מַאֲזִין

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

מאזין פירושו מקשיב קשב רב. המאזין לא סתם שומע משהו, אלא מבין וזוכר מה שנאמר. הפועל להאזין נמצא כבר בתנ"ך. למשל, נאומו של משה לפני מותו נפתח במילים "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" (דברים לב 1). משה מבקש מהשומעים להקשיב היטב. פרשת השבוע המתחילה במילים האלה נקראת פרשת האזינו.

אדם המקשיב לרדיו נקרא מאזין. ההקשבה לרדיו נקראת האזנה. תוכניות ברדיו נפתחות לעיתים במילים "לכל מאזינינו שלום רב". יש תוכניות שבהן האנשים שמקשיבים לרדיו מדברים עם השדר ברדיו. תוכניות כאלה נקראות "שיחות עם מאזינים". בדרך כלל אנחנו מדברים אל מאזינים רבים, כי מדובר באנשים רבים מאוד, ומי שמדבר ברדיו אינו יודע מיהם.

הרדיו הוא כלי תקשורת. שמגיעה לאנשים רבים. לתקשורת כזו אנחנו קוראים תקשורת המונים. יש כמה סוגים או אמצעים של תקשורת המונים, כמו עיתון, טלוויזיה או אינטרנט.  בכל אחד מהם יש שם אחר לאנשים שמשתמשים באמצעי התקשורת הזה. לעיתון יש קוראים. לטלוויזיה יש צופים. לאינטרנט יש גולשים. לרדיו, כאמור, יש מאזינים.

מאזין הוא מן השורש אז"ן. השורש הזה הוא השורש של המילה אוזן, שהיא איבר השמיעה של הגוף. כמו איברים אחרים בגוף, גם האוזן איננה רק מכשיר של שמיעה, אלא היא  קשורה למשהו חשוב מאוד, והוא הקשר שלנו עם העולם. כשאנחנו שומעים דברים שאחרים אומרים נוצר בינינו קשר. לכן, כאשר משה קורא את ספר הברית מתחת להר סיני, העם עונה לו "נעשה ונשמע", כלומר נבין את מה שאנו עושים. מי שמאזין בעניין מטה אוזן קשבת, ומי שלא ממש מאזין מקשיב בחצי אוזן, ומה שאמרו לו נכנס באוזן אחת ויוצא מהאוזן השנייה, או 'עובר לו ליד האוזן'. כשמבקשים לומר לנו משהו אנחנו עונים לפעמים כולי אוזן, כלומר אני מקשיב הקשבה מלאה.

לשורש אז"ן יש משמעות נוספת, הקשורה במילה מאזניים. אין קשר בין שני השורשים האלה. לשורשים זהים שאין ביניהם קשר של משמעות אנחנו קוראים שורשים הומונימיים.



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014