שומרי המצוות

רוביק רוזנטל | 18 במרץ 2016
גירסה ראשונה הופיעה בספר "הלקסיקון של החיים", הוצאת כתר, 2007. איורים: תמר קלנר

עולמם של שומרי המצוות, ובעיקר החברה החרדית, נבדל ובמקרים רבים סגור מפני העולם שמעבר לחומות האמונה, ושפתם ועולמם הלשוני זרים למי שאינו שייך

שפת שומרי המצוות בישראל אינה עשויה מקשה אחת. עיקר הפרק מוקדש לשפת החרדים, אך לדתיים-הלאומיים, המכונים בפי החרדים "מזרוחניקים", יסודות שפה משלהם הראויים לעיון נפרד.

בהיבט הלשוני מאפיינים את שפת הדיבור הדתית שני מרכיבים מרכזיים. האחד הוא הנוכחות המאסיבית של היידיש. הנוכחות הזו אינה פשוטה לזיהוי. אצל חלק מן החרדים היידיש היא שפת הדיבור המקובלת, והיא מטבעה שפה עממית. ובכל זאת ניתן בתוכה להצביע על ביטויים ייחודיים שחלקם מוכרים גם לכלל הציבור הישראלי, כמו טיש וזיץ כהתוועדויות חסידים, רביניו ורבצן ככינוי לרב ולרבנית ועוד. יש לציין כי היידיש היתה מרכיב מובהק של הסלנג הישראלי הכללי עד לפני שנות דור, ומילים לא מעטות שנעלמו מן הנוף נשמעות בין החרדים ומשמשות באופן יומיומי בשפת הדיבור.

מילים עבריות רבות נהגות בהברה אשכנזית, לאו דווקא תחת אצטלת היידיש, וזוכות למעמד מיוחד. בולטת עוד יותר הופעת ביטויים מן המקורות, כנתינתן או בשינויים קלים, שהפכו חלק בלתי נפרד משפת הדיבור, כגון "יששכר וזבולון", "מה רבו" כביטוי התפעלות ועוד. גם ביטויים יומיומיים נסמכים בדרך כלל על תחום ההלכה והמצוות, כמו "דקה לפני השקיעה" כביטוי של דחיפות, או "אמר רבי בנימין" הנאמר על מי שאיבד דבר מה. תרבות ראשי התיבות הנהוגה ביהדות מקדמת דנא גלשה גם היא ללשון הדיבור החרדית.

הסלנג הדתי-לאומי חושף שוני מהותי בין החרדים לבין הדתיים-לאומיים. השפה החרדית היא שפה סגורה וחתומה בפני כלל ישראל, ואילו שפת הדתיים-לאומיים מתייחסת לעולם החילוני ולבעיה המטרידה של יציאה בשאלה או ירידה במתח הדתי. על כן נוצרו ביטויים רבים מאוד לציון מידת הדתיות, בעיקר של צעירים דתיים, על פי התנהגותם, מ"שומר נגיעה" ועד "שוחה מעורב". קוד לבוש, שהוא גם קוד לשוני בעניין זה, הוא סוג הכיפה, גודלה וצבעה. בין החרדים, לעומת זאת, מגוון עשיר מאוד של ביטויים הקשורים להווי הישיבות, האווירה בהן, דרכי הלימוד ומידת הרצינות והחריצות שמשקיע התלמיד בלימודיו. לצד אלה נוצר גם ז'רגון של חוזרים בתשובה, המזכיר בהיבטים מסוימים שלו את שפת הניו-אייג', המוצגת בפרק אחר בספר.

כמה תחומים בשפת הדתיים ועולמם מוצגים בפרקים אחרים בספר, כגון הלבוש החרדי המיוחד, המזון היהודי שנדחק לשוליים בתרבות האוכל הכללית, ומונחי שידוך.

דקה לפני השקיעה

אמונה ותפילה  

אָ צֶנטֶר! קריאה בבתי הכנסת לצורך השגת מתפלל עשירי למניין. יידיש: צענטער (עשירי).

אורות. אחד מספרי היסוד של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), ספר פופולרי מאוד בציונות הדתית.

איפה ירושלים. כל אדם העומד להתפלל תפילת שמונה-עשרה, יחפש את הכיוון של ירושלים ויפנה אליו את פניו.

בירך את החודש. התפלל בשבת האחרונה של החודש, הנקראת "שבת מברכין", ובה מבקשים שהחודש הבא יבוא לטובה ולברכה.

ברכון. קונטרס המכיל רק את ברכת המזון. גם: בֶּנצֶ'ר (יידיש).

דף יוֹימי. שיעור אשר בו מלמדים דף גמרא אחד בכל יום על פי סדר קבוע, וכך  מסיימים את כל חלקי התלמוד הבבלי במחזור של כשבע שנים.

דקה לפני השקיעה. הנחה בהולה של התפילין, התרחבה גם למשמעות מה שנעשה ברגע האחרון, "מעין "בדקה התשעים" חרדי.

הוֹדוּ באוויר. תפילת השכמה המסמנת את ראשית הפעילות הצבאית, בעיקר ביחידות המורכבות מחיילים דתיים. בעקבות "הודו לה' קראו בשמו", הפותח את תפילת השחרית.

הָנֵץ. תפילת שחרית מוקדמת, עם עלות השחר, קיצור של "הנץ החמה". גם: ותיקין.על פי מסכת ברכות ט': "ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה".

זימון. טקס מקדים לברכת המזון כאשר שלושה אנשים או יותר מסבים לשולחן.

זמירון. ספרון ברכות המכיל גם את זמירות השבת.

חומש עם רש"י. תורה עם פירוש רש"י, הספר הבסיסי המשמש ללימוד פרשת השבוע.

חיוב. במלעיל, מי שיש לו עדיפות לעבור לפני התיבה כחזן, באשר הוא מחויב לומר קדיש על בן משפחה.

חילק את המשניות. הכין וחילק משניות למנחמים בשבעה. המנחמים מתבקשים ללמוד אותן עד השלושים לעילוי נשמת הנפטר.

חיתֶס. ספר בסיסי המקובל בחב"ד, חית"ת. ראשי תיבות: חומש, תהילים, תניא.

יעלה ויבוא. התפילה הבולטת של ראש חודש, במסגרת תפילת שמונה-עשרה.

כיבד בעלייה. העניק לאחד מבאי בית הכנסת את הזכות לעלות לתורה.

מאמֶה רוּחֶל. קבר רחל בבית לחם, אתר תפילות ועלייה לרגל: "בי"א מר חשוון, בערב חג וראש חודש/ באים היהודים להתרפק אצל מאמע רחל" (משה צבי ויינטרוב, מאַמע רחל ויין).

מי שבירך. ברכה הנאמרת על ידי הגבאי לעולה לתורה. משמשת גם לשון נקייה לקללה.

מישמֶר. במלעיל, לילה של לימוד רצוף בישיבות, בלילה שבין יום חמישי לשישי.

מִנחֶה מאייריב. תפילות המנחה והמעריב המתקיימות זמן קצר זו לאחר זו.

מניין פועלים. מניין המיועד לאנשים קשי יום, מוקדם עוד יותר מ"הנץ".

מניין קַרליבָּך. תפילה הכוללת ריקודים ושירה. על שם הרב החסידי שלמה קרליבך.

צאינה וראינה. ספר תפילות ביידיש שהיה נפוץ בפולין, כולל מדרשים ואִמרות מוסר על פי סדר פרשות השבוע.

קְהָתי. פירוש פופולרי למשנה, על שם מחברו פנחס קהתי.

קיבל ברכה. זכה לברך בטקס דתי.

קיבל עלייה. זכה לעלות לתורה בבית הכנסת.

קנה עלייה. רכש זכות לעלייה לתורה באמצעות תרומה.

רֶבּ שימֶן. קבר שמעון בר יוחאי במירון. יידיש: רב שמעון.

שטיינזלץ. פירוש פופולרי ושנוי במחלוקת לתלמוד, על שם מחברו הרב עדין שטיינזלץ.

שליח טוב. מליץ יושר, אדם בעל מוניטין הפונה בתפילה למען אדם במצוקה.

שני וחמישי. ימי תפילה, צום וסליחות לאחר אחד הרגלים. בעקבות "שני וחמישי ושני" במסכת תענית.

תוספות. פרשנויות התלמוד הנוספות על הגמרא ופירוש רש"י בדף הגמרא, מודפסות בצד החיצוני של העמוד. מקבץ הפירושים כולו קרוי "תוספות", וכן כל קטע בודד: "זה תוספות שממש קשה להבין אותו". ריבוי: תוספותים. בהגייה אשכנזית: תוֹיספֶס, תוֹיסְפֶסים.

תיקון הכללי. ספר תפילות מרוכז המכיל עשרה מזמורי תהילים שליקט רבי נחמן מברסלב.

תפילין של יד. התפילין שמניחים על היד.

תפילין של ראש. התפילין שמניחים על הראש.

תֶרַח'ס מִניֶין. תפילה המתקיימת לפני עלות השחר. גם: מניין תרח (מיושן).

מתקרב ומתחזק

חוזרים בתשובה

בדת. השלים את תהליכי החזרה בתשובה: "הוא בדת, היא עוד מתחזקת".

בתהליכים. מצוי בתהליך של חזרה בתשובה. גם: בתשובה.

גרעין תורני. פעולה אופיינית לציונות הדתית לצורך קירוב והחזרה בתשובה בסביבה חילונית.

הארה. תחושת התגלות האמונה אצל חוזרים בתשובה.

הוכחה. חיזוק מנומק לאמונה אצל חוזרים בתשובה.

חיזוק. שיפור בהתנהגות ובקיום מצוות.

מתחבר. מתקדם באמונה הדתית במהלך החזרה בתשובה.

מתחזק. מעמיק בדת ובקיום המצוות במהלך החזרה בתשובה. גם: מתקרב.

קבלה. החלטה עצמית לשיפור המידות: "קיבלתי קבלה".

שולחנות מְשַׂמחים

שמחות ואירועים ומוסדות

איצקוביץ'. בית הכנסת ההומה והפעיל שבמרכז בני ברק. בהשאלה: מוסד הפועל 24 שעות ביממה.

בּנות שַׂמְחֵם. צעירות מן הציונות הדתית בעלות סגנון לבוש דתי מרושל ושמחת חיים. גם: חצאית שַׂמְחֵם. בעקבות השיר "שמחם, שמחם".

בעל גמָח. מנהל מוסד צדקה.

גמָח. מוסד העוסק בעזרה לנזקקים. ראשי תיבות: גמילות חסד.

גמָח שכונתי. מוסד צדקה מקומי.

דוֹד סוכריות. אדם מבוגר המחלק סוכריות לילדים במהלך התפילה.

התוועדות. טיש אצל חסידי חב"ד. נהוג לדבר בו דברי תורה וחסידות ולשתות משקה חריף.

זיץ. מפגש שירה ושיחה בחסידויות שונות. יידיש.

טוֹל ידיים. קריאה לארוחה. יידיש: וואַש דיך.

טיש. התכנסות של החסידים סביב שולחן רבם בליל שבת. בחלק מן הטישים הדגש הוא על המזון, ובאחרים על המוזיקה. יידיש:שולחן.

יוֹרצַייט. יום השנה לאדם שנפטר. יידיש.

ליל שישי. יום חמישי בלילה, שבו עורכים "משמֶר".

משקה. במלעיל, משקה חריף.

נֵייגֶל וואסָר. נטילת ידיים בבוקר. יידיש: מי ציפורניים.

סנטוּכה. מסיבת רווקים חרדית.

סעודת מצווה. סעודת ברית מילה, בר מצווה או חתונה.

ספסל החמוירים. ספסלים אחוריים בבית הכנסת המיועדים לפשוטי הקהילה. מיושן.

ערוץ קודש. תחנת רדיו חרדית, לרוב פיראטית.

עשה שבת. בילה את השבת במשפחה מארחת. יידיש: מאכן שבת.

פּאראנצֶ'ס. יציעים ניידים המיועדים לקהל התלמידים הלוקחים חלק בטיש.

צלחות. קופות צדקה מאולתרות בפתח בית הכנסת ביום כיפור ובערב פורים.

קידושא רבא. מסיבה להולדת בת. גם: זבד הבת (אצל ציונים דתיים).

קידיש/קידֶש. עריכת קידוש המוני בבית הכנסת בעקבות אירוע שעורך אחד המתפללים, כגון בר מצווה או מסיבה לתינוקת בבית הכנסת. גם: מסיבה בבית הכנסת לרגל הולדת בת במשפחה, לאו דווקא בשבת. יידיש: קידוש.

שבע בְּרוּכֶס. סדרת הארוחות בשבוע שלאחר החתונה. יידיש: שבע ברכות.

שולחנות מְשַׂמחים. אזור במסיבה שבו מנות זולות יותר, נועד לידידי החתן והכלה.

שוֹלֶם זוּכֶר. מסיבה בליל השבת הראשון להולדת תינוק זכר. יידיש: שלום זכר.

שיריים. שאריות המזון הנותרות לבאי הטיש לאחר שהאדמו"ר טעם ממנו.

שָׁלישידֶס. הסעודה השלישית בשבת. יידיש: שלוש סעודות.

תיקֶן. מזונות ומשקה חריף ביום השנה למותו של אדם. קיצור של יידיש: טרינקען תיקון (משקה תיקון).

שמירת העיניים

הלכות ופסיקות

אֶמוּנַס חַכוֹמים. הכפיפות לרב והאמון המלא בעצותיו. הגייה אשכנזית של אמונת חכמים.

בְּשָׂרי. אדם שאכל מאכלי בשר לאחרונה, אסור במאכלי חלב.

גדול הדור. הרב החשוב, פוסק ההלכה המוביל.

הגדול של הדור הבא. חלומה של כל אם חרדית ליטאית הוא שבנה יהיה רב גדול. אצל החסידים האדמו"רות עוברת בירושה.

הכשיל באכילת טריפות. גרם לאדם לאכול אוכל שאינו כשר.

הכשר העדה החרדית. אחד ההכשרים הנחשבים מהודרים ביותר. משמש דימוי למה שקיבל אישור ותוקף מסמכות גבוהה.

המכשיר הטמא. הטלוויזיה. גם: המכשיר.

הִשְתַדְלֶס. החובה לעבוד לפרנסה. הגייה אשכנזית של "השתדלות".

ועדה רוחנית. סמכות של פיקוח על תכנים המתפרסמים בעיתונות החרדית. גם: מבקר (במלעיל).

חוּמרֶס. הלכות מחמירות. יידיש: חומרות.

חלב ישראל. חלב שנחלב בידי יהודי.

חלב עכו"ם. חלב שנחלב על ידי גוי. הוא אינו טרף, אבל מהודר פחות מ"חלב ישראל". גם: פת עכו"ם.

ירקות גוש קטיף. ירקות נקיים מתולעים.

לחם משנֶה. שתי החלות המונחות על השולחן בליל שבת.

מזונות. מאכלים שאין צורך ליטול לפניהם ידיים, בניגוד ללחם.

ממלכתי. במלעיל, תפיסה דתית-לאומית הרואה במדינה ערך דתי מקודש.

מרן. הפוסק המוביל והבולט, מקובל להצמיד את השם לרבנים גדולים בתורה, מנהיגי ציבור, כמו מרן הרב עובדיה יוסף ומרן הרב יוסף שלום אלישיב.

משמרת הצניעות. קבוצות חרדיות העוסקות באכיפת נורמות בתחום הלבוש והמסחר. התרחב כדימוי למהלך אגרסיבי לאכיפת נורמות, לאו דווקא דתיות.

פלאפון כשר. טלפון סלולרי ללא הודעות אס.אם.אס. גם: פלאפון מהדרין.

צִיוֹיינים. כינוי מסתייג למוסדות המדינה.

קול באשה. איסור על האזנה לשירת נשים, בעקבות "קול באשה – ערווה" (מסכת ברכות).

רֶבֶּה. כינוי חיבה למנהיג דתי, בעיקר בחצרות החסידים. יידיש.

רֶבּיניוּ. כינוי חיבה לרב. יידיש.

רבֵּנו. רבי נחמן מברסלב בפי חסידיו.

רֶבֶּצֶן. רבנית. יידיש.

שאבֶּס גוֹי. אדם המבצע בשבת פעולות האסורות על יהודי. המונח התרחב למשמעות אדם המופקד על מלאכות אסורות או לא נעימות. יידיש: שבת גוי.

שמירת הברית. הכלל שאין להוציא זרע לבטלה.

שמירת העיניים. הימנעות מלהביט בנשים ובמראות לא צנועים.

נוגע בזקן

השתייכות ומידת הדתיות

אדוק. יהודי דתי (מיושן).

אוכלי קטניות. בני העדה הספרדית, בעקבות ההיתר לספרדים לעומת האיסור לאשכנזים לאכול קטניות בפסח.

בְאורות. ביטוי לרמות רוחניות גבוהות, נפוץ בעיקר בין חסידי ברסלב: "אחי, הייתי באומן, חזרתי באורות".

בְּרַסלָבי. חסיד הנוהה אחר תורתו של הרב נחמן מברסלב. גם: בְּרַסלַבניק.

גוּשׁניק. בוגר ישיבת גוש עציון, הנחשבת למצטיינת, אקדמית ומתונה.

דוֹס. יהודי דתי, נחשב ביטוי גנאי, מצוי בשימוש אירוני בין דתיים לבין עצמם.

דוֹסית. אשה דתית.

דתי בלב. יהודי מאמין שאינו מחשיב את קיום המצוות. נאמר בנימת זלזלול כלפי חילוניים הטוענים שהם מאמינים.

דתי דתי. יהודי המקפיד מאוד בשמירת מצוות.

שומרי הצוות 2

דתי לַייט. יהודי מאמין שאינו מקפיד במצוות.

דתי מחמד. יהודי מאמין המקורב לחילונים.

דָתילוֹני. דתי בתהליכי חילון.

הולך עם ציצית בחוץ. מקפיד שלא להכניס את ציציותיו לתוך מכנסיו.

הֵסדרניק. תלמיד או בוגר ישיבת הסדר.

הָעֵדה. במלעיל, העדה החרדית במאה שערים.

הר המורדים. במלעיל, תלמידי ישיבת הר המור. גם: הר המורניק.

חֲבָקוּק. קבוצה חסידית המערבת סגנונות דתיים שונים. ראשי תיבות: חב"ד, ברסלב, קוק.

חובש כיפה. כינוי מכליל לקבוצה הדתית. צוין כמאפיין של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי המעצב דוד טרטקובר.

חוזר טרי. זה עתה חזר בתשובה.

חוזר. חוזר בתשובה.

חפיפיניק. דתי-לאומי בתהליכי ירידה דתית.

חצי חצי. בן למשפחה מעורבת, אשכנזית-ספרדית. נחשב בדרך כלל שידוך לא אטרקטיבי.

חרדי לַייט. חרדי שאינו מדקדק במצוות.

חרדי מחמד. יהודי חרד המעורה בעולם החילוני.

חַרדָל. דתי-לאומי המתקרב לדרך החרדית. ראשי תיבות: חרדי לאומי. גם: חַרדָלניק.

כיפה גרוש. דתי מתון או בתהליכי יציאה בשאלה, מתאפיין בכיפה קטנה במיוחד.

כיפה סרוגה. דתי-לאומי.

כיפה סרוגה שחורה. דתי הנמצא בין הציונות הדתית לבין החרדיות.

כיפה שחורה. דתי חרד או בתהליך התחרדות.

לבנים. כינוי מיושן לציונים הדתיים.

לוּבָּביצֶ'ר. חסיד חב"ד.

מוֹדֶרנים. דתיים בעלי עמדה מתירנית יחסית בשאלות הלכה.

מזרוֹחניקים. כינוי זלזול של החרדים באנשי הציונות הדתית. גם: מזרחיסטים.בעקבות "הפועל המזרחי".

מַחמיר. מקפיד בדת יתר על המידה.

מֶרכַּזניק. בוגר או תלמיד ישיבת מרכז הרב, הנחשבת לספינת הדגל של ישיבות הציונות הדתית, שאותה הקים הרב קוק.

משוכנז. ספרדי הנוהג על פי דרכי האשכנזים.גם: משתכנז.

משיחיסטי. איש הפלג בתנועת חב"ד המאמין בכך שהאדמו"ר מלובביץ' הוא המשיח.

משרפה. ישיבה הפועלת להפיכת מזרוחניק לחרדי.

נגררת לדילוגים. מתרשלת במצוות, מתאפיינת בכך שהיא מדלגת על מילים בתפילה. ביטוי של בנות אולפנה.

נוגע בזקן. מקצץ ומסדר את זקנו. ביטוי לכך שיש פגם במידת הדתיות שלו, על פי חב"ד.

נופל. מידרדר מבחינה דתית.

קֵבָּליסט. אדם החוקר את תורת הקבלה.

רֶבּ אָהרָלָך. חסידי ישיבת תולדות אהרן.

רחובי. לא מכובד, מופקר, נאמר על הופעות שפה, לבוש וכדומה.

רחובית. נערה דתית המתנהגת או מתלבשת כמו בנות רחוב מופקרות.

שוחה מעורב. אינו מחמיר במצוות. הביטוי מתייחס להלכה שלפיה אין לשחות יחדיו, גברים ונשים. ביטוי ניגודי: שוחה נפרד, לא שוחה מעורב.

שומר נגיעה. מקפיד במצווה שלא לגעת בבנות המין השני. גם: שומרת נגיעה.

שחור. חרדי.

שַסניק. מזוהה עם המרחב החברתי והדתי של מפלגת ש"ס.

שִסנֵק. הפך מישהו לש"סניק. חידוש של בנות אולפנה.

שרוף. ציוני-דתי מתחרד בפי החרדים.

שרף. הפך אדם ממזרוחניק לחרדי.

אוכלי שפנים

חילוניים בעיני דתיים

אוכלי שפנים. חילוניים. נטבע בעקבות נאומו של הרב שך בשנת 1990, שהגדיר את הקיבוצים "מגדלי שפנים וחזירים".

אנטישמי. כינוי גנאי חרדי המוטח במי שתוקף בחריפות את החרדים ונחשב לאויב היהדות הנאמנה.

אֶפּיקוֹירֶס. חילוני המוטרד בשאלות היהדות.

דַתלָש. יהודי שעזב את הדת. ראשי תיבות: דתי לשעבר.

הוריד את הכיפה. הפך חילוני.

הוריד את הפיאות. עבר שלב לקראת הפיכתו לחילוני.

התפקר. הפך חילוני.

חופשי. חילוני בהגדרה חרדית. הביטוי המקביל ביידיש, פרייער, היה נהוג בעבר.

חזר בשאלה. עזב את הדת. נתפס כביטוי שגוי. ביטוי מועדף: יצא בשאלה.

חשוד על הכול. אינו שייך למחנה הדתי.

ירד מהדרך. הפך חילוני.

מופקע. אדם שאין לו כל קשר ליהדות, חילוני או דתי שהתנתק.

מחשֶמוֹניק. אויב היהדות הדתית, רשע מרושע. עליו אומרים "ימח שמו וזכרו".

קלקול. התנהגות חילונית.

שירים מלוכלכים. שירים האהובים על חילוניים.

פתיחת הזמן

מבנה הלימודים בישיבה

ביטול תוֹירה. בילוי, עשייה שאינה לימוד.

ביטול תורה דרבים. נאמר על מי שמפריע לציבור ללמוד.

בין הזמנים. חופשת טרימסטר בישיבה.

בקיאות. לימוד מהיר של דפי גמרא רבים. בעגה חרדית: בְּקִיאֶס.

גופַת. לימוד שטחי. ראשי תיבות: גמרא, פירוש, תוספות.

גֶזֶל שֵינה. הפרעה למנוחה, הנחשבת חטא.

דברים בטלים. פטפוטים או דיבורים בעלמא הבאים על חשבון הלימוד.

הכין בעצמו. למד דףגמרא לפני השיעור עם המגיד או ראש הישיבה.

ועד. שנתון בישיבות מסוימות.

זמן. תקופת לימודים בישיבה, מקבילה לטרימסטר במוסדות רגילים. בשנה יש שלושה זמנים: זמן אלול (מר"ח אלול עד יום כיפור); זמן חורף (מר"ח חשוון עד ר"ח ניסן); זמן קיץ (מר"ח סיוון עד תשעה באב).

חַבּוּרֶה. 1. פלפול תלמודי. 2. חבורה קטנה ומצומצמת ללימוד משותף.

חברותא. 1. צמד בחורי ישיבה שקובעים ללמוד בצוותא. 2. כינוי לבן הזוג ללימוד. בהגייה אשכנזית: חַבְרוּסֶא.

חוּצים. בחינות של מוסדות המדינה, ביטוי של בנות סמינר "בית יעקב".

חֶיידֶר. מקום הלימוד של הבנים מגיל שלוש. יידיש: חדר.

חצי יום. לימוד בשעות הבוקר או אחר הצהריים בלבד. רבים לומדים חצי יום בכולל אחד וחצי יום בכולל אחר, או עובדים בחצי היום שנותר.

ידע ישר והפוך. למד והבין מסכת או פרק על בוריים.

יושב על איזה תוספות קשה. מתעמק ועמל על הבנת קטע ב"תוספות".

יסוד עצום. עיקרון חדשני, רעיון חזק.

ישיבה גדולה. מי"ב ועד החתונה.

ישיבה קדושה. ישיבה קונבנציונלית נוסח ליטא, להבדיל מישיבות בעלות מבנה מודרני יותר המשלבות לימודי חול או שירות בצה"ל, כמו ישיבה תיכונית, ישיבת הסדר וכדומה.

ישיבה קטנה. ישיבה המתחילה אחרי הלימודים בחיידר, מקבילה לכיתות ט'-י"א.

ישיבה שחורה. ישיבה חרדית.

יְשיביש. ישיבתי, שנעשה באווירה אופיינית לישיבה: "איזה שיר ישיביש".

כּוֹילֵל. מסגרת לימוד תורה לאברכים נשואים המקבלים מלגת קיום צנועה.

מגיד שיעור. האיש המוסר את השיעור.

מחברת חידושי תורה. מחברת שבה כותב תלמיד הישיבה את מחשבותיו והבנותיו במהלך השיעור.

סברה בלֶבָּתית. סברת גמרא ברמה בינונית.

סטֶנדֶר. רהיט לקריאה בגמרא בעמידה. אנגלית.

עיון. לימוד מעמיק ואיטי.

פתיחת הזמן. היום הראשון של ה"זמן". למשל, ראש חודש אלול.

קיבוץ. תקופת הלימוד לאחר סיום שלושת השיעורים. הלימוד בתקופה זו חופשי.

שְבוּש. שבוע ניסיון בישיבה אחרת, מקובל בציבור הדתי-לאומי: "אני יוצא לשבו"ש בעֵלי, להחליט אם ללמוד שם בשנה הבאה".ראשי תיבות: שבוע ישיבה.

שַׂחנ"ש. שיחה בעניינים אינטימיים, בדרך כלל עם סמכות רוחנית. אופייני לדתיים-לאומיים. ראשי תיבות: שיחת נפש.

שִׂחנֵש. קיים שיחת נפש. על פי שׂחנ"ש.

שיחה מוסרית. שיחה שבועית שמוסר המשגיח לפני כל הישיבה בנושאים עליהם הוא ממונה.

שיעור. שנתון בישיבה. שיעור אל"ף: כיתה ט', בהמשך שיעור בי"ת, שיעור גימ"ל. בישיבה גדולה מתחילה הספירה מחדש.

שמוּס. שיחה מוסרית בישיבה. יידיש.

תלמוד תורה. בית ספר חרדי השם דגש על לימוד התורה.

עושה שטייגֶן

טיפוסי תלמידים בישיבה

אברך כולל. תלמיד ישיבה נשוי.

אולפניסטית. תלמידת אולפנא בזרם הממלכתי-דתי.

אַלטֶה בּוֹחֶר. אדם בוגר שנשאר ללמוד בישיבה. יידיש: בחור זקן.

בעל כישרון. תלמיד ישיבה מבריק ומהיר תפיסה.

בעל מידות. בחור נוח לבריות המתנהג היטב עם הסובבים. רלוונטי מאוד בשידוכים: "איך המידות שלו?"

השפּיץ של הישיבה. הבחור הטוב ביותר, גאוות הישיבה.

חיזוק. תקופה של התחזקות עקב משבר לימודים, בדרך כלל בישיבה אחרת.

חצי עילוי. מוכשר, אך חסר ריכוז והתמדה.

יושב ולומד. תלמיד ישיבה ליטאי שקדן. יידיש: זיצט און לערנט.

יְשיבֶה בּוֹחֶר. אברך. יידיש.

יְשיבישֶׁר. תלמיד ישיבה למדן. יידיש.

מבקש. רוצה מאוד לקיים מצוות.

מְכיניסט. תלמיד מכינה.

משגיח. דמות בסגל הישיבה העוסק בתיקון המידות ובשיפור עצמי.

משתוקק. בעל רצון עז לקיים מצוות.

מתמיד. תלמיד המשקיע שעות רבות ורצופות בלימוד תורה.

עדיין בלימוד. אברך שעדיין לא יצא לעולם המעשה.

עוֹיבֵד. תלמיד סגפן. הגייה אשכנזית של 'עובד', עובד השם.

עושה שטייגֶן. תלמיד ישיבה שקדן ורציני הרואה את עתידו בלימוד תורה. יידיש: שטייגען (טיפוס).

שָׁבָּבּ. נוער חרדי חסר מסגרת. בעקבות ערבית: שַׁבָּאבּ (נוער), וכן ראשי תיבות: "שמח בחור בילדותך" (קהלת יא, ט).

שַׁבַּבְּניק. נער חרדי חסר מסגרת.

שיעור גימֶלניק. תלמיד השנה השלישית בישיבה, שאחריה מתפזרים מרבית האברכים.

תיכוניסט. תלמיד שהגיע לישיבה הליטאית לאחר שסיים ישיבה תיכונית ונחשב "מודרני". הכינוי מלווה את האדם כל ימיו.

שבת היא מלזעוק

משפטי מפתח

א געזונטע רעיון. הצעה מוצלחת, רעיון טוב. יידיש: רעיון בריא.

א יענע מחלֶה. מחלת הסרטן.

אח! ירידת הדורות! קריאת צער של מבוגרים המקוננים על הנוער.

אינזערע. אדם השייך לחסידות, לעדה או לקהילה. בהשאלה: מי שניתן לסמוך עליו, בניגוד לאלה שאינם שייכים. יידיש: משלנו.

איפה אתה היום? באיזו ישיבה אתה לומד?

אמר רבי בנימין. נאמר על מי שאיבד דבר מה, על פי המדרש: "אמר רבי בנימין, הכל בחזקת סומין, עד שהקב"ה מאיר את עיניהם".

אשר יצר. יציאה לשירותים, לשון נקייה. בעקבות "אשר יצר", ברכה לאחר עשיית צרכים.

בְדינים. במלעיל, ברוח של מריבה וכעס. מקובל בין חסידי ברסלב.

בַּל תַשחית. במלעיל, מצב של בזבוז מזון, זמן או חומר. בעקבות איסורי מסכת סנהדרין.

בצוותא חדא. יחדיו, ביטוי מקובל בישיבות. מארמית.

בקיצור ימים ושנים. לשון נקייה הנאמרת על מי שמת צעיר, פיתוח ניגודי של הצירוף התלמודי הנפוץ "יאריך ימים ושנים".

ברוך הוא וברוך שמו. קריאת הקהל לתפילת החזן, שנדדה לשיח היומיומי כברכה מקובלת.

ברוך מחיה המתים. ברכה שמברכים אדם אחרי זמן רב שלא ראו אותו. מקורה במסכת ברכות, שם היא מתייחסת לתחיית המתים ממש.

גופא. הדבר עצמו. מקובל בלשון הדיבור החרדית.

דבר הֶאָבָד. עניין העלול לחמוק מהידיים. בעקבות ההלכה שבחול המועד אין לעשות מלאכה, אלא אם כן מדובר ב"דבר האבד", דהיינו משהו שיגרום להפסד ממוני.

דיבור כשר. שיח שאין בו לשון הרע.

דעת בָּלֶבָּתים. דעה עממית, לעומת דעת תורה.

האוכל בשוק דומה לכלב. ביטוי בזכות הנוהג להימנע מאכילה ברחוב. על פי ביטוי תלמודי.

הכול מִשמיים. יש יד מכוונת, הדברים לא התרחשו במקרה.

הקירות רעדו. דימוי חרדי נפוץ המתייחס לאירוע רב רושם.

וכסף מנלן? מהיכן נשיג כסף למימון צורכי הקיום? ביטוי תלמודי.

חמאיין. מילת שיח נפוצה ביידיש, צורה מקוצרת של "איך מאיין", שפירושו "אני סבור".

טרֵייפֶה. לא ראוי, יש להימנע ממנו. הרחבת המונח ההלכתי "טרפה" המתייחס למזון. יידיש.

יחי המלך! קריאה נפוצה בפלג המשיחיסטי בחב"ד.

יששכר וזבולון. הסכם בין מפרנס לבין תלמיד חכם, שהאחד יישב וילמד והשני יפרנסו כדי שלא יהיה טרוד מלימודיו. בעקבות ברכת יעקב (בראשית מט).

למַייסע. מילת שיח נפוצה ביידיש, מקורה בעברית: למעשה.

לָרָבִּי מותר. אנשי שררה יכולים לפעול נגד הכללים. יידיש: דער רבי מעג.

מאי נפקא מינא. מה זה אומר לנו, מה יוצא לנו מזה? ביטוי תלמודי נפוץ.

מבהיל על הרעיון. במלעיל, מדהים, מרתק.

מה נשמע בעולמות. שאלת מפגש בין חסידי ברסלב.

מה רבו. קריאת התפעלות, נפוצה בעיקר בציבור הדתי-לאומי. בעקבות "מה רבו מעשיך יי" (תהלים קד, כד).

מהיכן ירק זה חי? שאלת תמיהה: ממה מתפרנס אדם זה? מקור הביטוי בדיון במסכת בבא מציעא במשנה על ירק הצומח בין שני שדות.

מושב לֵיצים. במלעיל, חבורה העוסקת בעניינים קלי ערך. בעקבות "אשרי האיש... במושב ליצים לא ישב" (תהלים א, א).

מניעות. תקלות ובעיות שנועדו לניסיון ולהתגברות. מקובל בין חסידי ברסלב.

מתן בסתר. במקור: צדקה. בהשאלה: שוחד.

ניט שַבֶּס גֶרֶדְט. ביטוי הנאמר בשבת כהכנה לעסקים בימי חול. יידיש: אין מדברים על כך בשבת.

ניסיון. ביטוי הנאמר בעת מצוקה או קושי. גם ברבים: ניסיונות.

נפלאות הבורא ממש. דבר שבח מופלג, במשפחת "עשר", ו"חבל על הזמן".

נרו יאיר. נאמר לאחר אמירת שם של ילד.

עד מתי! קריאה נפוצה בחב"ד לגאולה ולמשיח.

קנה מַפטיר. פגע בעצמו, נכנס לקשר שאינו יכול להתיר. מיידיש: קויפן זיך מפטיר, בעקבות הנוהג לקנות את העלייה האחרונה לתורה.

רֶבּ. פנייה לאדם במהלך שיחה. יידיש.

רִיבּוֹינוֹ שֶׁל עוֹילֶם. כינוי נפוץ לאלוהים, נאמר בהגייה אשכנזית.

שָבֶּס! קריאה לשמירת השבת, תו היכר אופייני בתיאור התנהגות החרדים. יידיש.

שבע שבע אפס. סיומת חב"דניקית לצרכים שונים, בעיקר במספרי טלפון, על פי מספר ביתו של הרבי מלובביץ'.

שבת היא מלזעוק. איחולי בריאות הנאמרים בשבת. על פי"שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" במסכת שבת.

שולחן ערוך חמישי. נוהגי חיים, שאינם פסיקות הלכה. על פי ארבעה סדרי שולחן ערוך.

שליש גן עדן. אמירה המתייחסת לתפיסה שלפיה לשדכן מגיע "שליש גן עדן". מכאן שמי שמשדך שלושה שידוכים מקומו בגן עדן מובטח.

תברך, תשתה משהו. ברכת עידוד לטעום מהתקרובת.

תעשה ברכה. תאכל דבר מה. נהוג בעדה הספרדית.

תעשה מזה שבת? מה התועלת היוצאת לך מכך? מיידיש: מאך שבת דערפון.

יהודי בעל צורה

טיפוסים ברחוב החרדי

אָ בטלן. אדם שאינו מתפרנס למחייתו.

בָּלֶבָּת. אדם שלא המשיך בלימודיו. יידיש: בעל בית.

וְצידקוֹתכוּ. אדם המפגין צדיקות יתר. בעקבות "משוך חסדך, ליודעיך, וצדקתך לישרי לב" (תהלים לו, יא). נדיר בשימוש.

חול המועֵדניק. נבל, או בלשון הדיבור פּוץ, שפירושו המילולי איבר המין הגברי, מפני שחול-המועד נמצא בין חג ראשון ואחרון בסוכות ובפסח.

חידוש. במלעיל, חרד שהתנהגותו מוזרה, בדרך כלל הכוונה לחסידי ברסלב.

חְנְיוֹק. מחמיר במצוות וכופה זאת על סביבתו. יידיש. גם: פרוּמֶר.

יהודי בעל צורה. יהודי הדור פנים.

להכעיסניק. מי שאינו מקיים מצוות כהתרסה נגד סביבתו ונגד הבורא.

לָמֶד וָו צדיק. אדם העושה מעשי צדיקות לראווה ולא לשם שמים.

לָמֶד וָוניק. בעל אישיות מוסרית ללא דופי, נאמר לעתים באירוניה.

מוֹיסֶר. מלשין.

עסקֶן. בעל תפקיד ארגוני, כגון מנהלי מוסדות, גמ"חים, ראשי פרויקטים וכו'.

עֶרלכֶר ייד. יהודי הגון הידוע לכול ביושרו. יידיש.

צַדיקוֹי. מתחסד.

צוּלניק. אדם שפל רוח שגורלו לא שפר עליו. ראשי תיבות: צדיק ורע לו.

צ'יקאוֶור. צעיר נמרץ ואהוד. יידיש: טשיקאווע (סקרני). רבים: צ'יקאוֶורס. חבורת צעירים נחושה ופעלתנית.

שיסֶר. מי שידו בכול.

שידוך פרויקט

מונחי משפחה וזיווגים

אָ מְזיניק. בן זקונים.

אַיידם. חתן, בעלה של הבת. יידיש.

אַלטֶה מוֹיד. בתולה זקנה.

אֶנדֶה צדיק. הילד הצעיר.

הבִּיצה. קהילת הרווקים הירושלמית של הציוניות-הדתית בירושלים.

חָסָנֶה. ליל הכלולות. יידיש: חתונה.

חצי סידור. נדוניה חלקית.

ייחֶס. מעמד גבוה של משפחת בן הזוג.

מוֹיד. רווקה מבוגרת.

מי ייקח אותך? שיחת בנות על סיכויי הנישואין.

מֵיידאלֶה. ילדה, עד גיל ההתבגרות.

מֶיידל. נערה מגיל ההתבגרות ועד החופה.

שומרי המצוות 1

מָלָגים. אחי הכלה המיועדת, שאִתם נפגשים בטקס הכרזת האירוסין. ראשי תיבות: מיועד להיות גיס.

סידור מלא. נדוניה מלאה.

ענבי הגפן בענבי הגפן. שידוך מוצלח בין שתי משפחות מיוחסות, על יסוד מדרש אליהו רבה. ענבי הסנה בענבי הסנה. שידוך לא מתאים.

קֶסט. דרגת סידור גבוהה מאוד לשידוך, הכוללת קצבה חודשית נדיבה לכמה שנים.

שוויגער. חותנת, יידיש.

שווער. חותן. יידיש.

שידוך פרויקט. שידוך שבו הובטחה לחתן דירה זולה בפריפריה החרדית.

מונחי חיזור חרדי ראו בפרק "המחזרים"

יועצים לפרק זה: ידידיה מאיר, סיוון רהב-מאיר


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים