטוֹפי. ארטישוק ירושלמי. שיבוש של קרטופלה, תפוח אדמה.

שוּגֶר קֶנדֶל. סוכר שקוף שזור על חוט שפגט.

ירושלמים

סילקים ובלפים

חפצים וכלים בירושלמית

בַּלפים. שסתומי אוויר. שיבוש של אנגלית: valve.

גלגל רמה. מיסב, קוגלגר.

זוּמָרָה. משרוקית של שוטרים.

זַלנוע. מכונית חברה קדישא.

טוש. טוש עבה, הקרוי בשפה הכללית: לורד.

טֶנְגֶ'רֶה. כלי לשמירת מים.

טְרַפּוֹצְ'קָה. מחבט שטיחים. רוסית.

לורד. טוש דק.

מַשינה. פתילייה.

סילקים. שיפודי האופן באופניים. ערבית: סִלְק (חוט).

ספּונג'אדור. סחבה לשטיפת הרצפה. לדינו.

עיפרון חודים. שילוב של עט ועיפרון, נפוץ במשך תקופה מסוימת ונקרא גם "עיפרון מכאני".

פינג'אניקו. ספל קפה קטן. לדינו.

פָּנֶר. פנס עשוי בד ומחופה זכוכית שאפשר לנעוץ בו נר.

צלחת מעופפת. סוג של כובע חרדי: שוליים רחבים ומעקה נמוך.

שרוואלוֹך. הגִרסה הכורדית למכנסיים.

חובתים וחרצפים

מילון תל-אביבי

אוסישקין. משכן קבוצת הכדורסל הישן של הפועל תל אביב, על שם הרחוב שבו הוא שוכן.

אַמפָּם. כינוי לשרשרת החנויות הפתוחות לאורך כל היממה כל השבוע, על פי השם באנגלית: am:pm.

בּאסה. איצטדיון בלומפילד ביפו.

ג'ורד ליבֶּרטֶה. גן העצמאות, כינוי שהעניקה לו הקהילה ההומוסקסואלית. גם: הספרייה. לג'רדל: להסתובב בגן העצמאות למטרת מציאת בן זוג.

דיזי. כינוי שהתיישן לרחוב דיזנגוף.

הִזדַנגֵף. הסתובב ללא מטרה במרכז העיר. על פי דיזֶנגוֹף, רחוב מרכזי בתל אביב. הביטוי נטבע בעיתון "העולם הזה".

החגורה הרומנית. אזור בתי הקפה התל-אביבי בשנות החמישים, שנכבש בידי להקות מנגנים עולים מרומניה.

הסֶנטֶר. קניון דיזנגוף.

הקרמלין. בית הוועד הפועל של ההסתדרות.

השטח הגדול. אזור עוני, זנות ופשע ביפו, מונח שהתיישן.

חוּבָּתים. כינוי זלזול לתושבי הערים השוכנות דרומית לתל אביב. ראשי תיבות: חולון, בת ים.

חוף מציצים. חוף גורדון בתל אביב, בעקבות הסרט "מציצים" של אורי זוהר.

חַיבָּרים. כינוי זלזול לתושבי הערים שמדרום לתל אביב, ראשי תיבות: חולון, יהוד, בת ים, ראשון לציון.

חרצָפים. צואה הצפה על פני המים בחופי תל אביב, באזור שבו יוצא צינור הביוב אל הים.

טיר. שרשרת מועדונים של משחקי מזל לאורך הטיילת בשנות החמישים; הבילוי בהם נתפס כפעילות ריקנית על גבול העבריינות.

כיכר הלחם. כיכר המדינה, על שם מאהל חסרי האמצעים ששכן שם במשך תקופה ארוכה.

מתחם ירמיהו. אזור בילויים ומסעדות בצפון תל אביב.

נוֹקִיָהוּ. איצטדיון יד אליהו, שנרכש על ידי חברת נוקיה. מיזוג: נוקיה+אליהו.

נערת ריינס. נערה מכוערת, מאחר שריינס היה רחוב חשוך, במקביל לדיזנגוף המואר.

עמק הסיליקון. אזור ברמת החייל שבו מרוכזים מפעלי היי-טק רבים.

צפרדעים. מיכלי אשפה ירוקים המונחים בחוצות העיר.

קוּקית. זונה ברחוב הרב קוק, כינוי שהתיישן.

קפה ברזילי. נוער חסר מעש. בעקבות מעקי הברזל בשולי המדרכה בצומת הרחובות פרישמן ודיזנגוף בתל אביב. גם: קפה פינתי.

רחוב בן יהודה שטראסה. כינוי לגלגני לרחוב בן יהודה, בתקופה שגרו בו רבים מיוצאי גרמניה.

שבע טחנות. נקודה בנחל הירקון שאליה יכלו להגיע סירות מנוע ומשוטים. גם: עשר טחנות.

תל. אזור הזונות בחוף תל ברוך.

תסמונת אנדרומדה. נוהגם של ותיקי העיר לצעוד בטיילת עד סלע אנדרומדה וחזרה. נטבע על ידי יוסף לפיד.

הביצים של גוראֵל

מילון חיפאי

האחמדים. בני כת מוסלמית רפורמית המתגוררים בשכונת כבאביר.

הביצים של גוראֵל. כינוים של קרונות הרכבל המוליך מסטלה מאריס לבת גלים ובחזרה, על שם ראש עיריית חיפה אריה גוראל. נגזר מצורתם הכדורית של הקרונות השקופים.

הגלידֶרייה. כינוי למזרקה שהוצבה בפינת הרחובות הראשיים הרצל והנביאים, הנחשבת חיקוי מגוחך של המזרקה של אגם בכיכר דיזנגוף בתל אביב.

החג של החגים. אירוע חורף שנתי במרכז הערבי-יהודי "בית הגפן", המשלב מוטיבים של חנוכה, כריסמס ורמדאן.

הלך לחָייאט בּיץ'. הלך לעולמו, נקבר, בעיקר בשפת העבריינים. על שם חוף חיאט בחיפה, שמולו הוקם בית עלמין; נשמע גם בשיבוש: "הלך לקאיאבּיץ'".

הראה לה את קפריסין. שגל: "שוש המתרוממת שהיתה מאמינה/ שאראה לה את קפריסין מן הגן שבפינה" (שמוליק קראוס, שיר הזמר, יענקלה רוטבליט).

יַנְטוּ. כלומר. שיבוש של יענו.

כַּרמֶליסט. "צפוני" במשמעות חיפאית. מי שגר באחת השכונות היוקרתיות במרומי הכרמל.

לֶבֶּנִיות. מתקני בתי הזיקוק במפרץ חיפה: בעקבות צורתם המזכירה בקבוק חלב חמוץ (לבנייה) משנות החמישים.

נוֹשניק. תושב שכונת נוה שאנן, ראשי תיבות: נו"ש.

קומנדו ארמון. נוער רחוב, בעקבות "ארמון", בית קולנוע חיפאי שנכחד.

קפה בגדד. כינויה של הקפטריה הראשית באוניברסיטת חיפה, הושאל משם הסרט המפורסם, רמז למספרם הגדול של הסטודנטים הערביים במוסד.

לעשות וירה

מילון אשדודי

אמריקָנו. קפה הפוך.

אתר רְתמים. מקום רע שיש להימנע מלהגיע אליו. המקור: אתר לריכוז אשפה בשולי העיר.

דג סָבָּן. דג ענק, או כל דבר משובח מאוד ונדיר בגודלו. בעקבות זוג דייגים, האחים סבן, שהצליחו לדוג דג באורך 170 ס"מ ובמשקל 70 ק"ג.

לעשות וירה. (מלווה בסיבוב אצבע כלפי מעלה) להתקדם בחיים. בעקבות "וירה" שפירושה ביוונית "למעלה", הוראה של הסווארים בנמל אשדוד להעלות את המנוף.

לעשות מַיינה. (מלווה בתנועה הדומה לבזיקת מלח בין אגודל לאצבע) לרדת בדרגה או להפסיד. מקור השם: "למטה", "להוריד" בשפת הסווארים.

קריית האלכוהול. אזור התעשייה בשעות הלילה, ההומה מפאבים ומדיסקוטקים.

זיגזגים ומנפוּפה

מילון באר-שבעי

בּאשֶל. אדם או עניין יבש וחסר טעם: "אחי, אל תהיה באשל". מקור המילה מרוקאי, במשמעות קרובה.

וָועלֶיהָ! ביטוי אבל קולני. ממרוקאית: וי עליה. "וועליה, מסכנה שוש, יש לה גבס ברגל!".

זיגזגים. צעירים בדווים המתאפיינים בעיני הבאר-שבעים ביהירות, הטרדת נערות, גניבות קטנות ונהיגה פראית בכבישי הנגב, ומכאן הכינוי.

כימיקאי. מוכר סמים.

לַמוות. מאוד, ביטוי העצמה: "אני אוהבת אותך למוות".

מַנפוּפה. כינוי גנאי סטודנטיאלי: "מה את, מנפופה? אני פה כבר שעה!".

סְחְלֶה. השאריות מעוררות הגועל הנשארות בסיר לאחר הבישול. מרוקאית.

סַחלָה. שם נרדף לנערה זולה וטיפשה, אולי בעקבות "שכל".

סנדוויץ'. הומוסקסואל.

צ'וֹצ'ה. בחורה מושכת, אולי מהשם 'שושה', מנחת תוכנית הילדים בטלוויזיה הארגנטינאית.

קוֹזוֹ. ספורטאי. מקור המושג: שחקן מקומי נערץ בשם בני קוזושווילי.

קוּפְּלֶה. ערכה לשבת שקונים בקיוסק. דוגמה לקופלה באר-שבעי: "תן לי בבקשה 200 גרם גרעינים שחורים, 100 גרם גרעינים לבנים, קופסת סיגריות טיים ועיתון ערב".

רופא. אדם המסביר לסטלנים מתחילים איך להשתמש בסמים.

שבּור. מטורף, מופרע: "שאני ייצא לפורום, עם כל השבּורים?".

נחשים וצבּאנים

מילון נתיבות

מודל דנינו. מבנה ציבורי ישן בנתיבות, וגם כינוי לאלתור וקמצנות. המקור: בתי כנסת ישנים שנבנו על גבי מקלטים ציבוריים כדי לחסוך בהוצאות בניית שלד. הדבר נעשה בתקופת כהונתו של שלום דנינו, ראש המועצה בשנות השישים והשבעים.

נחשים. כינוי מקומי לרבנים קיצוניים המגזימים בדרישות הפרדה בין גברים לנשים. בעקבות אגדה מקומית על גדר שהוקמה סביב קבר קדוש בשל נחשים שפקדו לכאורה את הקבר.

עיר האמונה. שכונת קרוואנים של פועלים זרים לשעבר, שהפכה מקום מגורים לעקורי גוש קטיף.

צבּאנים, כּדירים. רבנים נאורים, ההיפך מ"נחשים". נקראים על שם הרב רפאל כדיר-צבאן ז"ל, שבזמן מבצע שלמה הוציא לסוחרים בני קהילתו פסק הלכה לפתוח את עסקיהם ביום השבת, ולמכור לסוכנות היהודית ציוד ומזון ובגדים עבור העולים שהגיעו מאתיופיה באותה שבת.

נווה פצמ"ר בלי משאיות

מאילת ועד אשקלון

בלוק 802. כינוי באופקים לאשה המתאפרת בכבדות בשכבה עבה ובולטת של מייק-אפ. על שם בית גדול בכניסה לעיר שטופל ראשון בפרויקט שיקום השכונות בתחילת שנות השמונים.

בלי משאיות! בלי השמצות! על שם סדרת הטלוויזיה "המשאית", שתושבי ירוחם ראו בה פגיעה בכבודם, ובמיוחד בשם הטוב של מערכת החינוך בעיר.

בן גוריון. אדם חסר בית, עני האוסף פחיות משקה בפחי אשפה, על שם תושב אילת שכינה כך את עצמו ואסף גרוטאות לביתו.

בעלי דיפלומה. מובטלים שקיבלו בלשכת התעסוקה תעודה של "בלתי ניתן להשמה", המגדירה אותם לצמיתות כזכאים לאבטחת הכנסה.

ג'יבּוטים. כפכפי אצבע, על שם המדינה המזרח-אפריקאית ג'יבוטי, שממנה יובאו הכפכפים.

ג'יבט. סיגריית חשיש, הג'וינט האילתי.

הקבוצה. סמל לסיכויי הצלחה ליציאה ממעגל העוני. על שם 17 משפחות נזקקות סעד שהקימו עסק קייטרינג בסיוע העירייה.

חדקונית. ונדליזם. על שם מזיק ייחודי לאזור בשם "חדקונית התמר", המכלה את ליבת העצים וגורם לנפילתם.

טוס לתאילנד. עזוב אותנו לצמיתות, חזור לצפון הארץ. המקור: במימי מפרץ אילת הופעלה במשך שנים רבות צוללת צהובה, עד שנמכרה לאתר תיירות בתאילנד.

כנופיית הקינדר. כינוי בדימונה לעבריינים צעירים לפני גיוס, על שם כנופיה של צעירים שהתמחו בפריצה למשאיות שהובילו ביצי קינדר, ושנהגיהן חנו בלילות ליד בתיהם בדימונה.

לוּדָאִי. כינוי במצפה רמון לקשיש או ותיק, על שם הגרעין המייסד של העיר שמקורו בלוד.

לעשות יהושע פרץ. להאיר את השמים במופע זיקוקי דינור. על שם עובד עירייה בשם זה, שאחד מתפקידיו היה להפעיל את הזיקוקים ביום העצמאות.

לשחק שחמט. כינוי בערד למאבקים ציבוריים על רקע דתי, על רקע מאבק בין היהודים המשיחיים לחסידי גור על לבם של עולי רוסיה באמצעות מועדוני שחמט.

מי שנכווה ברותחין עושה פוּ גם על אשל. פתגם אשקלוני (מפי יורם קדם).

נווה פצמ"ר. מקום מגורים או אזור שבו נפלו טילי קסאם או פצמ"רים.

עתידים. צעירים שעתידם נראה מובטח, ההיפך מ"בעלי דיפלומה". על שם פרויקט של עובדי הקריה הגרעינית העוזרים בהתנדבות לתלמידי תיכון. לתלמידים המצליחים להשתלב בפרויקט מובטחת עבודה בכור לאחר שחרורם מהצבא.

פולקסווגן. כינוי בדימונה לצעירי כת הכושים העבריים, המנסים להתיידד ולהתחבר לישראלים צברים.

ירושלמים 1

סנובּיון ודוֹסנילנד

כינויי מקומות

בּוֹיבֶּריק. בני ברק.

דוֹסנילֶנד. עוד שם לבני ברק.

דמעונה. דימונה, כינוי לעיר בפי צעיריה, בגלל בעיות האבטלה שגרמו פעם גל של התאבדויות.

החור בקצה הסרגל. עפולה, על פי כביש הסרגל המוליך אליה.

חוּשיסטאן. חיפה בימי שלטונו של ראש העיר אבא חושי. נטבע על ידי אורי אבנרי.

יֶקֶהלאנד. נהרייה בצעירותה.

כפר הבירה. ירושלים בפי חלק מאזרחיה.

לוס אנג'לס. קריית מלאכי.

מיושבת דיכאון. ירוחם, בעקבות כינויה ברשת הקשר הצה"לית.

מעצמה גרעינית. עפולה.

נתיבָלֶ'ה. נתיב הל"ה.

סנוֹבּיון. סביון.

עיירת פיתוח. הרצליה פיתוח.

עיר הבּאבּות. נתיבות. גם: ירושלים של הדרום.

רָאשֶׁן לציון. ראשון לציון, רמז לאוכלוסייה הרוסית הגדולה בעיר.

רישוֹן. במלעיל, ראשון לציון.

תל הבלוף, תל הביב. כינויי גנאי עצמיים של אזרחי תל אביב.

לא שווה בּישליק

מילון זכרון יעקב של פעם

אבו לאתע. מְגדל פרות, מי שדבקו בו גללי פרות.

אבו נאחל. כוורן, הוצמד לריבקינד שהיה מגדל דבורים.

אבו תעריפי. גובה המס מסוחרים שבאו למכור בשוק.

אצל אייזיק כבר היית? ביטוי קנטרני לחתנים, הנשאלים אם ביקרו כבר אצל משחיז הסכינים המקומי.

בֵּייגלים. חישוקי ברזל בבנייה הנקשרים לצורך יציקת בטון.

זאמאריני. זיכרוני.

לא שווה בּישליק. חסר ערך. על פי בּישליק, מטבע טורקי.

על חשבון הברון. אין צורך לדאוג לתשלום. ביטוי שמקורו בזיכרון והתפשט ברחבי הארץ.

עשיתי ממנו פורפרה. עבדתי עליו, הוניתי אותו.

קולוניסטים. מתיישבים.

קרוֹיצוֶוג. דרך קיצור המחברת את רחוב המייסדים עם רחוב הרצל.

ראינוע גראף. הקולנוע הראשון במושבה. בקִדמת הבמה ישב כנר וליווה את הסרט בנגינתו.

שיקסה. עוזרת בית ערבייה.

תֵיימֶנֶר. כינוי לעולה מתימן.

יועצים לפרק זה: יעקב מאור, שי להב


1
תגיות :
תמונה ראשית
עוד בנושא

האור והקסם של פעם

08 באוקטובר 2014

שישים משפחות ועוד שש

08 באוקטובר 2014

שיר עץ הגג

08 באוקטובר 2014
מאמרים קודמים