מאמר

רוביק רוזנטל | 25 בינואר 2020

כאשר אנחנו פותחים עיתון נמצא בו כל מיני סוגים של טקסטים לקריאה. "ידיעה" מספרת לנו על משהו שקורה עכשיו בפוליטיקה או בחברה. "כתבה" מספרת סיפור רחב יותר על תופעה או על אדם מעניין. "מאמר" הוא רשימה שבה אדם מביע את דעתו על מה שקורה במדינה, או שמספרים עליו בחדשות. כשאנו קוראים ידיעה או כתבה חשוב לנו לדעת מה קורה במציאות. כשאנו קוראים מאמר אנחנו רוצים להבין מה אדם חושב, ובודקים אם אנחנו חושבים כמוהו או מתנגדים לו. בעיתונים נוכל למצוא דפים שלמים ובהם "מאמרי דעה", וגם מאמר שהמערכת כותבת בלי חתימה, והיא מביעה את דעת העיתון. הוא נקרא "מאמר מערכת".

המילה "מאמר" מופיעה בתנ"ך, במגילת אסתר. הפירוש שלה שם הוא שונה מאשר היום. 'מאמר' הוא פקודה, כלומר, משהו ששליט אומר לנתינים שלו שעליהם לעשות. יש עוד מילים בשורש אמ"ר בתנ"ך, כמו אִמְרה, שהיא פתגם קצר. "אָמַר" הוא הפועל הנפוץ ביותר בתנ"ך, ומופיע 5300 פעמים. הוא מוכר כבר בספר בראשית. אלוהים בורא את העולם באמצעות אמירה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וַיְהִי־אוֹר". אמירה כאן היא לא סתם דיבור, היא משנה את המציאות. לכן נאמר במדרש "העולם נברא במאמר".

יש מילים מעניינות בשורש "אמר". למשל, במשפט "זה היה אָמוּר להיות", כלומר, "אמרו שזה יקרה, אבל זה לא קרה". חכמי התלמוד נקראים אמוראים. זו מילה ארמית, שפירושה "האומרים", או המדברים. גם המילה "כלומר" מכילה אמירה: כ+לומר, כמו מה שנאמר, זו המשמעות של מה שאמרנו.

לפועל "אמר" יש מילים נרדפות, כמו דיבר או סיפר, אבל לא תמיד אפשר להחליף ביניהן ולהשתמש בהן באותה דרך. למשל: אחרי "אמר" צריך תמיד לפרט מה האדם אמר, וגם אחרי "סיפר". אבל אחרי "דיבר" אין צורך לפרט. אפשר לומר "הוא דיבר אתי", ולעומת זאת "הוא אמר לי שהוא יפגוש אותי מחר", או "היא סיפרה לנו מה קרה לה אתמול".



מילים נוספות

אות

25 בינואר 2020

בִיוּש

25 בינואר 2020

דיבור

25 בינואר 2020

חופש

25 בינואר 2020