נְעִימָה

רוביק רוזנטל | 28 באוקטובר 2014

נעימה היא מנגינה, בדרך כלל מנגינה בלי מילים. בתלמוד כתוב שאדם רגיל הוא אדם שיודע לשיר, שהקול שלו מתאים לזמרה: "ויש לו יגיעה בשדה, וביתו ריקם, ופרקו נאה, ושפל ברך, ומרוצה לעם, ויש לו נעימה, וקולו ערב" (תענית טז א). בתלמוד נעימה היא גוון הקול. עד היום כשאנו רוצים לתאר איך אדם מדבר, אנחנו מתייחסים אל נעימת הדיבור שלו.

נהוג לחשוב שנעימה היא קול נעים, כי באמת נעים לשמוע נעימוֹת. לפי מה שאנחנו יודעים, אין קשר בין המילה נעימה לבין המילה נעים, וכשמדברים על "נעימת קול" היא לא חייבת להיות נעימה. ובכל זאת אנחנו עושים את הקשר הזה גם בזכות התנ"ך. על המלך דוד כתוב שהוא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב כג 1). כלומר, דוד היה גם מזמר, שר נעימות, והשירה שלו היתה נעימה. לכן אומרים על אדם ששר שהוא "מנעים את קולו בזמר". אדם מנומס הוא "נעים הליכות".

בדרך כלל מילים מן השורש נע"ם קשורות להנאה ולעונג. דוד המלך אומר בקינתו ששאול ויהונתן היו "הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם, בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ" (שמואל ב א 23). כלומר, הם אהבו זה את זה והיו נעימים אחד לשני. בהזדמנויות שונות שרים את השיר "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כלומר, כשיושבים בחברה זה טוב וגורם הנאה ועונג. המקור של השיר הזה הוא בספר תהילים. כאשר אדם נפגש עם אדם אחר שאיננו מכיר, הוא מציג את עצמו, ופותח במילים נעים מאוד,  כדי לתת הרגשה טובה לאדם השני. לעומת זאת, כשמשהו לא טוב קורה, אנחנו אומרים שזה לא נעים.

שמות רבים בעברית הם מהשורש נע"ם, ובאמצעות השם הזה רוצים לומר שהילד עם השם הזה יהיה ילד שנעים להיות בחברתו. השם הנפוץ ביותר לבנים בישראל היום הוא נֹעַם, אבל יש גם בנות רבות בשם הזה. אצל הבנות נפוצים מאוד השמות נעמי וגם נעמה. השמות האלה הם מן התנ"ך, נעמי היא אמה של רות, ונעמה היא אמו של רחבעם. נעמה הוא גם שם מקום בתנ"ך, והיום שם של יישוב בבקעת הירדן, קרוב ליריחו.



מילים נוספות

אגדה

28 באוקטובר 2014

אדם

28 באוקטובר 2014

אומדן

28 באוקטובר 2014

אופנוע

28 באוקטובר 2014