כּוֹתֶרֶת

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

כותרת היא שורה באותיות גדולות המופיעה מעל ידיעה בעיתון ומספרת בקיצור מה יש בידיעה. המילה הזו עתיקה מאוד, והיא קיימת הרבה לפני שהדפיסו עיתונים בעולם. היא מופיעה בתנ"ך בתיאור תוכנית בית המקדש, ושם כתוב: "עַמֻּדִים שְׁנַיִם וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים שְׁתָּיִם" (מלכים א ז 41). כלומר מעל העמודים יש 'כותרת'. החלק הזה של העמוד נקרא כך כי הוא מין כתר שמעטר את העמוד. גם לפרח יש כותרת הדומה לכתר, והעלים של הכותרת נקראים עלי כותרת.

כתר הוא הסמל לכך שאדם מסוים מתמנה למלך. כשהוא הופך למלך יש טקס הכתרה. אדם שעומד בראש יישוב ערבי נקרא בעבר מוכתר. גם 'כתר' וגם 'כותרת' קשורות למשמעות המקורית של השורש כת"ר, שפירושו לסובב, ללכת בעיגול. כאשר הצבא או המשטרה סובבים סביב מקום מסוים כדי לתפוס מישהו, הם מכתרים את המקום. בשפה הצבאית קוראים למצב שבו הצבא מקיף מקום ולא נותן לאף אחד לצאת כתר. בארמית כת"ר פירושו לחכות. הביטוי מן התנ"ך 'כַּתֵּר לי זְעֵיר' (איוב לו 2) פירושו 'חכה לי קצת, אני כבר מגיע'.

יש כל מיני סוגים של כותרות בעיתון. כותרת ראשית היא הכותרת החשובה הפותחת את העיתון. לפני עשרים וחמש שנה בערך יצא בישראל עיתון שבועי בשם "כותרת ראשית". כאשר כותבים בעיתון בצורה בולטת על אדם מסוים אומרים שהוא עלה לכותרות או שהוא תפס כותרת.

אפשר לומר שגם עטיפה של ספר היא מעין 'כותרת', ולכן לספר חדש שיוצא אנחנו קוראים כותָר. צריך להבדיל בין 'כותר' לבין עותק. למשל, הכותר "הארי פוטר ואבן החכמים" הודפס במאה אלף עותקים.

יש ביטויים רבים בעברית שמקורם הוא בתנ"ך, אבל המשמעות שלהם שונה. זה גם מה שקרה לביטוי גולת הכותרת. בתנ"ך הוא חלק מבית המקדש. היום כשאומרים על משהו שהוא 'גולת הכותרת' מתכוונים שהוא הדבר החשוב והמיוחד ביותר שעושים בן אדם או קבוצת אנשים. למשל: "הסכם השלום עם מצרים היה גולת הכותרת בכהונה של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין".



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014