יְצִירָה

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

יצירה היא עשייה, אבל היא עשייה מיוחדת. אנחנו יוצרים משהו שלא היה קיים קודם, משהו חדש ומיוחד. לכן כאשר סופר כותב סיפור, או כאשר אמן מצייר ציור אנו קוראים לסיפור ולציור יצירה, ולמי שעשה אותם יוצר. לפי האמונה היהודית העתיקה העולם נברא בידי אלוהים, ובספר ישעיהו נאמר:  "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע" (ישעיהו מה 7). לכן הבריאה נקראת ביהדות גם יצירה, וכאשר מונים את השנים בספירה היהודית אומרים, למשל, 'שנת תתשע"א ליצירה', כלומר לבריאת העולם. יצירה היא גם אחת הדרגות בקבלה, ואחד הספרים החשובים בקבלה נקרא ספר היצירה. לבני האדם ולבעלי החיים אנו קוראים יְציר, כי הם תוצאה של היצירה, ועל כך שרים בזמן הסליחות: "אדון עולם אשר ברא/ בטרם כל יציר נברא". כאשר הסופר כותב יצירה שיש בה אנשים שהוא בדה לצורך הסיפור, אנו אומרים שהם יציר דמיונו.

אמן העובד בחימר נקרא קדר, וגם יוצר. בעבודה בחימר אפשר לראות איך גוש חסר צורה של חימר הופך בידיו של היוצר לכלי יפה או לפסל. ירמיהו מתאר זאת באחת מנבואותיו: "וְנִשְׁחַת הַכְּלִי אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר וְשָׁב וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִי אַחֵר" (ירמיהו יח 4). לכן אומרים על אדם שאפשר להשפיע עליו בקלות שהוא כחומר ביד היוצר. למקום שבו עובד היוצר קוראים בית היוצר. חיים נחמן ביאליק כותב בשיר "המתמיד" שבית המדרש, שבו למדו תורה, היה "בית היוצר לנשמת האומה".

לשורש יצ"ר יש עוד תפקידים. אנחנו מבחינים בין יצירה של דברים מיוחדים וחדשים, לבין ייצור של דברים המוניים, שאותם מוכרים בבתי מסחר. בבית החרושת מייצרים מכוניות, נעליים או מזון. לדברים שאותם מייצרים קוראים מוצרים, ולמה שעושה המפעל או לפירות ולתבואה בשדות קוראים תוצרת. כל המילים האלה הם בשורש יצ"ר. לכלל הדברים שמייצרים ונמכרים במדינה קוראים התוצר הלאומי.

מן המילה 'יצירה' נוצר גם שם תואר. אנחנו אומרים על אדם שיש לו דמיון וכושר המצאה שהוא יצירתי ושהוא בעל יצירתיות. אם הוא עושה את מעשיו בשמחה ובהתלהבות אנו אומרים שיש לו חדוות יצירה. אנחנו יודעים שהיצירה לא באה בקלות, ודורשת הרבה מחשבה והתלבטות. למצב הזה אנו קוראים חבלי יצירה.



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014