כָּבוֹד

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

כבוד הוא ביטוי של הערכה וחשיבות שאנחנו מעניקים לבני אדם מסיבות שונות. יש אנשים המקבלים כבוד כי הם אנשים טובים, יש כאלה שיש להם תפקיד חשוב, ויש כאלה שזוכים לכבוד כי יש להם כסף ורכוש. בתנ"ך מי שזוכה לכבוד הוא לעיתים קרובות אלוהים, ולכן אחד הכינויים שלו הוא מלך הכבוד.

בספרות של ימי הביניים, בעקבות התלמוד, יש אמרה: "הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו, והבורח ממנו ..., הכבוד רודפו" (פרקי משה על אבות פרק ד). כלומר כבוד אמיתי הוא לא כבוד חיצוני של עושר ותפקיד, אלא הוא ניתן על תכונות כמו חוכמה ויושר וצניעות. לכן, כאשר אנשים מתנהגים כאילו כל מה שחשוב להם זה התואר שלהם והרכוש שלהם, ומה שמבקשים מהם לעשות הוא מתחת לכבודם, אומרים שהם משחקים משחקי כבוד.

המילה כבוד מזכירה לנו את המילה כָּבֵד. שתי המילים באות מאותו שורש, כב"ד, וגם יש ביניהן קשר. דבר כבד הוא דבר שיש לו משקל רב, כבוד ניתן לאדם שיש לו חשיבות והשפעה. האיבר בגוף שלנו שתפקידו לפרק את המזון נקרא כבד, כי בעבר גילו שהוא האיבר הפנימי הכבד ביותר בגוף האדם.

בתנ"ך המילה כבוד פירושה גם הון ועושר. בספר תהילים יש פסוק שיש עליו ויכוחים רבים: "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" (תהילים מה 14). יש כאלה שאומרים שלבת המלך יש רכוש רב, יש לה כבוּדה כלומר חפצים רבים. למשל, כשאנו חוזרים מנסיעה בחוץ לארץ אנחנו מתבקשים 'לאסוף את הכבוּדה', את המזוודות שלנו. אבל את הפסוק אפשר לקרוא אחרת: כל כבודה בת מלך פנימה, כלומר הכבוד האמיתי הוא פנימי ולא של עושר ורכוש.

על אדם נכבד אומרים שהוא איש כבוד. כשמישהו מאיתנו עושה דבר נכון וחשוב אומרים שזו תעודת כבוד בשבילו, ומעניקים לו לפעמים אות כבוד. כאשר אדם פועל על פי מה שהוא מבטיח ומאמין, אנו אומרים שיש לו כבוד עצמי. כשאדם מבטיח משהו הוא אומר שזו מילת כבוד, כי אם לא יקיים את ההבטחה הכבוד שלו ייפגע.

אחד החדרים החשובים בבית של כל אחד הוא בית הכיסא, או השירותים. במשנה קראו למקום הזה גם בית הכבוד. הם מסבירים את השם: "בית כסא של כבוד, וזה היה כבודו: מצאו נעול, יודע שיש שם אדם. פתוח, יודע שאין שם אדם" (מסכת תמיד א א).

במכתבים אנחנו פותחים בדרך כלל במילה לכבוד, כלומר אנו כבר מבטאים כבוד לאדם אליו אנחנו כותבים. המכתב נפתח במילים אדון נכבד, או גברת נכבדה, או מכובדי. לפני שאדם חותם על מכתב הוא כותב בדרך כלל בכבוד רב. כאשר אנחנו משבחים מישהו אנחנו אומרים לו כל הכבוד!. הביטוי הזה בא מערבית, שבה אומרים 'כֻּל אִחְתִרָאם', כלומר כל הכבוד. בשיר מתוך המחזמר "קזבלן" שכתב דן אלמגור שר יהורם גאון: "כולם אומרים איזה קנון/ עובר בסמטאות/ עושים שלום מכל חלון/ כל הכבוד!/ כולם היו יודעים אז טוב מאוד/ למי למי - יש יותר כבוד".



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014