14 במאי 2015 |
רוביק רוזנטל
למה בקרב הגויים יש שמות משפחה המייצגים את כל עונות השנה (וינטר, ספרינג, סאמר), בעוד שבישראל סתיו אביב הם בהחלט שמות משפחה, וגם שמות פרטיים, אבל חורף וקיץ כלל לא?
09 בספטמבר 2020 |
רוביק רוזנטל
מדוע שמות הקבוצות בצבא ברובן הן מלשון פירוד - מחלקה - מחלק, פלוגה - מפלג, גדוד - גדיד, חטיבה - חוטב, מלבד אוגדה וגייס. מה ההיגיון שעומד מאחורי שמות אלו, כאשר ברור הרעיון של החיילים בקבוצות אלו הוא ...
31 באוגוסט 2016 |
רוביק רוזנטל
למה שמן של מדינות משתנה לפי השפה בה נאמרות? הכוונה, "צרפת" קרויה "פראנס" על ידי אזרחיה, ואצלנו קיבלה "עברות" ל"צרפת", "קנדה" נשארה בעברית "קנדה", "יו.אס" הפכה ל"ארצות הברית" וכו'. למה שמות מדינות ל...
16 ביולי 2015 |
רוביק רוזנטל
מדוע שמות תנכיים בני שתי הברות הנהגים במקור במלרע, נהגים בימינו במלעיל, כאשר הם מכוונים לאדם הנושא את שם האיש המקורי? לדוגמא, אברם, יצחק, יעקב, משה, וכן הלאה. לא זו בלבד, אלא שההגייה המקורית נשמעת ...
18 במרץ 2020 |
רוביק רוזנטל
לפי חקר המקרא נעלמו 10 השבטים בתקופת מלכות אשור. מלך אשור הגלה את ממלכת ישראל, עשרת השבטים, שנטמעו בין העמים, ונותרה ממלכת יהודה, שהיא שבט בנימין ויהודה. השאלה: מה מקור שמות המשפחה כהן ולוי? הרי שב...
22 באפריל 2020 |
רוביק רוזנטל
קראתי באיגרת המידע של האקדמיה ללשון שרוב השמות בעברית, בעיקר התנכיים, הם בהטעמה מלעילית, ויחד עם זאת רוב העם מתעקש לתקן את אלה הנוטים לקרוא שמות במלעיל (רותם, דולב). האם יש כללים מיוחדים לכך? טענת ...
14 בפברואר 2018 |
רוביק רוזנטל
שמתי לב שבספרי דיקדוק מכנים לפעמים את בניין פעל גם קל. מהיכן זה הגיע? רינה גרטל מוסיפה: באיזו תקופה נוצרו שמות בנייני הפועל, כפי שאנו משתמשים בהם היום בדקדוק העברי (קל, פיעל, הפעיל, התפעל וכו')? הא...
13 בפברואר 2019 |
רוביק רוזנטל
אני צריכה למיין קבוצת מילים שאין ביניהן קשר ברור לפי שני עקרונות. לדוגמא: כוס, מעטפה, תרקדנה, מזנון, כלנית וכו'. האם עיקרון מיון אחד יכול להיות לפי מגדר (ותת עקרון של זכר ונקבה), והעיקרון השני יכול...
17 באוקטובר 2014 |
רוביק רוזנטל
באילו שמות חיבה יכול בחור אשכנזי לקרוא לאהובתו? לבחור המזרחי יש עיניים, נשמה, כפרה ומותק. באנגלית לא חסרים שמות חיבה. אבל בתור בחור אשכנזי, אני מתקשה למצוא מילה ב'אשכנזית'. מה אקרא לה, מיידלע, או ...
04 במרץ 2020 |
רוביק רוזנטל
מהו הסדר האלפביתי של שמות משפחה בעלי 2-3 שמות, עם או בלי מקף, כגון: בן-חמו-מילר, אלמוג קרמר, קידר לוי, זו ארץ, כ"ץ צמרת. האם לפי השם הראשון או האחרון?
18 באוקטובר 2014 |
רוביק רוזנטל
אני מעוניין לדעת מה מקור שמות מגורי החיות כגון רפת, לול, שובך, קן? מלונה, כפי שאני מבין, היא מקום ללון?
03 באפריל 2019 |
רוביק רוזנטל
זה זמן מה מטרידה אותי סוגיית השינויים שעוברים שמות פרטיים, בעיקר שמות אישים ומקומות הנזכרים במקרא, במעבר מעברית לשפה אחרת. מדוע למשל משה הפך למוזס, ירושלים לג'רוזלם או לאורסלים (בערבית), שלמה לסולו...
29 ביוני 2016 |
רוביק רוזנטל
מדוע נעלמו שמות העצם של הפעולות? היום במהדורות החדשות, בהקשר לעזיבת בריטניה את האיחוד האירופי, אמר הקריין: 'מחנה הלעזוב', 'מחנה הלהישאר'. מדוע לא 'העזיבה', 'ההישארות'? עוד נפוצות הצורות 'בללכת', 'ב...
23 במאי 2018 |
רוביק רוזנטל
חלקי הלבוש המופיעים ברבים כמו מכנסיים וכן גם מה שאנו נועלים כמו מגפיים, סנדלים וגרביים, הם בזכר, וכמובן שמות התואר הנילווים אף הם בזכר. מכנסיים ארוכים, סנדלים חומים וכדו׳. מדוע הנעליים יוצאות דופן?
19 בפברואר 2020 |
רוביק רוזנטל
רוב המשקלים של שמות פעולה המתחילים ב"תוֹ" שייכים לגזרת נחי פי"ו: תוצאה, תופעה, תוכחה, תודעה ועוד. שאלתי נוגעת למילה "תובנה". ההיגיון אומר, שהיא קשורה לשורש ב.י.ן (בינה, הבנה). מדוע, אם כן, היא מצ...
22 ביולי 2015 |
רוביק רוזנטל
קראתי את טורו של אהרון מוריאלי על שמות הציפורים והופתעתי לגלות כי במספר שפות חוזרים בשמו של העורב צלילים דומים. עורב בעברית, רַבֶּה Rabe בגרמנית, Rapp בגרמנית אמצעית, ראָב (קרי: רוב) ביידיש, Rav...
16 באוקטובר 2014 |
רוביק רוזנטל
"מודיעין עיר חדשה, לעתים מתחבטת במתן שמות, כגון: פארק עַנַבֶּה. רצו שם עברי וכינו אותו פארק עֲנָבָה שהוא שם חסר משמעות. לעניות דעתי, השם המתאים בעברית הוא פארק עינב או פארק ענבים, מכיוון שאזורנו ...
09 במרץ 2016 |
רוביק רוזנטל
התעוררה אתמול שאלה במפגש משפחתי, מה מקור שם המשפחה חפץ? מאחר וכל החֶפֶצים כמו יאשה, אסף וכו' אינם קרובי משפחה שלנו ככל הידוע לנו, וסבא ירחמיאל חפץ ז"ל בא עם השם הזה מליטא, מעניין אותנו מקור השם.
21 במאי 2015 |
רוביק רוזנטל
מה המקור לשם משפחתי, 'גיטמול'? במשפחה, שמקורה מרוסיה-פולין, מקובל לחשוב כי מדובר על שיבוש של טחנת קמח או טוחן ביידיש, אוgut-mal, 'פעם טובה' בגרמנית.
18 במאי 2016 |
רוביק רוזנטל
הבן שלי שואל, וגם לי זה מציק עוד מהילדות, במיוחד כרוכב אופניים: מה הקטע של 'משאבה'? נכון שהמשאבה מבצעת גם פעולת שאיבה, אבל לא משתמשים בה במטרה לשאוב, אלא להפך - לנפח! איך זה שלא קוראים לזה 'מַנְפֵּ...
02 בינואר 2019 |
רוביק רוזנטל
שם נעוריה של סבתי היה בוּלִיס, בבי"ת רפה. האוחזים בשם המשפחה הזה מתייחשים על הבעל שם טוב, והאגדה המשפחתית מספרת, שכאשר שאלו בדור קודם את אחד מאבות המשפחה מה פשר השם, הוא השיב לנכדיו: אתם צעירים מכד...
18 בינואר 2017 |
רוביק רוזנטל
שם משפחתי, גָנון ganon, מופיע ברחבי הבלקן והבנתי שהגיע מגירוש ספרד. גם בצפון אפריקה יש שם זהה. לא הצלחתי להבין מה מקורו. השם מופיע פעם בתנך, גנון על ירושלים, אבל קשה להאמין שזה מוצאו. אודה לך אם יש...
27 באוקטובר 2014 |
רוביק רוזנטל
ידוע לי שההגייה הישראלית המלרעית נלקחה מהספרדית, והאשכנזית היא בהתנגנות מלעילית. דווקא בשמות תמצא שבני עדות המזרח מעבירים את השם למלעיל, והאשכנזים קוראים במלרע. כאשר שמי, ימית במלרע, נהגה במלעיל, ...
18 באוקטובר 2014 |
רוביק רוזנטל
רבות ממילות החיות בשפה מתחילות באות ע' ולאחריהן שורש בן 3 אותיות כמו עכבר, עמלץ, עקרב, עכביש, עטלף, ערפד, עכסן. מאין זה נובע?
18 באוקטובר 2014 |
רוביק רוזנטל
בספר, "מחכים למהטמה", מאת נראין, בתרגומה של חני גלעד, מופיעה המילה פַּיָיל, במשמעות "נוהג פילים". מהיכן באה המילה?
04 במאי 2016 |
רוביק רוזנטל
חבלי ארץ רבים ויפים יש לנו. השומרון, הנגב, הגולן, השפלה, הגליל, הערבה, ואפילו מישור החוף. רק יהודה יושב לו בצד, מיובש, בלי ה' הידיעה. למה?
02 בינואר 2019 |
רוביק רוזנטל
לאדם יש בית, נווה, מגורים, משכן ועוד. לכלב - מלונה, לכבש - דיר, לפרה - רפת, לסוס - אורווה, לעוף - לול, לשועל - מאורה, לאריה - גוב, לציפור - קן, אם לכולם משכנות שאננים, אז מה יהיה לחתול?
23 בינואר 2019 |
רוביק רוזנטל
בהתחשב בהיסטוריה של מדינתנו, משמע הסכסוך, ניתן היה לחשוב שהשם הגר היה פחות נפוץ, לא כן? הגר הייתה מצריה ואמו של ישמעאל ואם כך, איך שם זה עשה את דרכו למשפחת השמות העבריים/ישראלים?
10 באפריל 2019 |
רוביק רוזנטל
בתשובתך למר אמוץ מרום הזכרת את שמו הפרטי של אביו של ישעיהו הנביא, אמוץ, ואת הצבע אָמֹץ. האם יש הבדל מהותי בין שתי המלים? שכן שתי ההברות, חולם חסר (ללא ו׳) וחולם מלא (עם ו׳), ארוכות וזהות הן, ולכאור...
11 במאי 2016 |
רוביק רוזנטל
מה בין אנכי (או מאונך) לניצב? כשנשאלתי ע"י ה'רוסים' במשרד (האדריכלים) בו אני עובד, בתור הצבר הרהוט יחסית - שלפתי שהאנך - הוא הוורטיקלי, ניצב לקרקע, והניצב מתאר מצב של 90 מעלות, גם אם במצב אופקי. א...
17 במאי 2017 |
רוביק רוזנטל
בעקבות דיון בפורום, התגלעה לה מחלוקת קטנה בקשר לתקינות הדקדוקית של צירופי הלשון "מילים {שם-תואר המתאר לאום או עם}", ז"א: מילים אנגליות, מילים לועזיות, מילים יווניות, מילים סלביות וכו'. הויכוח אינו ...
22 בנובמבר 2017 |
רוביק רוזנטל
אשתי בהריון עם בת ואנחנו מחפשים שם. יש בערבית שם לבחורה - איבתיסאם, שמשמעותו חיוך, שזה שם יפה מאוד לטעמי ברמה הרעיונית, אבל קצת פחות פרקטי, ויותר מדי הרפתקני, במיוחד בשביל אשתי. יש מילים נרדפות לחי...
16 באוקטובר 2019 |
רוביק רוזנטל
כמו שאני מבינה, זאת לא עברית תקנית לומר 'של' + שם פועל, למשל: הוא לא רוצה לשמוע על הקושי של לחיות ללא חום ואהבה. האם זה נכון? ואם כן, מה הדרך הטובה ביותר להביע את המשפט הנ"ל, ומהו החוק הדקדוקי?
22 במאי 2019 |
רוביק רוזנטל
בתנ"ך מופיע הביטוי פֶּה לָפֶה, כשהלמד קמוצה (לָ), ב"ודייק" מופיעות שתי גרסאות; מִפֶּה לְפֶה, ו-מִפֶּה אל פֶּה. 1. מהו הנימוק הדקדוקי לניקוד הלמד בקמץ בגרסה התנ"כית (למשל במלכים ב, י, כא)? האם מדובר...
01 באפריל 2020 |
רוביק רוזנטל
ככל שאני יודע, יש ליידע סמיכות בצמוד לסיפא; אי הסדר, אי השקט וכד'. והנה, יורם מלצר, בתרגום לספרו של פרננדו פסואה, מכתירו "ספר האי נחת" מה נכון? אנא הושענא.
16 בינואר 2015 |
רוביק רוזנטל
פעם היינו אומרים פשוט 'התאמה'; עם הזמן נוספו כמה מונחים מאותו שורש: 'תאימה', 'תאימות', 'מתאָם', תֹּאָם. אני מבקש לעשות סדר והבחנה בין כל המונחים האלה, מה המקבילות באנגלית ואיך משתבץ המונח 'הלימה' ב...
02 במאי 2018 |
רוביק רוזנטל
שמתי לב שהמילים "חמור" (חיה), "חומר" ו"חומרה" (במובן של מעשה חמוּר) הם בעלי שורש זהה, חמ"ר. אך עם זאת, המשמעות שלהן שונה לחלוטין. יתכן שאיני מבחין בהיגיון המקשר בין משמעויות המילים, או יתכן כי מדוב...