אכזבה

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

כאשר אנו מרגישים שדבר שציפינו לו מאוד לא התגשם, אנו חשים אכזבה. המילה הזו מופיעה כבר בכתבים שונים בתקופת ימי הביניים. בספר תחכמוני מאת יהודה אלחריזי כתוב: "כולי אכזבות, יפעת אורי מעיבות, ושפעת גיל מריבות". רבים מייחסים את המילה לאיתמר בן אב"י, ואין ספק שהוא גרם לכך שהיא תהפוך למילה נפוצה ומוכרת.

המילה אכזבה באה מן השורש כז"ב. 'כזב' פירושו שקר. השאלה היא מה הקשר בין אכזבה לבין שקר. התשובה היא שכאשר אנו חושבים שדבר מה יתרחש יש בכך מין הבטחה. כאשר הוא אינו מתרחש, נדמה לנו שאמרו לנו דבר שקר, שהבטיחו משהו ולא קיימו. אכזבה גם קשורה למילה מהתנ"ך, אכזב. נחל אכזב הוא נחל שאין בו מים, כאילו ההבטחה למים שיש בנחל מתגלית כשקר. לעומתו, נחל שיש בו מים רבים הוא נחל איתן, נחל חזק שאפשר לסמוך עליו. גם הביטוי אהבה נכזבת מביע אותו רעיון: האהבה היא הבטחה גדולה, משהו שמצפים שיתגשם, אך כשבן הזוג אינו משיב אהבה האוהב מרגיש שרימו אותו. בשיר "קפה אצל ברטה" ששרה להקת הנשמות הטהורות כותב אהוד מנור: "ואז אני שואל אותה על אהבה/ אומרת כן, אבל לפני כן אכזבה".

המילה אכזבה היא צורה שונה של מילה שפחות משתמשים בה, הכזבה. בעברית יש זוגות של מילים שאחת מהן מתחילה בה' והשנייה בא', והמשמעות שלהן דומה, אך לא זהה. זה קורה בהשפעת השפה הארמית, שבה מילים כאלה מתחילות באות א'.  

מן המילה אכזבה נוצר גם שורש חדש, אכז"ב. לשורש כזה קוראים שורש תנייני או משני: הוא נוצר ממילה שיש לה שורש אחר. וכך אדם שהבטיח ולא קיים הוא 'מאכזב', וכאשר משהו לא התגשם כמו שרצינו אנחנו אומרים ש'התאכזבנו'. חיים חפר כתב שיר יפה על אהבה: "התאהבתי, התאהבנו התאהבתם/, התאכזבתי, התאכזבת, התאכזבתם". גם הוא קושר בין אהבה ואכזבה.

המילה כזב פירושה שקר, והיא קרובה למילה הערבית כִּזְבּ או צִ'זְבְּ. כזב אינו שקר רגיל. בספר "ילקוט הכזבים" מסופרים סיפורים שסופרו בתקופת מלחמת העצמאות בין לוחמי הפלמ"ח. כותבי הספר, דן בן אמוץ וחיים חפר, מסבירים שכזב הוא סיפור שכולם יודעים שאיננו אמת, אבל מוכנים לשמוע אותו שוב ושוב. לסיפור כזה קוראים גם צ'יזבאט, מילה שפירושה בערבית הוא 'כזבים'.



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014