מִשְׁחָה

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

משחה היא חומר שאותו מורחים, בדרך כלל לצורכי ניקיון, בריאות או יופי. יש משחות שמורחים על העור נגד פריחה, או כדי להגן על העור בפני השמש. יש משחוות שמורחים על הפנים כדי שייראו רעננות וצעירות. יש משחות שמורחים על השיניים כדי שיהיו נקיות ומבהיקות, ויש משחות שמורחים על הנעליים כדי שייראו מצוחצחות. משחה עשויה מחומר רך או נוזלי. בשיר "מבולבלי" שכתב יואל ריפל שרים: "מצחצח השיניים עם משחת הנעליים/ ורוחץ את הפנים עם המרק/ בוקר טוב אומר בערב/ על הראש חובש הוא גרב".

בתנ"ך משחה קשורה לשמן, כנראה שמן זית. למשוח מישהו פירושו למרוח עליו שמן, ואת השמן נהגו למרוח כדי להכין מישהו לפעולה של ניקיון. המילה משחה פירושה הפעולה שבה מושחים. בספר שמות מתואר טקס שבו מכינים את אהרון לכהונה: "וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ" (שמות כט 7). בתיאור עבודת הכוהנים מחשיבים מאוד את פעולות הניקיון, כדי שהכוהן ייכנס לבית המקדש נקי וטהור.

בעקבות התיאור הזה הפועל למשוח קיבל משמעות נוספת, משמעות שקשורה בדת. כאשר מושחים מישהו הופכים אותו מתאים לתפקיד הקשור בקוד. לכן כאשר אדם הופך למלך מושחים אותו למלוכה, למרות שכבר לא שופכים עליו שמן. להר הזיתים קוראים גם הר המשחה, כנראה מפני שמן הזיתים הגדלים בו ייצרו את שמן המשחה.

מהמשמעות הזו של המשחה נולדה המילה משיח. משיח הוא מי שמושחים אותו להיות אדם קדוש, להציל את העם. הנוצרים רואים בישו משיח. ביהדות קמו כמה אנשים שהעם ראה בהם משיחים, אבל כולם התגלו כמשיחי שקר. אלה המאמינים בביאת המשיח  אומרים: "גם אם יתמהמה בוא יבוא", בעקבות פסוק בספר חבקוק.

משחה פירושה בתנ"ך גם מנה או חלק, ולמשוח פירושו גם למדוד. חוט משיחה או 'חבל משיחה' הוא חבל שבאמצעותו נהגו למדוד מרחקים בעבר. אין קשר בין הפועל הזה לבין משיחה בשמן, לשורשים זהים שאין ביניהם קשר של משמעות אנחנו קוראים שורשים הומונימיים.



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014