זהות

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

המילה זהות היא מילה חדשה. יש לה כמה משמעויות, והקשר ביניהן אינו מובן מאליו. ראשית, זהות היא יחס של דמיון מוחלט בין שני דברים, יצורים, מספרים או כל דבר אחר. תאומים הדומים זה לזה לגמרי הם תאומים זהים, ובמתמטיקה יש מצבים של זהות בין שני חלקים של משוואה. 

זהות היא גם הגדרה שאדם מגדיר את עצמו, בעיני עצמו או בעיני הסביבה שלו. כששואלים אדם מי הוא, הוא יכול לענות, למשל, שהוא יהודי או ערבי, שהוא גבר או אשה, שהוא משורר או פועל בניין. כל אחת מהתשובות האלה היא חלק מן הזהות של אדם.

את המילה זהות חידש אליעזר בן יהודה. הוא אהב את המילים שחודשו בימי הביניים. אז לקחו מילה פשוטה כמו מה או 'איך',  ויצרו ממנה מילים כמו מהות או 'איכות'. בן יהודה לקח את המילה הפשוטה זה, שמצביעה על אנשים או על חפצים, והוסיף לה את האותיות –וּת. כאילו כאשר אנו קובעים זהות של משהו אנחנו אומרים: זהו הדבר. במילון הגדול שלו הוא מגדיר את המילה זהות כך: "סגולת דבר שיאמרו עליו, זהו בעצמו, שהוא שווה לדבר השני שוויון גמור ומוחלט". כשחידש את המילה הוא הושפע גם מהמילה הערבית הֻוִויָּה שפירושה זהות, שנוצרה מן המילה הֻוַ, שפירושה הוא.

היום יש לכל אזרח ישראלי תעודת זהות שבה כתוב מי האיש ומה הפרטים החשובים שיש לדעת עליו. מן המילה הזו גם נוצר שורש חדש, זה"ה. כאשר אנחנו מזהים אדם או חפץ או מקום, פירוש הדבר שאנו קובעים מיהו. כאשר אנחנו מביעים הזדהות עם מישהו אנחנו אומרים שאנחנו מרגישים כמוהו, אנחנו כאילו זהים לו בהרגשה שלנו.



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014