תוצאות חיפוש ל-

צירופים

הטור השבועי

שאל את רוביק

07 באוקטובר 2015 | רוביק רוזנטל

נתקלתי בכמה צירופים עם המילה 'טיקֶט': "הוא רץ בבחירות על טיקֶט של...". למה הכוונה?

17 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

למה ממשיכים לבלבל בין "נורא" לבין "מאוד", וכך נוצרים צירופים מוזרים כמו "נורא יפה"?

17 באוגוסט 2016 | רוביק רוזנטל

קיימים צירופים שבהם לפני מילות התואר מופיעה ה' הידיעה, והנושא מופיע ללא ה' הידיעה, כגון, 'אור הגנוז', 'תיקון הכללי'. מה מסביר את הצורה הזו?

13 במרץ 2019 | רוביק רוזנטל

אנשים שמנסים להפגין בקיאות בשפה אבל משבשים צירופי לשון נפוצים, דוגמאות 'הבומרנג יתפוצץ לך בפנים', 'אני רואה את חצי הכוס הוורודה', 'כור מחצבתו'. האם יש שם לתופעה הזאת?

18 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

יש ביטוי "כתבי בי-דין". רציתי לשאול מה זה הבי-דין הזה? מה המקור שלו?

21 באוגוסט 2019 | רוביק רוזנטל

יש מילה עברית ל'פרספקטיבה'?

03 בפברואר 2021 | רוביק רוזנטל

האם הביטוי "כסל אופים שרוקנו מלחמניות טריות" הוא ביטוי, פתגם (הוא מופיע ברומן והייתה לי הרגשה שזה תרגום של ביטוי משפה אחרת). אם כן מה מקורו. ביטוי נוסף עיניו אוכלות את ... ישבנה/שדייה/אותה. מה מקור...

10 במאי 2017 | רוביק רוזנטל

זה נכון או שרק נדמה לי ש"עוצמתי" נכנס לשימוש בשנים האחרונות? קודם לכן היה פשוט "חזק" "גדול", ואם רוצים עוצמה אז היה "בעל עוצמה" או "מלא עוצמה". נדמה לי שזה התחיל בצה"ל. מה דעתך?

16 בינואר 2015 | רוביק רוזנטל

המונח העברי עבור sleet מופיע כ'גשם-שלג' או 'גשם מושלג'. יש מילה אחרת שמשחקת טוב יותר מבחינה לשונית עם האנגלית?

09 בדצמבר 2015 | רוביק רוזנטל

מה הריבוי הנכון של הצירוף תת-מקלע? באינטרנט רווחים בשימוש שלושה ריבויים: 'תת-מקלעים'; 'תתי מקלעים'; 'תתי מקלע'; האם יש לנהוג כאן על משקל תתי-שרים?

27 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

לאחרונה התעורר ויכוח ביני לבין אחד מחבריי באשר לפירוש הניב "שמו הולך לפניו", והאם הוא חיובי או שלילי?

01 ביוני 2016 | רוביק רוזנטל

נשאלת והסברת בעבר את מקור הביטוי 'לסבר את האוזן'. במקביל נהוג בלשון הדיבור גם הביטוי 'לסבר את העין'. מה מקור השיבוש?

12 באוקטובר 2016 | רוביק רוזנטל

מהו חלק הדיבור בעברית של המילה 'הרבה'? מובן לי שהמילה היא תואר הפועל (הוא לומד הרבה) אבל במילונים מצאתי שהמילה היא גם שם תואר. בעברית שם התואר ניתן להטיה ומצריך הטיה, והוא בא אחרי שם העצם. לעומת זא...

29 ביולי 2015 | רוביק רוזנטל

מה מקור הביטוי ״קשקוש בָּלָבּוּש״?

15 בנובמבר 2017 | רוביק רוזנטל

בתנ'ך מופיע הביטוי "משתין בקיר" כמה פעמים, בדרך כלל כדימוי לכלב . מדוע משתמשים ב"שם פעולה" במקום שם עצם? הרי לא מכנים בנסיבות דומות בן אדם כ"הולך על שתיים", למרות שפה ושם משתמשים בביטוי כזה?

10 באוקטובר 2018 | רוביק רוזנטל

מהו מקור המושג ’לדבר על הא ועל דא’?

21 באוקטובר 2020 | רוביק רוזנטל

הגבתי היום לפוסט מסוים שכותרתו היום נחלנו ניצחון, בתגובה המצוטטת בהמשך "אין דבר כזה נחלנו ניצחון". בעברית הפסד נוחלים או מנחילים ליריב בקיצור: "היום ניצחנו". האם אני צודק? או טועה?

05 באפריל 2017 | רוביק רוזנטל

מאין בא הצירוף "איך ש"?

14 בנובמבר 2018 | רוביק רוזנטל

תהיתי לעצמי מדוע כל כך הרבה מילים בעברית מתחילים במילה בית: בית ספר, בית חולים, בית קברות, בית כלא, בית אבות, בית דפוס, ואלה רק מקצת הדוגמאות. האם זה ייחודי לעברית? או שיש עוד שפות שמתחילות הרבה מה...

13 במרץ 2019 | רוביק רוזנטל

מה מקור הביטוי "בבת עין", "בבת עינו"?

22 במאי 2019 | רוביק רוזנטל

בתנ"ך מופיע הביטוי פֶּה לָפֶה, כשהלמד קמוצה (לָ), ב"ודייק" מופיעות שתי גרסאות; מִפֶּה לְפֶה, ו-מִפֶּה אל פֶּה. 1. מהו הנימוק הדקדוקי לניקוד הלמד בקמץ בגרסה התנ"כית (למשל במלכים ב, י, כא)? האם מדובר...

27 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

ביני ובין אבא שלי מתקיים ויכוח כבר שנים. אני טוענת שקיים הצירוף "בן הרף", והוא טוען שאני עושה פיוז'ן בין "כהרף עין" ו"בן רגע". מה נכון?

22 בנובמבר 2018 | רוביק רוזנטל

מה זה צירוף לשוני?

01 באפריל 2020 | רוביק רוזנטל

ככל שאני יודע, יש ליידע סמיכות בצמוד לסיפא; אי הסדר, אי השקט וכד'. והנה, יורם מלצר, בתרגום לספרו של פרננדו פסואה, מכתירו "ספר האי נחת" מה נכון? אנא הושענא.

17 באוגוסט 2016 | רוביק רוזנטל

במשפחתי נוהגים להשתמש במלה 'יחף' כתואר הפועל. למשל: "היא הולכת יחף". האם צורה זאת תקינה?

פינת עיון

אוזניים לכותל על רגל אחת

14 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

באוצר העשיר של צירופי לשון עבריים מתייחדת קבוצה שבה נמצא גלגול דו-ערוצי של הצירוף: ממקורות ישראל ומלשונות האומות גם יחד

לא העלה על בדל שפתיו

15 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

צירופי לשון משובשים הם מקור להומור לשוני, בין אם נעשו בטעות או בכוונת מכוון. מההוא שעובד בנכסי צאן דלא ניידי, ועד אלה שעבר ביניהם חתול בשק

אחי, תקפיץ אותי לקניון, יש מבצע פיצוץ

20 במרץ 2018 | רוביק רוזנטל

השפה הצבאית זולגת לשפה האזרחית ומשפיעה עליה בדרכים שונות ובתחומים מגוונים, מעולם הניהול והפוליטיקה ועד ליחסי אנוש, התנהגות וכמובן ספורט. איך מתרחשת הזליגה והיכן היא בולטת במיוחד

מילון הגרמנית שבעברית

23 במרץ 2020 | רוביק רוזנטל

הזירה הלשונית מציגה: מילון המילים והצירופים המשמשים בעברית ומקורם בשפה הגרמנית. במילון כ-550 ערכים, והוא פתוח לתוספות והשלמות. המילון חושף את ההשפעה הרבה שיש לגרמנית על העברית בתחומי המדע והרוח, הב...

חמישה מוקדי חרדה

14 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

דוברים רבים של העברית אינם בטוחים בעתיד השפה, ומצביעים על רדידות, שיבושי לשון תכופים ושימוש יתר בלעז. מה מכל אלה הן סכנות אמיתיות?

טוהר הנשק, משכן הכנסת ואורח החיים

14 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

חילון השפה הוא הלוז של החייאת השפה העברית; העברית הקלסית נוצרה בסביבות דתיות משתנות ורוויה בתפיסה הדתית. העברית החדשה פעלה בתוך אופק המסורת היהודית, אך אפשרה מרחב פרשני חדש שהתאים ליצירת חברה מודרנ...

בין אלזו לאזוי

15 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

יידיש וגרמנית הן לכאורה קרובות משפחה, אבל יחסי האיבה ביניהן נמשכים מאות שנים והגיעו עד הישראלים החדשים

יאללה ביי 'תראות

15 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

הסלנג הישראלי רווי בהשפעות של שפות שונות. האנגלית המנדטורית והגלובאלית ממלאת בו תפקיד מרכזי

לכל מילה יש סיפור

02 במרץ 2016 | רוביק רוזנטל

במסגרת פרויקט "מילת היום", שיזם משרד החינוך, כתבתי 175 סיפורי מילים, שנועדו לשמש כדרך יעילה, ידידותית וגם חשובה להיכרות עם השפה. המילים מוצגות באתר במדור "סיפורי מילים". מאמר זה מציג את התפיסה שעמד...

סולידריות, גירסת העברית

15 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

הרבה מילים וצירופים בעברית עוסקים בקשר בין בני האדם, ביכולתם לפעול יחד ובגורמים מלכדים. מילון הסולידריות מ'אב' ועד 'תנועה', ומחשבות בעקבותיו

הפרייער, החנון והפוסטמה

14 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

שפות היהודים, כמו יידיש, לדינו ויהודית-מרוקנית, מתכתבות עם העברית העכשווית בשלל דרכים וערוצים, וזוכות לפריחה מחודשת

עושים אהבה בלשון

19 באוגוסט 2020 | רוביק רוזנטל

המין ממלא את חיינו ומעסיק את מחשבותינו, אבל הדיבור עליו כרוך בעכבות וחסמים. איך משקפת השפה העברית את המעשה המיני, את היחס בין אהבה ומין, ומה היא מספרת על יחסי גברים ונשים לאורך הדורות

כיצד מרקדים לפני הכלה?

15 באוקטובר 2014 | רוביק רוזנטל

השפה מתחבטת בדרך בה יש לקרוא למוגבלים פיזית ושכלית, נכים וחולים במחלות נפש. קריאה לתופעה בשמה מצביעה על הדרה ואף עלבון, ביטויים מכסים פוגעים בהכרת המציאות. העברית, כמו שפות אחרות, מציעה מגוון חלופו...

הילד כאבאל'ה, והזקן המשול כילד

14 בפברואר 2017 | רוביק רוזנטל

השפה העברית מקדישה תשומת לב נרחבת ועשירה לגיל ולמסלול חיי האדם. עיקר העיסוק הלשוני הוא בילדות ובזקנה. הזקנה היא גם מקור לתחושות תסכול, צרימה ואי התאמה בין תחושותיו של האדם לבין הסטיגמה שאותה מייצגת...

שפת הנוער: הרס העברית או מנוע צמיחה

24 במרץ 2017 | רוביק רוזנטל

בעיני דוברים רבים שפת בני הנוער היא ביטוי להידרדרות השפה העברית. מבט לעומקה של שפת הנוער הישראלי בעידן הרשתות והשפה הגלובלית מגלה תמונה מורכבת, ולא בהכרח פסימית

הללוהו בנבל וכינור: מונחי מוזיקה בשפה העברית

23 במאי 2017 | רוביק רוזנטל

תחום המוזיקה הוא עולם מלא, שאליו חוברים בני אומות ותרבויות רבות. מעצבי השפה העברית החדשה עמלו ליצור מילון מונחים עברי, והמשיכו בכך מסורת עתיקת יומין של מונחי מוזיקה. המאמר מתחקה אחרי ההיסטוריה של ע...

המילון לצבאית מדוברת

פלמ"ח

17 בנובמבר 2019 | רוביק רוזנטל

יחידות לוחמות של ארגון ההגנה. ראשי תיבות: פלוגות מחץ. לראשי התיבות נדרשו צירופים אירוניים: 'פקקים לכל מיני חורים'; 'פועלים לעזרת משקים חקלאיים'; 'פה לא מקבלים חופש'.

חטף

03 בנובמבר 2019 | רוביק רוזנטל

1. נפגע מירי, ידוי אבנים וכדומה. צירופים נפוצים: 'חטף צרור', 'חטף טיל', 'חטף אבנים' ועוד. בימי מבצע צוק איתן כינו עצמם תושבי אזור עוטף עזה באירוניה עצמית "חוטף עזה". 2. נענש. צירופים נפוצים: 'חטף ר...

גיבורי שפה

רחל המשוררת: שפה גבוהה, שפה נוגעת

14 בדצמבר 2015 | רוביק רוזנטל

רחל היא אחת המשוררות האהובות בשירה העברית החדשה, אולי האהובה מכולן, אבל האהבה הזו לא לגמרי מפוענחת. הטקסטים של רחל רחוקים מלהיות קלים, השפה בהם גבוהה והתחביר מורכב ומהודק. ובכל זאת נוצר בהם הפלא של...

מדף הספרים

ואללה בסדר

30 בספטמבר 2014 | רוביק רוזנטל

דיוקן לשוני של ערביי ישראל. ערביי ישראל פיתחו שפה ייחודית המשמשים בכל תחומי החיים. בשפה זו, הקרויה גם ערברית, מתערבבים בערבית הפלסטינית מילים, צירופים ומבנים דקדוקיים עבריים. עורך: רוביק רוזנטל

הלקסיקון הישראלי

הגששים

18 במרץ 2016 | רוביק רוזנטל

שלישיית הגשש החיוור התפרסמה ושרדה לאורך השנים בזכות השפה המיוחדת שבה נכתבו הטקסטים שלה, ואשר עיצבו את השפה הישראלית

המובילים

18 במרץ 2016 | רוביק רוזנטל

אנשי אמנות, בדרנים וסטיריקאים השפיעו השפעה רבה על השפה והותירו ביטויים ומטבעות לשון מכוננות

המילים של המדינה

17 באפריל 2018 | רוביק רוזנטל

לכבוד שבעים שנות המדינה בחרה "הזירה הלשונית" שבעים מילים ופעלים המספרים את סיפורה של החברה הישראלית לאורך שנות המדינה הצעירה.

רוצים לקבל מדי סופשבוע טור חדש ועדכונים מהאתר?

הירשמו לניוזלטר וקבלו קישור לטור החדש, הפניה לפינות חדשות, אירועים ועוד...

כל הזכויות שמורות לרוביק רוזנטל

Site By red-id

צירופים

הטור השבועי

הסוציומאט אכל גלידה והפריח את השממה

"שפת האימוג'י", הבלוף הלשוני הגדול של המילניום

מלחמת האותיות, חיות אדם ויומולדת לדוד אבידן

שתי דילמות לשוניות: אנשים עם מוגבלויות ושפת התלמיד הערבי

הגל השני, רקוויאם ללבניות ופרידה מאיש השמות של ישראל

מדברים כל הדרך למיליון

חוק הלאום, נשמת האומה וקופה של שרצים

חמשוש בהר סיני ושלפשטונדה בצימר

ממש שפשפתי את אוזני

עלילות הפופיק, הציפור של דנה והשיטה של קובי

תת אדם מול כלומניק, ומי קיבל דמי שתיקה

30 הערות לשוניות על ההגדה של פסח

אבן יסוד, נישוב, ועשרים הערות על השפה הצבאית

חיילים טובים

כל ישראל זונה זו לזו

בית הקופים, קופסת איפור ונהג מונית עם חובות

הדפוק, הבריון והתינוקת נפגשים בבית המחוקקים

הפנסיה של הג'ובניק והכדור בין העיניים

תודה מרוקאית, שטרונגול רומני ובוחטה פולנית

ילדי האביב, מצות ותפוח, עורבים וגחלים לוחשות

יונים, צפרדעים ואווזים, משרד הביטחון וזכרונות ועד הלשון

הקרב בין מירי לשולה, ואומנות הדפיקה על אבטיח

מצעד השרמוטות, ניצחון השנ"ץ ועוד על פריפריה

מוחמד וההר מגיעים לארץ הקודש ואוכלים גלידה

העיזים נוהרות לקלפי

יום הכלב הבינלאומי וסודות הנאום של נתניהו

המפה הלשונית של פרס, והמילים שעשו את תשע"ו

המילים, הביטויים ומשפטי המחץ של 2017

התקשורת מנקה אורוות, מילון הסלנג מתעדכן

חבר הכנסת גפני לא מעלה על בדל דעתו

20 הערות על בן גוריון והשפה העברית

הפזורה הבדואית, הסבתא בנגב וסלנג נערי הפנימייה

הציפורן של מנדלבליט, מילון קרוזיני ובוז למתנשאים

מבאבא בובה ועד פיסטוק: הגלריה של החינוכית

בין הדב הרוסי לאמא רוסיה, בין שמיני עצרת לעצרת או"ם

אבות ישורון כשובר שתיקה, ומסע אל העיתונות העילגת

הפטריוטים נגד השתולים, ולמה סירבה רחל לדבר עם פולה

משלי תרנגולים, סיפורי ערב, ועוד הערות לפסח

אבוקדו ואורז לתה של מנחה

מהבלגן המאורגן עד הצנוע הידוע: מילון החרזן העממי

הארזים של גנץ, ומחלות הרטוריקה האקדמית

מיהו סמרטוט, ואיך אומרים אהבה בעברית

טיפולי המרה וקוסמטיקה לפוחלצים: המילים של תשע"ט

10 הערות לשוניות על הברק, ומהיכן הגיע הביטוי 'בת ערובה'

מבוי סתום, נבצרות וילד זין: מילון הפלונטר השלם

העשור הלשוני: עכשיו הסיכום

קערת דובדבנים וכריך חסילונים: עולם הביטויים המקבילים

קסמה של הפעם השלישית, ובשורת העברית הרב מגדרית

בין פאניקה להיסטריה, ועל הזכות לצאת זכאי

בין מחאת האתיופים למחאת השחורים, ומי לא גומר ת'חודש

15 הערות על הערבית שבעברית, ועוד שטיקים וטריקים

15 הערות על השמות שנותנים הורים לילדיהם, וחדשות מהמילון הצבאי

מה הוא קופץ?! משפטי המחץ של חיינו

חללי הקורונה, המלעיל והמלרע, ומי אוכל את העיזים

המפכ"ל שבר רגל, ומקבץ פתגמי הארכי-טרוריסטים

בקבוקים ריקים מול עמותות קש

ממשלה צרה צרורה והצרות של שרה

דם על הידיים, לינץ' באמבולנס ופיגוע מצויץ

מלחמת השמנמנות של קארין והמחבל של זוהיר

ההר הוליד עכבר, הפיוז הקצר של ליברמן, ומה מצחיק יהודי

טראמפ, הדיל הטוב ומקלחת הזהב

מביטון עד פרידמן, כאבים בדרכון ותפוצת נאט"ו

100 המשפטים המובילים של האמא הפולנייה

ההיסטוריה הלשונית של האונס, וגלגולי המילה אופניים

בין המדורות והמשרפות, והאגדה על מטבע לשון

מדינת פרטאצ'יה, והעברית הרוסית של בוריס זיידמן

המדליה של הג'ודוקא ושפת הסחבק של טראמפ

איך מדברים המזרחיים, ומה מטריד בהטרדה המינית

על סטייקים, ארגוני פשע, ושירי ג'יבריש מיתולוגיים

מתוקף היותי סלבריטי

עברית בלי שגיאים

על תחמנות, צ'פחות וצונאמי

שיקרו עלי, גנבו אותי

נשים חמות, נשים מניקות, הרב והטוקבקיסט

מי כבר רץ על הג'בלאות

המילים של תשס"ב

מדינה יהודית או מדינת היהודים?

הדרת נשים והדרת קודש