אות

רוביק רוזנטל | 25 בינואר 2020

מתי אנחנו משתמשים במילה הקצרה הזו, "אות"?

למשל, כאשר אנחנו כותבים או קוראים. "אלף" היא האות הראשונה באלף=בית, "תיו" היא האחרונה. במקרה, ואולי לא, המילה "אות" מתחילה באלף, ונגמרת בתיו. וגם מילה חשובה אחרת: אמת. ועוד אחת: אחריות.

אבל אות איננה רק סימן של כתב. בתנ"ך, שהוא הספר הקדום ביותר בעברית, למילה אות יש משמעות רחבה יותר. אות היא סימן מכל סוג או צורה. זה יכול להיות ציור, זה יכול להיות קול, אירוע שמתרחש באופן פתאומי, ואומר לנו: שימו לב, משהו מיוחד קורה. לפעמים האות בא להזהיר אותנו. למשל, לאחר שקין הרג את הבל, אלוהים שם על מצחו אות, כדי להזהיר את אלה שרצו לנקום, שלא יהרגו את קין. לכך קוראים "אות קין", אבל היום יש לו משמעות אחרת: אות שמביישת מי שנושא אותה, "אות קלון". במקרים אחרים האות היא דווקא סימן טוב. כאשר אדם פועל בצורה מצוינת הוא זוכה ל"אות הצטיינות, וכאשר הוא מגלה אומץ במלחמה הוא מקבל מהמדינה את "אות הגבורה". בלשון חז"ל, במשנה, "אות" קיבלה גם משמעות של סימן כתב. ויש הבדל. "אות" שהיא סימן כללי היא מילה בזכר, והרבים שלה הוא "אותות". "אות" שהיא סימן כתב היא מילה בנקבה, והרבים שלה הוא "אותיות".

אז מה משותף לאותיות בספר או במחברת, לאות הצטיינות או אות קלון? האותות והאותיות מלמדים אותנו להבין מה מתרחש. כאשר אנחנו נתקלים באות המופיעה בספר היא מסמנת לנו איך לקרוא אותה או לומר אותה. כאשר אנחנו שומעים שריקה של שופט במגרש הכדורגל זהו אות לכך שהמשחק מתחיל, או ששחקן ביצע עבירה. כאשר אדם שאנחנו מכירים יוצא לטיול ואיננו יודעים מה קרה לו, ופתאום מגיע ממנו טלפון או מכתב, אנחנו מקבלים ממנו "אות חיים". יש כאלה שמאמינים שכאשר קורה דבר מה לא צפוי זהו "אות מן השמים".

"אות" היא שם עצם. למילים רבות בעברית יש משפחה שבה יש גם שם עצם וגם פועל, כאשר לשניהם אותו שורש. ל"אות" יש שתי בנות משפחה כאלה, שני פעלים. פועל אחד הוא "לאותת", כלומר, לסמן, להעביר סימן או אות בכל מיני דרכים. פועל שני הוא "לאיית", כלומר, לומר באילו אותיות אנחנו משתמשים כדי לכתוב מילה מסוימת. אז הנה אנחנו מאייתים את המילה שלנו: אלף, ויו, תיו.



מילים נוספות

אות

25 בינואר 2020

בִיוּש

25 בינואר 2020

דיבור

25 בינואר 2020

חופש

25 בינואר 2020