לשון

רוביק רוזנטל | 25 בינואר 2020

הלשון היא איבר חשוב בגוף. היא מאפשרת לנו לדבר, לאכול, ויש לה תפקידים נוספים. אבל למילה הזו משמעות נוספת, והיא מופיעה כבר בתנ"ך. לשון היא שפה. כלומר, היא מערכת רחבה מאוד של מילים, של כללי דקדוק, של צלילים וקולות שמשמשת קבוצה של בני אדם: עם, או שבט נידח, או מדינה. לפעמים היא משמשת עמים רבים או מדינות רבות, כמו האנגלית או הספרדית. ולפעמים מדברים בה מעט מאוד בני אדם.

מדוע קיבלה המערכת הזו את השם "לשון"? מפני שהלשון היא אחד האיברים החשובים כשאנחנו מדברים. בלי לשון אי אפשר לדבר. הקשר הזה מופיע גם בשפות אחרות. באנגלית המילה היא tongue, שהיא גם לשון בגוף וגם שפה. בלטינית המילה היא לינגווה, ולכן יש מושג חשוב: לינגווה פרנקה, לשון שבה מדברים בני עמים שונים, וכך הם יכולים להבין אלה את אלה.

הקשר הזה בין אבר בגוף לבין משמעות חדשה מקובל מאוד בעברית ובשפות אחרות. "ראש" הוא גם מנהיג או מוביל, "לב" הוא גם כינוי לרגשות בכלל, "יד ימינו" של אדם הוא עוזר קרוב ונאמן.

יש הרבה ביטויים העוסקים בשפה שבהם משתמשים במילה הזו, "לשון". "לשון לנופל על לשון" אלה משפטים שבהם מילים דומות קרובות זו לזו ומבלבלות אותנו. "לשון הרע" היא רכילות או הוצאת דיבה על מישהו, והיא נחשבת חטא ביהדות. בספר משלי כתוב "מוות וחיים ביד לשון", כלומר, הדברים שאנחנו אומרים יכולים לחרוץ גורלות של אנשים אחרים. על מי שאינו מצליח לומר מה שהוא חושב אומרים שהוא "בלע את הלשון", וכאשר אדם אומר משהו ומתכוון להפך אומרים שהוא מדבר ב"לשון סגי נהור", כלומר, הוא רואה עיוור ואומר ש"הוא רואה מצוין".

השפה העברית מחולקת לתקופות. לתקופה של התנ"ך קוראים "לשון המקרא", לתקופת המשנה והתלמוד – "לשון חכמים". חכמי התלמוד חששו שהשפה העברית תיעלם בגולה ולכן הכריזו שהשפה העברית היא "לשון קודש", ואסור לשנות אותה או להשתמש בה בדיבור יומיומי. התקופה שבה בן יהודה וחבריו חידשו את השפה נקראת "תחיית הלשון".

אנשים רבים עוסקים  בשפה העברית. כאשר הם חוקרים את השפה בצורה מדעית הם נקראים בלשנים. המילה בלשן התגלגלה משמו של אדם המופיע בספרים עזרא ונחמיה בשם מרדכי בִלְשן, שעליו אמרו אחר כך שידע שבעים לשונות. לאנשים העוסקים בשפה בציבור הרחב, מלמדים אותה או כותבים עליה אנו קראים לשונָאים.

ויש גם פועל שנוצר מהמילה לשון: להלשין, כלומר, לספר על מעשים או דברים שאמר אדם כדי להזיק לו. בספר משלי נכתב: "אַל־תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל־אֲדֹנָיו, פֶּן־יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ". ברכה יהודית עתיקה אומרת: "ולמלשינים אל תהי תקווה".



מילים נוספות

אות

25 בינואר 2020

בִיוּש

25 בינואר 2020

דיבור

25 בינואר 2020

חופש

25 בינואר 2020