דָבָר

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

דבר היא אחת המילים החשובות בעברית. היא חשובה לא רק מפני שאנו מרבים להשתמש בה, אלא בעיקר מפני שיש לה שתי משמעויות שונות, שהקשר ביניהן מעניין מאוד. המשמעות הראשונה של 'דבר' היא משהו שאנחנו אומרים. מכאן גם הפועל 'לדבר', והמילה דיבור. על הלוחות של משה נכתבו עשרת הדיברות, ובניסוח אחר, עשרת הדברים, כלומר, עשרה הכללים החשובים של המוסר היהודי. המשמעות של משהו שנאמר היא כנראה המשמעות הקדומה יותר של המילה דבר. בתנ"ך יש פסוקים רבים שבהם דבר פירושה משהו שאומרים. למשל, אדונייה בן חגית בא אל בת שבע כדי לשכנע אותה שהוא יהיה מלך ישראל. וכך כתוב: "וַיֹּאמֶר דָּבָר לִי אֵלָיִךְ וַתֹּאמֶר דַּבֵּר" (מלכים א ב 14).

המשמעות השנייה והחשובה לא פחות של 'דבר' היא חֵפֶץ או עניין, משהו בעולם. שבר היא המילה הכי נפוצה והכי כללית שנועדה לתאר מה יש בעולם שלנו. למשל, בספר בראשית נכתב: "וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה" (כד 66).

הקשר הזה בין מה שאומרים למה שיש בעולם או למה שעושים איננו מקרי. אנחנו מבינים מכאן שאי אפשר להפריד בין השפה שאנו מדברים בה לבין העולם שעליו אנו מדברים. אם אין לנו שמות, מילים ואיננו יכולים לתאר את המציאות, המציאות בעצם אינה קיימת בשבילנו. הקשר הזה מתאים גם לסיפור בריאת העולם. בסיפור הזה, המופיע בתחילת ספר בראשית, העולם של הדברים, הטבע, בעלי החיים והאנשים, נוצרו על ידי דיבור, על ידי אמירה.

בתנ"ך יש כמה ספרים שהמילה דבר מופיעה בשמם: ספר דברים, ושני ספרי דברי הימים. קיים גם ספר במדבר, אך כאן הכוונה למשמעות אחרת של השורש דב"ר, שפירושה מרעה, והמדבר הוא המקום שבו רועים את הצאן. "דבר" הוא שמו של עיתון יומי חשוב שנסגר בשנת 1996.

יש ביטויים רבים מאוד בעברית שהמילה דבר מופיעה בהם. חלק מהם מתייחסים למשמעות הראשונה של דבר, האמירה. יש דברי הבל או 'דברי שטות'. מצד שני יש דברי טעם, וכשמישהו אומר דברים נכונים אומרים שאלה  דברי אלוהים חיים. בספר קהלת נאמר: "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים" (ט 17).  כאשר מסתיימות הבחירות אנחנו אומרים ש'העם אמר את דברו', כלומר, החליט מי ייבחר לכנסת ויוכל להקים את הממשלה.

יש גם הרבה ביטויים במשמעות השנייה של המילה 'דבר'. חפצים יקרים נקראים 'דברי ערך'. על אדם שעוסק בנושא אחד בהתלהבות ובמסירות אנחנו אומרים שהוא משוגע לדבר.  כאשר אנו טוענים שידיעה מסוימת אינה נכונה או היא שקר, אנחנו אומרים בעקבות התלמוד: לא היו דברים מעולם, או בראשי תיבות: להד"ם. כשאנו רוצים להרגיע את האנשים סביבנו אחרי שקרה משהו אנחנו אומרים אין דבר, כלומר, מה שקרה איננו עניין חשוב. כשמישהו אומר לנו בנימוס 'בבקשה', אנחנו עונים על לא דבר. זה תרגום של הביטוי בלדינו דֶה נָאדָה. שמוליק קראוס שר באחד השירים שלו: "שום דבר לא ידוע/ לא שנה, לא שבוע/ יש לנוע, לנוע/ ולחשוב שהייתי יכול/ לחזור על הכל".



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014