מורה

רוביק רוזנטל | 25 בינואר 2020

האנשים המלמדים אותנו בבית הספר נקראים "מורים". המילה "מורה" מופיעה שבע פעמים בתנ"ך. בספר משלי נאמר "וְלֹא־שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי, וְלִמְלַמְּדַי לֹא־הִטִּיתִי אָזְנִי". לפעמים מורה אינו דווקא מי שמלמד תלמידים, אלא מי שמלמד אנשים מהי הדרך הנכונה. לכן בכמה מקרים בתנ"ך אומרים על אדם מסוים שהוא "מורה שקר".

השורש של "מורה" הוא יר"ה, והמשמעות היא הצבעה על משהו. כשאדם מצביע לכיוון מסוים הוא "מורה" לאן ללכת, וכך גם אדם המוביל אותנו לדעת דברים או להתנהג בצורה מסוימת. כנראה שהפירוש הזה קשור למשמעות מוקדמת יותר: לירות ברובה. גם מי שיורה ברובה או בחץ וקשת מוביל את הקליע או החץ לכיוון מסוים.

המילה "מורה" נזכרת בשמו של אחד הספרים החשובים שנכתבו בעברית. הספר "מורה נבוכים" שכתב הרמב"ם מראה ליהודים איך לנהוג במצבים שונים בחיים. לשעון קראו פעם "מורה שעות", כי באמצעות המחוג הוא מצביע על השעה הנכונה. היום יש מקצוע חשוב: מורה דרך. לאדם המלמד אנשים איך לחיות ואיך להסתכל על המציאות קוראים "מורה רוחני", שנקרא גם בלועזית "מנטור".      

ל"מורה" יש גם משמעות שאינה קשור להוראה. "בן סורר ומורה" הוא מי שממרה את פי הוריו או מוריו, ו"מורה" הוא גם שמו של הגשם הראשון, היורה.

מן השורש יר"ה נוצרה גם המילים "תורה", שגם היא מראה את הדרך. תורה פירושה בתנ"ך חוק ומשפט, וכן ספר החוקים. חז"ל קראו "תורה" לחלק הראשון של התנ"ך, הנקרא גם "החומש", כי יש בו חמישה ספרים. זה גם שם עותק של תורת משה. היום למילה תורה משמעות נוספת: תיאוריה, חומר לימודי ומחקרי, למשל "תורת האבולוציה", או "תורת הלחימה".    

אחד התפקידים של המורה הוא להיות "מחנך". המחנך לא מסתפק בהעברת ידע, אלא גם בהכוונה בחיים ובקשר אישי עם התלמידים. השורש הזה, חנ"ך, מופיע בתנ"ך, בספר משלי: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי־יַזְקִין לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה", וכן במילה חנוכה, טקס פתיחה של בניית בית או מוסד חדש, ומכאן גם שמו של חג החנוכה. החינוך והמחנך קשורים לחלק מן הפה הנקרא חֵך. בעבר נהגו לחנוך נער לבגרות על ידי שפשוף תמרים על החך. היום הנוהג הזה לא קיים, אבל המילים חינוך, מחנך וחנוכה נשארה בעברית.



מילים נוספות

אות

25 בינואר 2020

בִיוּש

25 בינואר 2020

דיבור

25 בינואר 2020

חופש

25 בינואר 2020