מַחְרֵשׁה

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

מחרשה היא כלי המשמש חקלאים בעיבוד האדמה. המחרשה חורצת חריצים עמוקים באדמה, ובתוכם אפשר להטמין זרעים כדי שיצמחו ויתנו תוצרת. בעבר המחרשה היתה עשויה מעץ קשה ומחודד שהיה רתום לחמור, ועושה את החריצים באדמה. היום המחרשות משוכללות יותר ורתומות לטרקטור.

המילה מחרשה היא מן השורש חר"ש. השורש הזה קשור גם בעברית וגם בשפות אחרות לפעולות רבות, ולא רק לעיבוד האדמה. בתנ"ך חָרָש הוא אדם שיודע לעשות דברים, לייצר. יש חרש ברזל או חרש נחושת שעובדים במתכת, יש חרש עץ שעובד בנגרות. בתנ"ך משתמשים גם בביטוי 'חרש ומסגר'. מסגר הוא אדם שיודע לעבוד במתכת.

העבודה של החרש נקראת בתנ"ך חרושת. כאשר חיפשו מילה למפעל שמייצר דברים קראו לו בית חרושת. ליד חיפה היה קיים ישוב בשם קריית חרושת, ולפני 30 שנה סיפחו אותו ליישוב טבעון. לפעמים מתחילים לדבר בצורה סודית על דברים שקורים, גם אם מה שנאמר לא ממש מדויק. למצב הזה קוראים חרושת שמועות.

כשהיהודים החלו לחזור לארץ ישראל ולעסוק בחקלאות, המחרשה היתה אחד הסמלים החשובים של העבודה בשדה, וגם כתבו עליה שירים. נתן אלתרמן כתב את "שיר העבודה": "השמש אוֹרי לנו אוֹרי/ המחרשה עברי, עבוֹרי/ חרשי בתלם וחזוֹרי/ עד לילה, ליל יאפיל". בשנת 1888 כתב משורר יהודי בשם אליקים צונזר שיר: "במחרשתי כל אושרי ירשתי,/ אראה חיים טובים ולא אחסר מה בה".

העבודה במחרשה נקראת חריש. חריש היא אחת מהמילים הקשורות בחקלאות באותו משקל, משקל קָטִיל. בין המילים האלה אפשר למצוא גם מילים כמו אסיף, קציר, בציר, קטיף ועוד.

יש דימויים שונים הקשורים לעבודת המחרשה. כאשר הפלשתים מגלים את הסוד של שמשון הגיבור הוא אומר להם "לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי" (שופטים יד 18), כלומר אם לא הייתם משכנעים את דלילה לא הייתם מגלים את סוד הכוח שלי. כשמישהו לומד דבר מה בצורה יסודית ופועל לתקן דברים אומרים שהוא עושה חריש עמוק. על תלמיד שלומד בצורה מאוד רצינית וקורא שוב ושוב את החומר אומרים שהוא חַרשן.



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014