כָּנָף

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

כנף הוא איבר התעופה של העופות. והוא אחד הדברים המיוחדים לעופות, אם כי יש גם רמשים וזוחלים שיש להם כנפיים. לכן עוף נקרא גם בעל כנף, או בן כנף. בסיפור בריאת העולם בספר בראשית נכתב: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ" (בראשית א 21).

מילה נרדפת למילה כנף היא אֵבֶר. בספר תהילים כתוב: "מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה" (תהילים נה 7). החוקרים סבורים שהמילה 'אבר' שימשה קודם כל במשמעות הזו, כנף של ציפור, ורק מאוחר יותר התחילו לקרוא גם לחלקי הגוף של חיות אחרות ובני אדם 'אבר', או אֵיבָר.

בדרך כלל אנחנו משתמשים בצורה הזוגית של המילה כנף, והיא כנפיים. זה קורה גם כשמדובר באיברים זוגיים אחרים של בעלי חיים ובני אדם: רגליים, ידיים, עיניים ועוד. אפילו כאשר יש ליצור כלשהו יותר משתי כנפיים, נשתמש בצורה הזוגית הזו. למשל, באחד החזונות של הנביא ישעיהו הוא רואה מלאכים סביב כיסא אלוהים, "שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף" (ישעיהו ו 2). בעל חיים הולך על ארבע הוא בעל ארבע רגליים, ושיחה סודית נעשית בארבע עיניים. בעבר הצורה הזוגית היתה מקובלת כצורה של רבים, ולכן יש מילים בצורה הזוגית שהדבר שהן מסמנות אינו זוגי, כמו שמים, מים ועוד.

לחלק של המעיל היוצא ומתנפנף ממנו אנו קוראים כנף המעיל, כי הוא דומה לכנף. לפסנתר גדול מאוד קוראים פסנתר כנף בגלל הצורה המיוחדת שלו. כאשר אנו רוצים לתאר את קצות העולם אנו משתמשים בביטוי מספר ישעיהו: ארבע כנפות הארץ, כלומר ארבע קצות הארץ.

כאשר המציאו את המטוס, שמעופף באוויר כמו ציפור, קראו לחלק שיוצא מגוף המטוס כנף. כאשר הקימו את חיל האוויר הישראלי החליטו לקרוא גם ליחידות של החיל 'כנף'. כאשר אדם הופך להיות טייס הוא מקבל עיטור מיוחד בצורת כנפיים שנקרא כנפי טיס. מי שמסיים קורס צניחה בצבא מקבל כנפי צניחה.

כנף הוא האיבר שבזכותו אפשר לעוף. בני האדם אינם יכולים לעוף ממש, אבל לפעמים אנחנו מרגישים כאילו אנחנו עפים. כאשר אדם זוכה להצלחה ולהכרה אומרים שהוא פורש כנפיים. לעומת זאת, כאשר מפריעים למישהו לבצע מה שהוא רוצה או יכול לעשות, אנחנו אומרים שמקצצים לו את הכנפיים, וכשאומרים למישהו ללכת או מפטרים אותו מהעבודה הוא כאילו מקבל כנפיים. כשהסופר ממציא סיפור אנחנו אומרים שהוא מרחף על כנפי הדמיון. כאשר העלו למדינת ישראל את היהודים החיים בתימן קראו למבצע "על כנפי נשרים". השם של המבצע לקוח מספר שמות.

כנפיים מעניקות לנו הרגשה של משהו רחב שאפשר להסתתר מתחתיו, בעיקר כשמדובר בעופות גדולים כמו נשר או עיט. כאשר מישהו מסייע לאדם חלש ונותן לו אוכל ומחסה אנחנו אומרים שהוא פורש עליו את כנפיו. הדימוי הזה מופיע כבר בתנ"ך, במגילת רות: "וַיֹּאמֶר מִי אָתְּ וַתֹּאמֶר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה" (רות ג 9).



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014